הדפסה

בסון נ' פרקליטות המדינה, מחלקה כלכלית

בפני
כב' הנשיא אברהם טל, אב"ד

כב' השופטת דנה מרשק מרום

כב' השופט ד"ר שמואל בורנשטין

המערער (המשיב)

גורג יחזקאל בסון

נגד

המשיבה (המערערת)

מדינת ישראל

פסק דין

בפנינו ערעור וערעור שכנגד על גזר דינו של בית משפט השלום בראשון לציון, שניתן ע"י כב' השופטת ש' דקל נווה, בת"פ 6711-03-10, ביום 11.12.13.

המערער (הוא המשיב בערעור שכנגד, וייקרא להלן: "המערער") הורשע, עפ"י הודאתו במסגרת הסדר דיוני בעבירות של איסור הגרלות והימורים, לפי סעיף 225 לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: " חוק העונשין"), איסור ביצוע פעולה ברכוש אסור, לפי סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון התש"ס-2000 (להלן: "חוק הלבנת הון"), אי הודעה על פתיחת עסק במועד, לפי סעיף 215א לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: " פקודת מס הכנסה"), ואי דיווח על הכנסה תוך שימוש במרמה, עורמה ותחבולה, לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה.

המערער נידון לשישה חודשי מאסר בפועל, שירוצו בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר הדין, קנס בסך 50,000 ₪, הועמד צו מבחן למשך שנה וחולטו מלוא זכויותיו בדירה באור יהודה.

עיקרי העובדות
כעולה מכתב האישום המתוקן, החל מהמחצית הראשונה של שנת 2007, לכל הפחות, ועד ליום 15.11.09, ארגן, ערך וניהל, אברהם שאולי (להלן: "שאולי") יחד עם אנשים נוספים (להלן: "השותפים") משחקים אסורים והימורים באמצעות רשת האינטרנט, אשר אפשרה למהמרים להמר על משחקים שהתקיימו בענפי ספורט שונים בארץ ובעולם, במשך 24 שעות ביממה. מחזורי פעילות האתר הסתכמו בסכום כולל של כ-290 מיליון ₪.

לצורך הפעלת האתר, העסיקו שאולי ושותפיו, במשמרות של 24 שעות ביממה , מפעילים טכניים (להלן: " מפעילים טכניים") שתפקידם היה לתפעל את אתר ההימורים.

נגד שאולי ושותפיו הוגש כתב אישום בת"פ 6655-03-10 ונגד המפעילים הטכניים הוגש כתב אישום ב ת"פ 6791-03-10.

לצורך הפעלתו וניהולו של האתר הפעילו שאולי ושותפיו מהמרים שונים ברחבי הארץ, אשר שימשו "ראשי קבוצות" (להלן: " ראשי הקבוצות").
ראשי הקבוצות היו מגייסים לאתר מהמרים המוכרים להם, ומשמשים ערבים וממליצים בפני שאולי ושותפיו לביטחון האשראי שהועמד למהמרים על ידי האתר לצורך ההימורים.

מהמר יכול היה להמר ישירות באתר, באמצעות רשת האינטרנט, באמצעות ראשי הקבוצות, או טלפונית, באמצעות מי מהמפעילים הטכניים.
התשלום תמורת ההימור היה במזומן, ובמקרים חריגים ניתן היה לשלם בהמחאות.

ראשי הקבוצות נהגו להמר באתר עבור מהמרים בקבוצתם שלא הימרו ישירות, אספו את חובות המהמרים לשם העברתם לשאולי ושותפיו ושילמו למהמרים את זכיותיהם במידת הצורך.
ראשי הקבוצות היו מתוגמלים בקבלת אחוזים מהפסדי המהמרים שבקבוצתם ובקבלת אחוזים מרווחי המהמרים שבקבוצתם.

החל מיום 19.4.2007 ועד ליום 1.11.09 שימש המערער כראש קבוצה באתר. במסגרת פעילותו צירף מהמרים שונים ופעל בתאום עם שאולי ושותפיו על מנת לגבות את כספי ההימורים ועל מנת לשלם למהמרים את כספיהם.

במהלך התקופה הרלוונטית בוצעו באמצעות המערער הימורים באתר בסכום כולל שנע בין 7,000,000 ₪ ל-8,000,000 ₪.

המערער לא דיווח לשלטונות מס הכנסה על עיסוקו כראש קבוצה באתר ההימורים ועל הכנסותיו מהאתר בתקופה הרלוונטית, אשר הסתכמו לכל הפחות בסכום שנע בין 3,000,000 ₪ ל- 4,000,000 ₪.

