הדפסה

בית משפט השלום בחיפה ה"פ 31813-07-17

בפני
כבוד ה שופטת סיגלית מצא

המבקשת:

רעות הרוש

נגד

המשיבים:

1.שלומי הרוש
2.אופל בלאנס (2006) בע"מ
3.אלמוג ציוד טכני בע"מ
4.ע.ב מוקד אשראי בע"מ
5.אברהם דהן סיטונאות - פירות וירקות בע"מ
6.רפי רוזנטל
7.יצחק לוי
8.גזר שליט (חוות מיכאל) בע"מ
9.ס. י. פ. יבולי חיפה בע"מ
10.תעבורה אחזקות בע"מ
11.אמפא קפיטל בע"מ
12.מפגש שלו בע"מ
13.תנובה מרכז שיתופי לשיווק

פסק דין

1. בפניי תובענה למתן פסק דין הצהרתי לפיו מיטלטלין המפורטים בסעיף 8 לתובענה ומצויים בבית שברחוב לילינבלום 59, קריית אתא, הנם בבעלות המבקשת בשלמות. עוד עותרת המבקשת כי יינתן צו מניעה קבוע, האוסר על המשיבים לנקוט בהליכי הוצאה לפועל, עיקול והוצאה בגין חובות המשיב מספר 1.
ההליך
2. המבקשת והמשיב מספר 1 (להלן: "המשיב") נשואים זה לזו. לבני הזוג שתי בנות משותפות.
3. לטענת המבקשת, התערערו יחסי בני הזוג. בפברואר 2017, או סמוך לכך, עזב המשיב את בית המשפחה שברחוב לילינבלום 59, קריית אתא (להלן: "הבית") .
4. המשיבים מספר 2-13 הנם נושי המשיב.
5. המשיבות 4,6, ו-10 השאירו את התובענה לשיקול דעתו של בית המשפט.
6. המשיבות 2 ו-9 הגישו התנגדות לתובענה, אולם רק המשיבה מספר 9 התייצבה לדיון שנקבע לבקשתה .
7. שאר המשיבים לא הגישו תגובתם לתובענה.
8. לטענת המבקשת, עקב חובות המשיב למשיבים 2-13 עליה להתמודד עם שטף בלתי פוסק של מעקלים הדופקים על דלת ביתה בכדי לבצע עיקולים ולהוציא רכוש מביתה. עוד טוענת המבקשת כי כל הרכוש בבית שייך לה בלבד (סעיף 5 לתובענה).
9. עוד טענה המבקשת כי תכולת הבית נקנתה בכספה (סעיפים 6-7 לתובענה, סעיף 16 לתצהיר המבקשת).
טענות הצדדים
10. לטענת ב"כ המבקשת התובענה מתייחסת למיטלטלין הפטורים מעיקול ממילא לפי סעיף 22(א)(2) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: "חוק ההוצאה לפועל") וכי מטרת התובענה אינה אלא להפסיק את הטרדת המבקשת ובנותיה על-ידי המעקלים.
11. טוען ב"כ המבקשת כי ב"כ המשיבה ניסה באמצעות המבקשת להשיג מידע ביחס למשיב ולחסוך בעלויות חקירה.
12. עוד טוען ב"כ המבקשת כי התובענה מתייחסת לתכולת בית בסיסית, אשר ממילא פטורה מעיקול, וכי אין להלין על המבקשת על כי לא שמרה קבלות בגין רכישתם.
13. המשיבה מספר 9 (להלן: "המשיבה") מתנגדת למתן צו הצהרתי כמבוקש. לטענת המשיבה התובענה נוסחה ב אופן כללי וסתמי, ללא פירוט כנדרש של המיטלטלין וללא פירוט ביחס למעמד היחסים בין המבקשת למשיב .
14. עוד טוענת המשיבה כי המבקשת נהגה בחוסר תום לב ולא גילתה את מלוא העובדות בבקשתה.
15. ב"כ המשיבה מפנה, לעניין זה, לסתירה בין הבקשה לבין עדות המבקשת ביחס לזהות רוכש המיטלטלין. בעוד בבקשתה טענה כי היא רכשה את המיטלטלין, בעדותה העיד כי הוריה רכשו כמעט את כל תכולת הבית (ע' 5, ש' 4).
16. עוד מפנה ב"כ המשיבה לכך שהמבקשת העידה על הסכם שנערך בינה לבין המשיב מכוחו נרשמה הערת אזהרה על מחצית מהזכוי ות בבית על שמה (ע' 3, ש' 24-25). ואולם, משהוגש העתק תיק השטר מכוחו נרשמה הערת האזהרה, לבקשת ב"כ המשיבה, התברר כי ההערה נרשמה על בסיס תצהיר מתנה ביחס למחצית מהזכויות בבית מיום 15.11.2016 ולא הסכם.
17. המשיבה מספר 2, שכאמור התנגדה אף היא לסעד המבוקש, הגם שלא התייצבה לדיון, טענה כי התובענה נוסחה באופן לאקוני ובלתי מפורט, היא אינה נתמכת בכל ראיה ורב הנסתר בה על הגלוי. לעניין זה מפנה ב"כ המשיבה מספר 2 לכך שהמבקשת טוענת כי היא פרודה מהמשיב מזה מספר חודשים, מבלי לפרט האם הם מצויים בהליכי גירושין או כמה זמן אינם מתגוררים יחדיו. כן מפנה ב"כ המשיבה מספר 2 לכך שהמבקשת לא צירפה אסמכתאות לגיבוי טענתה כי המיטלטלין נרכשו על ידה בלבד או אף מידע בדבר המיטלטלין נשוא התובענה (דגם, שנה וכיוצ"ב).
