הדפסה

בית משפט השלום בחיפה ת"א 23455-02-15

בפני
כב' השופטת הבכירה כאמלה ג'דעון

תובעים

1.גלית ידידיה, ת.ז XXXXXX196
2.אברהם ידידיה, ת.ז XXXXXX756
ע"י ב"כ עוה"ד ד. גור

נגד

נתבעת

סלע בינוי והשקעות מקבוצת אמנון מסילות בע"מ, ח.פ 513553875
ע"י ב"כ עוה"ד מ. זיני ואח'

פסק דין

1. לפניי תביעה שעילתה בליקויי בנייה.

2. הנתבעת הינה חברה העוסקת בתחום הבנייה.

ביום 11.9.07 רכשו התובעים מהנתבעת דירה בבניין אשר בנתה האחרונה ברחוב נשר 146/2 בכרמיאל ( להלן " הדירה"). החזקה בדירה נמסרה לידי התובעים בחודש 4/08 .

3. לטענת התובעים, לאחר מסירת החזקה בדירה לידיהם, הם הבחינו בליקויים חמורים בדירה. פניותיהם אל הנתבעת בדרישה לתיקון הליקויים כמפורט בהתכתבויות שצורפו לכתב התביעה, לא נענו. על כן הם פנו לחב' הדס ביקורת מבנים בע"מ, אשר מהנדס מטעמה בשם מר בוריס דינרשטיין ביקר בדירה והעריך את עלות תיקון הליקויים שהתגלו בה בסכום של 68,600 ₪, ובתוספת מע"מ ופיקח הנדסי, סך של 90,392 ₪, נכון ליום 3.5.11.

4. מצוידים בחוות דעת זו, הגישו התובעים ביום 10.2.15 את התביעה דנן, שבה עתרו לחייב את הנתבעת בתשלום פיצוי בסכום של 125,392 ₪, הכולל את עלות תיקון הליקויים כמצוין לעיל, ופיצוי בגין דיור חלופי ועגמת נפש.

5. הנתבעת טענה כי דין התביעה להידחות מחמת שיהוי ניכר.

לגופו של עניין, לא הכחישה הנתבעת קיום ליקויים בדירה בסמוך למועד מסירתה לידי התובעים, אולם לטענתה, המדובר בליקויים לא חמורים שחלקם הגדול תוקן על ידה במרוצת השנים כל אימת שהתובעים פנו אליה בעניין. עוד טענה כי התביעה אינה אלא ניסיון נפסד מצד התובעים לזכות בכספים, לאחר שכל ניסיונותיה לרצות את התובעים ולהביא את העניין לסיומו, אם בדרך של פיצוי ואם בדרך של ביצוע תיקונים, עלו בתוהו.

לתמיכת עמדתה, הגישה הנתבעת חוות דעת נגדית מיום 23.12.15 , ערוכה על ידי אינ' מר שטרנברג רונן, שלפיה הוערכה עלות תיקון הליקויים בדירה בסכום של 5,000 ₪.

6. לאור הפערים בין שתי חוות הדעת, מונה אינג' שולץ יוסף כמומחה מטעם בית המשפט ( להלן "מומחה בית המשפט"), אשר העריך בחוות דעתו מיום 13.5.16 את הליקויים הקיימים בדירה בסך של 49,000 ₪, בתוספת מע"מ ועלות פיקוח הנדסי בשיעור של 10%.

7. מומחה בית המשפט נחקר על חוות דעתו על ידי ב"כ הנתבעת, ולאחר מכן הגישו הצדדים את סיכומיהם בכתב.

8. דיון

התובעים מקבלים את קביעותיו של מומחה בית המשפט, למעט בסוגיית הפיצוי שנקבע בסעיף 4.8 לחוות הדעת המתייחס לגרם מדרגות, שאותו ביקשו להעמיד על סכום של 30,000 ₪ במקום סכום הפיצוי בסך של 15,000 ₪ שנקבע על ידי מומחה בית המשפט.

