הדפסה

בית משפט השלום בראשון לציון ת"פ 28091-09-11

לפני כבוד ה שופטת מיכל עמית - אניסמן

המאשימה

פרקליטות המדינה, מחלקה כלכלית

נגד

הנאשמים
.1 מאיר מזרחי

.2 אמ.ווי.אמ קום בע"מ

.3 גולן גסטון שאול – ניתן פסק דין

<#2#>

נוכחים:

בא כוח המאשימה עו"ד בן עמי כהן ועו"ד שרון בכר כהן

ב"כ הנאשמים עוד כפיר ממון
הנאשם 1 בעצמו

הנאשם 1 בעצמו

גזר דין

רקע
1. הנאשמים הורשעו לאחר ניהול הוכחות בעבירות כדלקמן:
עבירה של סיוע לארגון או עריכת משחקים אסורים, הגרלות והימורים לפי סעיף 225 בצירוף סעיף 31 וסעיף 29(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין");
עבירה של עשיית פעולה ברכוש אסור לפי סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס - 2000 (להלן: "חוק איסור הלבנת הון") בצירוף סעיף 29(ב) לחוק העונשין;
עבירה של שימוש במרמה ותחבולה במטרה להתחמק מתשלום מס לפי סעיף 117(ב)(8) לחוק מס ערך מוסף בצירוף סעיף 29(ב) לחוק העונשין;
עבירה של מסירת ידיעה כוזבת או מסירת דו"ח או מסמך אחר הכוללים ידיעה כאמור לפי סעיף 117(ב)(1) לחוק מס ערך מוסף בצירוף סעיף 29(ב) לחוק העונשין.
2. לפי עובדות כתב האישום וממצאי הכרעת הדין, בתקופה שבין חודש ינואר 2007 ועד לחודש יוני 2010 (להלן- "התקופה הרלוונטית") עסקו הנאשמים בשיווק ומכירה של כרטיסים מסוג "פרי פייד" משלושה סוגים אשר שימשו אמצעי תשלום באתרי אינטרנט שונים. הנאשמים שיווקו סוגי כרטיסים: האחד, כרטיס ואליו כארד, שיועד לביצוע תשלומים באתר של חברת ויקטור צ'נדלר, והשני, כרטיס קאש כארד שיועד לביצוע תשלומים באתר של חברת סטן ג'יימס, שהינם אתרי הימורים באינטרנט, אשר בתקופה הרלוונטית איפשרו לגולשים מישראל לשחק משחקים אסורים כהגדרתם בחוק העונשין, לרבות משחקי רולטה, בלאק ג'ק ופוקר.
בתקופה הרלוונטית לאישום הנפיקו הנאשמים מאות אלפי כרטיסים מסוג ואליו כארד וקאש כארד אשר סך ערכם הנקוב היה לא פחות מ-15 מיליון דולר ו- 150 מיליון ₪. הנאשם 1 (להלן: "הנאשם") הוא שהקים את הנאשמת 2 (להלן: "הנאשמת") בשנת 2007, אשר שימשה מסגרת תאגידית לעיסוק בשיווק ומכירה כאמור. הנאשם התקשר עם החברות בחו"ל באמצעות נציגן בארץ וחתם עימם על הסכמים להסדרת הפעילות המשותפת כמתואר לעיל. הנאשם היה מנהלה בפועל של הנאשמת, והוא שניהל את התנהלותה הפיננסית.
הכרטיסים אותם הנפיקו הנאשמים נמכרו באמצעות בתי עסק שונים למהמרים בישראל ותמורת המכירה עמדה לכל הפחות על סך של 4 מיליון ₪ ו- 10 מיליון דולר (להלן- "הרכוש האסור"). הנאשמים גבו עמלה בשיעור של 7% עד 10% מתמורת מכירת הכרטיסים והיתרה הועברה אל החברות הזרות בחו"ל: סך של 410,000 דולר לפחות הועברו על ידי הנאשמים לחשבונות בנק של החברות הזרות בחו"ל, סך של 500,000 דולר לפחות נמסרו על ידי הנאשמים במזומן לשליחים מטעם חברת ויקטור צ'נדלר, סכום נוסף שאינו פוחת מ- 8,969,000 דולר העבירו הנאשמים לידי חברת ויקטור צ'נדלר וסכום שאינו פוחת מ- 1,166,000 דולר העבירו הנאשמים לידי חברת סטן ג'יימס.
הנאשמים היו חייבים בדיווח אודות הכנסותיהם מגביית העמלות מתוך תמורת מכירת הכרטיסים, אלא שבתקופות הדיווח כמפורט בהכרעת הדין דיווחו הנאשמים אודות הכנסות נמוכות מהכנסותיהם בפועל, ובכך פעלו במרמה ובתחבולה במטרה להתחמק מתשלום מס ומסרו ידיעות כזבות.

ראיות לעונש

3. המאשימה לא הביאה ראיות מטעמה לעונש.

4. ואלה הראיות לעונש שהובאו מטעם הנאשמים:

4.1 רעייתו של הנאשם, הגב' מזל מזרחי העידה על מצבה הבריאותי, על מצבו של בנם המשותף, הנסמך על שולחנם, ועל מצבה הכלכלי של המשפחה.
4.2 הנאשם הגיש מספר מסמכים – מסמך נ/1 המהווה סיכום רפואי עניינה של רעייתו, הגב' מזל מזרחי, ממנו עולה כי חלתה בסרטן השד בשנת 2011 וטופלה בשנה זו. מאז נמצאת הגב' מזרחי במעקב רפואי.
מסמכים מהמחלקה לשירותים חברתיים בעירית פתח תקווה וכן מסמכים מהמוסד לביטוח לאומי (אסופת המסמכים סומנה נ/2) מהם עולה כי בנו של הנאשם, יליד 1984, סובל מהפרעה אורגנית התפתחותית ומליקויי קשב וכתוצאה מכך הוכר כנכה בדרגת אי כושר בשיעור של 100% במוסד לביטוח לאומי.
אישור בדבר תשלום ארנונה לדירתם של הנאשם ואשתו ממנו עולה כי שטח הדירה הינו 87 מ"ר (נ/3).
תלוש שכר של הגב' מזרחי ממנו עולה כי גובה הפנסיה שלה עומדת על הסך של כ- 3,200 ₪ (נ/4), וכן אישור מרואה החשבון של הנאשם ממנו עולה כי עסקו של הנאשם רשם הפסדים בשנת המס הנוכחית וכי נעדר כל נכסים למעט דירת מגוריו ורכב משנת ייצור 2006 (נ/5).

