הדפסה

בית משפט לתביעות קטנות בפתח תקווה ת"ק 32914-01-17

לפני
כב' הרשם הבכיר אייל דוד

התובע

מאיר ממן – עו"ד

נגד

הנתבעת

מגדל חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

רקע
לפניי תביעה, במסגרתה מבקש התובע לחייב את הנתבעת – מבטחת רכבו, לשלם לו הפרשי כספים, בסך של 1,758 ₪, שלטענתו מגיעים לו כתוצאה מחישוב שגוי של סכום ההשתתפות העצמית, בגין ירידת הערך שנגרמה לרכבו, עקב תאונה שאירעה ביום 9/9/15.

טענות התובע
עקב התאונה תוקן רכבו במוסך הסדר של הנתבעת, התובע שילם לנתבעת דמי השתתפות עצמית בסך של 900 ₪ בגין עלות נזקי התאונה, ששילמה הנתבעת. מאוחר יותר, ביום 3/12/15, שילמה הנתבעת לתובע פיצוי בגין ירידת ערכו של הרכב, כאשר ירידת הערך כתוצאה מהתאונה, נקבעה על סך של 2,930 ₪, כשמסכום זה ניכתה הנתבעת, סך של 1,758 ₪, כהשתתפות עצמית של התובע, בגין ירידת הערך, כך שבפועל שולם לתובע סך של 1,172 ₪ בלבד.
ההשתתפות העצמית בגין ירידת הערך, חושבה בשיעור של 1.5% משוויו של הרכב. ההפחתה בוצעה שלא כדין ובניגוד לקבוע בפוליסה התקנית, המופיעה בתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי), תשמ"ו-1986.

לטענת התובע, בסעיף 23 לפוליסה התקנית נקבע כדלקמן:
23 השתתפות עצמית.
"(א) בקרות מקרה ביטוח המכוסה לפי פרק א' לפוליסה, רק למקרה ביטוח שגרם לרכב לאובדן גמור, או לאובדן גמור להלכה, ינוכה מתגמולי הביטוח סכום של השתתפות עצמית הקבוע במפרט לגבי כל הודעה ובהתאם לסוג הנזק שנגרם ובלבד שלעניין ההשתתפות העצמית לנזק של הפחתת ערך יחולו הכללים המפורטים בתקנה 3א...
(ד) בלי לגרוע מהאמור בסעיפים קטנים (א) – (ב) , בקרות מקרה ביטוח המכוסה לפי פרקים א' ו- ב' לפוליסה, יחויב המבוטח בסכום אחד של השתתפות עצמית, שלא יעלה על הגבוה מבין הסכומים הקבועים במפרט. "

יתר על כן, בסעיף 9 (ד) לפוליסה שהנפיקה הנתבעת נקבע נוסח זהה .

כמן כן, החי שוב שערכה הנתבעת שגוי.
סעיף 3 א (א) לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי),
תשמ"ו- 1986 קובע:

"(א)השתתפות עצמית לנזק של ירידת ערך בפוליסה תקנית לא תעלה על 1.5% מסכום הביטוח להלן- השתתפות עצמית – בסיסית), זולת אם בחר המבוטח, בחתימתו על נספח נפרד לטופס הצעת הביטוח (להלן נספח ירידת ערך) בהשתתפות עצמית אחרת -שהציע לו המבטח והדבר צוין גם במפרט הפוליסה, בכפוף לכללים הבאים: ...
שיעור ההשתתפות העצמית בגין הפחתת ערך נקבע ברשימה ל – 1.5% ."

דיון והכרעה:
התקיים לפני דיון במעמד הצדדים שמוסכם עליהם שמדובר במחלוקת משפטית גרידא.

אני מקבל את טענות הנתבעת כי הפוליסה מושא התביעה הינה פוליסה תקנית כפי שנקבעה ע"י המפקח על הביטוח במשרד האוצר.

המחלוקת מושא התביעה הינה פרשנות ה ביטוי בפוליסה "סכום הביטוח".