הנתבעת חזרה בסיכומיה על טענת השיהוי, והעלתה מספר הסתייגויות מחוות דעתו של מומחה בית המשפט, שיש בהם לטענתה כדי לפגום בקבילותה ובממצאים שפורטו בה.

9. שיהוי/התיישנות

הנתבעת טענה כי התביעה הוגשה כשש שנים ו-10 חודשים לאחר מסירת החזקה בדירה, ועל יסוד חוות דעת שנערכה כ – 4 שנים עובר להגשת התביעה, על כן יש לדחותה מחמת השיהוי הניכר בהגשתה. עוד טענה כי התובעים הגישו את תביעתם לאחר שחלפו תקופות האחריות והבדק לליקויים הנטענים על ידם, על פי חוק המכר ( דירות), התשל"ג-1973, וגם מסיבה זו דין תביעתם להידחות.

10. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים בסוגיות הנ"ל, הגעתי למסקנה כי דין הטענות הנ"ל להידחות.

אמנם אין להתעלם מהעובדה שהתביעה הוגשה על סף תקופת ההתיישנות, אולם הנתבעת לא הוכיחה קיומם של התנאים המצדיקים את דחייתה מחמת שיהוי, ובין היתר שהתובעים זנחו את זכות התביעה העומדת להם ( ראה ע"א 6805/99 תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ חיים בירושלים נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים, פ"ד נז(5), 433), ודי להפנות בהקשר זה למכתבים בעניין הליקויים ששוגרו לנתבעת על ידי התובעים עד שנת 2013, ואשר העתק מהם צורף לכתב התביעה.

11. לעניין חלוף תקופת האחריות והבדק - בת.א (שלום חי') 3344-10-08 ראפת עומר נ' אלמוג ב.ז. בניה והשקעות בע"מ (פורסם בנבו, 25.05.2015) נדרשתי לטענה זו, והנני מצטטת את מה שקבעתי שם מחמת הרלוונטיות שלו לענייננו , כדלקמן:

"התובעים הגישו את תביעתם לליקויי בנייה בחלוף תקופות הבדק והאחריות הקבועות בחוק המכר (דירות), תשל"ג-1973 (להלן "חוק המכר (דירות)"). בנסיבות אלה טוענת הנתבעת כי תביעתם הנ"ל התיישנה, וכי היות ומומחה בית המשפט בדק את הדירות בחלוף שנים רבות מתום תקופת הבדק ותקופות האחריות כאמור, אין לחוות דעתו כל משקל בענייננו.

14. אין בידי לקבל טענה זו. מעיון בכתב התביעה עולה כי התובעים השתיתו את תביעתם בגין ליקויי בנייה, בין היתר, גם על דיני הנזיקין, וכבר נפסק כי חוק המכר (דירות) אינו שולל עילות תביעה נוספות העומדות לזכות רוכש דירה, לרבות אלו המושתתות על דיני הנזיקין הכלליים (ראה רע"א 2988/11 שיכון עובדים בע"מ נ' זכאי בת שבע ואח', פורסם בנבו, 04.07.2011). אי לכך, אף אם תביעתם של התובעים לליקויי בנייה אינה עומדת בתקופות הבדק ו/או האחריות הקבועות בחוק המכר (דירות) ו/או במועדים למתן הודעה על אי התאמה הקבועים בסעיף 14 לחוק המכר, תשכ"ח-1968, אין משמעות הדבר כי נחסמה דרכם מלהוכיח את טענותיהם בגין ליקויי בניה על פי עילות תביעה אחרות, לרבות עילות מדיני הנזיקין, ובכפוף לדיני ההתיישנות הכלליים החלים בעניין".

