הדפסה

בית משפט לתביעות קטנות בירושלים ת"ק 44781-11-16

בפני
כב' הרשמת הבכיר ה עדי בר-טל

תובעים

1.אורן בן אבו
2.אברהם בן אבו ז"ל

נגד

נתבעים

1.לובינסקי יבואנית ומשווקת רכבי פז'ו וסיטרואן בישראל
2.רוברט שרותי רכב בע"מ

פסק דין

בפניי תביעה כספית על סך 33,500 ₪ במסגרתה נטען כי הנתבעות התרשלו בטיפול ותיקון רכב התובעים לאחר רכישתו וכן כי קיים פגם במנוע הרכב המקורי .
התביעה אם כן עוסקת שני עניינים מרכזיים: האחת, טענה בדבר קיומו של פגם בייצור במנוע הרכב ולכן נתבעת יבואנית הרכב, הנתבעת 1; השניה, טענה בדבר קיומם של טיפולים רשלניים ותיקונים רשלניים, שבוצעו ברכב על ידי הנתבעת 2 , החל מיום רכישת הרכב על ידי התובע ועד היום.
טענות התובע:
ביום 14.5.15 רכש התובע מחברת ליסינג, רכב פרטי מתוצרת פז'ו צרפת מדגם 5008 , שנת ייצור 2011 (להלן: "הרכב").
ביום 17.5.15 פנה התובע אל הנתבעת 2, המשמשת כמרכז שירות של הנתבעת 1, וביצע בדיקה כללית וטיפול מקיף לרכב .
מאז רכישת הרכב ובמהלך השנה הראשונה, בה הרכב היה בבעלות התובע , הוכנס הרכב בתדירות גבוהה ובאופן חריג למוסך וזאת בשל בעיות שונות ובעיקר בעיות תפקוד המנוע.
כעבור כשנה ממועד רכישת הרכב, במהלכה גמע הרכב כ- 12,000 ק"מ, הודיעה הנתבעת 2 כי יש להחליף את מנוע הרכב בשל היותו פגום.
לטענת התובע, הוא פנה אל הנתבעת 1 וביקש ממנה לבחון את התנהלות הנתבעת 2, וזאת מהסיבה כי כבר במהלך תקופת השימוש בשנה הראשונה, נאלץ התובע להכניס את הרכב למוסך בתדירות גבוהה ומרכז השירות גבה ממנו כסף רב עבור תיקונים חוזרים ונשנים, עד שלבסוף קבע המוסך כי יש להחליף את המנוע המקורי של הרכב בשל היותו פגום.
בהמשך לפנייתו, הודיעה לו הנתבעת 1 כי יסופק לו מנוע חדש על ידה בתמורה למחצית עלותו.
התובע הסכים, ושילם לנתבעת 1 סך של 15,000 ₪ בעבור המנוע החדש וזאת בנוסף לכספים ששילם התובע לנתבעת 2, עבור תיקונים וחלקים במנוע המקורי.
התובע צירף לתביעתו חוות דעת שמאי, מר דני סער, ממנה עולה, כי מדובר ברכב בעל היסטוריה בעייתית במיוחד. לטענת התובע, הנתבעת בחרה להעלים מידע חיוני זה מהתובע, ולהסתיר ממנו את מצבו הבעייתי של המנוע. כמפורט בחוות הדעת של השמאי סער – הנתבעות היו מודעות לכך שהרכב היה פגום בזמן רכישתו וגבו מהתובע כספים רבים עד לשלב החלפת המנוע המקורי של הרכב.
עוד עולה מחוות הדעת של השמאי מר סער, כי חלק מהתיקונים שביצעה הנתבעת ברכב באמצעות הנתבעת 2, נעשו למרות שהיה ברור וידוע לה כי הסיכויים לשיקום המנוע הינם קלושים. התובע אף טוען לפגם בייצור של המנוע המקורי.
טענות הנתבעות:
הנתבעות טוענות כי הרכב נמסר לבעליו המקוריים ביום 28.03.11 כשהוא תקין לכל דבר ועניין ועומד במפרטי היצרן. בתוך כך ניתנה בעבור הרכב תעודת אחריות יצרן למשך 3 שנים או עד נסיעה של 100,000 ק"מ מיום המסירה, המוקדם מבניהם.