תמצית טיעוני הצדדים
טיעוני המאשימה לעונש
5. לטענת ב"כ המאשימה, יש לראות את כלל העבירות בהן הורשעו הנאשמים כמכלול ואירוע אחד המתמשך על פני כשלוש וחצי שנים ולקבוע בגינם מתחם עונש אחד כולל.
6. בכל הנוגע למדיניות הענישה הנוהגת, לאחר סקירת הערכים המוגנים העומדים בבסיס העבירות בהן הורשעו הנאשמים, ומידת הפגיעה בהם, בהינתן העובדה כי הנאשמים פעלו לתמיכה ושימוש באתרי הימור בינלאומיים, טען ב"כ המאשימה, כי קיימת מגמה של החמרה בענישה אם עסקינן בשילוב של שלושת סוגי העבירות, עבירות הימורים, פעולות איסור ברכוש אסור ועבירות מע"מ ומס הכנסה. לביסוס טענה זו הפנה ב"כ המאשימה לפסק דינה של כב' השופט ארבל בעניין ע"פ 6889/11 מדינת ישראל נ' אלירן עובד (פורסם בנבו 14.5.12) (להלן: "עניין עובד") במסגרתו נקבע על ידי בית המשפט, כי מדיניות הענישה הראויה בעבירות הימורים מקוונים צריכה לבוא לידי ביטוי ככלל בהשתת עונש מאסר בפועל לתקופה ממושכת, עונש שיהיה בו כדי להרתיע את העבריין הספציפי, כמו גם עבריינים פוטנציאליים. ב"כ המאשימה ביקש להדגיש כי בנסיבות פסה"ד בעניין עובד דובר בהסדר טיעון שגובש וייתר שמיעת ראיות, ומשכך בית המשפט העליון, בשבתו כערכאת ערעור, לא מיצה את חומרת הדין בעניינו של הנאשם שנדון בפניו.
7. ב"כ המאשימה הפנה לפסיקה נוספת, אשר ניתנה לפני ואחרי עניין עובד, וכן לגזר הדין בעניינו של לזלי רוז, עובד הנאשמת, אשר פעל ביחד עם שותפיו לעבירה לצורך הדפסת כרטיסי הווליו כארד וקש כארד וסייע להקמת תוכנה לניהול כרטיסי הקש כארד עבור הנאשמת. נאשם זה הורשע בעבירת סיוע להימורים על סמך הודייתו במסגרת הסדר טיעון, ונגזרו עליו 6 חודשי מאסר בעבודות שירות, מאסר מותנה וחילוט בסך 70,000 ₪.
ב"כ המאשימה טען כי אמנם בנסיבות המקרה דנן, עסקינן בנאשם, בן 66, ללא עבר פלילי, ואולם הנאשם השתמש בעסקיו החוקיים הלגיטימיים האחרים לצורך הפעילות העבריינית והקצה את משרדו בבורסת היהלומים לצורך פעילות זו ואת הצימרים בהוד השרון לטובת אחסנת הכרטיסים. בנוסף, במסגרת פעולותיו הקים מערך תמיכה של מענה טלפוני להפניית מהמרים לפיצוציות השונות בהם נמכרו הכרטיסים, פתח חשבונות בנק, שכר כספות ששימשו לשמירת הכספים שהתקבלו במזומן מהפעילות העבריינית ושכר שירותי רואה חשבון ועורך דין. כמו כן, לטענת ב"כ המאשימה, הנאשם ושותפיו חילקו ביניהם את העבודה, באופן שכל שותף היה אחראי לחלק אחר בפעילות החברה, הנאשמת. לטענתה של המאשימה, הנאשם היה הרוח החיה מאחורי הפעילות העבריינית במסגרת הנאשמת.
8. באשר לנזק שנגרם מביצוע העבירה, לטענת המאשימה מדובר היה בפעילות שבוצעה באמצעות התקשרות עם עשרות מפיצים, בהיקף של עשרות מיליוני שקלים במשך תקופה של 3.5 שנים. בנסיבות הללו, נגרם נזק חברתי גדול והופק רווח אסור לטובת גורמים זרים בחו"ל. הנאשמים החדירו רכוש אסור שמקורו בעבירה בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים, למערכת הפיננסית הלגיטימית בישראל ובחו"ל. כמו כן, במסגרת פעילותם זו, השמיטו הנאשמים מדוחות מע"מ כספים בהיקף מצטבר של למעלה מ-2.5 מיליון ₪.
9. באשר למתחם העונש הראוי בנסיבות העניין – בהינתן פסיקת בית המשפט העליון בעניין עובד, ובהינתן העובדה כי, מחד, הנאשמים לא הקימו את אתרי ההימורים ולא הפעילו אותם ומעמדם אינו כמעמד מי שיזם אתר הימורים וקובע את תוכנו, אך מאידך, מעמדם לא כשל שכירים, שכן הנאשמים הקימו מנגנון שלם ומורכב שכלל התקשרויות חוזיות בינלאומיות ומערכים לוגיסטיים וטכנולוגיים, אזי בשים לב למכלול העבירות בהן הורשעו הנאשמים, לנסיבות ביצוען, ולמעמדם הייחודי כפי שפורט לעיל, עתרה המאשימה לקבוע מתחם ענישה הנע בין 24 – 36 חודשי מאסר.
10. באשר לקביעת העונש בתוך המתחם – טענה המאשימה כי הנאשם בן 66, והגם שאין להתעלם מההשלכות הקשות שעלולות לעונש מאסר על משפחתו, יש לגזור עליו עונש ברף הבינוני-גבוה של המתחם, זאת בהיעדר נסיבות חריגות ונוכח העובדה כי הנאשם לא הביע חרטה על מעשיו ולא לקח אחריות.
11. לאחר הדיון בטיעונים לעונש הגיש המאשימה הודעה בדבר הסדר טיעון אליו הגיע עם נאשם נוסף בפרשה זו, רונלד אפשטיין לו יוחסו שותפות עם הנאשם. משכך, נקבע דיון לצורך השלמת הטיעונים לעונש. במסגרת דיון זה, שהתקיים ביום 22.6.16, ביקשה המאשימה לעשות אבחנה בין נסיבותיו של רונלד אפשטיין לבין הנאשם שלפני שעה שלשיטתה אפשטיין לא היה מעורב בכל ענייני הכספים של הנאשמת, בכל היבט שהוא, להבדיל מהנאשם שלפני.

12. כמו כן, טענה המאשימה, כי נסיבות חתימתו של הסדר הטיעון עם אפשטיין נבעו ממצבו הפיזי והנפשי, והשלב בו נחתם, קרי לפני שמיעת עדויות ההגנה. בנוסף, כתב האישום בעניינו של הנאשם שלפניי, לשיטתה, הינו חמור יותר מכתב האישום שיוחס לאפשטיין. בנסיבות אלו, ביקשה המאשימה לגזור את דינו של הנאשם לחומרה מגזר הדין בעניינו של אפשטיין.

13. כמו כן, עותרת המאשימה להטיל על הנאשם קנס ברף הבינוני של המתחם, בסך של בין 100 – 450 אלף ₪. כמו כן, עתרה המאשימה לחילוט כל הכספים שנתפסו במשרדי הנאשמת וטרם שוחררו בהליכי הביניים בסכומים הבאים (הכספים שנתפסו פורטו בת/114, ת/115, ת/116 ו- ת/117):
כספים שנתפסו בארגז 104– בסך של 65,040 ₪, 41,367$, 2,335 אירו ו-500 דולר אוסטרלי.
בארגז שסומן 103 –סה"כ 1,445,000 ₪ ומתוך ארגז שסומן 638ג', הסכום שנתפס במשרדי הנאשמת בסך 13,237 ₪.
סה"כ כ- 1,650,000 ₪.
החילוט התבקש הן לפי סעיף 21 לחוק איסור הלבנת הון והן מכוח הוראת סעיף 39 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)[נוסח חדש], התשכ"ט-1969.
14. כמו כן, עתרה המאשימה לחילוט דירת המגורים של הנאשם ורעייתו ברח' סוקולוב 24 בפתח תקווה.