תסקירי שירות המבחן
מתסקיר שירות המבחן עולה כי המערער בן 39, נשוי ואב לארבעה ילדים. הוא סיים 12 שנות לימוד וקיבל תעודת בגרות, התגייס לצבא, שירת 3 שנים כטבח, ולאחר מכן עבד בעבודות לא מקצועיות בשליחויות ובתחום הבניין.
אביו ז"ל היה מכור להימורים, והמערער הוא היחיד מבני המשפחה שהסתבך בפלילים. לאורך השנים ניסו בני המשפחה להפנות אותו לטיפול, אך הוא סירב. המערער הופנה לשירות המבחן בשנת 2010 בגין תיק קודם, אך הוא טשטש את מצבו וסבר כי יוכל להפסיק להמר בכוחות עצמו. מאז שהחל ההליך המשפטי בגין העבירות נושא הערעור, הוא עמד על חומרת מצבו ושיתף פעולה בטיפול.
2. המערער הופנה על ידי שירות המבחן לעמותת "אפשר", אובחן שם כסובל מבעיית הימורים פתולוגית, ומאז חודש אפריל 2013 שולב בטיפול פרטני וקבוצתי. גורמי הטיפול העריכו כי הוא בעל מסוגלות להיכנס לתהליך טיפולי ארוך טווח, מגיע לפגישות הטיפוליות, משתף פעולה , מגלה אחריות לטיפול, ומודע לנזקים שגרם בעקבות ההימורים. הוא מגלה מוטיבציה ונכונות להתמיד בטיפול, ולבסס את התמדתו בהימנעותו מהימורים.

המערער דיווח על שינוי משמעותי שערך באורח חייו, מתמיד בעבודתו באולם האירועים שבבעלות אחיו, הגביר את מעורבותו בגידול ילדיו ומשקיע בשיקום המשפחתי.

3. לאור החשיבות להמשך התהליך הטיפולי בעמותת "אפשר" כגורם מפחית סיכון להישנות עבירות דומות בעתיד, המליץ שירות המבחן להעמיד את המערער במבחן למשך שנה. עוד נכתב כי באם בית המשפט שוקל להטיל עונש מאסר בפועל, מומלץ לאפשר לו לרצותו בעבודות שירות, לצורך המשך הטיפול בעמותת "אפשר".

4. בתסקיר משלים מיום 22.6.14, שהוגש לצורך הדיון בערעור, שירות המבחן מ ציין כי מהאינפורמציה שהתקבלה מהעו"ס המטפלת במערער בעמותת "אפשר" עלה, כי הוא ממשיך בטיפול שהחל באפריל 2013, מגיע לפגישות הפרטניות באופן קבוע, מעבד תכנים משמעותיים לחייו, ואף לקח חלק בקבוצה לעזרה עצמית.
להערכת העו"ס המטפלת, המערער בעל מוטיבציה גבוהה לטיפול ועבר תהליך משמעותי בתקופה בה נמצא איתם בקשר. תחילת הקשר התמקדה במוטיבציה וברצון שלו להפסיק להמר וניכרת בטיפול כנותו של המערער ומחויבותו לתהליך. המערער מקבל אחריות על מצבו, הפסיק להמר ומתמודד בטיפול עם הקשיים הניצבים בדרכו, במטרה לא להתדרדר לדפוסי עבר, אשר הובילו להתנהגותו.
5. שירות המבחן התרשם מהמוטיבציה של המערער להמשיך בשינוי החיובי בו החל. המערער נתרם ונתמך על ידי הטיפול הייעודי והוא פועל להביא למפגשים הטיפוליים סוגיות מחיי היום יום המעסיקות אותו וקשורות להתמכרותו ולדפוסי התנהגותו הקודמים. המערער מדבר בפתיחות על התמכרותו והשלכותיה עליו ועל בני משפחתו, כאשר בטיפול הוא מקבל כלים ותמיכה להם הוא זקוק בתהליך השינוי שעובר. המערער מוסיף לעבוד ולקיים אורח חיים נורמטיבי ותקין, מקבל אחריות על העבירות אותן ביצע ומביע מוטיבציה לשלם את חובו בגינן.

6. שירות המבחן סבור כי המערער עובר תהליך טיפולי משמעותי, ורואה חשיבות להמשך הרצף הטיפולי בו הוא מצוי, אשר מהווה גורם משמעותי להפחתת הסיכון להישנות עבירות דומות.

להערכת שירות המבחן, החמרה בעונשו של המערער והטלת עונש מאסר בפועל, תפגע בסיכויי שיקומו ותחבל בהשגים הטיפוליים שהושגו עד כה.

לאור האמור, ממליץ שירות המבחן להותיר את עונשו של המערער על כנו, כאשר במהלך תקופת המבחן ימשיכו ללוותו בטיפול בעמותת "אפשר".

גזר הדין של בימ"ש קמא

1. באשר למתחם העונש ההולם, ציין בית המשפט קמא כי ההימורים מהווים רעה חולה, המסבה נזק חברתי וכלכלי קשה לפרט ולחברה (ע"פ 9140/99 רומנו נ' מדינת ישראל (4.9.00)) וכי הערך החברתי נפגע אף ביתר שאת בהימורים מקוונים, שכן הפיתוי להמר באמצעות האינטרנט מוכוון לקהל יעד רחב ביותר.

