הדפסה

בית משפט השלום בחדרה תא"מ 51451-12-15

התובעת
אמנור קיסריה שירותי אבטחה ומוקד בע"מ
ח.פ. 511098758

נגד

הנתבעת
יעקב א. מערכות חשמל 2003 בע"מ
ח.פ. 513342048

פסק דין

לפניי תביעה שראשיתה בתובענה על סכום קצוב אותה הגישה התובעת כנגד הנתבעת לפי הוראות סעיף 81א לחוק ההוצאה לפועל.

אליבא דכתב התביעה שם התובעת מספקת שירותי שמירה ואילו הנתבעת היתה ועודנה לקוחתה. עוד עולה מכתב התביעה שם כי הנתבעת, שהיתה לקוחתה של התובעת ביחד עם 4 חברות נוספות בשירותי "מוקד רואה" ביקשה לערוך עם התובעת הסכם לקבלת שירותי אבטחה בשעות הלילה, ובהתאמה חתמו כל 5 החברות (לרבות הנתבעת כאן) בחודש מאי 2014 על הסכם לקבלת שירותי אבטחה. על פי ההסכם נדרשה הנתבעת לשלם 1/5 מעלות השומר, וכך עשתה בעבור חודשים יוני-יולי אך החל מחודש אוגוסט חדלה מלשאת בחלקה בעלות, ובחודש אוקטובר הודיעה על חוסר שביעות רצונה מאיכות השירות וביקשה להתנתק משירותים אלו. התובעת פעלה בהתאם והודיעה ליתר החברות כי עלות השמירה שתחול על כל אחת מהן תוגדל בהתאמה ותעמוד על 25% מעלויות השומר.
בגין החודשיים שלא הוסדרו, טוענת התובעת בכתב התביעה, נותרה יתרת חוב בסך של 6,376 ₪, והתובעת מוסיפה ומציינת כי הנתבעת לא הסדירה את תשלום מחצית השנה השניה של שירותי המוקד לשנת 2014 (כך שם).

הנתבעת הגישה בקשת רשות להתגונן ובמסגרת בקשתה טענה כי אינה חבה לתובעת ולו שקל אחד. לשיטתה, היא אכן מנויה על שירותי אמנור אך אינה חייבת לשלם לאמנור דבר.
כך, לשיטתה, חלק מהחוב נשוא התובענה מורכב מתשלום המחצית השניה של שירותי המוקד שטרם הגיע מועד פרעונם ביום הגשת התביעה על פי הסכמות הצדדים והנוהג ביניהם, ובנוסף מתייחס תשלום זה לשירות שאינו מסופק הלכה למעשה שכן במצלמות המעקב שנועדו למתן השירות תקלה שאינה מתוקנת על ידי התובעת, ולמעשה כל פניות הנתבעת אל התובעת לברר את מקור התקלה ולתקנה נתקלת בתגובה מטעם התובעת לפיה כלל לא ידוע שקיים חיבור כזה אל בית העסק של הנתבעת.
החלק האחר של החוב מורכב משירותי השמירה בגינם אין מקום לחייבה כלל. לטענת הנתבעת אליבא דבקשת הרשות להתגונן, אכן פנה מי מטעם התובעת להציע לנתבעת שירותי אבטחה (הצבת שומר לילה) בחודש מאי 2014, והיא אכן הסכימה להצעה אך סוכם בין הצדדים כי מלבד שומר יוצב גם לחצן נוכחות לשומר.
לשיטתה, הלחצן לא הותקן על אף ההתחייבות ועל כן לאחר ששילמה בעבור חודשים יוני ויולי, הגם שלא ניתן שירות כנדרש בחודשים אלו ולא הותקנו לחצני הנוכחות, פנה נציגה ביום 5/9/14 אל התובעת וביקש לברר מדוע טרם הותקנו הלחצנים ובתשובה נמסר לו כי הנושא בבירור. לאחר כשבועיים, ביום 29/9/14 פנתה התובעת והציעה להרחיב את שירותיה שמירה ביום כיפור, ובתשובה השיב לה נציג הנתבעת כי משטרם הותקנו לחצני הנוכחות הנתבעת תתעלם מהפניה. ביום 23/11/14, ולאחר שנערכה שיחה נוספת בעניין על ידי נציג הנתבעת מול נציגי התובעת, בה הלינה הנתבעת על אי אספקת לחצני הנוכחות הובטח פעם נוספת להתקין את הלחצנים עוד באותו יום, ואף הובטח על ידי נציגתה של התובעת כי הנתבעת תזוכה עבור חודשים אוגוסט-אוקטובר, ואולם אלו לא הותקנו גם באותו יום, ויומיים בלבד לאחר מכן ארע ארוע פריצה לעסק-שכן בשעות הלילה בעת שהשומר שאמור היה להיות במקום לא סיכל את הארוע (הגם שלשיטת הנתבעת מדובר בארוע שחזקה כי היה רועש וארוך למדי שכן נעשה בו שימוש בדיסק חשמלי לניסור חלון בגודל של 1.5 מ' X 1 מ') ואף לא דיווח עליו, כך שהתובעת למדה על אודות הארוע אך ורק מתכתובת ווטסאפ שהתנהלה בין מנוייה. באותה תכתובת הודיעה הנתבעת פעם נוספת כי היא אינה מעוניינת בשירות.
מכל אלו מבקשת הנתבעת לקבוע כי התובעת לא זו בלבד שהתרשלה במשימתה אלא שכלל לא קיימה את חיוביה על פי ההסכם בכל הנוגע לשירותי האבטחה.