עוד מוסיפות הנתבעות כי " אחריות היצרן" מובטחת לרוכש הרכב ככל שתתגלה ברכבו תקלה במסגרת תקופת האחריות ( אשר אין מקורה בנזק מכוון, בלאי ו/או שימוש לא סביר ברכב). במקרה כזה אותה תקלה תתוקן ללא עלות מצד בעל הרכב.
לטענתן, הרכב שנרכש על ידי התובע נקנה מחברת ליסינג ביום 14.05.15 קרי מעל 4 שנים ממועד עלייתו המקורי של הרכב לכביש, עת גמע הרכב מעל 114,000 ק"מ ומשאחריות היצרן בגינו הסתיימה.
בהתאם לחוות דעת מומחה מטעם הנתבעות, מר ישראל דרנוב, עולה כי עסקינן ברכב תקין ואמין אשר התבלה באופן מואץ, בין היתר לאור העובדה כי מדובר ברכב שהיה בבעלותה של חברת ציי רכב, הופעל על ידה במסגרת ליסינג/ השכרה ואשר גמע מרחק נסיעה שנתי העולה ב-67% על מרחק הנסיעה השנתי הממוצע בישראל.
לטענתן, לאחר בדיקה שבוצעה על יד נציגי הנתבעת 1 , התברר מעבר לכל צל של ספק, כי אופן פעילות הנתבעת 2 היה תקין.
בשום שלב לא נאמר לתובעים על ידי מי מהנתבעות כי לא ניתן לשפץ את מנוע רכבם, אלא הוצגה בפניהם האפשרות כי זה ישופץ או לחילופין יוחלף באחר. לאחר החלפת המנוע פורקו אביזרי המנוע אשר הוחלפו במסגרת התיקונים שבוצעו, והועברו אל המנוע החלופי, אשר הותקן לבקשת התובעים ברכבם.
בשום שלב מנוע הרכב לא " חולט". המנוע נמצא במחסני הנתבעת והתובע מוזמן לקחתו.
לטענת הנתבעות, התביעה משוללת בסיס ולכן דינה להידחות.
מהלך הדיון:
לנוכח קיומן של שתי חוות דעת שונות , מינה בית המשפט מומחה מטעמו לצורך מתן חוות דעת במחלוקות. מומחה בית המשפט, מר בני תמר, הגיש את חוות דעתו ביום 16.10.17.
התובע הגיש שאלות הבהרה וכן התייחסות לחוות דעת מומחה בית המשפט. בהתאם אף זומן המומחה לדיון במסגרתו נחקר על חוות דעתו ואף נדרש לבצע השלמה לחוות דעתו. ביום 16.4.18 הגיש מומחה בית המשפט את חוות דעתו המשלימה. לאחר התייחסות הצדדים לחוות הדעת המשלימה ניתן פסק הדין הנדון.
אציין, כי מומחה בית המשפט בעדותו הבהיר, כי חוות דעתו אינה עוסקת בכלל הנושאים שבמחלוקת, כפי שהוגדרו על ידי בית המשפט בכתב המינוי, וכי חוות דעתו עוסקת במחלוקות שהוא סבר, כי הינן המחלוקות בין הצדדים (עמ' 16 שורות 1-10).
דיון והכרעה:
לאחר עיון בכתבי הטענות, בראיות שהוגשו לתיק, לרבות בחוות דעת המומחים מטעם הצדדים ומטעם מומחה בית המשפט ובהתייחסויות , הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלקה, וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן.
ראשית, נשאלת השאלה האם קיימת יריבות בין התובע לנתבעות בנוגע למצבו של מנוע הרכב טרם רכישתו על ידי התובע .
התובע טען כי הנתבעת 1 הינה יבואן הרכב, וכי הרכב טופל ממועד עלייתו לכביש ועד לרכישתו על ידי התובע, במוסך הנתבעת 2. לטענת התובע הנתבעות היו מודעות להיסטוריית הטיפולים ברכב ולא אמרו לו דבר בעניין זה, עת הגיע לבדיקה הראשונית לאחר רכישת הרכב. עוד טען התובע, כי מנוע הרכב היה פגום כבר בעת עליית הרכב לכביש (קרי, המועד בו חברת אוויס רכשה אותו מהנתבעת 1).
הנתבעות טענו בכתב ההגנה, כי הרכב נמסר לבעליו המקוריים ביום 28.03.11 שהוא תקין לכל דבר ועניין ועומד במפרטי היצרן ובתוך כך, ניתנה בעבור הרכב תעודת אחריות יצרן.