לטענת התובע כמפורט לעיל, צריך לנכות % 1.5 מסכום הפיצוי המשולם בגין ירידת הערך.
בעוד שלטענת הנתבעת יש לפעול כאמור בסעיף 9.א.1 לפוליסה בה כתוב מפורשות "לא תעלה מסכום הביטוח." סכום הביטוח הינו ערכו של ה רכב. לכן, לא ניתן לרשום בפוליסה סכום מדויק.
אני מקבל את טענת הנתבעת שלא נסתרה שערך הרכב משמעותו ערך הרכב במקרה שחלילה וחס הרכב יוכרז כאובדן מוחלט (טוטלוס). בהתאם לרכב ותכונותיו ומחירון יצחק לוי.
לכן, במקרה שלפנינו, השמאי קבע את ירידת הערך והתייחס לאחוזים שלטענתו נגרם נזק לרכב ומחשבים את ערך הרכב בהתאם לנזק ביום קרות המקרה הביטוחי .
השמאי קבע שנגרמה ירידת ערך בשווי של 2.5 אחוזים ועל פי תנאי הפוליסה יש לקזז כמו שקבע השמאי את גובה האחוזים מערך הרכב שזה סכום הביטוח, כך מקזזים את ה-% 1.5 מסכום הביטוח שבסופו של יום זה ערך הרכב ולא מגובה ירידת הערך.
אני מקבל את טענת הנתבעת כי זוהי הפרשנות הראויה וכך גם נהוג בחיי המעשה מזה שנים רבות ו מידי שנה משולמות מיליוני תביעות באותו האופן ובאותו חישוב.

לאחר קיום הדיון ביקש התובע להתיר לו לצרף אסמכתא פסק דינה של כב' השופטת אורלי מור -אל ת"א (ת"א) 19540-09-13 י.כ. נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב-"הפול" ואח' (15/06/16)
ביקשתי את תגובת הנתבעת לבקשה זו.
הנתבעת טענה כי הוראת הפוליסה ברורה ואינה טעונה פרשנות כלשהי ואין בפסק הדין עליו מבקש התובע להסתמך סיוע לגרסתו שכן מדובר בשני מקרים שונים .
אני מקבל את טענת הנתבעת שכן "אין הנדון דומה לראיה".
בתביעה שלפנינו מדובר בתשלום תגמולי ביטוח רכוש בגין שני ראשי נזק שנגרמו בתאונת דרכים אחת - נזק ישיר, ונזק שמקורו בירידת ערך. לעומת פסק הדין הנ"ל שם בו היה מדובר במקרה אחר, שאלת חיובו של המבוטח בביטוח חובה בתשלום השתתפות עצמית פעמיים בגין נזקי גוף שנגרמו לו ב- 2 תאונות דרכים נפרדות.
אני מקבל את טענת הנתבעת כי הוראת הפוליסה לפיה ינוכה סכום אחד של השתתפות עצמית מתייחס ל תשלום מכוח הפוליסה בשני פרקים שונים שלה - האחד, תשלום תגמולי ביטוח ( נזק לרכב המבוטח ), והאחר- תשלום לצד שלישי (נזק לרכב צד שלישי). הפוליסה קובעת באופן ברור, כי במקרה של תאונה במהלכה נגרם נזק לרכב המבוטח וגם לרכב צד שלישי, לא יחויב המבוטח בתשלום שתי השתתפויות עצמיות כי אם השתתפות עצמית אחת בלבד.
לטעמי הדבר אף עולה מהאמור בפרק 6 לפוליסה "תנאים כלליים לכל פרקי הפוליסה "
סעיף 9 (א) (1) (ב) הקובע :
"כנגד ההשתתפות העצמית לנזק של ירידת ערך יקבל המבוטח הנחה מתאימה בדמי הביטוח המקובלים אצל המבטח, בנוסף להנחות מקובלות אחרות, בהתאמה לרמות השונות של השתתפות עצמית שהמבטח יציע למבוטח , כפי שיאשר המפקח במסגרת אישור התעריף לפי הצו"
ההוראה הנ"ל מלמדת על כך שקיים קשר ישיר בין שיעור ההשתתפות העצמית בגין ירידת ערך לבין סכום דמי הביטוח ואלו כידוע נגזרים מסכום הביטוח.
סוף דבר
אני דוחה את גרסת התובע וקובע כי לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח את תביעתו כנדרש במשפט אזרחי. לפיכך ,אני מורה על דחיית התביעה, הנתבעת ויתרה על פסיקת הוצאות משפט לטובתה. לכן, אינני עושה צו להוצאות.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים

בקשת רשות ערעור על פסק הדין לבית משפט מחוזי מרכז לוד בתוך 15 ימים ממועד קבלתו.

ניתן היום מוצ"ש כ"ח כסלו תשע"ח, 16 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.