12. חוות דעתו של מומחה בית המשפט

הלכה פסוקה ומושרשת היא כי בית משפט לא יסטה מחוות דעת מומחה מטעמו אלא בהתקיים נימוקים כבדי משקל ( ראה ע"א 5509/09 ח'אלד עבד אלקאדר מוחמד תיים מסארווה נ' עזבון המנוח אבראהים חסן מסארווה ( פורסם בנבו, 23.02.2014), ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' מונטי רבי ( פורסם בנבו, 31.12.1988).

13. הנתבעת טענה בסיכומיה כי אין לייחס משקל לחוות דעתו של מומחה בית המשפט, בהיותה נעדרת סימוכין לגבי פרטי השכלתו וניסיונו, נעדרת אזהרה, ערוכה באופן תמציתי ועל דרך ההפניה לחוות דעת התובעים, אינה נתמכת בצילומים, ואין בה ציון קריטריונים לגיבוש אומדנים וכו'.

אין בידי לקבל טענה זו מהטעמים שלהלן:

א. אמנם חוות הדעת אינה ערוכה בהתאם לאמור בסעיפים 24 ו-25 לפקודת הראיות [ נוסח חדש], תשל"א-1971, אולם המומחה הוזהר כדין בפתח עדותו בבית המשפט.

ב. כבר נפסק כי אי ציון פרטי השכלה בגוף חוות הדעת אין בו כדי לגרום לפסילתה של חוות הדעת.

ג. טענות הנתבעת בהקשר זה הינן במישור " הקבילות", ולכן היה על הנתבעת להעלותן עובר להצגת חוות הדעת כראיה בתיק בית המשפט. ברם, הנתבעת שתקה בעניין זה ולא הביעה כל הסתייגות לגבי חוות הדעת ו/או לעניין הגשתה כראיה לתיק בית המשפט, ואף חקרה עליה את המומחה חקירת שתי וערב, ולכן היא לא תישמע בטענה של אי קבילות חוות הדעת בשלב הזה של ההליך.

ד. העובדה שחוות הדעת נעדרת פירוט מידות וחישובים ואינה נתמכת בתיעוד מצולם של הליקויים הנטענים, אין בה כדי לגרוע ממהימנותה ו/או לפגוע במשקלה הראייתי. גם הפירוט התמציתי שבו התאפיינה, אין בו כדי לפגוע במשקלה הראייתי כל עוד ניתן לדלות ממנה את המסקנות הדרושות לצורך הכרעה בהליך דנן, קל וחומר כאשר המומחה נחקר עליה חקירת שתי וערב על ידי ב"כ הנתבעת כמצוין לעיל.

לאור כל האמור לעיל, לא שוכנעתי כי יש לפסול את חוות דעתו של מומחה בית המשפט, וזאת מבלי לפגוע בחובה להעביר את ממצאיה תחת שבט הביקורת השיפוטית.

14. הנתבעת טענה כי מומחה בית המשפט קבע ליקויים מבלי לבצע את הבדיקות הנדרשות לגילוי ליקויים אלה, והפנתה בסיכומיה לליקוי שנקבע על ידו בגין חיפוי קירות חוץ ( סעיף 2.2 בחוות הדעת).

מומחה בית המשפט אישר בעדותו כי הוא לא ערך את הבדיקה המתבקשת מפאת העלות הכרוכה בביצוע בדיקה מסוג זה, וכי הוא סמך את קביעתו הנ"ל על טענת התובע לעניין נשירת אבן חיפוי אשר הודבקה מאוחר יותר על ידי הקבלן. גם עיון בחוות דעתו של מומחה התובעים עולה כי קביעת ליקוי זה התבססה על טענת התובע בדבר נשירת אבן חיפוי, מבלי שנערכה בדיקה מקצועית לגילוי ליקוי זה.

במצב דברים זה הנני מקבלת את טענת הנתבעת לעניין ליקוי זה, וקובעת כי קיומו של ליקוי זה לא הוכח כדבעי.