בית המשפט קמא ציין את החומרה הנוספת במעשיו של המערער, לאור העובדה שהורשע גם בעבירה על חוק איסור הלבנת הון בהיקף משמעותי.
לפי הפסיקה מדובר בתופעה בעלת פוטנציאל הרס עצום מבחינה כלכלית וחברתית, וחוק איסור הלבנת הון מטרתו להילחם בתופעה של עברייניות כלכלית שמבוצעת בכוונה להסוות את המקור העברייני של הכסף או לטשטש את העקבות בין סכומי הכסף לבין אותם עבריינים.
בע"פ 6889/11 מדינת ישראל נ' אלירן עובד ואח' (9.2.12) (להלן: " פרשת עובד") נסקרה הפסיקה שניתנה בעבירות ארגון וניהול הימורים, המשולבות בעבירות הלבנת הון, ונקבע כי הענישה הראויה היא של מאסר בפועל.

עוד ציין בית המשפט קמא כי המערער הורשע, בנוסף, בעבירות לפי פקודת מס הכנסה, המהוות עבירות כלכליות, בסכומים גבוהים של מחזורים הפוגעות בקופת המדינה ו בציבור הרחב, בהיותן מפרות את האיזון שיוצרים דיני המס כדי להשיג מטרות חברתיות, תוך חלוקה הוגנת של נשיאה בנטל המס.

באשר למדיניות הענישה הנהוגה בעבירות אלה ציין בית המשפט קמא כי המדיניות מחמירה, וכוללת מאסר בפועל (ע"פ 6474/03 יוסף מלכה נ' מדינת ישראל (19.2.04)) (להלן: " פרשת מלכה").

4. בית המשפט קמא ציין כי בהתאם לפסיקה, לשם קביעת הענישה ההולמת לכל נאשם יש להתחשב בנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, הכוללות את מעמדו של הנאשם בהיררכיה: בעלים, ראש קבוצה, מפעיל טכני וכד', במשך התקופה בה בוצעו העבירות, בסכומי ההימורים שהועברו באמצעות הנאשם, ובסכומי הכסף שגרף הנאשם לכיסו ולא דיווח על הכנסותיו.
הענישה בעבירות מסוג זה, שהן בעלות היבט כלכלי מובהק, צריכה לכלול גם קנסות משמעותיים, שיהפכו את ביצוען ללא כדאי, בהתאם לרווח ששלשלו הנאשמים לכיסיהם.

5. בית המשפט קמא ציין כי המערער נכלל בין הנאשמים בפרשת פנדו, נושא עפ"ג 54251-01-12, ולכן הוא בעל רישום פלילי.

6. בית המשפט קמא קבע כי את מדיניות הענישה הנהוגה וההולמת את עניינו של המערער יש לגזור גם מהענישה שהוטלה באופן ספציפי על נאשמים אחרים במסגרת הפרשיה הנדונה על ידי הערכאה הדיונית וערכאת הערעור.

על פי מתחם הענישה שנקבע בפרשיה זו לגבי בעלי האתר, הענישה כוללת מאסר מאחורי סורג ובריח. ראשי הקבוצות ניצבים בהיררכיה האירגונית מתחת לבעלי האתר , ולמעט נאשם אחד , הוטלה עליהם ענישה של מאסר בדרך של עבודות שירות . על המפעילים הטכניים ככלל נגזר עונש של מאסר על תנאי וקנס. כל גזרי הדין שניתנו בעניינם של ראשי הקבוצות האחרים ניתנו עוד בשנת 2011, בטרם ניתן פסק-הדין בפרשת עובד, שכאמור החמיר את רף הענישה.

7. בית המשפט קמא ציין כי בין כל ראשי הקבוצות האחרים לבין עצמם בוצעה אבחנה בהתאם לתקופת ביצוע העבירות, ההיקף הכספי של ההימורים שבוצעו באמצעותם באתר, וגובה ההכנסות שהם גרפו ולא דיווחו עליהם.
בהתאם לכך, ובהתאם לנסיבות אישיות של כל אחד מהנאשמים, הגיעו הצדדים להסדרים לגבי העונש ובית המשפט כיבד את ההסדרים.
בית המשפט קבע מתחם ענישה הנע בין מספר חודשי מאסר בדרך של עבודות שרות ועד למאסר בן 9 חודשים, מאסר על תנאי לתקופה משמעותית וקנסות הנעים בין עשרות אלפי למאות אלפי שקלים.

