הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד תפ"ח 53923-09-16

לפני:

כבוד סגן נשיא מנחם פינקלשטיין – אב" ד
כבוד השופטת ליאורה ברודי,
כבוד השופט רמי אמיר

המאשימה

מדינת ישראל

נגד

הנאשם
סאמי אבו צברה (עציר) ת.ז. XXXXXX818

<#2#>
נוכחים:
ב"כ המאשימה עו"ד מיטל אילן
ב"כ הנאשם עו"ד ענאבוסי
עו"ד תמי קלנברג (מהסיוע המשפטי) בשם משפחת נפגעי העבירה
מתורגמן לשפה הערבית – מר וואסים אבו עאמר
הנאשם הובא באמצעות שב"ס

פרוטוקול

ב"כ המאשימה:
הגענו להסדר טיעון, שלפיו יתוקן כתב האישום, יותר לנאשם לחזור בו מכפירתו מכתב האישום המקורי והוא יודה בכתב האישום המתוקן, והגענו גם להסכמה עונשית לעניין עונש מאסר לתקופה של 21 שנים ו-8 חודשים של מאסר (שימנו מיום מעצרו), וכן מאסר על תנאי, ופיצוי לפי שיקול דעת בית המשפט, כאשר הצדדים יטענו לעניין זה.

ב"כ הנאשם:
אני מאשר את הסדר הטיעון.

הנאשם:
אני מאשר את הסדר הטיעון .

בית המשפט מסביר לנאשם את תוכן ההסדר, וכי בית המשפט אינו כבול להסדר הטיעון, אף שבדרך כלל מכבדים הסכמות.

הנאשם:
הבנתי את הסברו של בית המשפט.

ב"כ הנאשם:
אבקש את רשותו של בית המשפט לאפשר לנאשם לחזור בו מכפירתו.

ב"כ המאשימה:
אני מסכימה, ומגישה כתב אישום מתוקן במסגרת הסדר הטיעון.

<#8#>
החלטה

אנו מתירים לנאשם לחזור בו מכפירתו, ומורים על תיקון כתב האישום.

<#9#>
ניתנה והודעה היום כ"ו כסלו תשע"ח, 14/12/2017 במעמד הנוכחים.

השופט מנחם פינקלשטיין, סג"נ, אב"ד

ליאורה ברודי, שופטת

רמי אמיר, שופט

ב"כ הנאשם :
הקראתי לנאשם את כתב האישום המתוקן מילה במילה, וגם תרגמתי לערבית, הוא הבינו ומודה באמור בו.

הנאשם:
אני מודה בעובדות כתב האישום המתוקן.

<#7#>
הכרעת דין

על יסוד הודייתו של הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן, אנו מרשיעים אותו בעבירות המיוחסות לו כדלקמן:
הריגה, עבירה לפי סעיף 298 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק");
חבלה חמורה בכוונה מחמירה, עבירה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק;
ונשיאת נשק, עבירה לפי סעיף 144(ב) לחוק.

<#10#>
ניתנה והודעה היום כ"ו כסלו תשע"ח, 14/12/2017 במעמד הנוכחים.

השופט מנחם פינקלשטיין, סג"נ, אב"ד

ליאורה ברודי, שופטת

רמי אמיר, שופט

ראיות לעונש:

ב"כ המאשימה:
מגישה עבר פלילי של הנאשם – 3 הרשעות קודמות בעבירות סמים, בגינן ריצה מאסרים.
שתי ההרשעות האחרונות לא פורטו במערכת, ואני מגישה אותן בנפרד.
כמו כן, בראיות לעונה אפנה את ביהמ"ש לתעודות הרפואיות שהוגשו לביהמ"ש בעניינו של הקורבן, אחמד, שנפגע מהירי. הילאל הוא המנוח, והיה אז בן 16.5, והיום היה צריך להיות בן 18. הפצוע היה בן 18.5, יליד נובמבר 97, היום הוא בן 20.
כמו כן, אני מפנה לפרוטוקולים.

ב"כ הנאשם:
אין ראיות לעונש.