15. מומחה בית המשפט כמו גם מומחה התובעים לא נתנו הערכת עלות ספציפית לתיקון ליקוי זה ( ראה סעיף 2 לחוות הדעת הכולל גם את הליקוי במדרגות פנים), ומשכך, הנני מעמידה את הפיצוי שנקבע על ידי מומחה בית המשפט תחת סעיף 2 בחוות הדעת, על סך של 1,500 ₪ ( במקום 3,000 ₪).

16. הנתבעת טענה כי קביעותיו של מומחה בית המשפט בעניין הרטיבות לא התבססו על בדיקות אובייקטיביות, ומשכך אין לאמצן.

אינני מקבלת טענה זו, שכן מומחה בית המשפט אישר כי הוא הבחין בקיום הרטיבות במועד ביקורו בדירה, ושלל את ההנחה שלפיה מקור הרטיבות הנ"ל הינו בעבודות שבוצעו על ידי התובעים ( ראה עדותו בעמ' 16 ש' 31-25). בנוסף, עיון במכתבים ששוגרו על ידי התובעים לנתבעת ואשר העתק מהם צורף לכתב התביעה כאמור, מעלה כי סוגית הרטיבות עמדה במרכז הליקויים שעליהם התלוננו התובעים מאז קבלת החזקה בדירה לידיהם.

17. הנתבעת טענה עוד כי קביעותיו של מומחה בית המשפט בעניין האריחים החלולים, לא התבססו על בדיקות אובייקטיביות, ומשכך יש לפסול אותם.

אין בידי לקבל טענה זו, ומקובלת עלי עדותו של מומחה בית המשפט שבה תיאר את הדרך שבה נקבע ליקוי זה ידו.

18. הנתבעת טענה כי מומחה בית המשפט אשר בדק את הליקויים בשנת 2016, היינו בחלוף כשמונה שנים ממועד מסירת החזקה בדירה לידי התובעים, התעלם ממימד הזמן וממידת השפעתו על ניתוק הקשר הסיבתי בין הגילויים שאובחנו על ידו בדירה לבין העבודות שבוצעו על ידי הנתבעת.

אין בידי לקבל טענה זו, שכן המומחה אישר בחקירתו הנגדית כי מימד הזמן נלקח על ידו בחשבון עת בחן את הליקויים שהתגלו בדירה ( ראה עדותו בעמ' 9 ש' 4-1).

19. גרם מדרגות

התובעים ביקשו להתערב בגובה הפיצוי על סך של 15,000 ₪ אשר נקבע בסעיף 4.8 לחוות דעתו של מומחה בית המשפט והמתייחס לגרם המדרגות, ולהעמידו על סך של 30,000 ₪, אולם לא שוכנעתי כי יש לסטות מהערכת הפיצוי שניתנה על ידי מומחה בית המשפט בגין ליקוי זה.

20. רכוש משותף

הנני מקבלת את טענת הנתבעת שלפיה חלק מהליקויים שנתבעו על ידי התובעים מצויים ברכוש המשותף, ולכן אין בידי התובעים לתבוע יותר מחלקם היחסי ברכוש המשותף הנ"ל.

ברם, בהעדר תמחור ספציפי לגבי ליקויים אלה, הן בחוות דעת המומחה מטעם התובעים והן בחוות דעתו של מומחה בית המשפט, הנני מעמידה את הפיצוי המגיע בגינם בהתאם לחלק היחסי של אותו ליקוי מבין יתר הליקויים הנמצאים תחת אותו סעיף ליקוי ( כגון, מסגרות, בניה, רטיבות וכו') כפי שמופיע בחוות דעתו של מומחה בית המשפט, כדלקמן:

סעיף 3 " מסגרות" – הפיצוי בגין מדרגות עליה לדירה יעמוד על סך של 500 ₪ (2,000 ₪ מחולק ל-4 פריטי ליקויים).