טיעוני ההגנה לעונש
15. ב"כ הנאשמים טען, כי בקביעת מתחם הענישה הראוי, יש ליתן הדעת לנסיבות ביצוע העבירה ולנאשמים. בהקשר זה, הדגיש כי הנאשמים לא הורשעו בניהול וארגון משחקים אסורים, אלא בסיוע בלבד. לטענתו, מרבית הפסיקה עליה הסתמכה המאשימה בטיעוניה עסקה בארגון הימורים ולא בסיוע , עבירה שהמחוקק קבע בצידה עונש של מחצית מהעונש הקבוע לעבירה העיקרית.
16. עוד טוען ב"כ הנאשמים, כי הנאשמים מעולם לא עסקו בניהול האתרים; לא ניהלו את מערך הימורים; לא תפעלו את האתרים ולא קבעו את תכני האתרים; לא נתנו תמיכה טכנית לאתרים; לא העסיקו אנשי מחשב וגרפיקה ואין להם שום נגיעה בניהול האתרים. כמו כן, אמצעי התשלום שסיפקו הנאשמים לא היה אמצעי הסליקה היחיד של אותם אתרים. יתרה מכך, נטען כי, הנאשמים לא העבירו כספי הזכייה למהמרים, ולא עסקו בגבייה וכי מעשיהם של הנאשמים התמצו בהקמת מערך סליקה בלבד.
17. עוד טוען ב"כ הנאשמים, כי הגם שהטענה בדבר אכיפה בררנית נדחתה במסגרת הכרעת הדין, הרי שטענה זו צריכה להוות שיקול לקולא בקביעת עונשם של הנאשמים, שעה שאף אחד מהגורמים שהעמידו לרשות אתרי ההימורים אמצעי סליקה או שירותי אינטרנט, לא הועמדו לדין.
18. עוד נטען כי הנאשמים פתחו תיק ברשויות המס, ולא היה כל ניסיון להסתרה של הפעילות. ב"כ הנאשמים בקש לאבחן את הפסיקה שהוצגה על ידי המאשימה, שם, במרבית המקרים, אם לא כולם, לא פתחו אותם הנאשמים כלל תיק ברשויות המס, וכל היקף המחזור הועלם. בנוסף, בכל הנוגע להיקפי המחזורים עליהם נטען, בקש ב"כ הנאשמים להדגיש כי מדובר במחזור בלבד, וככזה ברובו הועבר על ידי הנאשמים לחברות בחו"ל, ואילו הנאשמים קיבלו לידם כהכנסה אך את העמלה שנעה בין 7% ל- 10% מתוך אותו מחזור.
19. ב"כ הנאשמים סקר את הפסיקה שהובאה על ידי המאשימה, ובקש לאבחן בינה לבין נסיבות המקרה דנן. כך לעניין העבירות המיוחסות לנאשמים בתיק זה, קרי סיוע בארגון הימורים בלבד, כך לעניין היקף כספי ההימורים שהתקבלו על ידי הנאשמים והיעדר עבר פלילי של הנאשם. במכלול נסיבות התיק והעבירות, עתר לגזור על הנאשם עונש מאסר שיכול וירוצה בעבודות שירות בלבד.
20. עוד טען ב"כ הנאשמים, כי חלוף הזמן ממועד פרוץ החקירה בעניינם של הנאשמים, בחודש מאי 2010, עד לסיום התיק, תקופה במהלכה לא הסתבך הנאשם בפלילים, יש בה כדי להוות שיקול לקולא.
21. כמו כן, אשר לניהול התיק, טען כי המענה לכתב האישום היה מפורט והנאשמים הסכימו על הגשת מוצגים רבים. מכל מקום, אין בעובדה כי הנאשם עמד על חפותו ונשמעו ראיות בתיק כדי להביא להחמרה בענישתו, כך גם לפי הוראות החוק בתיק 113.
22. בשים לב למכלול הנתונים המפורטים, לגילו של הנאשם, לעובדה כי הוא נעדר עבר פלילי, למצבה הבריאותי של רעייתו ולמצבו של בנם הדורש תמיכה, עתר הנאשם להסתפק בעונש של מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות בלבד. נוכח מצבו הכלכלי של הנאשם ונוכח סוג העבירות המיוחסות לנאשם, והיקפן, התנגד ב"כ הנאשם לחילוט דירת המגורים של הנאשם.
23. ביום 29.5.16 הגישה המאשימה הודעה ולפיה הוצג לבית המשפט הסדר טיעון בעניינו של הנאשם רונלד אפשטיין והוצגו הכרעת דין וגזר הדין בעניינו. הנאשמים טענו כי יש לאפשר להם השלמת טיעון שעה שזכות המילה האחרונה שמורה להם. משכך, נקבע דיון נוסף לצורך השלמת טיעונים לעונש.
25. באשר לטענות המאשימה בדבר האבחנה בין עניינו של הנאשם לבין עניינו של אפשטיין, טען ב"כ הנאשמים, כי המאשימה עצמה ייחסה לאפשטיין את אותן עבירות שייחסה לנאשם שלפניי ואף הגישה כנגדו כתב אישום זהה המייחס לו את אותן עבירות. המאשימה התייחסה לכל ארבעת הנאשמים כשותפים, וטענה כי כל נאשם היה אחראי על היבט אחר בניהול החברה, ומשכך, המאשימה איננה יכולה היום לייחס לנאשם זה חלק מינורי בניהול הנאשמת. עצם העובדה כי הנאשם לא היה אמון על ההיבט הכספי של הנאשמת, היא כשלעצמה, אינה מלמדת כי חלקו בניהול החברה היה קטן יותר.
26. מכל מקום, ב"כ הנאשמים סבור גזר הדין בעניינו של אפשטיין חמור בנוף הענישה הקיימת בעבירות מסוג זה. באשר לחילוט הכספים - טען כי במסגרת הסדר הטיעון עם אפשטיין, חולטו כספים בשיעור של כ -70% בלבד מסך כל הכספים שנתפסו בחצריו, הגם שאפשטיין הצהיר כי אלו כספי הימורים, ואילו המאשימה בענייננו, מבקשת לחלט כספים בשיעור גבוה יותר ואף לחלט את דירת המגורים של הנאשם, הגם שמצבו הכלכלי פחות טוב ממצבו הכלכלי של אפשטיין.
27. לבסוף, יצוין כי הנאשם בדברו האחרון לא הביע חרטה אלא תהה בדבר משך הזמן בו הוא סובל, כדבריו, ממועד פרוץ החקירה ועד לסיום ההליך המשפטי.

דיון
קביעת מתחם הענישה – ריבוי אירועים או אירוע אחד?
28. כאמור, בהתאם להכרעת הדין, הורשעו הנאשמים בעבירות של סיוע לארגון או עריכת משחקים אסורים, הגרלות והימורים; עבירה של עשיית פעולה ברכוש אסור לפי סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון; עבירה של שימוש במרמה ותחבולה במטרה להתחמק מתשלום מס ועבירה של מסירת ידיעה כוזבת או מסירת דו"ח או מסמך אחר הכוללים ידיעה כאמור.
בא כוח המאשימה טען כי יש להשקיף על עובדות כתב האישום כעל "אירוע אחד" המצדיק קביעת מתחם עונש הולם אחד. בא כוח הנאשמים לא חלק על גישה זו, וממילא לא נתגלעה מחלוקת הטעונה הכרעה בהקשר זה [ראו לעניין סיווג מקרה כאירוע אחד או כמספר אירועים בדנ"פ 2999/16 ערן מזרחי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 22.5.2016)].
29. במקרה דנן, מדובר אמנם בפרשה פלילית רבת היקף הכוללת הן עבירה של סיוע לארגון ועריכת משחקי הימורים, הן עבירה של הלבנת הון והן עבירות מס, אלא שעבירות אלה כולן קשורות בקשר הדוק בהיותן חלק ממסכת עבריינית אחת, ואין מקום לפצל ביניהן. על כן, אני סבורה כי יש לקבוע עונש כולל אחד לכל העבירות המבטא את חומרת המעשים (וראה גם ע"פ 4316/13 מדינת ישראל נ' חג'אמה [פורסם בנבו] (2014)).