התובע לא רכש את הרכב מהנתבעת אלא מחברת ליסינג, אשר מכרה לתובע את הרכב בתאריך 14.05.15 קרי כ – 4 שנים לאחר עלייתו לכביש .
אין מחלוקת, כי אחריות היצרן הסתיימה ולכן לא קמה לתובע זכות לטעון בעניין זה כנגד הנתבעות. התובע כאמור רכש את הרכב מחברת ליסינג. ככל שחברה זו לא נתנה לתובע גילוי נאות באשר למצבו המכני של הרכב, נתונה לתובע הזכות לבחון טענותיו כלפיה וזאת מכח חוק מכירת רכב משומש ( זכאות למידע וגילוי נאות), תשס"ח-2008. אולם אין בכך כדי לחייב את הנתבעות ליתן גילוי יזום כזה או אחר לתובע, לאחר שרכש את הרכב. ודוק. התובע לא פנה לנתבעות לצורך בדיקת הרכב עובר לרכישתו. התובע ערך טיפול לרכב אצל הנתבעת 2 לאחר רכישתו. לו היה מבקש התובע מהנתבעות את היסטוריית הטיפולים של הרכב, סביר כי היה מקבל בעת ביצוע הטיפול הראשוני ופועל בהתאם. אולם, התובע לא טען כי ביקש וכאמור לנתבעות אין כל חובה שבדין ליתן היסטוריה זו. נוכח האמור אני דוחה את טענות התובעים בעניין זה.
גם הטענה ולפיה מנוע הרכב היה פגום מלכתחילה דינה להידחות בהיעדר ראיות ברורות לעניין זה. קשה מאד היום, ובדיעבד, כאשר הטענה כלל לא נבדקה ונבחנה בזמן אמת, לטעון לפגם במנוע. העובדה שמנוע הרכב התחמם מספר פעמים במהלך השנים 2011-2015, כאשר הרכב היה בחזקת חברת אוויס, אינה מספיקה בכדי לקבוע כי המנוע ברכב היה פגום מלכתחילה. אין אנו יודעים איזה שימוש נעשה ברכב, האם הוא טופל כהלכה על ידי מי שהחזיקו בפועל, בפרט כאשר מדובר ברכב ליסינג (האם מילאו מים ושמן באופן תדיר, האם לא היתה תאונת דרכים שפגעה במנוע או בחלקים אחרים המשפיעים על עבודת המנוע (בעניין זה מומחה בית המשפט ציין בחוות דעתו כי הרכב ככל הנראה עבר בעברו תאונת דרכים והוחלף מצנן) וכו'). זאת ועוד, יש לקחת בחשבון שאף הבעלים של הרכב בתקופה הרלוונטית לא העלה (ככל הידוע לנו) טענות בעניין תקינות המנוע. אם כן, בהיעדר הוכחות וראיות מוצקות בדבר פגם בייצור, במנוע הרכב (המנוע הישן לא נבדק על ידי מומחה התובע) , לרבות העובדה כי נציג חברת אוויס או מי שהרכב היה בחזקתו, טרם רכישתו על ידי התובע, לא הובא לעדות באשר למצבו של הרכב טרם רכישתו על ידי התובע, הנני דוחה טענה זו ומקבלת את מסקנות מומחה בית המשפט בעניין זה כפי שעולה מחוות דעתו הראשונה.
שנית, בנוגע לתיקונים שביצעה הנתבעת 2 ברכב – כעולה מהחשבוניות שצורפו לכתב התביעה ו אשר אף צורפו במהלך הדיונים, התובע ביקר במוסך במהלך התקופה שבין יום 17.5.15 ועד למועד הגשת התביעה (חודש נובמבר 2016) שלושה עשר פעמים !! לאחר מכן ועד ליום 27.9.17 ביקר התובע במוסך חמש פעמים נוספות. אציין כי מומחה בית המשפט מצא כי ה תובע ביקר עם הרכב במוסך 21 פעמים (עמ' 5 לחוות דעת מומחה בית המשפט) .
להלן טבלא המפרטת את מועדי הביקור, הקילומטר שעבר הרכב, מהות התיקון והתשלומים ששולמו:
מס'
תאריך
קילומטר
מהות התיקון
תשלום