8. אשר לגובה הקנסות שהוטלו בפרשייה זו, בית המשפט קמא ציין כי ניכר שבית המשפט התחשב בנאשמים שנשלחו למאסר בפועל, והקל בגובה הקנסות שהוטלו עליהם, לעומת אלה שנשלחו לריצוי מאסרם בדרך של עבודות שירות.
בית המשפט התחשב בהיקף ההימורים שבוצעו על ידי כל אחד מהנאשמים, במשך פעילותם ובשאלה אם חולט מהם רכוש וקבע, כי כך יעשה גם במקרה דנן.

9. לאור מדרג הענישה שנקבע בפרשה זו, קבע בית המשפט קמא כי ענישת המערער מחייבת הטלת מאסר בדרך של עבודות שרות, מאסר על תנאי וקנס.

10. באשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות, בית המשפט קמא לקח בחשבון את הפרמטרים האישיים שצוינו בתסקיר שרות המבחן, את השתלבות המערער בטיפול, עברו הפלילי, מצבו הכלכלי והמלצות שרות המבחן.

11. בית המשפט קמא התייחס להודאת המערער ולקיחת האחריות על ידו , שחסכה זמן שיפוטי רב, ולעובדה שמאז ביצוע העבירות חלפו כארבע שנים, ומאז המערער לא הסתבך בעבירות נוספות.

12. בית המשפט קמא קבע כי במקרה דנן, אינטרס השיקום של המערער להיגמל מהתמכרותו להימורים משתלב עם האינטרס הציבורי, והוסיף כי בהטלת צו מבחן, נוסף על מאסר בדרך של עבודות שרות וקנס, יש גם היבט טיפולי.

13. באשר לבקשת חילוט זכויות המערער בדירה, בית המשפט קמא דחה את טענות המערער הן מטעמים פרוצדורליים, הן לגופו של עניין וקבע , כי אין בטענותיו נימוקים מיוחדים המצדיקים להימנע מחילוט זכויותיו בדירה שכן אין מדובר בדירה המשמשת למגורי המערער ומשפחתו.

כמו כן החוק לאיסור הלבנת הון מאפשר חילוט רכוש בשווי הרכוש הקשור בעבירה, אין צורך שלרכוש המחולט יהיה קשר לביצוע העבירה, ולכן אין רלוונטיות למועד רכישת הדירה או למקור כספי הרכישה. כפי שנקבע בפרשת עובד, ניתן לחלט רכוש כשר לחלוטין, ובלבד שהוא שווה ערך לרכוש הקשור בעבירה.
לפי הנתונים שמסר המערער, ועל פי הודאתו בעובדות כתב האישום, שווי זכויותיו בדירה נמוך משמעותית מהיקף עבירות הלבנת ההון שנע בין 7 ל- 8 מיליון ₪, ונמוך משמעותית גם מהכנסותיו מעבירות אלה, שהסתכמו לכל הפחות בסכום שנע בין 3 ל-4 מיליון ₪.

14. בית המשפט קמא לא מצא כי יש בחילוט הדירה משום אפליה פסולה בין המערער לנאשמים האחרים שנגזר דינם. חילוט אינו אקט עונשי, הוא מוטל "בנוסף לכל עונש", כפי שמורה סעיף 21 (א) לחוק איסור הלבנת הון ואינו כפוף לרף ענישה כזה או אחר.

ערעורי הצדדים
המערער ערער על חילוט זכויותיו בדירה ועל גובה הקנס, ו המשיבה ערערה על קולת עונש המאסר בעבודות שירות.

לטענת המערער החלטת בית המשפט קמא לחלט את מלוא זכויותיו בדירה אינה מידתית, וכי הכספים שהביאו לרכישת הדירה הם כספים כשרים.
היה על בית המשפט לעשות שימוש בסמכות המוקנית לו בסעיף 21 לחוק הלבנת הון, ולחלט רק חלק יחסי מזכויותיו בדירה.
בית המשפט קמא לא שקל את הנזק הכלכלי הכבד שייגרם למערער כתוצאה מהליך החילוט, כאשר בנוסף הטיל עליו קנס בסך 50,000 ₪.
בית המשפט קמא שגה כשנמנע מלהתייחס לנסיבותיו האישיות הקשות של המערער, כאשר חילוט מלוא זכויותיו בדירה עלול להוביל לנזק כלכלי קשה ולקריסת התא המשפחתי.
המשיבה טוענת כי העונש אשר הוטל על המערער אינו הולם את חומרת העבירות בהן הורשע ואת הנסיבות החמורות בהן הן בוצעו, ו מבקשת להטיל עליו עונש מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח.
לאחר הליך גישור הגיעו הצדדים להסכמה לפיה יחולט סכום של 550,000 ₪, אך לא הגיעו להסדר לגבי דרך החילוט ולגבי משך תקופת המאסר בפועל ודרך ריצויו.

המערער ביקש לחלק את סכום החילוט ל-55 תשלומים חודשיים של 10,000 ₪ כל אחד, כאשר במידה ולא ישולם סכום אחד, יעמוד כל הסכום המקורי, שהוא כ- 800 אלף ₪ , לפירעון מ יידי ממכירת הדירה.