טיעונים לעונש:

ב"כ המאשימה:
הנאשם הורשע בכתב אישום מתוקן. כתב האישום מונפח בפני ביהמ"ש הנכבד. הורשע בעבירות של הריגה לפי סעיף 298 לחוק ועבירה של חבלה חמורה בכוונה מחמירה, עבירה לפי ס' 329 (א)(1) לחוק ועבירה של נשיאת נשק לפי סעיף 144 לחוק. כתב האישום מונח בפני ביהמ"ש ולכן לא אפרט. מדובר באירוע חמור בו הנאשם נטל נשק וירה בו.
באופן כללי הסיבות להסדר הטיעון – מדובר בתיק מורכב מבחינה ראייתית, תשתית ראייתית מורכבת, הצדדים הגיעו לנקודת איזון נכונה בשים לב למארג הראייתי.
אני אציין גם שנחסכה עדותו של ילד שהיה צריך להעיד במשפט, שהיה עד לאירוע, ועדותו הייתה אמורה להיות טראומתית מבחינתו. אנו ראינו נימוקים כבדי משקל למנוע את העדת הילד גם בשל גילו הצעיר ולכן גם מסיבה זו היינו נכונים ללכת כברת דרך לתיקון כתב אישום.
הצדדים עתרו במשותף לענישה של 21 שנים ו-8 חודשי מאסר, וכן לענישה מותנית ולפיצויים.
אנו סבורים שמדובר בענישה לא מבוטלת של 22 שנות מאסר.
אני אציין את הנסיבות לחומרה באירוע – מדובר בשימוש בנשק חם, במספר רב של יריות שנורו, הנאשם גרם למותו של הילאל אבו זאד צעיר בן 16.5 בעת האירוע, שמת כתוצאה מהירי, ומיד בסמוך לאחר בבית החולים נקבע מותו.
סיבה נוספת לחומרה זו הפגיעה החמורה והקשה באחמד הפצוע, אחיו של המנוח, אני מפנה לכך שעדיין נשארו קליעים בגופו, הוא פירט בעדותו בפני ביהמ"ש את הפגיעות הקשות שנגמרו לו והנזק הרב מאז האירוע והתפקוד שלו.
סיבה נוספת, אציין כי בנס לא נפגעו עוד אנשים באירוע.
אציין כי לנאשם יש 3 הרשעות קודמות בעבירות סמים בגינן ריצה מאסרים.
נעתור לפיצוי בעניינו של המנוח נבקש לפסוק למשפחת המנוח את הפיצוי המקסימלי.
מותו של הילאל המיט אסון על כל המשפחה ואין רובד במשפחה שלא נפגע ונגרם נזק אדיר, האמא גם שהעידה פה בפני ביהמ"ש על הנזק שאירע ועל הקושי שלה לתפקד ולהחזיק את המשפחה כמו בעבר, וביהמ"ש שמע את זה ממנה.
בעניינו של אחמד- אנחנו נבקש להשית פיצוי משמעותי והולם. מדובר בנפגע עבירה שנפגע קשות. יש לו עדיין קליעים המצויים בגופו ופגיעות קשות. אני מפנה לפרוטוקול ולתעודות הרפואיות בעניינו. אנחנו נבקש פיצוי משמעותי עבורו.
לאור כל האמור, נראה כי ההסדר הולם את נסיבות התיק ואבקש כי ביהמ"ש יכבדו.
אציין כי שוחחנו עם משפחת המנוח והקורבן אודות ההסדר – באת כוחם שנמצאת גם באולם שוחחה עימם ארוכות והם אישרו והביעו הסכמתם להסדר, למספר שנות המאסר, וביקשו כי נביע בפני ביהמ"ש את החשיבות הרבה ואת בקשתם לפסוק פיצוי משמעותי והולם לנזק שאירע להם במות בנם הילאל ובפגיעה הקשה בבנם אחמד.

ב"כ הנאשם:
מדובר בהסדר ראוי, מאוזן ולקח בחשבון את כלל השיקולים ובעיקר את הקשיים הראייתיים, ממש קשים, לפחות לעניות דעתי.
הנאשם החליט לקחת אחריות, להודות, לחסוך בזמן שיפוטי יקר מאוד.
אנחנו רק בתחילתו של ההליך ומדובר בחומר חקירה רב מאוד, מספר רב של עדים, נחסכו כאן שעות רבות.
מבחינת הנאשם זה גם לא קל להודות במעשים כאלה, ויש בעיקר גם מן הבעת חרטה ולקיחת אחריות.
בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן לא הייתה כל כוונה מצד הנאשם להמית כל איש. הייתה כוונה לפגוע אך לא כוונה להמית וזאת בשל פגיעה קשה ומתמשכת מצד משפחת אבו זאיד כלפיו וכלפי בני משפחתו אפנה לרקע שהיה באותו יום כאשר אשתו של הנאשם הייתה בחודש שמיני להריונה ומשפחת אבו זאיד מתנכלים לה, מאיימים עליה, רודפים אחריה, כאשר היא לא הייתה קש ורה לאותו אירוע שהיו מעורבים בו באותו היום בבוקר.
בית המשפט הנכבד ראה את האישומים הפלילים של הנאשם, אין לו עבר של עבירות נשק ואלימות. הייתה החלטה של רגע בשעת כעס, למצוא דרך כשהוא היה חסר אונים איך להפסיק את ההתנכלויות מצד משפחת אבו זאיד כלפי משפחתו. בסופו של דבר, הנאשם הולך לרצות עונש מאסר ממושך מאוד, כאשר אימו, אשתו הצעירה ושני ילדיו, בני שנה ו-3 שנים, נשארו לבד, כאשר הוא היה המפרנס היחיד במשפחה. ביתם הוצת. בסופו של דבר, אימו חזרה להתגורר בבית אחרי שעבר תיקון מסוים ואשתו עברה להתגורר יחד עם בני משפחתה, הוריה, בדרום, עם שני בנייה.
בנסיבות אלה, מבקש מביהמ"ש הנכבד לאמץ את הסדר הטיעון שהגענו אליו לאחר הליך של גישור, וגם לקחת בחשבון את כלל הנסיבות בעת הטלת פיצוי.

