הדפסה

בית משפט השלום בירושלים ת"א 47663-02-17

בפני
כבוד ה שופט אלעזר נחלון

תובעת
עמותת צדקת רבי מאיר בעל הנס

נגד

נתבע
1-7. (ההליך בעניינם הסתיים)
8. יאסר אבו רומיילה

החלטה

א. כללי
לפניי בקשה מטעם נתבע 8 (להלן: הנתבע), לביטול פסק דין שניתן נגדו ביום 27.7.17, בהעדר הגנה.
ב. רקע דיוני
התובעת הגישה תובענה נגד שמונה נתבעים, ביחס לנכסים שונים המצויים ברחוב עקבאת סראיה 33 בעיר העתיקה בירושלים (הנכסים סומנו בנספח 2 לכתב התביעה ). בתובענה שהופנתה נגד הנתבע עתרה התובעת לסילוק ידו מנכס המצוי בכתובת הנזכרת ומסומן באותו נספח בשמו (להלן: הנכס), וכן לחיובו בתשלום דמי שימוש ראויים בסך של 1,800 ₪ לחודש, החל מיום 16.11.16 ועד לסילוק היד . המועד שממנו נתבעו דמי השימוש היה יום לאחר מתן פסק דין בהליך קודם שהתנהל בבית משפט זה כלפי נתבעים 6-1 וכלפי אחר , ובו נקבע כי עליהם לפנות את הנכסים השונים שבהם החזיקו בכתובת הנזכרת (ראו: ת"א (שלום י-ם) 36711-03-13 עמותת צדקת רבי מאיר בעל הנס נ' ג'ית, להלן: ההליך הקודם; וראו את פסק הדין בערעור, ע"א (מחוזי י-ם) 2399-01-17 ג'ית נ' עמותת צדקת רבי מאיר בעל הנס (25.5.2017) ). הנתבע אמנם לא היה צד להליך הקודם, אולם התובעת טענה כי פסק הדין באותו הליך משליך עליו ישירות, שכן נקבע בו כי מי שמכוחו מחזיק הנתבע בנכס, אינו בעל מעמד בו.
התובענה בעניינם של נתבעים 7-1 (שרובם היו צד להליך הקודם) הסתיימה בפסק דין מיום 2.8.17, וזאת בעקבות פסק הדין בהליך הקודם ובערעור עליו.
אשר לנתבע, הרי שביום 27.7.18 ניתן נגדו פסק דין בהעדר הגנה, המחייב אותו לפנות את הנכס וכן לשלם לתובעת סכומים שונים עבור דמי שימוש ראויים והוצאות משפט, הכל כמפורט בפסק הדין. פסק הדין ניתן על יסוד תצהיריהם של שני מצהירים מטעם התובעת, ש הצהירו כי ניסו לאתר את הנתבע בנכס בשלושה ביקורים שנערכו בו בשעות שונות, ללא הצלחה, ועל כן כתב התביעה הומצא באמצעות הכנסתו אל הנכס מבעד החלון.
ג. הבקשה וטענות הצדדים
ביום 30.4.18 עתר הנתבע לביטול פסק הדין. לטענת הנתבע, כתב התביעה לא הומצא לו כדין, ואף פסק הדין הומצא לו רק סמוך לפני הגשת הבקשה. הנתבע טען כי הוא מתגורר בשכונה אחרת לגמרי וכלל אינו מחזיק בנכס, ומי שמחזיקים בנכס ה ם אמו, אחותו ושני אחיו. עוד טען הנתבע כי התובעת הגישה נגדו את התובענה באופן מלאכותי במקום להגישה נגד המחזיקים בנכס, וכי יש לבטל את פסק הדין הן מחמת העדר המצאה כדין והן משיקולי בית המשפט.
התובעת מצדה טענה, בין היתר, כי הנתבע הוא היחיד שנראה בנכס לאורך השנים, וכי היא אף ניהלה עמו מגעים לשם פינוי הנכס בעקבות פסק הדין בהליך הקודם . כמו כן טענה התובעת כי מי שלטענת הנתבע מחזיקים בנכס כלל לא הגישו את הבקשה, וכי בכל מקרה סיכויי ההגנה נמוכים נוכח ממצאי פסק הדין בהליך הקודם, כאמור לעיל .