המשיבה, לעומת זאת, ביקשה לחלק את החילוט ל-5 תשלומים, ובנוסף ביקשה להחמיר בעונשו של המערער ולהטיל עליו עונש מאסר מאחורי סורג ובריח.

נימוקי ערעור המדינה
עונש המאסר שגזר בית המשפט קמא אינו עולה בקנה אחד עם קביעותיו בהכרעת הדין ובגזר הדין, עם חומרת המעשים שייחס למערער ועם הפסיקה הקיימת.

בית המשפט קמא נתן משקל יתר לנסיבותיו האישיות של המערער על פני האינטרס הציבורי ושיקולי ההרתעה שכן, בעבירות ב ביצוען הורשע , ההלכה היא כי האינטרס האישי נסוג מפני האינטרס הציבורי של הרתעת היחיד והרבים.
תכלית החוק הינה למגר את תופעת המשחקים האסורים בשל הנזק הרב שהם גורמים לפרט המשתתף בהם ולחברה בכללותה. הניסיון מלמד כי לעבירות של ארגון ועריכת משחקים אסורים נלוות גם עבירות כלכליות חמורות של הלבנת הון ועבירות מס, כפי שביצע המערער.
תכלית חוק איסור הלבנת הון היא למנוע אפשרות של שימוש חוזר ברווחי עבירות למימון עסקאות עברייניות נוספות ולמנוע רווחים מהעבריין, כדי לשלול את התמריץ לעבור עבירות.

בתי המשפט רואים בחומרה מעשי נאשמים המבצעים עבירות של ארגון הימורים, וביתר שאת כאשר הן נעשות תוך ביצוע עבירות כלכליות כגון הלבנת הון ועבירות מס. משכך בתי המשפט קבעו, בשורה ארוכה של פסקי דין, כי יש להטיל על מבצעי עבירות כאמור עונש ממשי של מאסר בפועל.

עונש המאסר בעבודות שרות אותו קבע בית המשפט קמא אינו עולה בקנה אחד עם העובדה שארגון ההימורים נערך באמצעות רשת האינטרנט.

כפי שנקבע בפסיקת בית המשפט העליון התכליות העומדות ביסוד האיסור על הימורים נכונות, ביתר שאת, ביחס להימורים מקוונים. הימורים מסוג זה מגדילים את מספר הקורבנות הפוטנציאלים ובכך הם משתלמים יותר למבצעיהן ומסכנים יותר את הקורבנות; הם מפחיתים באופן ניכר את יכולת האכיפה בכך שהם מאפשרים למבצע העבירה להסוות את פעילותו ואינם מתוחמים בטריטוריה מוגדרת.
ההימור המקוון מאפשר למארגני ההימורים להגיע למספר בלתי מוגבל של אנשים, ו מאפשר להם להמר מפתח ביתם בכל שעות היממה; חושף קטינים להתמכרות להימורים; מקשה על הבטחת יושר והוגנות של המשחקים וההימורים; מושך מלביני הון להימורים באינטרנט; מקשה על מעקב אחר י התנהלותם הכלכלית ומאפשר שימוש באמצעי תשלום שונים שיש בהם כדי להגדיל את ההיקף הכספי של ההימורים.

בית המשפט קמא לא נתן משקל ראוי להיות המערער "ראש קבוצה" בארגון הימורים, למשך ביצוע העבירות על ידו ולהיקפן הכספי של העבירות אותן ביצע.
הפעילות היום יומית של אתר ההימורים והיקף ההימורים העצום שהתבצע בו התאפשרו נוכח פעילות המערער בגיוס מהמרים, הבאתם לאתר וגביית הכספים מהם.

המערער לא נתן דעתו להשלכות החמורות של מעשיו הבלתי חוקיים, לעבירות הנוספות החמורות הנלוות לארגון ועריכת הימורים, לפגיעה בקופה הציבורית ולסבלם של קורבנות פעילותו.

בית המשפט קמא אמנם הכיר בכך שמשך זמן פעילותו של המערער באתר היה ארוך משאר ראשי הקבוצות, והיקף פעילותו היה מן הגבוהים, אך בחר להשית עליו עונש מאסר בפועל שירוצה בדרך של עבודות שירות למרות הפסיקה הדורשת ענישה מחמירה ואפקטיבית.
עונש זה הוא העונש אשר הושת במקרים רבים בגין עבירה של סיוע לארגון הימורים, ובשל כך הוא אינו הולם, בנסיבות המקרה דנן, למבצע עיקרי, בעל היקף עבירות משמעותיות שבוצעו לאורך זמן.