סעיף 4 " בניה, טיח, צבע" – הפיצוי בגין מבואה חיצונית יעמוד על סך של 5000 ₪ כפי שמצוין בפסקה השלישית של סעיף 4.8, והפיצוי בגין תיקוני הסדקים בגרם מדרגות חיצוניות יעמוד על סך של 700 ₪ (5,000 ₪ מחולק ל-7 פריטי ליקוי).

סעיף 6 חשמל, תקשורת – סך של 1,000 ₪.

סעיף 9 רטיבות – הפיצוי בגין מבואת כניסה חיצונית יעמוד על סך של 1,200 ₪ (15,000 ₪ מחולק ל- 12 פריטי ליקוי).

יובהר כי הפיצוי המגיע לתובעים בגין ליקויים אלה יהיה לפי שיעור חלקם היחסי ברכוש המשותף, בסכומים שצוינו לעיל.

21. סיכום עלות תיקון הליקויים

התובעים זכאים לפיצוי בגין הליקויים שאובחנו בדירתם כדלקמן:

סעיף 1 – ריצוף בדירה סך של 1,500 ₪
סעיף 2 – חיפוי אבן, מדרגות סך של 1,500 ₪
סעיף 3 – מסגרות סך של 1,500 ₪ + חלק יחסי מהסכום של 500 ₪ לפי שיעור חלקם היחסי של התובעים ברכוש המשותף
סעיף 4 – בניה, טיח, צבע סך של 4,200 ₪ בגין סעיפים 4.1 עד 4.6 + חלק יחסי מהסך של 700 ₪ ( סדקים בגרם מדרגות חיצוניות) + חלק יחסי מהסך של 5,000 ₪ ( מבואה חיצונית), לפ שיעור חלקם היחסי ברכוש המשותף + סך של 10,000 ( מדרגות פנימיות)
סעיף 5 – אלומיניום סך של 2 ,000 ₪
סעיף 6 – חשמל, תקשורת סך של 1,000 ₪
סעיף 7 – תברואה סך של 1,500 ₪
סעיף 8 – חיפוי קרמי סך של 1,000 ₪
סעיף 9 – רטיבות סך של 13,800 ₪ בגין סעיפים 9.2 עד 9.12 + חלק יחסי מהסך של 1,200 ₪ ( סעיף 9.1) לפי שיעור חלק היחסי ברכוש המשותף.
סעיף 10 – גג. מערכת סולארית סך של 2,000 ₪.

על הסכומים הנ"ל יש להוסיף מע"מ ועלות פיקוח הנדסי בשיעור של 10%.

יצוין כי הנתבעת טענה כי התובעים אינם זכאים לפיצוי בגין פיקוח הנדסי, אולם לא מצאתי ממש בטענה זו.

22. הזכות לביצוע תיקונים

הנתבעת זנחה בסיכומיה את סוגית מיצוי זכותה לביצוע התיקונים בדירה חלף תשלום פיצוי, על כן מתייתר הצורך לדון בסוגיה זו.

23. דיור חלופי

לאור מהות הליקויים שהתגלו בדירה והיקפם, לא שוכנעתי כי יש לפסוק לתובעים פיצוי בגין דיור חלופי.

24. עגמת נפש

בהתחשב במהות הליקויים שהתגלו בדירה, ובשים לב לעובדה שהתובעים השתהו בהגשת התביעה במשך קרוב לשבע שנים!! ממועד גילוי הליקויים על ידם, לא ראיתי לנכון לפסוק להם פיצוי בגין עגמת נפש.

25. סוף דבר

לאור כל האמור לעיל הנני מחליטה לקבל את התביעה באופן חלקי, ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים את הסכומים שפורטו בסעיף 21 לעיל, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 13.5.16 ועד התשלום המלא בפועל.

בנוסף תשלם הנתבעת לתובעים אגרת משפט, וכן הוצאות משפט בסך של 5,000 ₪, וכן שכ"ט עו"ד בסך של 8,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

הצדדים יגישו תוך 14 יום פסיקתא מוסכמת לחתימה.

ניתן היום, א' כסלו תשע"ח, 19 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.