הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 16108-12-17

מספר בקשה: 3
לפני כבוד הרשמת הבכירה נעמה פרס

המבקש
יואב ללום

נגד

המשיבים

  1. בוייט דאלאסיי
  2. אביחי וידהורן

החלטה

לפני עתירתו של המבקש להתיר לו לעיין בתיק (ובפרט בכתב התביעה שהוגש בתובענה), שכן לטענתו, קיים חשש בליבו שמה כתב התביעה מפר זכויות יוצרים שלו.

המבקש הוא עו"ד אשר הגיש תובענה בשל לשון הרע בתיק אחר בבית משפט השלום בירושלים. בתצהירו מפרט המבקש, כי ביום 23.01.2018 קיבל שיחת טלפון מב"כ המשיב 1 (הוא הנתבע בתובענה זו), אשר פנה אליו בקשר לתובענה בתיק זה, חרף העובדה כי המבקש לא מייצג בתיק זה אף אחד מהצדדים. המבקש הבהיר, כי כנראה מספר הטלפון ומספר הפקס שנרשמו על כתב התביעה בתיק זה – נרשמו בטעות, ומשכך פנה בבקשה לעיון, כאמור, בשל חששו שמה כתב התביעה שהוגש כאן מפר זכויות יוצרים להן הוא טוען.

המשיב 1 – הוא הנתבע בתובענה זו – לא הגיש תשובה לבקשה , חרף החלטתי מיום 19.02.2018 (ההחלטה נצפתה על ידי ב"כ המשיב 1 בו ביום באמצעות מערכת נט-המשפט).

המשיב 2 – הוא התובע בתובענה זו, התנגד למבוקש (להלן: התובע). לטענתו, בתובענה זו מדובר על תביעה בגין לשון הרע שהוא הגיש כנגד המשיב 1. התובע ציין, כי התרת עיון בתיק למבקש משמעה פגיעה נוספת בפרטיותו ופרסום נוסף של דברי לשון הרע המיוחסים למשיב 1, שעה שהוא מנסה לצמצם את הנזק שנגרם לו, לטענתו, בהוצאת לשון הרע על ידי המשיב 1.

תקנה 4 (א) לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003 קובעת כי "כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית משפט (להלן – בקשת עיון), ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין". נקודת המוצא, אם כן, כי כל אדם זכאי לעיין בתיק המתנהל בבית המשפט, זול ת אם העיון אינו אסור על פי דין (בג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים (פורסם במאגרים המשפטים; 08.10.2009)).

המבקש לא הצביע על כל דין שעשוי לסייג את זכות העיון של המבקש בתיק זה. איני מביעה את דעתי, האם כתב התביעה שהוגש בתובענה זו – פוגע בזכות יוצרים של המבקש. עצם הטענה, די בה, על מנת להוות כר לגיטימי לעיון בתיק בית המשפט, בוודאי באופן המצומצם בו הדבר התבקש: עיון בכתב התביעה בלבד.

אין כמובן להתעלם מזכות התובע לפרטיות ולשמו הטוב, ואולם בעצם הגשתה של התובענה – חשוף התובע לפרסומים שונים, כמו פרסום החלטות המציינות את פרסום הדיבה הנטען, פסק דין שיינתן, אם יינתן, ובוודאי שבדיונים שיערכו בתובענה – יוכל כל אדם להיות נוכח ולשמוע את אשר ייאמר באולם בית המשפט.

לצד זכותו זו של התובע, עומדת זכות חשובה לא פחות: פומביות הדיון, אשר הביטוי לה לא רק באולם דיונים פתוח לכל החפץ בכך – בבית המשפט, אלא היא גם גוזרת מתוכה את זכותו של אדם מעוניין לעיין במסמכים המצויים בו (ת"פ (שלום, י-ם) 28759-05-15‏ ‏התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' מלכה (פורסמה במאגרים המשפטיים; 25.02.2018); בג"ץ 1/49‏ ‏ בז'רנו נ' שר המשטרה (פורסמה במאגרים המשפטיים; 28.02.2006)) , בוודאי כזה הטוען כי זכותו עשויה להיפגע ממסמך שהוגש בתיק (ושוב, איני מביעה כל דעה לעניין זה).

נוכח האמור לעיל – אני מתירה למבקש את העיון בכתב התביעה בתיק . לא ראיתי לעשות צו להוצאות בנסיבות העניין.

ניתנה היום, כ"ה ניסן תשע"ח, 10 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.