בית המשפט קמא ערך השוואה לא נכונה בין המערער לבין מורשעים אחרים בפרשה. המערער הוא בכיר יותר במדרג ההיררכי של האתר, נסיבות ביצוע העבירות על ידו ופגיעתו בערכים המוגנים קשות יותר ועל כן יש להחמיר בעונשו מעבר למה שנגזר על יתר ראשי הקבוצות. גזרי הדין של המורשעים האחרים ניתנו בטרם מתן פסק-הדין בפרשת עובד, במסגרתו נקבע כי יש להחמיר את רמת הענישה בעבירות של ארגון הימורים, בייחוד בהימורים ברשת האינטרנט ובצירוף עבירות נוספות.

טיפול בהתמכרותו של המערער הוא חשוב מאין כמוהו, אולם הדבר לא נוגע לאישומים נגדו. ראוי כי הליך השיקום יתקיים במקביל לענישה הפלילית, גם אם מאחורי סורג ובריח.
ההצדקות אותן נתן המערער למעשיו במסגרת שירות המבחן מדגישות ביתר שאת את הצורך בהטלת עונש משמעותי של מאסר בפועל.
המערער בחר להמשיך את מעגל הפשיעה ולהרחיבו, להכניס אליו קורבנות רבים נוספים וגרף רווחים.

המערער היה מעורב בהליכים משפטיים קודמים בעבירות דומות לאלה המיוחסות לו בכתב האישום במקרה דנן אך ההליך המשפטי לא השפיע עליו ו לא הרתיע אותו מלשוב לסורו. ביום 21.1.08 נעצר המערער בגין ארגון הימורים באתר אחר, נחקר והועמד לדין אך למרות זאת , עד שנעצר בענייננו ביום 16.11.09, הוא לא הפסיק את פעילותו כמארגן הימורים.

על אף שחלפו כחמש שנים מהאירועים נושא גזר-הדין, המערער לא הסיר עד היום את מחדלו ולא החזיר את חובו לשלטונות המס.

החילוט בעניינו של נאשם 1 היה נמוך בצורה משמעותית, שכן לא היה לו רכוש שהצליחו לתפוס , הוא נעדר אמצעים לשלם את הקנס ו לכן הסכימו להפחתתו, בעוד למערער יש דירה.

בפרשת עובד בית המשפט העליון קבע, כי בעבירות הימורים המשולבות עם עבירות הלבנת הון העונש הראוי הוא מאסר של ממש לתקופה לא קצרה, ובענייננו עבר המערער גם עבירות מס. בפרשת עובד הוסכם כי לא ניתן להוכיח שהנאשמים קיבלו מרווחי האתר, לעומת זאת המערער הרוויח כתוצאה מהפסדי המהמרים שהוא הביא לאתר. בנוסף, שם ההיקפים היו של 100,000 ₪ ועד 200,000 ₪.

בעפ"ג 3053-11-12 דב שרגאי נ' מדינת ישראל (8.10.13)) הורשע המערער כמסייע בלבד ושכרו היה נמוך משמעותית משכרם של ראשי הקבוצות, אשר עסקו בהימורים ובשידול מהמרים להמר באתר. לאור כל זאת ולאור העובדה שהמערער היה בן למע לה מ-60, בית המשפט הפחית מעונשו, והעמידו על מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות.

ראש הקבוצה הקרוב ביותר מבחינת היקף הפעילות למערער ולחומרת מעשיו הוא אריאל מרקוס (6791-03-10 מדינת ישראל נ' מרקוס ואח' (12.12.12)) (להלן: " מרקוס "), שנגזרה עליו שנת מאסר בפועל וחולטו לו דירה ו-250 אלף ₪ במזומן. מרקוס היה גם שותף באתר אך מדובר בשותפות קטנה, רק בחמישה אחוז , ולהבדיל מהמערער הוא חסר עבר פלילי.

תגובת המערער
בית המשפט קמא ערך איזון ראוי ונכון בין מכלול השיקולים לחומרה ולקולא, התייחס מחד לחומרת המעשים, לפסיקה, ולעבר הפלילי ומאידך הוא לקח בחשבון את הודאה המערער, לקיחת האחריות, החיסכון בזמן שיפוטי יקר והטיפול שעובר המערער בעמותת "אפשר".

על כל ראשי הקבוצות בפרשת עובד הושת עונש מאסר בעבודות שירות. כך גם בפרשה שבפנינו, על כל ראשי הקבוצות הושת עונש מאסר בעבודות שירות, ובהסכמת המדינה.

כל נושא ההחמרה למבצעי משחקים אסורים באופן מקוון הוא מפרשת עובד והלאה, ולא חל רטרואקטיבית על המערער. תקדימיות הנושא של ההימורים המ קוונים והחמרה בענישה צריכות לעמוד כנתון משמעותי לטובת המערער, כפי שעמד לזכותם של הנאשמים בפרשת שאולי.

למערער הייתה מחלת הימורים קשה ו אחרי כל כך הרבה שנים הוא החל הליך טיפולי מבורך. קרוב לשנתיים הוא אינו מהמר, נמצא בקשר עם שירות מבחן ועובד למחייתו. מאז המעשים בכתב האישום, קרוב לחצי עשור, לא נפתח כנגד המערער אף תיק נוסף.