לאחר שניתנה רשות להתגונן על פי הסכמת הצדדים נקבע התיק לישיבת הוכחות והצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית. מטעם התובעת העיד מר גיל בן שמואל, מי שאחראי מטעמה על מערך האבטחה (שמירה פיסית על ידי שומר), ומטעם הנתבעת העיד מר אושר אשרקיאן, בנו של בעל המניות, ומי שלשיטתה שולט בפרטי ההתקשרות בין הצדדים.

התובעת הציגה כראיות מטעמה את הסכם ההתקשרות הנושא תאריך 20/5/14 והחתום בין היתר על ידי הצדדים כאן, העתק חשבוניות שלא שולמו והמתייחסות על פי המלל המפורט בהן לשירותי אבטחה לחודשים אוגוסט-אוקטובר 2014, וכרטסת הנהלת חשבונות של התובעת. (מסמכים נוספים שהוגשו אינם מעלים ואינם מורידים לצורך ההכרעה כאן).

הנתבעת הציגה מטעמה העתק חשבוניות שירותי מוקד לשנת 2014 ושירותי אבטחה לחודש אוג' 2014, כשעל גביהן תרשומת שנערכה על ידי מאן דהוא מטעמה, תדפיס תוכן שיחות ווטסאפ בקבוצה המכונה "השומר הצעיר מתחת וויט" המתייחסת לחודשים אוג'- דצמבר 2014 והעתקי שתי המחאות בסך 566 ₪ כל אחד, המשוכות מחשבונה לטובת התובעת לחודשים אוג' 2015 ונובמבר 2015.

יצויין כי הנתבעת ביקשה להגיש תצהיר משלים מטעמה, אשר נועד לשיטתה להעמיד דברים על דיוקם, לאחר שלטענתה בחנה את כרטסת הנהלת החשבונות ומסמכי התובעת נוכחה כי הוטעתה מטענות התובעת בכתב התביעה בנוגע למהות התשלומים ששולמו על ידה. בקשתה נדחתה אך הובהר כי זו רשאית לחקור את נציג התובעת בנוגע למסמכים אלו אם סבורה כי יש במסמכי התובעת כדי לשפוך אור על הדברים, וכך עשתה.