מתחם העונש ההולם
30. קביעת מתחם העונש ההולם למעשה העבירה נעשית בהתאם לעקרון ההלימה. לשם קביעת מתחם העונש ההולם יש להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.
31. מעשיו של הנאשם כפי שתוארו לעיל, וכפי שתוארו בהרחבה בהכרעת הדין עצמה, פגעו בערכים מוגנים רבים. בראש ובראשונה, בערכים המוגנים בבסיס האיסור על הימורים. בית המשפט העליון בעניין עובד סקר את התכליות העומדות ביסוד האיסור על הימורים ומשחקים אסורים שהינן תכלית ערכית המבוססת על ההכרה שאדם צריך להתפרנס מעבודה או משלח יד לגיטימיים ולא על דרך התעשרות מהירה התלויה בגורל ועל מניעת התמכרות להימורים.
32. בית המשפט מוסיף וקובע כי תכליות אלה נכונות ואף ביתר שאת גם ביחס להימורים מקוונים, שכן ההימור המקוון מאפשר לאנשים להמר בפרטיות ובנוחות מביתם בכל שעות היממה; הימורים מקוונים עלולים לחשוף גם קטינים, הפגיעים במיוחד להתמכרות להימורים; קשה להבטיח את יושר והוגנות המשחקים המקוונים, מה גם שקיים חשש כי אתר המארגן הימורים ינצל את המידע הכלכלי שמספק לו המהמר על מנת לגנוב אותו או את "זהותו"; מאפייניו הייחודיים של ההימור המקוון, ובכלל זה מהירותו, אופיו הבינלאומי והאנונימיות שלו, יחד עם פוטנציאל ההעברה של סכומי כסף כבירים, עשויים למשוך מלביני הון להימורים באינטרנט, באופן שיקשה מאוד על המעקב אחר התנהלותם הכלכלית. כמו כן, ובגדר מכלול האינטרסים החברתיים המוגנים, מוכרת העובדה כי ההימור המקוון מאפשר לאדם להשתמש בכרטיסי אשראי, בצירוף התחושה הווירטואלית שהוא מעניק, מעצימים את החשש כי המהמר יהמר לא רק על תכולת ארנקו, אלא על תכולת חשבון הבנק שלו ושל התלויים בו.
33. לסיכום, קובע בית המשפט, כי התכליות העומדות בבסיס האיסור על הימורים ומשחקים אסורים מתגשמות במלואן ואף ביתר שאת עת עסקינן בהימורים מקוונים, ומכאן החשיבות שבענישה מחמירה ומרתיעה בעבירות אלה ואף בעבירות סיוע להן.
34. בענייננו, אומנם הורשעו הנאשמים בעבירה של סיוע לארגון הימורים מקוונים ולא בעבירה המוגמרת. יחד עם זאת, פעולותיהם של הנאשמים באו בגדר הקמת מערך שלם שהפך את ההימורים המקוונים לנגישים למהמרים רבים, ותוך שכך פגעו בערכים עליהם בא להגן האיסור על ניהול הימורים.
35. הערכים המוגנים בבסיס חוק איסור הלבנת הון הם מניעת היכולת לנייד ולהעביר כספים, שמקורם בעבירה, ממקום למקום וממדינה למדינה, תוך שימוש במערכת הבנקאית, ובהמשך ערבובם והטמעתם על כספים שהושגו בדרך חוקית, וזאת לשם פגיעה בעבריינות "מניבת הון".
36. במקרה דנן, מידת הפגיעה בערכים אלו הייתה משמעותית, מוחשית ונושקת לרף חומרה עליון בשל היקף הכספים שעברו תחת ידיהם של הנאשמים, כ-40 מיליון ₪ אשר הועברו לטובת שורת הרווח של גורמים זרים של חברות ההימורים בחו"ל. חלק מהכספים נשמרו במזומן בכספות וחלקם הועברו באמצעות העברות בנקאיות בינלאומיות. הנאשמים עצמם נהנו גם הם מהפירות האסורים של מערך זה ומהכספים שנתקבלו עבור חברות ההימורים.
37. באשר לערך המוגן על פי חוק מס ערך מוסף – בית המשפט העליון עמד זה מכבר על חומרתה הרבה של העבריינות הכלכלית, אשר הפכה רעה חולה במקומותינו, ועל פגיעתה הקשה בכלל הציבור ובמשק. כך, כב' השופטת ד' ברק-ארז קבעה בע"פ 4666/12 גורבץ נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] {8.11.2012), כי:
"חרף אופיה 'הנקי' היא 'מלוכלכת' לא פחות, ונזקיה אף עולים במקרים רבים על נזקיהן של עבירות רכוש מסורתיות" (שם, בפסקה 8).
38. בנוסף, קיימת פגיעה בעיקרון השוויון בנשיאת נטל המס, אשר חומרתה מועצמת שעה שהעבירות בוצעו על פני תקופה ממושכת ולנוכח היקף המס המועלם.
39. ב"כ המאשימה הציג מספר פסקי דין בעבירות הימורים מהם ביקש ללמוד על רמת הענישה הנוהגת. בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים במנעד רחב, כמפורט להלן:
א. בת"פ 6655-03-10 מדינת ישראל נ' שאולי ואח' (פורסם בנבו 22.3.1.2011) נדון עניינם של 7 נאשמים אשר הודו והורשעו על פי הודאתם בעבירות של סיוע לארגון ועריכת הגרלות והימורים. הנאשמים 5 – 6 באותו עניין בנו אתר הימורים באינטרנט, סייעו לשדרוגו ונתנו מענה לתקלות טכניות באתר, והכל בהתאם להנחיות שקיבלו מהנאשמים הנוספים בפרשה. בית המשפט קבע כי ידעו היטב כי האתר משמש להימורים ועזרו לבנותו ולתחזקו וגזר על הנאשמים מאסר מותנה של 9 חודשים, למשך תקופה של 3 שנים.
ב. באותה הפרשה (בהכרעת דין מיום 13.1.13), הורשע הנאשם 1 בעבירות איסור הגרלה והימורים, איסור פעולה ברכוש אסור, אי הודעה על פתיחת עסק, שימוש במרמה עורמה ותחבולה בכוונה להתחמק ממס, אי ניכוי מס, והחזקת סם מסוכן מסוג קנביס במשקל 0.63 גרם לצריכה עצמית והחזקת נכס החשוד כגנוב– טלפון סלולרי מסוג אייפון 4. הנאשם, יחד עם שותפיו, הפעיל אתר הימורים באינטרנט בו בוצעו הימורים בהיקף כולל של עשרות מיליוני שקלים. הנאשם לא דיווח לשלטונות המס על עיסוקו בניהול והפעלת אתר הימורים, שילם לעובדי האתר את שכרם במזומן ללא שניכה מס מתשלומי השכר אותם שילם, וארגן וערך יחד עם יתר שותפיו הימורים לא חוקיים וביצע פעולות רבות מאוד ברכוש אסור תוך ידיעה שמדובר ברכוש אסור. במעשיו המתוארים לעיל הסתיר הנאשם את עיסוקו ואת ההכנסות שצמחו לו מעריכת ההימורים האסורים ועשה שימוש במרמה, עורמה ותחבולה במזיד מתוך כוונה להתחמק ממס. במעשיו נמנע מלנכות מס כולל של לפחות 905,000 ₪. האתר היה למעשה בניהולו ובבעלותו של הנאשם. לחובת הנאשם הרשעה פלילית קודמת בעבירה של לקיחת שוחד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות והענקת תעודה כוזבת, משנת 1997. הצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו ייגזר על הנאשם עונש מאסר של 27 חודשי מאסר בפועל, ובית המשפט אישר עונש זה. כמו כן, גזר בית המשפט על הנאשם עונש מאסר על תנאי למשך 9 חודשים, כאשר התנאי הוא לתקופה של 3 שנים מיום שחרורו של הנאשם ומאסר מותנה נוסף של 3 חודשים. קנס בסך 300,000 ₪ או 9 חודשי מאסר תמורתו (בקביעה זו התחשב בית המשפט בעובדה שבנו של הנאשם חולה במחלה נפשית קשה ביותר ודרושים לו טיפולים רפואיים ונפשיים). בנוסף, הורה בית המשפט על חילוט הסך של 30,000 ₪ בגין עבירת הלבנת הון.
ג. בת"פ 6740-11-11 מדינת ישראל נ' רביב (פורסם בנבו, 26.12.2011), נדון עניינם של 6 נאשמים, אשר הורשעו על פי הודאתם במסגרת הסדר טיעון, בעריכת וניהול משחקים אסורים והימורים באמצעות רשת אתרים באינטרנט. הנאשמים 1, 5 ו- 6, הורשעו בעבירות איסור הגרלות והימורים ואיסור החזקה או הנהלה, בעוד שנאשמים 2 – 4, הורשעו בעבירות של סיוע לעריכת הגרלות והימורים. האישום השני, שיוחס רק לנאשמים 1, 5 ו- 6, הינו עבירה של הלבנת הון לפי סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון. בית המשפט אישר הסדר הטיעון שנחתם בין הצדדים ולפיו נגזרו על נאשם 1 עונש של 20 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי, התחייבות כספית להימנע מעבירה על סך של 500,000 ₪, קנס בסך כולל של 4,800,000 ₪ וחילוט של המחאות שנתפסו בביתו על סך של 840,000 ₪.
על נאשם 2 הוטל מאסר בפועל לתקופה של 3 חודשים שירוצה בדרך של עבודות שירות, 6 חודשי מאסר על תנאי, התחייבות להימנע מעבירה על סך של 50,000 ₪ וקנס בסך של 50,000 ₪.
על נאשם 3 הוטל מאסר לתקופה של 6 חודשים, אשר ירוצה בדרך של עבודות שירות, 6 חודשי מאסר על תנאי והתחייבות כספית להימנע מעבירה על סך 50,000 ₪.
(הנאשמות 5 – 6 הינן חברות בבעלות הנאשם 1).
ד. בת"פ 6791-03-10 מדינת ישראל נ' מרקוס ואח' (פורסם בנבו, 10.1.2012), הורשעו שני נאשמים על פי הודאתם בעבירות של סיוע לארגון ועריכת הגרלות והימורים וביצוע פעולה ברכוש אסור. בהתאם לכתב האישום, הנאשמים שימשו כשליחים במסגרת אתר הימורי ספורט באינטרנט, אספו והעבירו בפועל כספי ההימורים בין המהמרים השונים. לזכותם של הנאשמים עמד גילם הצעיר, העובדה שהיו נטולי עבר פלילי ונטילת האחריות המוקדמת. נוכח האמור, נגזרו עליהם עונשים של מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים, למשך 3 שנים, קנס בסך 10,000 ₪ לכל אחד מהנאשמים וחילוט הרכבים והקטנועים שהיו בבעלותם, אשר שימשו לביצוע העבירה.
ה. באותה פרשה, בפסק דין מיום 12.7.2012, הורשע נאשם נוסף על פי הודאתו בעבירות על איסור הגרלות והימורים, איסור ביצוע פעולה ברכוש אסור, וכן בעבירות של אי הודעה על פתיחת עסק במועד ואי דיווח על הכנסה תוך שימוש במרמה עורמה ותחבולה. על פי כתב האישום, הנאשם אירגן וניהל, יחד עם שותפים נוספים, משחקים אסורים והימורים באמצעות אתר הימורים באינטרנט, בסך כולל של מיליוני שקלים. הנאשם לא דיווח לשלטונות המס על עיסוקו והכנסותיו. בית המשפט התיר לחלט רכוש של הנאשם בשווי 1,600 פאונד אנגלי, 11,400 דולר אמריקאי, 26,800 יורו, 109,000 ₪, זכויות החייב בדירה ברמת גן וקטנוע שהיה בבעלותו. כמו כן, נגזרו על הנאשם מאסר בפועל לתקופה של 12 חודשים, מאסר על תנאי של 9 חודשים למשך 3 שנים וחתימה על התחייבות על סך של 500,000 ₪ להימנע מעבירה לתקופה של שנתיים.
ו. בע"פ 6889/11 מדינת ישראל נ' עובד ואח' (פורסם בנבו, 14.5.2012), נדון עניינם של מספר נאשמים, אשר הואשמו בכך שהחזיקו וניהלו מקום להימורים באמצעות אתר אינטרנט, הסוו את מקום האתר באופן שיראה כאילו אינו פועל ממדינת ישראל והזרימו את כספי ההימורים לעסק אחר כאשר הם מטמיעים את הכספים במחזור הכספים שלו. האתר פעל במשך 4 שנים. הנאשמים הורשעו על יסוד הודאתם בעבירות בגין איסור הגרלות והימורים לפי סעיף 225 לחוק העונשין, ועל איסור החזקה וניהול לפי סעיף 228 לחוק העונשין, וכן בעבירות של ניסיון לאיסור הגרלות והימורים לפי סעיף 225 לחוק העונשין בצירוף סעיף 20 לחוק ושל הלבנת הון לפי סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון.
בגזר הדין שניתן בבית המשפט המחוזי נגזר על הנאשמים עונש מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות עקב נסיבותיהם האישיות והמלצת שירות המבחן, ועקב התנהלותם במשפט, קרי הודאתם ולקיחת אחריות מצדם. במקביל, הוטלו קנסות על כל אחד מהנאשמים וחולטו כספים ורכוש שלהם. המדינה ערערה על גזר הדין, בטענה כי עונש המאסר שהוטל על הנאשמים אינו הולם את חומרת העבירות בהן הורשעו.
בית המשפט העליון קיבל את הערעור וקבע כי פרט לבעל העסק, היו הנאשמים האורגנים הבכירים ביותר באתר ההימורים, ועסקו במשך מספר שנים בפעילות אסורה ומוסווית, וכי חומרתו של המקרה מתחדדת נוכח העובדה כי בנוסף לעבירות ארגון הימורים, הורשעו הנאשמים גם בעבירות רבות של הלבנת הון בהיקפים משמעותיים. עוד קבע בית המשפט העליון כי חומרתן של העבירות מתחדדת נוכח העובדה כי בוצעו באמצעות האינטרנט. לפיכך, הוחמר עונשם של הנאשמים ונגזר על כל אחד מהם עונש של 12 חודשי מאסר בפועל. בנוסף, הורה בית המשפט העליון על חילוט קופת הגמל של אחד הנאשמים בסך 86,863 ₪.
ז. בת"פ 40549-12-09 מדינת ישראל נ' טליס ואח' (פורסם בנבו, 24.12.13), נדון עניינם של אב ושני בניו אשר הפעילו רשת של משחקים אסורים והימורים אשר הניבה הכנסות בהיקפים של מיליוני שקלים. ההכנסות הועלמו מרשויות המס. כמו כן, הפעילות בכספי ההימורים, שהיא בחזקת פעילות ב"רכוש אסור", כהגדרתו בחוק איסור הלבנת הון, הייתה להלבנת הון בסכום שהוא לפחות 4.2 מיליון ₪. הנאשמים הורשעו על בסיס הודאתם בעבירות על איסור ארגון ועריכת הגרלות והימורים ועל איסור החזקה או הנהלה. בנוסף, הורשעו הנאשמים 2 – 3 בעבירות של השמטת הכנסה מדוחות וקיום של ספרי הנהלת חשבונות ורשומות כוזבים, שימוש במרמה או תחבולה, אי ניכוי מס במקור והעלמת הכנסות אישיות. על הנאשם 1 נגזר עונש של 41 חודשי מאסר שמהם 23 חודשי מאסר בפועל והיתר על תנאי וקנס בסך 250,000 ₪. על הנאשם 2 הוטל עונש של 26 חודשי מאסר שמהם 14 חודשי מאסר בפועל והיתר על תנאי וקנס בסך 150,000 ₪. על הנאשם 3 הוטלו 16 חודשי מאסר שמהם 4 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות והיתר על תנאי, וכן קנס בסך 30,000 ₪.
ח. בת"פ 31564-12-09 מדינת ישראל נ' גבריאלי ואח' (פורסם בנבו, 17.7.2014), גזר בית המשפט את דינו של נאשם אשר הודה והורשע בעבירות של ארגון משחק אסור והימור , השמטה מתוך דו"ח שנערך על פי הפקודה בכוונה לסייע לאחר להתחמק ממס, מסירה בדו"ח שנערך על פי הפקודה אמרה או תרשומת כוזבת בכוונה לסייע לאחר להתחמק ממס ומסירת ידיעה כוזבת במטרה לסייע לאחר להתחמק מתשלום מס. בית המשפט נתן תוקף להסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים, ולפיו נגזרו על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים וקנס בסך 250,000 ₪.