1
17/05/15
114671
טיפול ראשון לרכב לרבות החלפת מסננים, שמן לרבות שמן מנוע ו מצת.
1250 ₪.

2
20/09/15
----
שמן מנוע + מכסה שסתום
150 ₪.

3
21/09/15
117380
החלפת טרמוסטט+ אביזרים נלווים
2000 ₪.

4
13/10/15
118095
החלפת שני אטמים שסתומים+
החלפת מכסה ראש מנוע, שמן, פנס
1851 ₪.

5
18/10/15
118323
החלפת צינור טורבו+
משאבת מים
1737 ₪.

6
27/10/15
----
החלפת טורבו ואביזרים נלווים , הטורבו סופק ע"י הלקוח
1450 ₪.

7
24/02/16
124809
משאבת מים חשמלית ויחידת קירור,
הסרה והרכבת רצועת טיימינג + אביזרים נלווים (אטמים, שמן, ברגים, מיסב וכו')
3358 ₪.

8
15/03/16
125944
טיפול 30,000
החלפת מסנן פולן+
החלפת טורבו ומסננים
1132 ₪.

9
21/03/16
-----
החלפת טורבו – סופק ע"י הלקוח
585 ₪.

10
07/06/16
126985
החלפת מנוע,
ריקון ומילוי מערכת קירור,
בדיקה גיאומטרית. החלפת קולר שמן.
14,500 ₪.

11
מוסך אופיר
5/07/16
128431
החלפת רצועת(מנוע) אלטרנטור (טיימר)
225 ₪.

12
מוסך אופיר
27/09/16
131459
החלפת משאבת הזרקה ( דלק) החלפת צינור דלק

2230 ₪.

13
מוסך אופיר
3/11/16
132897
החלפת טורבו ואביזרים נלווים
3040 ₪.

14
מוסך אופיר
21/12/16
134510
ביטול נזילת מים מצינור קרור טורבו,
חיזוק חיבור צינור אויר טורבו,
חיזוק למכסה ראש מנוע
200 ₪.

15
מוסך אופיר
22/12/16
134555
החלפת משאבת מים חשמלית לטורבו+ ריקון ומי לוי נוזל קירור.
1,137 ₪.

16
מוסך אופיר
21/06/17
140159
החלפת משאבת מים חשמלית
סה"כ לתשלום 0

17
מוסך אופיר
27/09/17

143512

החלפת צלחות בלם + דסקיות אחורי,
החלפת סט דסקיות קדמי,
החלפת בוקסה לתושבת מנוע תחתונה

3250
הח' בוקסה לתושבת מנוע תחתונה + מפרק תושבת 676.5
18 (אופיר)
19/10/17
144029
תיקון קצר בצמת חוטים וסת לחץ שמן,
החלפת צינור אדי שמן, החלפת צינורות וואקום לטורבו
2670