18. טוען ב"כ המשיבה מספר 2 כי מדובר, לכל היותר, בזוג פרוד, ולפיכך חלה עליהם "הלכת השיתוף", לפיה הרכוש שצברו בני הזוג במהלך חייהם המשותפים הנו בבעלותם המשותפת בחלקים שווים. כל עוד לא הותרו הנישואין ובהיעדר הסכם ממון הקובע אחרת, שייכים כל הנכסים לשני בני הזוג.
דיון והכרעה
19. בפני תובענה למתן פסק דין הצהרתי הקובע כי המבקשת היא בעלת הזכויות הקנייניות (בשלמות) במיטלטלין המצויים בבית המשפחה, ואוסר על המשיבים 2-13, הם נושי המשיב, בן זוגה, לעקלם.
20. דין התובענה דחייה.
ראשית, כעולה מאישורי ההמצאה שהגיש ב"כ המבקשת לתיק בית המשפט בהתאם להחלטתי, לא הומצאה התובענה למשיב ולמשיבה מספר 12. בהיעדר המצאה של התובענה למשיב, ברי כי לא ניתן ליתן פסק דין השולל את זכויותיו הקנייניות במיטלטלין שבבית המשפחה. המבקשת אמנם העידה כי אינה יודעת היכן מתגורר המשיב, אולם לא הובאו כל ראיות באשר למאמצים שנעשו בכדי לאתרו ואף לא התבקש תחליף המצאה. למעשה, לא נמסר כלל כי התובענה לא הומצאה למשיב.
21. שנית, לגופה של תובענה, צודקים המשיבים כי התובענה נוסחה באופן כללי ולאקוני, הן לעניין מעמד היחסים בין בני הזוג והן לעניין המיטלטלין. אמנם במהלך חקירתה הנגדית של המבקשת רופאו חלק מהליקויים, אולם נוצרו חדשים. ואפרט.
א. בתצהיר התומך בתובענה טענה המבקשת כי רכשה את המיטלטלין בכספה. ואולם, בעדותה בפניי טענה המבקשת כי המיטלטלין נרכשו על-ידי הוריה. מעבר לסתירה הגלויה בין שתי הגרסאות, לא הובאה כל עדות או ראייה התומכת בגרסה זו או אחרת (כגון קבלות). זאת ועוד, אם נקנו המיטלטלין על-ידי הורי המבקשת, אין בכך להפכם בהכרח לרכושה הפרטי, בהיעדר כוונה משתמעת אחרת. הורי המבקשת לא העידו ואף לא הגישו תצהיר. המבקשת אף לא טענה כי המיטלטלין נקנו כמתנה עבורה מתוך כוונה שיהיו בבעלותה בלבד.
ב. בעדותה טענה המבקשת כי בינה לבין המשיב נערך בנובמבר 2016 הסכם, מכוחו רשמה הערת אזהרה על זכויות המשיב בדירה (ע' 3, ש' 24-27). ה מבקשת נחקרה לגבי הסכם זה והעידה כי הצדדים הסכימו כי היא מקבלת את הבית והמשיב עוזב ללא כל תמורה:
"ש. מה סוג ההסכם? מכר? העברה?
ת. אנו הרבה זמן ביחד לא ביחד ואבא שלי ביקש להחזיר לו החוב ושלומי ואני בקשר הרבה זמן ועשינו הסכם שמה ששלי יישאר שלי וכך נתקדם הלאה ושלומי נעלם עם כל הבלאגן.
ש. על פי ההסכם הוא העביר לך דברים?
ת. זה מה שהיה. הוסכם שאני נשארת בבית ושלומי עוזב את הבית וזהו. הוא לא יקבל בתמורה כלום. יש לנו שתי בנות משותפות.
ש. לשאלת בית המשפט, או שזה היה הסכם מזונות או ביחס לדירה?
ת. זה היה הסכם כללי אבל שלומי נעלם.
ש. אחרי ההסכם הוא נעלם?
ת. לא. ניסינו לחזור ולא הצליח וזהו.
ש. מתי ניסיתם לחזור ולא הצליח?
ת. חודש אחרי ההסכם. חזרנו כמה זמן ולא הצליח" (ע' 4, ש' 2-13)
דא עקא, משהגיש ב"כ המבקשת את ההסכם, התברר כי מדובר בתצהיר מתנה ביחס למחצית מהזכויות בבית, ללא כל התייחסות למיטלטלין.
22. המבקשת העידה כי הגישה תביעת מזונות נגד המשיב (ע' 5, ש' 16-20). ואולם בישיבת יום 10.12.2017 התברר כי לא הוגשה תביעה כזו. משכך, מדובר בבני זוג החיים בנפרד מפברואר 2017, ללא כל הסכם המסדיר את חלוקת זכויותיהם בנכסיהם המשותפים.
23. בנסיבות אלה ובהיעדר כל ראיה לסתור, קמה החזקה כי המבקשת היא בעלת מחצית הזכויות במיטלטלין.
24. אשר לטענה כי מדובר במיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול בהתאם להוראות חוק ההוצאה לפועל, עניין זה יידון כשתוגש, ככל שתוגש, בקשה לעיקול המיטלטלין, בפני לשכת ההוצאה לפועל. מכל מקום, שאלה זו אינה רלבנטית לשאלת זכויותיה הקנייניות של המבקשת במיטלטלין.
25. אשר על כן, אני דוחה את התובענה. בנסיבות העניין לא ניתן צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ח כסלו תשע"ח, 16 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.