הדפסה

בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה בפ"מ 2806-12-17

בפני
כבוד ה שופטת, סגנית נשיאה טל אוסטפלד נאוי

המבקש

צפריר עובדיה

נגד

המשיבה
מדינת ישראל

החלטה

בפניי בקשה לביטול צו לפסילה מנהלית של רישיון נהיגה למשך 60 ימים, שניתן כנגד המבקש ע"י קצין משטרה נוכח מעורבותו בתאונת דרכים .

מדובר בתאונה שהתרחשה ביום 5.12.17 בסמוך לשעה 10:00 בבוקר בצומת הרחובות פינס- קלישר בפתח תקווה. מחומר הראיות שהוגש לעיוני על ידי המשיבה, נטען כי המבקש נהג במונית ממערב למזרח, לא ציית לאור האדום ברמזור שבכיוון נסיעתו, ופגע בהולך רגל ובנכדו שחצו את הכביש במעבר חציה כאשר הולך הרגל מוביל את הנכד בתלת אופן עם מוט מאחור. נטען כי הנכד הקטין נחבל בראש ו ופונה לבית החולים.

בגיליון ההרשעות של המבקש לא צוינה שנת הוצאת רישיון הנהיגה, ולטענתו הוא נוהג משנת 1966. לחובתו 40 הרשעות קודמות, מהן עבירות חוזרות של אי ציות לתמרורים, נסיעה במהירות מעל המותר ונסיעה כשהאור ברמזור אדום.

טיעוני הצדדים
המבקש טען כי אינו מסוכן בנהיגתו. לטענתו, הוא נהג מקצועי ובשל כך, עברו אינו מכביד.
עוד טען, כי קצין המשטרה טעה בשיקול הדעת כשהחליט לפסול את רישיון הנהיגה, כאשר המדובר ב"כמעט" תאונה. לטענתו, לא ניתן לדעת באופן מוחלט האם חצה את הצומת באור אדום ואף לא הוצגו תעודות רפואיות המעידות על חבלה כל שהיא של הולכי הרגל.
לטענת המבקש, התאונה התרחשה עת מהירות נסיעתו של המבקש היתה נמוכה וראיות המשיבה לתאונה, מבוססות על עדויות המעורבים לבדן.
המבקש טען כי מידת הפגיעה הכלכלית בו גבוהה, ביחס לפגיעה בקטין, כאשר פרנסתו נסמכת על רישיון נהיגתו.

המשיבה התנגדה למבוקש וטענה כי מדובר בתאונה שאירעה 8 ימים קודם ליום הדיון ועל כן, מצויה החקירה בראשיתה. לטענתה, בשלב זה ניתן להסתפק ב"ניצוץ ראייתי" שיצדיק את המשך הפסילה.
המשיבה הפנתה לדברי המבקש כפי שהופיעו בדו"ח הפעולה של השוטר שהגיע למקום: "נסעתי ברחוב פינס מכוון מערב למזרח, עברתי באור צהוב ופגעתי בעגלה עם ילד וסבא על מעבר החציה".

המשיבה הגישה לעיונו של בית המשפט את תיק החקירה בו דו"ח מצולם של התאמת הנזקים בין רכבו של המבקש – המונית, לבין תלת האופן לילדים, הנשלט על ידי מבוגר בעזרת מוט.
המשיבה הוסיפה כי הולך הרגל, סבו של הנפגע, מסר כי הנפגע נפגע בראשו בצד שמאל מפגוש רכבו של המבקש ופונה לבית החולים. עוד ציין הסב, לטענת המשיבה, כי רכבו של המבקש פגע באופנים והוא אחז בהם ומנע מהם ליפול.
המשיבה ציינה כי אין בידיה כעת תעודות רפואיות ואינה יודעת אם הנפגע עדיין מאושפז בבית החולים .

המשיבה התייחסה לעברו של המבקש וציינה כי בשנים האחרונות יש מיעוט בהרשעות ואין תאונות בעברו, אך מסוכנותו נלמדת מהתאונה עצמה ולא רק מהעבר התעבורתי .

דיון והכרעה
בהתאם לפסיקה, על בית המשפט לקבוע קיומן של ראיות לכאורה לאשמת המבקש וכן את מסוכנותו בהמשך הנהיגה.
באשר לראיות לכאורה, נחה דעתי כי קמו ראיות לכאורה לאשמתו של המבקש. יודגש, כי אין המדובר ברף ראייתי גבוה וקשיח הנדרש להרשעה, כי אם "רף מוחלש" ובו בוודאי עמדה המאשימה.
בדו"ח הפעולה, הודה המבקש כי חצה את הרמזור כאשר האור הצהוב דולק ברמזור וכי פגע בנפגע ובסבו על מעבר החציה. עוד צוין בחומר החקירה , כי עמד לרשותו של המבקש שדה ראיה של 50 מטרים.
בחקירתו במשטרה תחת אזהרה, העיד המבקש, כי חצה את הצומת אחרי רכב אחר ולא שם לב לרמזו ר ( שורה 18 לחקירה) .
כאשר נשאל על ידי החוקר אם נכנס לצומת באור אדום, השיב כי אינו יודע.
בחקירתו של הולך הרגל במשטרה ציין זה, כי חצה את הכביש באור הירוק וכי נהגת רכב צעקה למבקש כי עבר באור אדום והיא צילמה את העבירה.
די באלו, כדי לקבוע קיומן של ראיות לכאורה.

מסוכנותו של המבקש נלמדת מהתאונה עצמה שבנסיבותיה, אי ציות לרמזור אדום, ואי שימת ליבו של המבקש להולך הרגל על אף שדה הראיה שעמד לרשותו.

אף עברו של המבקש אינו עומד לזכותו כאשר לחובתו 40 הרשעות בעבירות שונות לרבות אי ציות לתמרורים, נהיגה במהירות, שימוש בטלפון בעת הנהיגה, עקיפה בצומת, מספר הרשעות בעבירה של נהיגה כשברמזור אור אדום, כרימת תאונת דרכים (משנת 1971). על כן, איני מסכימה עם טענת המבקש כי 40 הרשעות קודמות, מהן עבירות חוזרות, אינן בבחינת עבר מכביד.

נוכח האמור לעיל, לא מצאתי פגם בהחלטת קצין המשטרה.
הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ח כסלו תשע"ח, 16 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.