ט. באותה הפרשה הואשם נאשם נוסף (מרדכי מנשה) בעבירות של ארגון משחקים אסורים ועבירות מיסים בהיקף של מיליוני שקלים, במסגרת הליך גישור הוא הודה והורשע. על פי כתב האישום הנאשם סייע לארגן, לערוך ולנהל משחקים אסורים, הימורים ומקומות משחקים אסורים, באמצעות תוכנת הימורים באתר אינטרנט, ביחד עם נאשמים נוספים. בנוסף, הואשם הנאשם בסיוע לקבלת דבר במרמה ובעבירות שעניינן השמטה מתוך דו"ח שנערך על פי פקודה בכוונה להתחמק ממס לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה, וכן מסירה בדו"ח על פי הפקודה אמרה או תרשומת כוזבת בכוונה להתחמק ממס. כמו כן, הואשם בסיוע לעשות שימוש במרמה או בתחבולה במזיד ובכוונה להתחמק או להשתמט מתשלום מס ערך מוסף. בית המשפט קבע כי הנאשם היה "המוח" שמאחורי תוכנת המשחקים האסורים המקוונים וגזר עליו 7 חודשי מאסר בפועל, קנס בסך 150,000 ₪ או 15 חודשי מאסר תמורתו ומאסר על תנאי לתקופה של 12 חודשים למשך 3 שנים.
י. על נאשם נוסף באותה הפשרה (יואל שניידר) אשר הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, נגזר עונש של 6 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 150,000 ₪, בגין עבירות של סיוע לארגון משחק איסור והימור, השמטה מתוך דו"ח שנערך על פי הפקודה בכוונה להתחמק ממס (סעיף 220(1) בצירוף סעיף 224 לפקודת מס הכנסה), מסירה בדו"ח על פי הפקודה אמרה או תרשומת כוזבת בכוונה להתחמק ממס (סעיפים 220(2) ו- 224א לפקודת מס הכנסה), מסירת ידיעה כוזבת במטרה להתחמק מתשלום מס בנסיבות מחמירות (סעיף 117(ב)(1) ו-11(ב2) לחוק מע"מ בצירוף סעיף 119 לחוק מע"מ, שימוש בכל מרמה או תחבולה במטרה להתחמק מתשלום מס בנסיבות מחמירות (סעיף 117(ב)(8) ביחד עם סעיף 117(ב2) ובצירוף סעיף 119 לחוק מע"מ). ערעור שהגיש הנאשם על גזר דינו נדחה על ידי בית המשפט העליון.
יא. באותה הפרשה הואשם עזרא גבריאלי, נאשם נוסף, בכך שעסק יחד עם נאשמים נוספים בארגון משחקים מקוונים אסורים באמצעות מחשבים שהוצבו בבתי קפה, מועדונים, תחנות טוטו, קיוסקים וכיו"ב. בגין ארגון המשחקים הללו הוא הורשע על פי הודאתו בעבירות של ארגון משחק ואיסור הימור. בנוסף, היה הנאשם אחראי לדווח למס הכנסה על תקבולי המשחקים האסורים, אשר בתקופה הרלוונטית הוערכו בעשרות מיליוני שקלים, ודיווח למס הכנסה דיווחים כוזבים, תוך השמטת הכנסות שהתקבלו בפועל. בשל כך הורשע הנאשם בעבירה של השמטה מדו"ח שנערך על פי הפקודה בכוונה לסייע לאחר להתחמק ממס, ובעבירה של מרמה ותחבולה בכוונה להתחמק ממס. במהלך הפרשה הוקמו 2 חברות באמצעותן ניהלו הנאשמים את המשחקים האסורים. החברות נמנעו מלדווח על עיסוקן ולא שילמו מע"מ בגין עסקאות ההימורים. הנאשם, אשר היה אחראי על דיווחן של החברות למנהל מע"מ, הורשע אף בעבירות שעניינן מסירת ידיעה כוזבת במטרה לסייע לאחר להתחמק מתשלום מס, לפי סעיף 117(ב)(1) ביחס עם סעיף 117(ב1) לחוק מע"מ, ושימוש בכל מרמה או תחבולה במטרה להתחמק מתשלום מס לפי סעיף 11(ב)(8) לחוק מע"מ. כמו כן, הגיש הנאשם, יחד עם נאשמים נוספים, בקשה לפירוק אחת החברות הנ"ל, תוך שהוא מציג מצג שווא לפיו החברה עוסקת בפיתוח תוכנת הימורים באינטרנט, מבלי שציין כי תוכנה זו משמשת את נקודות הקצה בישראל והכנסותיה צומחות מהן. בשל כך, הורשע הנאשם בעבירה שעניינה קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 415 לחוק העונשין.
בין הצדדים נחתם הסדר טיעון ובית המשפט המחוזי גזר על הנאשם 12 חודשי מאסר, קנס בסך 250,000 ₪ ו- 12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים. בקובעו את העונש זקף בית המשפט לחובת הנאשם את חומרת העבירות, ואת חלקו בארגון המשחקים האסורים, בהיותו היוזם, המנהל והזכאי לחלק דומיננטי ברווחים. הנאשם ערער על גזר הדין לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון הקל את עונשו של המערער וגזר עליו 9 חודשי מאסר בפועל, זאת נוכח העובדה כי גזר דינו של בית המשפט המחוזי התבסס, בין היתר, על עבירות שלא נכללו בכתב האישום המתוקן והנאשם לא הודה בהן וכן נוכח הימשכותם החריגה של ההליכים בעניינו של הנאשם.
יב. בעפ"ג (מרכז) 50933-01-14 48171-01-14 בסון נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 16.12.2014), הוחמר עונשו של נאשם אשר הורשע על פי הודאתו בעבירות של איסור הגרלות והימורים לפי סעיף 225 לחוק העונשין, איסור ביצוע פעולה ברכוש אסור לפי סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון, אי הודעה על פתיחת עסק במועד לפי סעיף 215א לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], ואי דיווח על הכנסה תוך שימוש במרמה, עורמה ותחבולה, לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה. באותו עניין, הנאשם אירגן, ערך וניהל, יחד עם אנשים נוספים, משחקים אסורים והימורים באמצעות רשת האינטרנט, במשך למעלה משנתיים. מחזורי פעילות האתר דרכו התאפשרו ההימורים הסתכמו בסכום כולל של כ- 290 מיליון ₪. הנאשם לא דיווח לשלטונות מס הכנסה על עיסוקו והכנסותיו, שהסתכמו בסך של 3 – 4 מיליון ₪. בפסק הדין התקבלה ערעורה של המדינה על קלות העונש שפסק בית משפט קמא ונקבע כי הנאשם היה במעמד דרג ביניים בהיררכיה הארגונית של האתר שדרכו בוצעו ההימורים. כמו כן, נקבע בשים לב לפסיקתו של בית המשפט העליון בהתייחס לחומרתם של העבירות מהסוג שעבר המערער, וכן בשים לב לעברו הפלילי של הנאשם ובהתחשב בעיקרון אחידות הענישה – כי העונש ההולם הוא עונש המאסר בפועל.
עוד הוסיף בית המשפט, כי המערער ביצע עבירות חמורות של ניהול וארגון משחקים אסורים מקוונים. חומרת המעשה מתחדדת נוכח העובדה כי העבירות בוצעו באמצעות האינטרנט באופן שיש בו כדי לפגוע בציבור רחב של משתמשים, ובנוסף אליהן נעברו על ידי המערער גם עבירות של הלבנת הון ועבירות מס בהיקפים משמעותיים. בסופו של יום, החמיר בית המשפט המחוזי את עונשו של הנאשם והעמידו על מאסר בפועל לתקופה של 9 חודשים. נוכח הסכמת הצדדים העמיד בית המשפט את סכום החילוט על סך של 550,000 ₪. בנוסף, קבע בית המשפט כי על הנאשם לשלם קנס בסך של 25,000 ₪.
יג. בת"פ (ת"א) 38956-10-13 מדינת ישראל נ' קפלן ואח' (פורסם בנבו, 16.3.2016), הורשעו הנאשמים בכך שהפעילו אתר הימורים אינטרנטי במשך תקופה של כ- 3 שנים, העלימו מרשויות המס את הרווחים שהפיקו מהפלת האתר, סייעו ללקוחות האתר להתחמק מתשלום מס על זכיותיהם וביצעו פעולות רבות בכספי ההימורים שעברו דרך האתר בידיעה שמדובר ברכוש אסור. בית המשפט קבע כי הנאשמים פעלו בצורה מתוכננת ומתואמת על מנת לנצל חולשתם של מהמרים רבים ולגרוף על חשבונם רווח קל לכיסם, התארגנו בחבורה עבריינית, בעלת היררכיה ברורה, אשר פעלה על פני שלוש מדינות לאורך תקופה של מספר שנים, פעילות אשר הניבה לנאשמים רווחים נאים. הנאשמים לא הסתפקו בכך, והחמירו את פועלם בכך ששלחו ידם אל הקופה הציבורית, וכן הלבינו את כספי ההימורים. בית המשפט אימץ את הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים וגזר על הנאשמים את העונשים הבאים:
הנאשם 1 – הבעלים והמנהל של האתר – 26 חודשי מאסר, מתוכם 14 חודשים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי למשך 3 שנים, וחילוט רכוש לטובת המדינה בסך 800,000 ₪.
הנאשם 2 – הבעלים והמנהל של האתר – 40 חודשי מאסר מתוכם 27 חודשים לריצוי בפועל והתירה על תנאי למשך 3 שנים וחילוט רכוש לטובת המדינה על סך 800,000 ₪.
הנאשמים 3 ו- 4 – מנהלי משרד האתר בקפריסין ומערכת התמיכה הטכנית של האתר – 18 חודשי מאסר בפועל, מתוכם 6 חודשים לריצוי בדרך של עבודות שירות והיתרה על תנאי, וכן חילוט רכוש לטובת המדינה בסך 430,000 ₪.
נאשמים 5, 7, 8, 9, 10, 12, 13 – סוכנים אשר גייסו מהמרים, ערבו לאשראי שקיבלו המהמרים, גבו חובותיהם ושילמו להם את כספי זכויותיהם – 18 חודשי מאסר, מתוכם 6 לריצוי בדרך של עבודות שירות והיתרה על תנאי למשך 3 שנים, וכן חילוט רכוש לטובת המדינה בסך של 60,000 ₪.
נאשם 15 – נהג ושליח אשר עסק באיסוף כספי ההימורים והפקדתם אצל נותני שירותי מטבע לצורך ניכיון למזומן – 12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, וכן חילוט רכוש לטובת המדינה בסך של 20,000 ₪.
נאשם 16 – נהג ושליח אשר עסק באיסוף כספי ההימורים והפקדתם אצל נותני שירותי מטבע לצורך ניכיון במזומן – 18 חודשי מאסר מתוכם 6 חודשים לריצוי בדרך של עבודות שירות והיתרה על תנאי למשך 3 שנים.
40. מדיניות הענישה הנהוגה וההולמת את עניינם של הנאשמים נגזרת אף מהענישה שהוטלה על נאשמים אחרים במסגרת הפרשיה הנדונה. כך לדוגמא, גולן שאול, היה נאשם מס' 3 בכתב האישום שהוגש כנגד הנאשמים שלפניי, אשר שימש כמפיץ ושליח בנאשמת, הורשע במסגרת הסדר טיעון בסיוע בארגון הימורים ונגזרו עליו 5 חודשי מאסר בעבודות שירות, מאסר מותנה וחילוט של 150,000 ₪. נאשם זה היה בן 27 במועד גזירת דינו, ללא עבר פלילי.
41. יאיר אושר, אחיינו של הנאשם, אשר העניק שירותי מחשוב לנאשמת וסייע בשיתוף של כרטיסי משחק, הורשע בסיוע לארגון הימורים במסגרת הסדר טיעון, והוטלו עליו מאסר מותנה וחילוט הסך של 25,000 ₪. במועד גזירת דינו היה בן 44, ללא עבר פלילי.
42. לזלי-רלף רוז, אשר במועדים הרלוונטיים שימש כבעלים של חברת אלרקו בינלאומית בע"מ, ואשר במסגרתה ביצע הזמנות של הדפסות כרטיסי קאש כארד, ואליו כארד וקיי כארד מבית דפוס עבור הנאשמת, וכן סייע להקמת תוכנה לניהול כרטיסי הקש כארד עבור הנאשמת הורשע בעבירת סיוע להימורים. במסגרת הסדר טיעון ונגזרו עליו 6 חודשי מאסר בעבודות שירות, מאסר מותנה וחילוט בסך 70,000 ₪. במועד גזירת דינו היה בן 66, ללא עבר פלילי.
43. כאמור, ביום 29.5.16, לאחר מועד שמיעת הטיעונים לעונש, הורשע רונלד אפשטיין, שותפו של הנאשם בעסק שנוהל על ידי הנאשמת, במסגרת הסדר טיעון, והוטל עליו מאסר בפועל בן 12 חודשים, 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס בשיעור של 150,000 ₪. אפשטיין בן 71, נעדר עבר פלילי.
44. עיון בפסיקה האמורה לעיל, הן בפסיקה המשקפת מדיניות ענישה כללית והן זו הנוגעת לפרשה הנוכחית, מעלה כי מדיניות הענישה הנוהגת במקרים דומים, הינה ככלל מחמירה, ובמקרים דומים מוטלים עונשי מאסר משמעותיים ומחמירים לריצוי מאחורי סורג ובריח. קיים הבדל משמעותי בין הנאשמים השונים בפרשה זו. גזר הדין בעניינם של השליחים ו/או המפיצים לא יכול להוות אמת מידה לעונש בעניינו של הנאשם שבפני, שכן מעמדתם שונה בתכלית והחומרה פחותה משמעותית, שכן הם היו שכירים בעסקה של הנאשמת ולא נהנו מרווחיה. לכך יש להוסיף כי הנאשם שבפני הורשע אף בעבירות מס, אשר הנאשמים הנוספים לא הורשעו בהם.
סבורני כי גזר הדין היחיד שיכול להוות אמת מידה לקביעת העונש בתיק זה הוא גזר הדין בעניינו של אפשטיין, וגם זאת במסויג נוכח העובדה כי נאשם זה נטל אחריות על מעשיו ונוכח העובדה כי מדובר בהסדר טיעון.
45. במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 ט' לחוק) יש ליתן את הדעת לשיקולים הבאים:
א. התכנון שקדם לביצוע העבירה; מדובר בעבירות מתוחכמות אשר בוצעו באופן שיטתי לאורך זמן ובתיאום עם אחרים, ותוך תכנון מוקדם.
ב. הנזק שנגרם מביצוע העבירה; מתבטא הן בהחמרת התופעה הפסולה של מהמרים והן בנזקים עקיפים אשר נגרמים לחברה, לשלטון החוק ולמהמרים עצמם. כמו כן, מדובר אף בנזקים ישירים שנגרמו כתוצאה מביצוע עבירות המס בשיעור המס שנגרע מקופת המדינה.
ג. חלקו היחסי של הנאשם בביצוע העבירה ומידת ההשפעה של האחר על הנאשם בביצוע העבירה; בהקשר זה יש לתת את הדעת לכך שכתב אישום זה הוגש במסגרת פרשה רחבת היקף אשר קיימים בה מעורבים רבים, והגם שבעסק שנוהל על ידי הנאשמת היו ארבעה שותפים, הרי שהנאשם היה הרוח החיה והדמות הדומיננטית בניהולה. כך, הנאשם הוא שהקים את הנאשמת כמסגרת תאגידית לפעילות האסורה והוא ששכר את שירותי רואה החשבון והיה אחראי על התנהלותה הכלכלית והחשבונאית, והיה מורשה החתימה מטעם הנאשמת בחשבונותיה. הנאשם הוא שדאג לחשיפת עסקה של הנאשמת מול חברות ההימורים בחול ולמעשה היה חוליה בלעדיה אין במערך עסקה של הנאשמת.
עם זאת, הנאשם ושלושת שותפיו חלקו ברווחים באופן שווה.
ד. הנאשם לא המשיך בביצוע העבירות אף לאחר שנחקר בפרשה זו.
46. לאור האמור לעיל, סבורני כי מתחם העונש ההולם לאישומים הנוגעים לעבירות בכללותן, תוך הדגש לעובדה כי הנאשמים הורשעו בעבירה של סיוע לעבירת ארגון הימורים, בצירוף העבירות על פי חוק איסור הלבנת הון ועבירות המס, הינו החל משנת מאסר ועד 3 שנות מאסר בפועל.