בתגובתו לתשובה טען הנתבע, בין היתר, כי לא היה צד להליך הקודם; וכי באותו הליך טענה התובעת שהמחזיקים בנכס הם "בני משפחת אבו רומיילה", וכך אף עולה ממסמכים נוספים, באופן המחזק את טענותיו נגד כשרות המצאת כתב התביעה.
ד. דיון והכרעה
הנתבע טוען כי הוא אינו מחזיק בנכס מושא פסק הדין. לו כָּלַל פסק הדין אך ורק סעד של פינוי הנתבע מן הנכס, ולו הייתה התובעת מבהירה כי לא תפעל מכוחו כלפי אחרים, אפשר שלא היה טעם לדון בבקשה, שכן ממילא פסק הדין היה נטול השלכות מעשיות ישירות. אלא שפסק הדין שביטולו מבוקש כולל גם חיוב כספי שהוטל על הנתבע, והתובעת אף הצהירה כי בכוונתה לממשו כלפי מחזיק ים אחרים בנכס, ככל שקיימים כאלה (הודעה מיום 26.6.18) . בנסיבות אלה, פסק הדין הוא בעל השלכות מעשיות, ויש לדון בבקשה לביטול ו.
לאחר עיון בטענות הצדדים, סבורני כי דין הבקשה להתקבל.
בשלב זה קיימת אי בהירות בנוגע לשאלת החזקתו של הנתבע בנכס. ממצאים בעניין זה יכולים להשליך הן על שאלת כשרות המצאת כתב התביעה לידי הנתבע על ידי הותרתו בתוך הנכס, והן על שאלת ההצדקה לאי הגשת כתב הגנה מצד הנתבע ככל שכתב התביעה הומצא לו כדין . עם זאת, הבקשה שכאן אינה ההליך המתאים לערוך בירור מקיף כזה.
זאת ועוד: גם לו היה נקבע שכתב התביעה הומצא לנתבע כדין, אפשר שהיה מקום לקבל את הבקשה. אמנם, טענות ההגנה לא הובררו לאשורן; פסק הדין בהליך הקודם עלול להציב משוכות לא פשוטות בקשר אליהן; ובהנחה שכתב התביעה הומצא, לא הוברר מדוע לא הוגש כתב הגנה ( ובקשר לכך יצוין כי בכל מקרה לא הוברר מדוע בני משפחת הנתבע, שלטענתו מחזיקים בנכס , לא פעלו באופן כלשהו על מנת לטפל בכתב התביעה שהושאר בו ). אלא שמנגד, פסק הדין טומן בחובו השלכות משמעותיות של פינוי הנכס ממחזיקיו הנוכחיים, ואף כולל חיוב כספי של הנתבע עצמו. בנסיבות אלה, ונוכח זכות הגישה לערכאות, לא מן הנמנע כי גם בהנחה שהיה על הנתבע להגיש כתב הגנה והוא נמנע מכך שלא כדין, היה מקום ליתן לגורמים הרלוונטיים את יומם בבית המשפט, כאשר את ההתנהלות הדיונית ניתן היה להביא בחשבון ב מסגרת פסיקת הוצאות.
ממכלול הטעמים הנזכרים, הבקשה מתקבלת, ופסק הדין יבוטל. שאלת ההוצאות תידון בתום ההליך, בין היתר בשים לב לממצאים שייקבעו בו, כאמור לעיל.
התובעת תודיע עד ליום 2.7.18 האם היא מבקשת לתקן את כתב התביעה ולכלול בו גם את המחזיקים הנטענים בנכס (אמו, אחותו ושני אחיו של הנתבע).
ניתנה היום, י"ד תמוז תשע"ח, 27 יוני 2018, בהעדר הצדדים.