לאחר חקירת המומחה וכן לנוכח חשבוניות התיקונים שהוגשו, מצאתי כי אכן בוצעו ברכב מספר תיקונים רשלניים ו/או תיקונים שלא היה צריך לגבות בגינם תשלום.
כך למשל בעניין הטורבו – מומחה בית המשפט קבע בחקירתו "אני יכול להוסיף ולומר שמצב שכזה של החלפת טורבו מספר פעמים בזמן תקין זה לא נראה תקין." (עמ' 15 שורות 31-32). הנתבעת טענה כי הטורבו הוחלף מספר פעמים, שכן התובע ביקש להתקין טורבו משומש אותו רכש ממקום אחר ונוצר מצב שהטורבו לא היה תקין ולכן הוחלף מספר פעמים (עמ' 5 שורות 14-18) . אין מחלוקת בין הצדדים כי הטורבו אכן נרכש במקום אחר, אולם, מצופה, ממוסך מורשה ובעל מוניטין מקצועי, שלאחר התקנה אחת, יבהיר לתובע כי לא ניתן לבצע התקנת טורבו משומש נוסף וכי מדובר בעלויות כספיות לא הגיוניות ובלתי סבירות. הנתבע ות ונציגיה ן העידו בפניי ארוכות במהלך מספר דיונים, ובשום שלב לא נאמר כי הם התריעו בפני התובע, לבל ירכוש טורבו משומש או עצרו את החלפת תיקון אביזר זה בשלב מסויים. כך למשל ביום 18.10.15 הוחלף צינור הטורבו בעלות של 764 ₪. ביום 27.10.15 הוחלף הטורבו, לטורבו שסופק על ידי התובע. עלות העבודה היתה 800 ₪. ביום 15.3.16 (מספר חודשים לאחר מכן) שוב הוחלף הטורבו והתובע חויב בגין עבודה סך של 500 ₪. ב 21.3.16 שוב נגבתה עבודה בסך 500 ₪ בגין החלפת טורבו שסופק על ידי התובע. ב 3.11.16 הוחלף הטורבו במוסך אופיר והתובע שילם בגין החלפה זו 2 ,006 ₪. אין ספק כי הטורבו צריך להיות מוחלף אחת לכמה שנים ולא 5 פעמים במהלך שנה (ראה חקירת מומחה בית המשפט עמ' 15 שורה 26) . בהינתן כי בתחילה ביקש התובע להתקין טורבו משומש ורק לאחר מכן הותקן חדש, אינני סבורה כי יש לזכות את התובע בגין כל אותם הפעמים בהם שילם בגין עבודת התקנת הטורבו, כי אם בחלקם בלבד. במקרה זה אני קובעת כי יש לזכות את התובע בגין החלפת הטורבו בסך של 1,000 ש"ח בצירוף מע"מ (1180 ₪ כולל מע"מ) .
אציין, כי מומחה בית המשפט, לאחר חקירתו, נדרש לבצע השלמה לחוות דעתו ולפרט את הטיפול שבוצע בכל חשבונית וחשבונית והאם מדובר בטיפול שנתי שגרתי של הרכב או בתיקונים וכן האם הטיפולים נדרשו. ביום 16.4.18 הגיש המומחה את חוות דעתו המשלימה. במסגרת חוות דעת זו קבע המומחה כי על הנתבעת לזכות את התובע בגין תשלומיו בעניין החלפת הטורבו, בסך של 300 ₪ בצירוף מע"מ בלבד. אינני מקבלת מסקנה זו, באשר המומחה טען כי אך פעמיים חוייב התובע בתשלום בגין החלפת הטורבו ומדובר היה בעבודה שבוצעה. עובדה זו אינה נכונה. כמפורט לעיל, התובע חוייב ארבע פעמים בגין החלפת הטורבו (עבודה ), ולכן מצאתי לחייב את הנתבעת 2 בהחזר בגין הפעמים האחרונות שהיא גב תה מהתובע תשלומים עבור הטורבו. כמו כן אציין, כי המומחה התעלם מהחלפה נוספת שבוצעה על ידי מוסך אופיר.
בנוגע לרכישת מנוע חדש – הצדדים אינם חלוקים כי המנוע עישן. המפקח האזורי מטעם הנתבעות הגיע לבדוק את המנוע והציע לתובע לרכוש מנוע חדש בעלות של 50% וזאת כמחווה של רצון טוב . התובע הסכים לכך ולכן ביום 7.6.16 הוחלף המנוע ברכב. התובע אינו טוען דבר לגבי המנוע החדש שהוחלף ולכן, הגם שמומחה בית המשפט ואף מומחה הנתבעת טענו שלא היתה סיבה מכאנית להחליף את המנוע וכי ניתן היה לתקן את העישון, אינני פוסקת כל פיצוי בגין החלפת המנוע, באשר התובע הסכים להחלפתו ולא טען בפניי כי הנתבעות הטעו אותו בעניין זה. זאת ועוד, התובע קיבל הנחה של 50% מעלות המנוע החדש, בהינתן כי הרכב עבר טיפולי מנוע רבים בהם הושקעו סכומים לא מבוטלים וזאת עד להחלפת המנוע, לרבות החלפת ראש מנוע.