סוגיית הסטייה מן המתחם
47. במקרה דנן, לא קיימים שיקולים אשר מצדיקים סטיה מהמתחם, לחומרה או לקולא. ההגנה הציגה מסמכים בדבר מצבה הבריאותי של אשת הנאשם וכן מצבו של בנם, הנסמך על שולחנם ומוכר כנכה בשיעור של 100% במוסד לביטוח לאומי. עם זאת, סבורני כי אין בכך כדי להצדיק סטיה מן המתחם לקולא בפרט כאשר עסקינן בעבירות אשר לא בוצעו על רקע של נסיבות חיים קשות או התמכרות אלא למטרות כלכליות.

מתחם הקנס הראוי
48. המאשימה טענה לקנס ששיעורו בין 150,000 ₪ ל- 450,000 ₪. הנאשם מצדו טען כי מצבו הכלכלי אינו שפיר, וכי אין מקום לעתור הן לחילוט והן לקנס, מה גם שגובה הקנסות להן עתרה המאשימה, לשיטתו, חורג מהמקובל בפסיקה.
49. בשוקלי את מתחם הקנס הראוי שקלתי מצד אחד את הפסיקה הקובעת שככלל, יש להשית על נאשם בעבירות מס קנסות מכבידים ולהענישו בכיסו וכן את העובדה כי יש להתעלם לצורך ההליך הפלילי מטענה הנוגעת לסכום המס הנחסך עפ"ג (מחוזי מרכז-לוד) 29130-05-14 כהן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 30.11.2014) בסעיף 55 לפסק הדין, ומצד שני, סעיף 40ח לחוק העונשין מורה כי בעת קביעת מתחם הקנס יש להתחשב במצבו הכלכלי של הנאשם.
50. נוכח כל האמור, מצאתי להעמיד את מתחם הקנס בנסיבות האמורות על מתחם שהחל מ- 100,000 ₪ ועד 300,000 ₪.