בתסקיר המשלים הדגיש שירות המבחן שהחמרה בעונשו של המערער ושליחתו למאסר מאחורי סורג ובריח עלולה להמיט עליו אסון.
האינטרס השיקומי הוא אינטרס רב מעלה ויש אינטרס ציבורי שהמערער לא יחזור למעגל ההימורים וימשיך בדרכו החיובית.

עונש של מאסר בדרך של עבודות שירות הוא מאוזן וסביר, עולה בקנה אחד עם עיקרון השוויון, חלוף הזמן, השיקום שאותו עובר המערער והמלצת שירות המבחן.
עונש של 6 חודשי מאסר בעבודות שירות, יחד עם סנקציה כלכלית של למעלה מחצי מיליון ₪ יוצר הלימה מבחינת הענישה.

דיון והכרעה

המדובר בפרשייה רחבת היקף אשר נידונה בשלושה כתבי אישום שונים וכוללת 25 נאשמים, מהמפעילים הטכניים והשליחים, דרך ראשי הקבוצות ועד לבעלי האתר ולשותפיהם.

מהענישה שהוטלה ניתן ללמוד על מדרג ענישה, כאשר בראש ההיררכיה עמד שאולי, שהאתר היה בבעלותו ובניהולו , והוטל ו עליו במסגרת הסדר 27 חודשי מאסר בפועל. בתחתית ההיררכיה עמדו המפעילים הטכניים וככלל נגזר ו עליהם עונש מאסר על תנאי.

המערער הוא "ראש קבוצה" ומשכך הוא נמצא במעמד של דרג ביניים בהיררכיה הארגונית של האתר.

אנו רואים עין בעין עם בית המשפט קמא את חומרת מעשיו של המערער. עם זאת, דווקא בשל חומרה זו, אין בידינו לקבל את התוצאה אליה הגיע בית משפט קמא ולפיה הטיל על המערער מאסר בדרך של עבודות שירות. ענישה זו אינה עולה בקנה אחד עם העונש ההולם שנקבע בפסיקת בית המשפט העליון שהובאה על ידי ב"כ המערערת , כמו גם אינה תואמת את מדרג הענישה שנקבע בפרשה זו בהתייחס ליתר המעורבים.

לגישתנו העונש ההולם למערער, למרות נסיבותיו האישיות, הודאתו, השיקום המבורך שהוא עובר בעמותת "אפשר" והתסקירים החיוביים שהתקבלו בעניינו, אך בשים לב לפסיקת בית המשפט העליון בהתייחס לחומרתן של העבירות מהסוג שעבר המערער, וכן בשים לב לעברו הפלילי ובהתחשב בעקרון אחידות הענישה - הוא עונש מאסר בפועל לריצוי מאחורי סורג ובריח . זאת, אף בהתעלם מההחמרה בענישה כפי שהותוותה בפרשת עובד.

המערער ביצע עבירות חמורות ביותר של ניהול וארגון משחקים אסורים מקוונים. חומרת המעשה מתחדדת נוכח העובדה כי העבירות בוצעו באמצעות האינטרנט באופן שיש בו כדי לפגוע בציבור רחב של משתמשים, ובנוסף אליהן נעברו ע"י המערער גם עבירות של הלבנת הון ועבירות מס בהיקפים משמעותיים.

בשקלנו את העונש שראוי להשית על המערער שלפנינו, אנו רואים לנגד עינינו אף את העונשים שהוטלו על יתר המעורבים בפרשה, לרבות האופן שבו הסתיימו ההליכים בעניינם. בין ראשי הקבוצות האחרים לבין עצמם קיימת אבחנה בהתאם לתקופת ביצוע העבירות, ההיקף הכספי של ההימורים שבוצעו באמצעותם באתר, וגובה ההכנסות שהם גרפו ולא דיווחו עליהם.
עניינם של נאשמים 3, 4,5,6,7,9 הסתיים במסגרת הסדר טיעון ונגזר ו עליהם עונש י מאסר בעבודות שירות, למעט נאשם 4 עליו נגזרו 3 חודשי מאסר ויום אחד בפועל . גם על נאשמים 1 ו-8 נגזרו עונש י מאסר בעבודות שירות. במסגרת ערעורו של נאשם 1 וערעור המדינה שכנגד הגיעו הצדדים להסכמה בהליך גישור לפיה ייגזר דינו של הנאשם 1 ל-9 חודשי מאסר בפועל, ובשל מצבו הכלכלי הופחת הקנס מ- 600,000 ₪ והועמד על 18,000 ₪.