עבודה משולבת עם החלפת מנוע – מומחה בית המשפט קבע בחוות דעתו המשלימה כי בעת החלפת המנוע היה על הנתבעת 2 לבצע ריקון מערכת מצמד וקירור וכן לבצע בדיקה גאומטרית , ללא כל עולות. בפועל הנתבעת 2 גבתה מהתובע בגין ביצוע פעולות אלו סך של 505 ₪ כולל מע"מ ולכן יש להשיב לתובע סכום זה (חשבונית מס' 27623).
משאבת מים – מהיסטוריית הטיפולים של הרכב אשר צורפה לכתב התביעה עולה כי הנתבעת 2 החליפ ה ביום 15.5.14 משאבת מים ברכב וכן בית טרמוסטט. משאבת מים הוחלפה שוב ביום 18.10.15 (כשנה וחצי לאחר כן) בעלות של 720 ₪ בצירוף מע"מ וכן ביום 2 2.12.16 במוסך אופיר בעלות של 952 ₪ בצירוף מע"מ. ש וב, אין זה הגיוני שבמשך כשנתיים וחצי תוחלפנה 3 משאבות מים.
מומחה בית המשפט קבע כי משאבת מים אינה צריכה להיות מוחלפת באופן כה תדיר ומצא כי "להערכתי משאבת המים שהותקנה במוסך רוברט לא היתה תקינה ולכן הוחלפה שוב מאחר וישנו קשר ישיר לטיפול הקודם יש לזכות את התובע בגין הנ"ל" (עמ' 6 לחוות הדעת המשלימה). המומחה מצא כי יש לזכות את התובע בסך של 1,113 ₪ כולל מע"מ. מומחה בית המשפט לא ציין כי משאבת המים הוחלפה, הלכה למעשה , 3 פעמים ולא פעמיים במשך כשנתיים וחצי, שכן המומחה לא הסתכל בהיסטוריית התיקונים של הרכב ( בטרם רכישת הרכב על ידי התובע). נוכח האמור אני סבורה כי יש לזכות את התובע אף בגין החלפת המשאבה ביום 18.10.15 בסך 842 ₪ כולל מע"מ. אשר על כן בגין רכיב משאבת המים על הנתבעת לזכות את התובע בסך כולל של 1,955 ₪.
רצועת טיימינג – ביום 24.2.16 החליפה הנתבעת 2 רצועת טיימינג לרכב התובע בעלות של 1,709 ₪ פלוס מע"מ. ב יום 5.7.16 הוחלפה רצועת האלטרנטור, הפעם על ידי מוסך אופיר בעלות של 225 ₪. התובע טען כי מדובר באותו רכיב. אינני סבורה כי מדובר באותו רכיב ואף מומחה בית המשפט לא מצא כי מדובר באותו רכיב.
רצועת האלטרנטור – רצועה זו הוחלפה ביום 5.7.16 על ידי מוסך אופיר. לטענת התובע, על הנתבעת 2 היה להחליף רצועה זו בעת החלפת המנוע. מנוע הרכב הוחלף ביום 7.6.16. מומחה בית המשפט לא נתן דעתו לטענה זו (כאמור המומחה החווה דעתו בנוגע לנושאים שונים מאלו להם נדרש). אכן, החלפת מנוע מחייבת טיפול אף ביתר הרכיבים הקשורים קשר הדוק למנוע והותרתם במצב בלתי תקין, מהווה רשלנות. אף אם היה על התובע לשלם במועד החלפת המנוע על רצועת האלטרנטור, הרי שהדבר היה צריך להתבצע באותו מועד. אין זה הגיוני שלאחר חודש ימים, יאלץ התובע להגיע למוסך שוב והפעם לצורך החלפת רצועה זו שנקרעה לחלוטין (כפי שהתובע העיד ואף הציג בבית המשפט עמ' 3 שורות 3-10).
אשר על כן אני סבורה כי יש להשיב לתובע סך של 225 ₪ בגין התשלום עבור הרצועה .
אציין, כי מומחה בית המשפט התייחס להחלפת הרצועה בחוות דעתו המשלימה האחרונה אולם לא קבע כלל ממצא בעניין זה, אלא אך קבע כי אין חיוב קודם בהיסטוריית הטיפולים אצל הנתבעת 2. המומחה, שכאמור, לא פעל בהתאם להנחיות בית המשפט, כלל לא בדק את השאלה האם רצועה זו היתה צריכה להיות מוחלפת כבר בעת החלפת המנוע. כמו כן לא התייחס המומחה כלל לעובדה כי הרצועה הוחלפה חודש ימים לאחר החלפת המנוע.