גזירת העונש המתאים לנאשם
51. בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 י"א). במסגרת זו מן הראוי ליתן את הדעת לנסיבות הבאות:
א. הפגיעה של העונש בנאשם ובמשפחתו; כאמור, הנאשם הציג מסמכים מהם עולה כי בנו, בן ה- 32, סובל מהפרעה אורגנית התפתחותית, מוכר כנכה במוסד לביטוח לאומי ונסמך על שולחנו. כמו כן, אשת הנאשם חלתה במחלת סרטן השד, טופלה בשנת 2011, ומאז נמצאת במעקב רפואי. עם זאת, הגם שנטען כי מצבה הכלכלי של משפחת הנאשם אינו קל וכי הוא חי בצניעות בדירה ישנה בפתח תקווה הרי שלא הוצגו מסמכים לביסוס הטענה בדבר מצבו הכלכלי של הנאשם.
מהמסמכים שהוצגו עולה כי בנו של הנאשם אכן זקוק לתמיכה ולווי ומשכך, מובן כי מאסר ארוך וממושך, כמו גם קנס מכביד, יקשו עוד על הנאשם ומשפחתו ועל מצבם הכלכלי.
שיקול זה ייזקף לקולא.
ב. נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו וחזרתו למוטב או מאמציו לחזור למוטב; הנאשם בחר שלא ליטול אחריות על מעשיו. אמנם כפירתו לא תיזקף לרעתו בהתאם להוראות סעיף 40 ג לחוק ואולם הוא אינו זכאי להקלה עונשית כפי שזכאי מי שמודה ונוטל אחריות למעשיו ומביע חרטה עליהם.
ג. מאמצי הנאשם לתיקון תוצאות העבירה ולפיצוי הנזק שנגרם, הסרת מחדלים; בעבירות מס שיקול דעת משמעותי בענישה מתייחס להסרת מחדלים. במקרים שבהם נאשם מסיר את המחדלים, קרי: משיב למדינה את סכום המס שנגזל ממנה, רואים בכך בתי המשפט שיקול משמעותי להקלה בעונש. התחשבות בהסרת המחדל על ידי הנאשם נועדה לקדם שתי תכליות מרכזיות: האחת, סילוקו של המחדל כרוך בהשלמת החסר מקופת המדינה והטבת הנזק שנגרם כתוצאה מהעבירה. השנייה, עידוד הבעת חרטה ותשובה כנה (ר' ע"פ 7851/13 עודה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 3.9.2015). במקרה דנן, הנאשם לא הסיר את המחדלים, ואף לא מקצתם, ואף לא התרשמתי כי לנאשם היה רצון כלשהו להסרת המחדלים.
ד. חלוף הזמן מעת ביצוע העבירה; בפרשה זו חלף זמן רב מאז ביצוע העבירות, ומדובר בשיקול שייזקף לקולא בגזירת הדין של הנאשם.
ה. עברו הפלילי של הנאשם או העדרו; הנאשם נעדר כל עבר פלילי.
52. עוד יש ליתן את הדעת לשיקול הרתעת הרבים בגדרו של המתחם וזאת נוכח הקושי בחשיפת ואכיפת עבירות הימורים מקוונות ועבירות כלכליות, בשל הרווח הכלכלי הטמון לצידה. בהקשר זה יש להתייחס התועלת הצומחת לעבריין מביצוע העבירה, בהתחשב ברווח שהוא מפיק ממנה, ובסיכויי תפיסתו, אל מול העונש שיוטל עליו אם ייתפס. בעבירות מס, ככלל, נפסק לא אחת כי שיקולי ההרתעה גוברים על נסיבותיו האישיות של הנאשם, אף אם אינם מאיינים אותן, ויש להעניק משקל משמעותי להיבט ההרתעתי במסגרת שיקולי הענישה (ראו למשל, דברי כב' השופט אליקים רובינשטיין בע"פ 7135/10 חן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 3.11.2010).
53. יצוין עוד כי טענת האכיפה הבררנית נדחתה וממילא אין בה כדי להוות שיקול בבחינת העונש הראוי לנאשמים בגדי מתחם הענישה.
54. בגוזרי את דינם של הנאשמים לקחתי עוד בחשבון כי הנאשמים לא ניהלו אתר הימורים ולא גרפו את מלוא סכומי ההימורים לכיסם, אלא אך את העמלה שנגזרה ממחזור המכירות. כמו כן, אין חולק כי הנאשמים לא עסקו בגביה של כספי הימורים ממהמרים. יחד עם זאת, הגם שפעילותם של הנאשמים הסתכמה בפעילות מאורגנת של הנפקת ושיווק כרטיסים, אשר היוו אמצעי תשלום לפעילות ההימורים, הרי שבכך אפשרו הנאשמים את הגשמתה של עבירת ארגון הימורים, ומכאן הסכנה הגדולה הטמונה בעבירה זו של סיוע לארגון הימורים. המדובר בעבירות חמורות שנמשכו לאורך זמן והנאשמים השתכרו מביצוען ומשכך אין להקל ראש בתרומתם של הנאשמים לארגון ההימורים.
במילים אחרות: הגם שמעשיהם של הנאשמים התמצו בהקמת מערך של הנפקת והפצת אמצעי תשלום, הרי שתרומתם למערך ההימורים הינו רב.
55. זאת ועוד, לזכות הנאשם זקפתי גם העובדה כי הינו אדם נורמטיבי חסר עבר פלילי, וכן העובדה כי הגם שנוהל הליך הוכחות מלא בעניינו, הרי שניהולו היה יעיל, תוך שהושגו הסכמות רבות להגשת מוצגים שהיה בהם כדי לחסוך זמן שיפוטי.
בקשת החילוט
57. סעיף 21(א) לחוק איסור הלבנת הון מורה לביהמ"ש לחלט את רכושו של הנאשם – "...יצווה בית המשפט... כי נוסף על כל עונש יחולט רכוש מתוך רכושו של הנדון...", וזאת "זולת אם סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט". מכאן שהכלל הינו מתן צו חילוט, ואילו ההימנעות ממתן צו כאמור היא היוצא מן הכלל ומותנית בנימוקים מיוחדים.
58. חוק זה נועד להתמודד עם מקורות המימון של פעילות עבריינית מאורגנת ומתוחכמת. לשם כך, החוק מאפשר לחלט ממלבין ההון רכוש בשווי הרכוש בו נעברה העבירה כולה, גם אם הסכום אותו קיבל המלבין כעמלה על פעולותיו היה נמוך יותר (ראו למשל ע"פ 4980/07 כהן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 4.11.2010).
59. לאחרונה, נקבע על ידי בית המשפט העליון כי אחת הסיבות לכך היא, ככל הנראה, שבמקרים רבים קשה מאוד לאתר ולהעמיד לדין את מי שעבר את "עבירת המקור" (עבירות סמים, הימורים, גניבה וכיו"ב), אך ניתן להעמיד לדין את מי שהלבין את הרכוש ובכך אפשר את הפעילות העבריינית (ע"פ 6145/15 רונאל פישר נגד מדינת ישראל (פורסם בנבו, 25.10.2015). עוד נקבע כי:
"בנסיבות כאלה, ברור מדוע ישנה חריגה מסוימת ממטרות החילוט הכלליות, ומדוע הסמיך המחוקק את בית המשפט להוציא מידיו של העובר עבירות הלבנת הון יותר מהרכוש שקיבל לידו (העמלה), ולחלט את מלוא הסכום אותו הלבין. עם זאת, יודגש, כי החריגה מהתכליות הכלליות של החילוט הפלילי עוגנה בהסמכה מפורשת בחוק (בסעיף21(א)(1) לחוק איסור הלבנת הון), מאחר שהיא נועדה להגשים תכלית ספציפית המתווספת לתכליות הכלליות של החילוט בהליך הפלילי".
60. בנסיבות אלו, ולאחר ששקלתי מכלול השיקולים הדרושים להכרעה, לרבות תקופת המאסר שהושתה על הנאשם, מצאתי להורות על חילוט של כל הכספים שנתפסו, כמפורט לעיל.
61. כמו כן, עתרה המאשימה לחילוט דירת המגורים של הנאשם ורעייתו ברח' סוקולוב 24 בפתח תקווה. בהינתן מצבה הרפואי של אשת הנאשם ובהינתן מצב בנם, אשר נסמך על שולחנם, ובהינתן סכום החילוט המשמעותי, מצאתי שלא להורות על חילוט דירת מגוריהם.