ראיות ועדויות –
ראש וראשון ראוי להבהיר כי התובעת הפחיתה את שיעור החוב הנתבע במסגרת תצהיר העדות הראשית מטעמה, וביקשה להבהיר כי לאחר ששילמה הנתבעת את המחצית השנייה של תשלום עלויות שירותי המוקד לשנת 2014, עומדת יתרת החוב אך ורק על שיעור החשבוניות אשר לא שולמו, קרי על סך כולל של 5,810 ₪.
מר בן שמואל, עד התובעת, העיד לפניי והבהיר כי הוא עצמו אינו בקיא באופן ביצוע הרישומים בכל הנוגע להנהלת החשבונות של התובעת וכי בקיאותו נוגעת אך ורק לחשבוניות שלא שולמו, נשוא התובענה. לשיטתו, יתר החיובים הנקובים בכרטסת הנהלת החשבונות של התובעת מתייחסים לשירותים אחרים שמעניקה התובעת ואשר אינם בתחום אחריותו, ועל כן אין הוא יודע לומר מתי ואיך אלו שולמו (ר' עמ' 9 לפרוט' ש' 15-16, ש' 19-20 וכן ר' עמ' 10 ש' 6-7 ועוד).
למעשה עלה מדבריו כי הנתבעת לא שילמה לתובעת מעולם בעבור שירותי אבטחה וכי כל החיובים שהוצאו לה עבור שירותים אלו נותרו ללא תשלום – הם החיובים נשוא התביעה כאן, ואלו מתייחסים לחודשים אוג-אוק'.
מן הדברים האמורים לא נותר לי אלא להסיק כי הנתבעת מעולם לא שילמה עבור שירותי אבטחה, כי התשלומים ששילמה בחודשים יוני ויולי אינם מתייחסים כלל לשירות זה, וכי למעשה התובעת החלה להנפיק לנתבעת חשבוניות לתשלום עבור שירותי השמירה רק בחודש אוג' 2014.
כן העיד מר בן שמואל כי ההסכם נחתם בשלבים ולא בעת ובעונה אחת, כי החברה האחרונה שהצטרפה להסכם היא הנתבעת כאן, וכי היה זה כשבועיים לאחר שהחלה התובעת לספק את שירותי האבטחה במתחם 0לטענתו היה זה ב- 20/5/14).
מר בן שמואל אישר כי "אלירן" היה נציג של התובעת אשר עבר אצל התובעת במועדים הרלוונטיים ובין היתר עמד בקשר עם הנתבעת ועם יתר החברות בקבוצת 5 החברות החתומות על ההסכם נספח ב' לתצהירו. לשיטתו, הוא עצמו מודע לכל התכתובות שהתנהלו מול אלירן. עוד טען כי הוא מודע לאירוע הפריצה שארע בבית העסק הסמוך לנתבעת, אך זה אינו לקוח של התובעת. לדבריו יתכן כי הפריצה נעשתה דרך בית העסק של הנתבעת אך הוא מעריך אחרת.
כאשר נשאל מר בן שמואל האם ההתקשרות עם הנתבעת הותנתה בהתקנת לחצן הנוכחות השיב כי הנושא אמנם עלה על הפרק אך לא כתנאי להתקשרות, וכן טען כי במיקום שבו רצתה הנתבעת כי יותקן לחצן הנוכחות היה צורך בחיבור נקודת חשמל, ואולם הנתבעת לא התקינה את נקודת החשמל ועל כן לא ניתן היה להתקין עבורה את לחצן הנוכחות. לטענתו, למיטב זכרונו נשלח טכנאי אל הנתבעת לצורך התקנת הלחצן מספר פעמים ולא ניתן היה להתקין את הלחצן.
לשיטתו הוא עצמו עמד בקשר עם הנתבעת בנוגע לתשלומים שלא שולמו, ואף ביקר במשרדי הנתבעת ולאחר שיחה עם המזכירה התערב יעקב, בעל המנות, והודיעו כי התשלום ישולם ואף ביקש להסדיר את עניין הלחצן. לשיטתו הסביר ליעקב באותה הזדמנות כי יש להתקין נקודת חשמל במקום כדי להתקין בו את הלחצן, ויעקב הבטיח כי התשלום יוסדר, אך לשווא.
מר בן שמואל אישר כי עובדת בשם אניה עודנה עובדת בחברה.
בסה"כ התרשמתי כי מר בן שמואל לא עמד בקשר ישיר עם הנתבעת בנוגע למרבית הסוגיות העומדות במחלוקת כאן, כי הלה אינו בקיא בספרי החשבונות של התובעת, כי זה לא ערך את השיחות הטלפוניות הנטענות מול הנתבעת ואף לא את שיחות הווטסאפ, כי זה לא שלח בעצמו טכנאים אל הנתבעת ולא פיקח מקרוב אחר עבודת הטכנאים וכי למעשה מרבית עדותו אינה מסתכמת אלא על עדויות מפי השמועה.