נזילות מים לאחר החלפת המנוע – ניתן היה לצפות כי לאחר כל התיקונים והטיפולים ברכב, לרבות החלפת המנוע במנוע חדש וכן החלפת חלקים נוספים המורכבים על גבי המנוע כגון הטורבו, ראש המנוע, רצועות וכו' – לא תהינה נזילות מים מהמנוע וכי זה י פעל בצורה טובה. בפועל, התברר כי נזילות המים המשיכו והתובע נאלץ להגיע למוסך אופיר לצורך תיקון נזילות אלו. מומחה בית המשפט מצא כי נזילות אלו מקורן במנוע החדש ולטענתו "יכול להיות שההתקנה לא היתה מאה אחוז" (עמ' 17 שורה 33). נוכח האמור יש לזכות את התובע בסך 200 ₪ בגין תיקון נזילות המים (חשבונית מס' 42507 אשר שולמה למוסך אופיר).
צינור גירוז – הנתבעת 2 החליפה ברכב התובע צינור גירוז ביום 27.10.15. התובע שילם 377 ₪ בצירוף מע"מ (חשבונית מס' 26682). כשנה לאחר מכן, ביום 3.11.16 נאלץ התובע להחליף את צינור הגירוז בשנית , וזאת במסגרת טיפול במוסך אופיר. התובע שילם 403 ₪ בצירוף מע"מ על החלפת הצינור בשנית (חשבונית מס' 42093). מומחה בית המשפט קבע בעמ' 5 לחוות דעתו המשלימה כי משהוחלף הצינור פעם אחת בלבד במוסך אופיר, אין לזכות את התובע בגין החלפת הצינור במוסך אופיר. אלא שמסתבר שמומחה בית המשפט טעה ולא ראה כי כשנה לפני כן הוחלף הצינור אצל הנתבעת 2. אין ספק , כי צינור זה לא צריך להיות מוחלף אחת לשנה (כך אף עולה מעמדת מומחה בית המשפט), נוכח האמור, יש לזכות את התובע בגין ההחלפה השניה שבוצעה – 403 ₪ בצירוף מע"מ (475 ₪ כולל מע"מ) .
המנוע הישן – אין מחלוקת בין הצדדים כי המנוע הישן נמצא בחצרי הנתבעות ולא הושב לתובע. למנוע זה ישנו מחיר. מומחה בית המשפט נשאל בחקירתו באשר למחירו של המנוע. המומחה טען כי הערכתו הגסה הינה ששוויו של המנוע כיום, במצבו, הינו כ – 3,000 ₪ בצירוף מע"מ וכי אפשר להשמיש מנוע זה (עמ' 14 שורות 8-29). המומחה אף הוסיף כי הנתבעת יכולה למכור את המנוע הישן (עמ' 19 שורה 33). הנתבעת טענה מנגד, כי המנוע שייך ליבואן, בהינתן רכישת מנוע חדש, וכי הוא נשמר עד לסיום ההליך ולאחר מכן ייזרק, שכן אין היא יכולה למכרו (עמ' 20 שורות 1-8). לאחר דברים אלו, חזר בו מומחה בית המשפט, וטען כי "להשמיש מנוע בתוך רכב אחר זה מורכב ומסובך.." (עמ' 20 שורות 17-18) וכי יש צורך בשטרי מכר בכדי למכור את המנוע.
לנוכח הדברים שנשמעו על ידי הצדדים ומומחה בית המשפט, לא ברור האם ניתן למכור את המנוע. בכל מקרה, ובהיעדר כל אסמכתא אחרת, המנוע שייך לתובע ועל הנתבעות להעביר את המנוע הישן לידי התובע.
החלפת בית טרמוסטט – ביום 21.9.15 החליפה הנתבעת 2 בית טרמוסטט לרכב בעלות כוללת של 1991 ₪ (כולל מע"מ). מומחה בית המשפט בחן את התיקונים שביצעה הנתבעת 2 לרכב ומצא כי הטרמוסטט הוחלף פעם אחת , ולכן קבע כי ההחלפה היתה תקינה בהינתן כי בוצעה פעם אחת (עמ' 2 לחוות הדעת המשלימה). אולם, בחינת ה יסטוריית טיפולי הרכב מעלה כי טרם רכישת הרכב על ידי התובע, ביום 15.5.14 (כשנה וחצי לפני החלפת בית הטרמוסטט), החליפה הנתבעת 2 בית טרמוסטט לרכב הנדון (ראה היסטוריית הטיפולים שצורפה לכתב התביעה). מומחה בית המשפט לא התייחס כלל להיסטוריית הטיפולים ולא בחן אותה. אין זה סביר ואף לא הגיוני להחליף בית טרמוסטט פעמיים בתוך שנה וחצי. נוכח האמור, אני קובעת כי על הנתבעת 2 להשיב לתובע סך של 1991 ₪ בגין החלפה שניה של בית הטרמוסטט .
טיפולים שוטפים – מומחה בית המשפט מצא (עמ' 4 לחוות דעתו המשלימה) כי שמן המנוע הוחלף בסך הכל 7 פעמים בפרק של 8 חודשים בעלות של 767 ₪. המומחה מצא כי יש לזכות את התובע בגין חשבונית אחת (מס' 26535) בסך כולל של 270 ₪ (סכום זה כבר כולל מע"מ).