סוף דבר
62. אשר על כן, הנני גוזרת על הנאשמים את העונשים הבאים:

על הנאשם 1:
א. 18 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו. הנאשם 1 יתייצב לריצוי עונשו ביום 4.9.2016 עד השעה 09:00 בכלא הדרים, אלא אם כן תינתן החלטה אחרת על ידי ערכאת ערעור.
כל הערבויות בתיק ישמשו ערובה להבטחת התייצבותו לריצוי מאסרו.
ב. 12 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שבמשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר לא יעבור הנאשם 1 כל עבירה לפי פרק ח' סימן י"ב לחוק העונשין ולפי פרק ב' בחוק איסור הלבנת הון.
ג. קנס כספי בסך 100,000 ₪ או 100 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 20 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, שהראשון בהם ביום 1.1.17. לא ישולם תשלום כלשהו במועדו, תעמוד היתרה לפירעון מיידי.
ד. ניתן צו האוסר יציאת הנאשם 1 מהארץ עד לסיום ריצוי מאסרו ותשלום הקנס.

על הנאשמת 2:
א. קנס בסך 50,000 ₪, לתשלום עד יום 1.1.17.
ב. כמו כן, אני מורה על חילוט חשבון הנאשמת 2 (חשבון מס' 8323143 בבנק הדואר) בסך 179,158 ₪.
63. כמו כן, מורה על חילוט כל הכספים שנתפסו כמפורט להלן:
כספים שנתפסו בארגז שסומן 104 – הסך של 65,040 ₪, 41,367$, 2,335 אירו ו- 500 דולר אוסטרלי.
כספים שנתפסו בארגז שסומן 103 – סה"כ 1,445,000 ₪ ומתוך ארגז שסומן 638ג', הסכום שנתפס במשרדי הנאשמת בסך 13,237 ₪.
סה"כ כ- 1,650,000 ₪.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים.
<#3#>

ניתנה והודעה היום י"א תמוז תשע"ו, 17/07/2016 במעמד הנוכחים.

מיכל עמית - אניסמן , שופטת