מר אושר אשרקיאן העיד כאמור מטעם הנתבעת, והבהיר כי לא היה מעורב במעמד החתימה על הסכם ההתקשרות בין הצדדים. לשיטתו ההסכם נחתם על ידי הנתבעת רק בחודש אוגוסט 2014, וזאת לאחר שבמהלך החודשים יוני-יולי יצר עימו קשר נציג התובעת ששמו אלירן והציע את השירות האמור. עוד טען כי בהתאמה אמורה היתה התובעת להתחיל ולספק את השירות לנתבעת רק בחודש אוגוסט. לשיטתו, לא העלה טענה זו במסגרת תצהירו המקורי (ותצהיר אביו בבקשה למתן רשות להתגונן) נוכח העובדה שהוטעה מהאמור בכתב התביעה בעניין זה ורק בדיעבד גילה את הטעות ועל כן ביקש להגיש תצהיר משלים בעניין, ומכל מקום, הקשר בין הצדדים נערך באמצעות אלירן בלבד, ועל כן אין הוא יודע לומר מתי אם בכלל היה מר בן שמואל נוכח במקום.
כך או אחרת אישר מר אשרקיאן כי לא נכח במעמד החתימה על ההסכם וכי זה נחתם על ידי אביו, אך טען כי הוא ואביו היו שניהם מעורים ומעורבים במו"מ שהתנהל ערב החתימה.
מר אשרקיאן הוסיף והעיד כי אין בידיו אסמכתא בכתב בנוגע לבקשתו לבטל את ההסכם, כי אין הוא יודע לומר האם הוא רשאי להפסיק את השירות בנפרד מיתר חברי הקבוצה וכי מעולם לא ביקש שייערך סקר על ידי התובעת בנוגע לאיכות השירות הניתן על ידה. העד הוסיף כי הנתבעת היא אמנם לקוחה של התובעת עד היום, והבהיר כי מדובר במנוי בשני סוגי שירותים שונים – מוקד ומוקד רואה.
אשר להתחייבות התובעת לספק לחצן נוכחות טען מר אשרקיאן כי ההתחייבות נעשתה בעל פה ובתכתובות הווטסאפ, והוסיף והבהיר כי היה נהוג על ידי התובעת לנהל את קשריה העסקיים עם לקוחותיה בתכתובות ווטסאפ, כי כך נהגו כל יתר חברי הקבוצה, ואף התובעת עצמה עשתה שימוש בכלי זה מיוזמתה, בין היתר כאשר ביקשה לקבל אישורים להעמקת השירותים ולקבלת התחייבות לתשלום ביחס ליום כיפור למשל. מר אשרקיאן הבהיר כי כל התקשורת מול התובעת התנהלה באמצעות נציגה, אלירן, מי שהיה חבר בקבוצת הווטסאפ האמורה.
בכל הנוגע לחיובי יום כיפור ביקש מר אשרקיאן להבהיר כי מעולם לא אישר להביא שומר ליום זה, ואף הבהיר זאת מפורשות במסגרת תכתובות הווטסאפ וכי על כן לא היה מקום להטיל אליו חיוב בגין שמירה ביום זה.
אשר לחשבוניות המכילות הערות בכתב יד אישר הנציג כי אלו המקוריות מצויות אצלו במשרד אך לא נתן כל הסבר מדוע לא הביא את מקורן לדיון, ובאשר לדיווח אודות החשבוניות שלא שולמו לרשויות המס טען העד כי למיטב ידיעתו אלו מצויות במשרדי הנתבעת לא הועבר דיווח בגינן לרשויות המס. בשלב זה ביקש העד להיעזר בכרטסת פנימית שלו, וזו הוצגה לבקשת הצדדים לתיק. כאשר נשאל העד האם חשבוניות המופיעות בכרטסת שלו הוצגו לרשויות המס השיב כי הוא אינו בקיא בכך ואינו יודע לומר וכי מי שבקיא בפרטים הוא רואה החשבון של הנתבעת.
לבסוף נשאל העד מדוע לא שילמה הנתבעת עבור החשבוניות שהוצגו לה והאם נכונה הטענה כי היה שומר נוכח במועדים הרלוונטיים לתביעה, וזה השיב כי לא ניתן לקרוא למצב שבו יש כל כך הרבה פריצות שיש שומר. בעניין זה נשאל מר אשרקיאן האם ניזק מהפריצות, מדוע לא הביא עדים לכך שהיו פריצות והאם דיווח אודות הפריצות וזה השיב כי נזקיו היו מעטים, כי החברה השכנה שניזוקה מהפריצה הגישה תלונה וכי הוא סבור שתכתובות הווטסאפ, שהיה צד להן ואשר צורפו לתצהירו די בהן כדי הלעיד על הפריצה שארעה.

