הדפסה

בית משפט השלום בחיפה ת"א 24853-11-15

מספר בקשה:1
בפני
כבוד ה שופטת עידית וינברגר

מבקש/נתבע

איימן פרו, עו"ד

נגד

משיבה/תובעת

סאפי פטנט בע"מ

החלטה

תביעה כספית, על סך של 250,000 ₪ שהגיש ה המ שיבה נגד המ בקש, עורך דין במקצועו, בגין רשלנות מקצועית , לטענתה, בעת שייצג אותה בהליך משפטי אחר.
בבקשה שלפניי, עותר המבקש להורות למשיבה, בהתאם לסעיף 353א' לחוק החברות תשנ"ט- 1999 (להלן: "חוק החברות") להפקיד ערובה שלא תפחת מסך של 30,000 ₪ להבטחת תשלום הוצאותיו, במקרה שהתביעה תידחה.

לטענת המבקש, מדובר בחברה בערבון מוגבל חדלת פירעון שלה תיקי הוצאה לפועל במאות אלפי שקלים, אינה פעילה ואינה מגישה דו"חות על מצבה הכספי לרשם החברות. כמו כן, לטענתו, החברה אינה משלמת את האגרות השנתיות ולכן הוכרזה מפרת חוק ולמעשה הינה כלי משפטי ריק החסר כל יכולת כלכלית. לעניין סיכויי התביעה, טוען המבקש כי המשיבה קיבלה את מסמכי התביעה כנגד חברת פאר עובר לחלוף המועד להגשת תצהירים וחרף זאת בחרה שלא להגיש תצהירים ולא להתייצב לדיון ההוכחות ולכן ברי כי זנחה את ההליך נגד חברת פאר. בנוסף, המשיבה לא פעלה לבטל את פסק הדין או למיצוי זכויותיה מול חברת פאר. לפיכך, טוען המבקש, כי מדובר בתביעת סרק שהוגשה נגדו בחוסר תום לב במטרה לסחוט ממנו כספים בכדי לחמוק מהתחייבותה כלפי בנק לאומי אליו המחתה את זכויותיה בשיק נשוא התביעה נגד פאר. מוסיף וטוען המבקש, כי המשיבה , באמצעות ודיע שהקים והפעיל אותה, לא שילמו עד היום את שכר טרחתו בגין העבודה הרבה שהשקיע משך שנים .

המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, על בית המשפט לבחון, בנפרד מדיון במצבה הכלכלי, את סיכויי התביעה, וזאת במסגרת בחינת הנסיבות לסתור את ההנחה המצדיקה חיוב החברה בערובה. לטענתה, סיכויי התביעה מצוינים ואין לנתבע הגנה מפניה . על כן, הנסיבות החריגות של מקרה זה אינן מצדיקות את חיוב החברה בהפקדת ערובה.

דיון והכרעה
כידוע, הפסיקה הבחינה בין תובע שהינו אדם פרטי, שאז חלה בענייננו תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 והנטייה היא לזכותו, לבין תובע תאגיד, שחל סעיף 353א' לחוק החברות, תשנ"ט-1999 והנטייה היא לכיוון חיובו בהפקדת ערובה. הטיב לסכם גישה זו כבוד השופט עמית:
"כך שבמקרה של תובע שהוא תאגיד, קיימת נטיה חזקה יותר להטיל ערובה להבטחת הוצאות – ע"א (י-ם) 4207/98 בנק לאומי לישראל נ. ארט בי חברה בערבות מוגבלת (בפירוק), תק-מח 98(2) 3632. לשיקולים בגינם יש להבחין בין תאגיד לבין תובע-יחיד, ראה בש"א 5922/01 (י-ם) מוזס נ. חברת לוי רמות עבודות עפר כבישים ופיתוח בע"מ, דינים מחוזי לב(10) 25. "

( ת.א (חי') 645/05 אחים טופז יהלומים בע"מ ואח' נ' בנק הפועלים בע"מ ( 15/02/2006).