משך זמן פעילות המערער באתר היה ארוך יותר משל נאשמים 3,4,7 ו-9 ודומה למשך פעילות נאשמים 1,5 ו-6. היקף כספי ההימורים שבוצעו באמצעות המערער ומחזור הפעילות היה גבוה לעין שיעור מנאשמים 5 ו-6 וקרוב לנאשם 1, שהיקף פעילותו ומחזור הכספים היו גבוהים באופן משמעותי מהיקף הפעילות של כל יתר ראשי הקבוצות. היקף הפעילות של המערער ומחזור הכספים שלו היו גבוהים מכל יתר ראשי הקבוצות, למעט נאשמים 1 ו-3.

פן חומרה בעניינו של המערער, המבדיל אותו מנאשם 1 , הוא שבעברו יש הרשעה בעבירות שעניינן איסור הגרלות והימורים.

המערער הורשע ביום 12.12.11 בהימורים מקוונים אשר ביצע כראש קבוצה באתר אינטרנט בין השנים 2005 ועד ינואר 2008. בגין עבירות אלה נעצר המערער ביום 21.1.08, נחקר והועמד לדין, אך הוא לא הפסיק את פעילותו כמארגן הימורים באתר מושא ערעור זה עד מעצרו ביום 16.11.09.

לעניין רכיב החילוט, נציין כי הכלל הינו מתן צו חילוט, כאשר ההימנעות ממנו היא היוצא מן הכלל ומותנית בנימוקים מיוחדים בכתב, שלא קיימים במקרה זה.

בית-משפט קמא צדק בקביעותיו לפיהם חוק איסור הלבנת הון מאפשר לחלט רכוש בשווי הרכוש הקשור בעבירה , ואין צורך שלרכוש המחולט יהיה קשר לביצוע העבירה. מכאן, שניתן לחלט אף רכוש כשר וחוקי, ובלבד שהוא שווה ערך לרכוש הקשור בעבירה. חילוט אינו אקט עונשי ואינו כפוף לרף ענישה כזה או אחר.

10. לאור סכומי הכסף הגדולים של ההימורים שבוצעו באתר בתקופה הרלוונטית וגובה הכנסות המערער שלא דווחו לשלטונות המס, ומאחר ומעשי המערער נעשו ל שם הפקת רווחים שלא כדין, הקנס שהוטל על המערער על ידי בית משפט קמא איננו מצדיק התערבות ערכאת ערעור, גם אם החלטנו להחמיר בעונש המאסר ולקבוע שהמערער ירצה אותו מאחורי סורג ובריח.

11 . לאור כל האמור לעיל, ובהתחשב בכלל שערכאת הערעור איננה ממצה את הדין עם נאשם שמצאה כי ראוי להחמיר בעונשו, אנו מקבלים את ערעור המדינה ו מטילים על המערער 9 חודשי מאסר בפועל.

בהתאם להסכמה אליה הגיעו הצדדים אנו מעמידים את סכום החילוט על 550,000 ₪ .
כאמור, הצדדים חלוקים בנוגע למספר התשלומים של סכום החילוט, כאשר המערער מבקש לחלק את הסכום ל- 55 תשלומים חודשיים ואילו המדינה מבקשת לחלק אותו ל- 5 תשלומים.
בהתחשב במכלול הנסיבות, לרבות הנסיבות האישיות, מחד, והקשיים המעשיים עליהן עמדה המדינה בפריסת כספי חילוט, מאידך, אנו סבורים כי ראוי להעמיד את מספר התשלו מים על עשרים תשלומים.
אנו מקבלים, איפוא, באופן חלקי, את ערעור המערער וקובעים כי הוא ישלם את סכום החילוט בעשרים תשלומים חודשיים רצופים ושווים בכל ראשון לחודש החל מיום 1.1.15. במידה ולא ישולם תשלום כלשהו במועדו, יחולטו באופן מיידי מלוא זכויותיו בדירה.
בהסכמת ב"כ המערערת (המשיבה) אנו מעמידים את הקנס על סכום של 25,000 ₪ שישולם ב-25 תשלומים רצופים ושווים של 1,000 ₪ כל אחד החל מיום 1.1.15 ובכל ראשון לחודש.
יתר רכיבי גזר הדין יעמדו בעינם.
המערער (המשיב) יתייצב לריצוי מאסרו בבית סוהר הדרים, ביום 3.2.15 עד השעה 10:00, או על פי החלטת שב"ס, כשברשותו תעודת זהות ופסק דין זה.
על ב"כ המערער לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפונים: 08-XXXX377, 08-XXXX336.

התנאים שנקבעו לעיכוב ביצוע עונש המאסר יעמדו בתוקפם עד להתייצבות המערער (המשיב) לריצוי עונשו.

ניתן והודע היום, כ"ד כסלו תשע"ה, 16 דצמבר 2014, במעמד ב"כ הצדדים והמערער (המשיב).

אברהם טל, נשיא
אב"ד

דנה מרשק מרום, שופטת

ד"ר שמואל בורנשטין,
שופט