בסה"כ הותיר מר אשרקיאן רושם מהימן על ביהמ"ש כאן. עדותו היתה עקבית וסדורה ואף מתיישבת עם הראיות שהציג. עוד התרשמתי כי מר אשרקיאן היה מעורב מקרוב בהתנהלות של הנתבעת מול התובעת, כי לקח חלק פעיל במערכת יחסים זו וכי היה מעורה ומעורב גם התכתובות הווטסאפ שנערכו בין הצדדים. הלה אישר את התכתובות שצירף כנאמנות לאמת ואף אישר כי היה מעורב אישית וכתב חלק מהדברים שנרשמו שם.

לא ניתן לסיים את בחינת ראיות הצדדים מבלי להתייחס לעדים שהוחסרו מעיני ביהמ"ש ולראיות שהוצגו ומשקלן הראייתי.
אלירן – כאמור בעדויות הצדדים המפורטות מעלה, נראה כי איש הקשר מטעם התובעת אשר עמד בקשר ישיר עם כל 5 החברות החתומות על ההסכם הוא אלירן. התובעת טענה כי מדובר בעד שאינו עובד עוד אצל התובעת, ואולם משנראה כי עיקר ההתקשרות, הטענות, וההתייחסות מטעם התובעת לאותן טענות נעשו על ידי ומול עובד לשעבר זה מצופה היה כי התובעת תבקש לזמנו לעדות כאן. יחד עם זאת, זו בחרה שלא לעשות כן, ויש בכך כדי הלוות תמיכה לגירסת הנתבעת בנוגע לאופן ההתנהלות מולו, לנכונות האמור בתכתובות הווטסאפ, לרבות מפיו, ובנוגע להבטחותיו שלא קוימו.
"על הכלל שאי הבאתו של עד רלבנטי יוצרת הנחה לרעת הצד שאמור היה להזמינו, עמד בית המשפט העליון ולעניין זה יפים דבריו של כב' השופט גולדברג בע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' סלימה מתתיהו, [פורסם בנבו] פס"ד כרך מה חלק רביעי, עמ' 658: "אי-הבאתו של עד רלוואנטי מעוררת, מדרך הטבע, את החשד, כי יש דברים בגו וכי בעל הדין, שנמנע מהבאתו, חושש מעדותו ומחשיפתו לחקירה שכנגד"." (ר' תא"מ (הרצליה) 11434-03-10 לאון ואח' נ' סלקום, פורסם בנבו).
אניה – מעדויות הצדדים עלה כי אניה עודנה עובדת אצל התובעת ולפיכך זימונה לעדות כאן יכולה היתה להיעשות לכאורה ללא קושי ממשי. יחד עם זאת, זו לא שומנה, והלשכות אי שימונה יפורטו בהרחבה בהמשך הדברים. כל אחרת, משלא הובאה ולא ניתן כל הסבר מניח את הדעת להיעדרותה, חלים על התובעת גם בעניינה הדברים האמורים מעלה ביחס לאי הבאתו של עד.
יעקב – יעקב הוא בעל המניות אצל הנתבעת ואביו של מר אושר אשרקיאן, העד מטעמה. יעקב אף הגיש בעצמו תצהיר (זהה לתצהיר בנו) במסגרת בקשת הרשות להתגונן, אך לא התייצב להעיד כאן ולא חזר בו מן הגרסה שמסר שם ביחס למועד יצירת הקשר החוזי בין הצדדים כאן ובנוגע למהות התשלומים שבוצעו על ידי הנתבעת. בחקירתו טען אושר אשרקיאן כי אביו מצוי בחו"ל במועד הדיון וכי על כן לא התייצב, ואולם ראיות בעניין זה לא הוצגו, ויש לזכור כי בתצהירו (כמו בתצהיר המקורי של מר אושר אשרקיאן) צוין מפיו כי הקשר החוזי בין הצדדים נערך בחודש מאי 2014 וכי בוצעו תשלומים על חשבון השירות נשוא התובענה בחודשים יוני ויולי, טענות העומדות בסתירה לעדותו בעל פה של בנו. בנוסף, אין חולק כי יעקב הוא שחתם על הסכם ההתקשרות ומי כמותו יכול וצריך היה לאמת את הטענות בנוגע למועד החתימה על ההסכם ועל המשא ומתן שהוא עצמו ניהל עובר לחתימה ביחס לתנאים המקדימים להסכם זה. אציין עוד כי בתצהיר העדות הראשית מטעם התובעת, אשר הוגש לפני הגשת תצהיר העד מטעם הנתבעת, נטען כי מנהל התובעת הוא שביקש להפסיק את ההתקשרות שבין הצדדים, ומצופה היה כי יעקב יתייצב לדיון כאן וימסור גרסתו בנוגע להודעה האמורה, אם וככל שאמנם ניתנה על ידו עובר לתכתובת מחודש נובמבר 2014 שצורפה לתצהיר הנתבעת. גם בעניינו חל הכלל האמור בנוגע לאי הבאתו של עד ויש לזקוף היעדרותו לחובת הנתבעת.
כרטסת הנתבעת (ואי הצגת חשבוניות במקור) – עיון בכרטסת הנתבעת מלמד על כך שהחשבוניות נשוא התובענה כלולות בה. התובעת ביקשה ללמוד מכך כי הנתבעת הציגה את החשבוניות לרשויות המס, דיווחה אודות ההוצאה הכלולה בהן ויש לראותה כמי שמושתקת מהעלאת טענות המכחישות הוצאה זו, נוכח דיווחה האמור. מר אשרקיאן גרס כי למיטב ידיעתו חשבוניות שאינן משולמות אינן מדווחות ואינן מועברות לרשויות המס וכי הכרטסת שהוגשה אינה אלא כרטסת פנימית. עוד טען כי החשבוניות המקוריות מצויות בהתאמה בידי הנתבעת ולא הועברו, למיטב ידיעתו, לרשויות המס, וכי את השאלות הרלוונטיות בהקשר זה יש להפנות לרואה החשבון מטעמו. לא למותר לציין כי רואה החשבון של הנתבעת לא הובא על ידה לעדות כאן וכך גם לא הוצגו החשבוניות בעותקן המקורי. יחד עם זאת לא ניתן שלא להתרשם מכנות עדותו של מר אשרקיאן בהקשר זה וכן מהעובדה שלכל הפחות על אחת החשבוניות תועדה שיחה שנערכה על ידי העד בנוגע לזיכוי בגין חודשים אלו, כך שגם אם הוצגה החשבונית המקורית המכילה את התרשומת האמורה לרשויות המס, ממילא נזכר בה כי צפויה חשבונית זיכוי בגין החיובים האמורים, כך שמדובר בדיווח על תנאי שאינו סופי ואינו יכול לשמש לטעמי ליצירת השתק.
תרשומת הווטסאפ – הנתבעת ביקשה להסתמך על תרשומת ווטסאפ קבוצתית להוכחת טענותיה. עד הנתבעת, מר אשרקיאן נטל חלק בתכתובת האמורה באופן פעיל. יתר חברי הקבוצה לא הוזמנו להעיד כאן בנוגע לתוכן הדברים ובנוגע למשמעות התכתובת בווטסאפ לעניין יצירת חיובים מטעם מי מהצדדים לא מטעם התובעת ולא מטעם הנתבעת, ונדמה כי לכל אחת מאלה אינטרס משלה לזימונם. התובעת ביקשה, במהלך ישיבת ההוכחות, לטעון כי התרשומת אינה קבילה, ואולם טענה זו נזנחה במסגרת סיכומיה. כך או אחרת, נציג התובעת שהעיד כאן אישר כי הוא מודע לתוכן התכתובת, כמנהלו לשעבר של אלירן – נציג התובעת דאז שהיה מנוי בקבוצה, ואלירן, כאמור, לא זומן לעדות כאן להפרכת התוכן המיוחס לו. עד הנתבעת אישר כי התכתובת שהוצגה היא התכתובת שהתנהלה בין הצדדים, וכי הוא עצמו היה צד להתכתבות, ולאחר ששקלתי את הדברים אני קובעת כי די לי בעדותו המשלימה של עד הנתבעת כדי לקבל את תוכן הווטסאפ כראיה לאופן חילופי הדברים בין הצדדים.