כאשר בית המשפט שוקל האם לחייב את החברה בהפקדת ערובה, עליו לבחון, ראשית, את מצבה הכלכלי: במידה והחברה לא הוכיחה כי תוכל לשלם את הוצאות הנתבע, יבחן בית המשפט האם נסיבות העניין מצדיקות את חיוב החברה בערובה. לצורך העניין יש לאזן בין זכות הגישה לערכאות של התובעת, לבין זכות הקניין של שני הצדדים, תוך ההנחה כי הפקדת הערובה הינה הכלל והפטור הינו החריג. בשלב זה ניתן לשקול גם את סיכויי ההליך, אך יש להיזקק לשאלה זו רק כאשר סיכויי ההליך גבוהים במיוחד או קלושים מאד. אם בסיום השלב השני מסתבר כי על החברה להפקיד ערובה, יבחן בשלב השלישי גובה הערובה, אשר עליה להיות מידתית ולאזן נכונה בין השיקולים הרלוונטיים (רע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת נ' בנק הפועלים (11.2.09).

עוד נפסק, כי כאשר התובעת הינה חברה בערבון מוגבל, עובר נטל ההוכחה לתובעת לשכנע את בית המשפט כי ישנן נסיבות המצדיקות שלא להורות על הפקדה, ועליה להוכיח כי יש ביכולתה לשלם את ההוצאות של הנתבע אם התביעה תדחה.
"הנטל להוכיח את יכולתה של החברה לשלם את הוצאות הנתבע מוטל על כתפי החברה עצמה, ככל הנראה מן הטעם שהמידע הרלבנטי למצבה הכלכלי של החברה מצוי בראש ובראשונה בידיה. לפיכך, מקום בו נותרו כפות המאזניים מאוזנות לעניין זה ייטה בית המשפט לחייב את החברה במתן ערובה, אלא אם יסבור כי נסיבות העניין אינן מצדיקות זאת".

(בש"א (חי') 6191/04 POLSKA ZEGLUGA MORSKA נ' החברה לנאמנות של בנק אגוד בע"מ (17/01/2006)).

המשיבה לא צירפה לתגובתה כל אסמכתא או ראייה שתוכיח את יכולתה הכלכלית לעמוד בתשלום הוצאות ה מבקש. למעשה, לא התייחסה כלל למצבה הכלכלי.
מאידך, צירף המבקש תמצית מידע מרשם החברות לפיה, המשיבה אמנם חברה פעילה אך היא רשומה כחברה מפרת חוק, ככל הנראה בהיעדר תשלום אגרות ממשלתיות ואי הגשת דו"חות שנתיים – טענה שלא הוכחשה ע"י המשיבה.
בנסיבות אלה, אני קובעת כי המשיבה לא עמדה בנטל המוטל עליה מכוח סעיף 353א' לחוק החברות להוכיח כי יש ביכולתה לעמוד בתשלום הוצאות הנתבע, ככל שהתביעה תידחה.

באשר לגובה הערבות הראוי, מקובלים עליי דברים שנאמרו בעניין זה ע"י בית המשפט המחוזי בירושלים ב-ת"א 35587-03-15 עו"ד אפרים אברמזון נ' עמות צעירי אגודת חב"ד (11.08.16):
"הבקשה מפנה לפסיקה ממנה ניתן ללמוד על שיעורי ערובה גבוהים, יחסית (סכומים של מאות אלפי שקלים, המהווים בין 5% עד 16% מאותן תביעות, ר' סעיף 38 לבקשה). אולם יש לזכור כי הפסיקה המובאת הינה משנים מוקדמות יחסית, ונראה כי המגמה האחרונה בפסיקה היא לא להעמיד את הערובה על אחוזים ניכרים מסכום התביעה"

לאחר ששקלתי את מכלול הנתונים, ונתתי דעתי גם לסכום התביעה, מצאתי כי איזון ראוי בין האינטרסים הנוגדים יימצא בחיוב התובעת בהפקדת ערובה בסך של 15,000 ₪.

לאור האמור, אני נעתרת לבקשה, ומחייבת את המשיבה להפקיד בקופת בית המשפט, ערובה בסך 15,000 ₪ במזומן או בערבות בנקאית אוטונומית, שאינה מוגבלת בזמן, לא יאוחר מיום 17.11.17. אי הפקדה במועד תוביל למחיקת התביעה מחוסר מעש.
התיק קבוע לשמיעת ראיות ביום 27.12.17.
ת.פ. ביום 18.11.17.

ניתנה היום, כ"ז תשרי תשע"ח, 17 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.