בסך הכל מצאתי כי על הנתבעת 2 להשיב לתובע סך כולל של 6,801 ₪ (סכום זה כולל מע"מ) בגין הטיפולים שבוצעו ברכב ואשר חלקם בוצעו באופן לא תקין וחלקם בוצעו שלא לצורך ו/או נ גבתה תמורה שלא היתה צריכה להגבות מהתובע.
מומחה בית המשפט, מצא בחוות דעתו המשלימה כי על הנתבעת 2 ומוסך אופיר לשלם לתובע סך כולל של 2,439 ₪.
כפי שהוסבר לעיל, מומחה בית המשפט לא פעל בהתאם להנחיות והוראות בית המשפט ולכן חוות דעתו המשלימה אינה בוחנת את כלל הטענות שבחינתן נדרש. כך לדוגמא, לא בחן המומחה את היסטוריית טיפולי הרכב בטרם רכישתו על ידי התובע, כאשר להיסטוריה זו חשיבות רבה בהתייחס לטיפולים והתיקונים שבוצעו ברכב. זאת ועוד, המומחה אף קבע קביעות שלא היו במסגרת סמכויותיו, כגון הקביעה לפיה על התובע לקבל זיכוי ממוסך אופיר שכלל אינו נתבע בהליך הנדון. אציין, כי המומחה מחד קבע לדוגמא בנוגע למשאבת המים, כי זו לא היתה תקינה עת הותקנה ברכב התובע על ידי הנתבעת 2 ולכן נדרשה החלפתה בתוך כשנה, על ידי מוסך אופיר, אך במסגרת קביעותיו קבע שהזיכוי צריך להינתן דווקא ממוסך אופיר (כך לפחות עולה מ חוות הדעת). זאת נקבע ללא כל נימוק, כאשר דווקא מדברי המומחה מתבקשת המסקנה ולפיה הנתבעת 2 צריכה להשיב לתובע את התשלום, באשר החלף הפגום נרכש ממנה על ידי התובע (ראה לדוגמא עמ' 6 לחוות הדעת המשלימה פסקה ראשונה). נוכח האמור, מצאתי לקבל את חוות דעתו המשלימה של מומחה בית המשפט אך בעניינים, בהם בדיקותיו אכן תאמו את הנחיות בית המשפט ולא כללו מסקנות שהמומחה ל א התבקש לתת (מסקנות שאף הינן שגויות מבחינה משפטית).
כידוע, מומחה מטעם בית המשפט, הינו עד, ככלל העדים ובית המשפט אינו מחוייב לאמץ את מלוא ממצאיו, הגם שעל פי רוב ממצאיו של מומחה אובייקטיבי זה מתקבלים. במקרה הנדון, פירט והסביר בית המשפט מהם החלקים שחוות הדעת בעניינם לא אומצה וכן נימק מדוע . (ראה ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' רבי (23.4.90)).
לנוכח המתואר לעיל, עולה כי הטיפול שניתן לרכב התובע על ידי הנתבעת 2 לא היה טיפול נאות ו/או היה בלתי מקצועי, כאשר הנתבעת 2 החליפה חלקי חילוף רבים לרכב, חלקם פגומים כטענת מומחה בית המשפט, חלקם הותקנו באופן לא תקין וחלקם הוחלפו ללא צורך, כאשר החלפתם בוצעה בעבר ולא ניתן כל הסבר מדוע נדרשה החלפתם בשנית. התנהלות הנתבעת 2 אף גובלת באדישות כלפי התובע, בהינתן כי שומה היה עליה להזהיר את התובע ולסרב לבצע תיקונים חוזרים ונשנים בחלפים, שהיה ברור כי הם פגומים מלכתחילה דוגמת הטורבו.
נוכח האמור, הנתבעת 2 תשלם לתובע סך של 6,801 ₪ כמפורט בהרחבה לעיל. כן תשלם הנתבעת 2 לתובע הוצאות ההליך הנדון בסך של 4,835 ₪ (סכום זה כולל את אגרת בית המשפט, החזר של 2,000 ₪ בגין שכ"ט המומחה מר סער, השבת סך של 1,500 ₪ אשר שילם התובע למומחה בית המשפט וכן הוצאות התובע בהינתן כי התקיימו 3 דיונים בתיק הנדון). אציין, כי קבעתי שהנתבעת 2 תשיב לתובע אך חלק משכר טרחת המומחה מטעמו, וזאת לנוכח העובדה כי הטענה בדבר קיומו של פגם במנוע הרכב, נדחתה וחוות דעת מומחה התובע עסקה בעיקרה בפגם זה. הסכומים דלעיל ישולמו בתוך 30 יום מהיום.
כמו כן על הנתבעת 2 להשיב את מנוע הרכב הישן לידי התובע, בתוך 30 יום מהיום.
התביעה כנגד הנתבעת 1 נדחית ללא צו להוצאות.
המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.

בקשת רשות ערעור בתוך 15 יום לבית המשפט המחוזי בירושלים.

ניתן היום, כ"ו סיוון תשע"ח, 09 יוני 2018, בהעדר הצדדים.