דיון ומסקנות - לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים אני רואה לנכון לקבוע כי אלו עובדות המקרה, כפי שהוכחו לפניי -
התובעת הציעה שירותי אבטחה ל-5 חברות המצויות במתחם אחד, ואשר חלקן לפחות היו מנויות על שירותים נוספים אצלה, דוגמת הנתבעת כאן;
הנתבעת כאן הצטרפה אחרונה להסכם שנערך בעניין, וזאת לאחר שלחצני נוכחות כבר הוצבו אצל חלק מהחברות השכנות;
דרישות תשלום עבור שירות זה הופקו לנתבעת רק מחודש אוגוסט 2014 ואילך;
מעיון בתכתובות הווטסאפ עולה כי הנתבעת צורפה לרשימת הנמענים רק בחודש אוגוסט, ומתכתובת ראשונה שנערכה לאחר צירופה עולה כי אחד המנויים האחרים ביקש לעדכן את הנתבעת במתרחש, ואלירן, נציג התובעת בקבוצה, הבהיר מהם השירותים הניתנים, מיהם השומרים וכן הבהיר כי לחצני נוכחות מוצבים לצורך בחינת סבבי הנוכחות והפטרול של השומרים ואף הבהיר כי שני לחצנים נוספים יוצבו כדי להגדיל את סיבוב השמירה של השומר, כך שיכלול את כל הלקוחות. הואיל ולשון הדברים חשובה ורלוונטית לעניינינו אני רואה לנכון לצטט כאן מתוך דבריו של אלירן, כפי שהובאו בתכתובת האמורה – "בתחילת שבוע הבא יותקנו עוד שני לחצני נוכחות דבר שיגדיל לשומר את הסיור הקבוע ויצור מצב שהשומר יעבור בכל אזורי המתחם והלקוחות שכרגע מחוברים לשמירה הלילית."
מכל האמור עד כה אני קובעת כי התקנת לחצני הנוכחות היא הכרחית לצורך הכללת כל הלקוחות בתחום הסיור של השומר הלילי, כי בין אם חתמה הנתבעת על ההסכם בחודש מאי, כטענת התובעת, ובין אם הצטרפה בחודש אוגוסט כטענתה, הרי שכל עוד לא הוצב הלחצן לא נכלה בסיוריו של השומר והדבר היה מוסכם וידוע שהרי לא הופקו לה חיובים קודם לכן והתובעת אף לא פעלה לגביית החוב לאחר מכן – עד להפסקת צריכת השירות על ידי כלל החברות במתחם. נוכח גרסת התובעת בנוגע לחתימה על ההסכם בחודש מאי 2014, אין לי אלא לקבוע בהתאמה כי הסכמות בעניין זה ובנוגע לחשיבות התקנת הלחצן לצורך יצירת חיובים כספיים כלפי הנתבעת על פי ההסכם נערכו בשלב מאוחר להסכם, ובהתאמה אינן עומדות בניגוד להסכם שנערך בכתב, אלא מהוות השלמה מאוחרת לו.
ביום 5/9/14 הלינה הנתבעת על כך שלחצני הנוכחות טרם הותקנו, ותשובתו של אלירן, אליבא דתכתובות שהוצגו, היתה כי העניין ייבדק על ידו ביום ראשון שלאחר מכן, וכי עניין זה אמור היה להיות מוסדר זה מכבר.
משלא הוצגו לפניי ראיות בנוגע למשלוח טכנאים למתחם הנתבעת לצורך התקנת לחצן נוכחות, לא הוצגו פניות בכתב מטעם התובעת המבהירות כי נסיונות להתקין את הלחצן כשלו בשל עמידת הנתבעת על התקנתו במקום שאין בו נקודת חשמל, לא הוצגו תרשומות המעידות על לוח הזמנים של הטכנאים ועל הגעתם למפעלי הנתבעת, ומשלא הובאו טכנאים כאמור לעדות כאן, הרי שעדותו של מר בן שמואל בעניין זה אינה אלא עדות מפי השמועה בלבד, שאינה יכולה לשמש כראיה כאן. תשומת הלב תופנה לאופן ניסוח המענה בעניין זה על ידי העד, אשר גרס כי "נשלח טכנאי " ולא ברור על ידי מי נשלח, מתי הגיע אל הנתבעת וכיצד וידא העד מטעם התובעת כי טכנאי אמנם נשלח כאמור, ולמעשה נדמה היה כי אף שסוגיה זו היתה בבסיס המחלוקת נושא התובענה שלפניי, הרי שהעד כאילו "נזכר" בעניין כולו במהלך העדות ובאופן בלתי ודאי מבלי לבחון את רישומי התובעת בעניין תחילה. כך, למשל העיד כי "לדעתי מה שהיה, אם אני זוכר נכון, נשלח טכנאי לבצע התקנה.." (ר' עמ' 14 ש' 1).
התכתובות הבאה מתייחסת לשירותי שמירה ביום כיפור ויוזמהּ הוא אלירן, עובד התובעת, המבקש לקבל מענה בנוגע לאפשרות להרחיב את השמירה ביום כיפור. מובהר שם כי בנוסף לתכתובת בווטסאפ עשה אלירן שימוש בקשר הטלפוני עם אחד מחברי הקבוצה כדי להעביר מסר ליתר החברים, והמסר הועבר לשאר באמצעות הווטסאפ הקבוצתי. בהתאמה מובהר שם כי מדובר בתשלום של 200%, וכי העלות הכוללת תעמוד על סך של כ- 1,680 ש"ח. מר אושר אשרקיאן משיב לתכתובת ולשאלה המופנית אל הנתבעת בנוגע לאישור העלויות והשמירה - "אנחנו מתעלמים, כמו שהמוקד מתעלם מהתקנת לחצן", ואחרים משיבים כי הם מעוניינים תוך שאחד מהם מבהיר שאם כך יצא שכל אחד ישלם 400 ₪ (כרבע מעלות השמירה ביום כיפור).
מן הדברים עולה כי התובעת אמנם עשתה שימוש לכאורה בתכתובות הווטסאפ כדי להציע הצעות עסקיות ללקוחותיה ואף פעלה להצבת שומר בהתאם למענה שקיבלה שם.
עוד עולה מהדברים כי הנתבעת לא אישרה הצבת שומר ביום כיפור, וכי עלות יום כיפור אמורה היתה להתחלק בין ארבעת המנויים האחרים, על פי ההסכמה המשתמעת מהתחשיב שערכו.
טענות הנתבעת בנוגע לשיחות שנערכו באופן טלפוני מול התובעת בנוגע לאי התקנת לחצן הנוכחות ובנוגע לכך שחיובי חודשים אוגוסט עד אוקטובר יבוטלו בהסכמה לא נסתרו. כך, עיון בנספח מלמד על כך שהשיחה הרלוונטית נערכה על ידי העד אשר העיד כאן מטעם הנתבעת, אושר אשרקיאן, ואולם זה לא נשאל ולו שאלה אחת בנוגע לתרשומת זו, ובנוגע לתוכן השיחה האמורה, למעט לעניין הצגת נספח תיעוד השיחה במקורו. התכתובת שנערכה לכאורה לאחר השיחות הוצגה אמנם בהעתק בלבד אך העד שערך את השיחה עצמה מצוי היה בביהמ"ש ונחקר על ידי התובעת וזו בחרה שלא לאמתו עם תוכן התיעוד. כאן המקום להבהיר כי מהתרשומת האמורה עולה שאותה אניה מטעם התובעת הבטיחה לעד כי היא תבקש לזכות בגין חודשים אלו, וממילא עולה מהדברים כי אף לשיטת הנתבעת לא הבטיחה אניה דבר ולא יכולה/ רשאית היתה לתת הבטחות כאמור.
משכך, לא מצאתי לנכון לראות באי זימונה של אניה לעדות כאן מטעם התובעת משום תמיכה לגרסת הנתבעת בנוגע לקיומה של הבטחה להפקת זיכוי כאמור, ואולם יש בכך לטעמי משום חיזוק לטענת הנתבעת כי העלתה את סוגיית הלחצן פעם נוספת, לכל הפחות בשיחה טלפונית אחת, וכי מדובר היה בסוגיה שהועלתה בתקשורת שבין הצדדים מספר פעמים בסה"כ (בשיחה טלפונית, במפגש פנים אל פנים של מר בן שמואל כעדותו עם מר יעקב אשרקיאן, ובתכתובות הווטסאפ מספר פעמים), וכי בין הצדדים התנהל שיח בשאלה האם יש מקום לחייב בכלל את הנתבעת בתשלומים, משלא הותקן לחצן נוכחות כנדרש.
התרשומת שנערכה בין הצדדים במסגרת קבוצת הווטסאפ מלמדת על כך שכבר בזמן אמת דיווחה הנתבעת על פריצה לחברה סמוכה, בדרך של ניסור באמצעות דיסק של החלון בשעה 12:00 בלילה, ועל כך שהתובעת לא היתה ערה לפריצה זו עד לאותה תכתובת (שנערכה למחרת יום הפריצה כאמור על פי לשונה). הואיל ומר בן שמואל אישר כי הוא מודע לתכתובות שנערכו, בין היתר בשם התובעת על ידי אלירן, באותה קבוצה, והואיל וזה אישר בנוסף כי התובעת לא ידעה אודות הפריצה עובר לדיווח האמור באותה קבוצה, אני רואה לנכון לקבל את גרסת הנתבעת בנוגע לקיומה של הפריצה, בנוגע לממצאים בשטח (ביחס לניסור החלון של הנתבעת) ובנוגע לכך ששומרי התובעת שאמורים היו לכאורה להיות במקום לא ידעו אודות הפריצה ולא דיווחו על אודותיה.
כאן המקום לציין כי לשיטת התובעת מסרה הנתבעת הודעה על הפסקת ההתקשרות בין הצדדים כבר בחודש אוקטובר 2014. ארוע הפריצה ארע בחודש נובמבר, ולשיטת הנתבעת בין הצדדים עדיין התקיימו מגעים בנוגע להתקנת הלחצן בחודש נובמבר 2014, סמוך לפני הפריצה. התובעת לא הציגה אסמכתא בנוגע להפסקת הקשר העסקי בין הצדדים, ומלבד הטענה כי מנהל הנתבעת הודיע בסוף חודש אוקטובר על אי שביעות רצונו מהשירות ועל כוונתו להפסיקו לא פירטה דבר. כך לא ברור באיזה מועד במדויק נמסרה לשיטתה ההודעה האמורה, באיזה אופן נמסרה, למי נמסרה, מה היתה סיבת אי שביעות הרצון ומה היה, אם היה, תוכן המגעים בין הצדדים בעניין זה.
הואיל ואין לפניי ראיות בנוגע לבקשת הפסקת השירות סבורתני כי אין זה מן הנמנע כי החיובים פסקו לאחר השיחה שנערכה לשיטת הנתבעת מול אניה ולאחר שביקשה לזכות אותה בגין חיובי חודשים אוג'-אוק' בשל אי אספקת הלחצן.
כך או אחרת, משאין מחלוקת כי לחצן לא סופק, ובשים לב להבהרתו של אלירן בנוגע לנחיצות הלחצן לצורך הכללת שירותי השמירה על כלל המנויים (לרבות אלו החדשים – כמו הנתבעת), וכן בשים לב לכך שאין לפניי כל תיעוד או עדות ישירה בנוגע לנסיונות להתקין את הלחצן, כטענת התובעת, אין לי אלא להסיק כי שירותי אבטחה (נוכחות וסיור של שומר) לא סופקו כלל לנתבעת ומכאן הפריצה שנערכה באין מפריע בלילה שבין ה- 24 ל-25 בנובמבר 2014.
מכל אלו הגעתי לכלל מסקנה כי הגם שכל אחד מהצדדים החסיר עדים מהותיים וראיות של ממש מעיני ביהמ"ש בנוגע למסכת העובדות הרלוונטית דכאן שוכנעתי כי בפועל לא עמדה התובעת בהתחייבותה העסקית, לא סיפקה לנתבעת שירותי שמירה (באמצעות שומר מפטרל) ואינה זכאית לתשלום בגין שירותים כאמור.
אשר ליתרת התביעה, כאמור ביקשה התובעת במסגרת תצהירה להפחית את יתרת החיובים, ועל כן אין לפניי מחלוקת בנוגע לכך שחיוב זה הוסדר כנדרש. כך או אחרת, הנתבעת טענה כי חלוקת החיוב השנתי לשניים נעשתה בידיעת התובעת ועל דעתה, והעד מטעם התובעת ממילא הבהיר כי הוא עצמו אינו בקיא בחיובים אלו.
לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים נחה אם כ ן דעתי כי לא היה מקום לחייב את הנתבעת בגין שירותי האבטחה, שבפועל לא סופקו לה, וכי דין התביעה להידחות.

הואיל וסבורתני כי הצדדים יכולים וצריכים היו להסדיר הסוגיה ביניהם מחוץ לכתלי ביהמ"ש, במיוחד בשים לב לכך שהנתבעת היתה ועודנה לקוחתה של התובעת, והואיל והנתבעת הגישה תצהיר עדות ראשית מטעמה באיחור (הגם שחזר על תוכן תצהיר קודם שהוגש על ידה), ובקשתה להוספת תצהיר משלים נדחתה - אני קובעת כי התובעת תשא בהוצאות הנתבעת בגין ההליך כאן ובשכ"ט בא כוחה בסך כולל של 2,500 ₪ (כולל מע"מ) בלבד .

המזכירות תעביר העתק מפסה"ד לצדדים, בדואר רשום.
הצדדים יעבירו עותק מפסה"ד ללשכת ההוצאה לפועל.

ניתן היום, כ"ו חשוון תשע"ז, 27 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.