הנאשם:
אני מודה בתיק ומצטער על מה שעשיתי.

<#11#>
גזר דין

הנאשם הורשע לאחר הודייתו בכתב אישום מתוקן, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של הריגה, חבלה חמורה בכוונה מחמירה ונשיאת נשק. הודאה זו באה לאחר תחילת שמיעתן של העדויות.

תקציר העובדות לפי כתב האישום המתוקן:
בתקופה הרלוונטית התגורר הנאשם בשכונת ורדה בעיר לוד יחד עם בני משפחתו וביניהם אשתו מאי. בסמוך לבית הנאשם מתגוררת משפחת אבו זאיד, המונה בין השאר את תאמר, אשתו מונירה ומספר ילדים וביניהם הילאל ואחמד.
עובר ליום 15.06.16 התגלע הסכסוך בין הנאשם ואשתו לבין משפחת אבו זאיד, ובהמשך לכך פרצה קטטה בין הנאשם לבין תאמר ואחרים ממשפחתו, וכתוצאה מכך נפצע הנאשם ונחבל בעינו ובאפו.
ביום 15.06.16 היה עימות מילולי בין מאי לבין תאמר, מונירה אשתו וקרובי משפחה נוספים של משפחת אבו זאיד. במהלך העימות, איימה מונירה על מאי באלימות ורדפה אחריה עד לבית הנאשם. בסמוך לכך, החליט הנאשם לפגוע במי ממשפחת אבו זאיד, ופרטים הקשורים לכך נכתבו בהרחבה בכתב האישום.
לצורך ביצוע הפגיעה, הצטייד הנאשם ברוס"ר -M16, וכן בכובע גרב וכפפות. הוא הגיע ברכב למתחם ביתו של תאמר, ירד מהרכב רעול פנים ונשא את הנשק. הנאשם ניגש אל המתחם ופתח בירי לכיוון הקומה השנייה של בית תאמר והיושבים בחצר הבית. הוא ירה 19 קליעים לפחות, ולאחר מכן נמלט מהמקום.
כתוצאה מהירי, מת בנו של תאמר, הילאל, שהיה בחצר; ואילו אחמד אחיו, שהיה במרפסת הקומה השנייה, נפגע מהירי. הילאל היה בן 16.5 במותו. אחמד, שהיה בן 18.5 נפצע מירי בחזהו ובאמה ונגרם לו שבר מרוסק בידו עם רסיסים רבים. אנו יודעים מעדותו בבית המשפט לפנינו כי נותר קליע בגופו.

לפי ההסדר שהוצג לבית המשפט, ננקב עונש מאסר בפועל של 21 שנים ו-8 חודשים, וכן הוסכם כי יוטל על הנאשם עונש מאסר על תנאי והוא יחויב בפיצויים ששיעורם ייקבע על ידי בית המשפט.

יצוין כי לנאשם עבר פלילי מכביד בעבירות סמים. בין השאר הוא נידון מספר פעמים לעונשי מאסר בפועל. אין לו עבר פלילי בעבירות אחרות.

ב"כ המאשימה הסבירה בפתח הטיעון לעונש את הסיבות להסדר הטיעון, והיא הטעימה כי מדובר במארג ראייתי מורכב, ועל כן לדעתה ההסדר שהוצג בפנינו משקף נקודת איזון נכונה בהתחשב בכל הנסיבות. בין השאר ציינה כי נחסכה עדותו של ילד שהיה עד ראייה, כאשר היו נימוקים כבדי משקל, מעבר לעניין גילו, למנוע את העדתו. כמו כן, ציינה ב"כ המאשימה כי הסדר זה הוא על דעתם של בני משפחת קורבנות העבירה. בני המשפחה עמדו על החשיבות מבחינתם בהשתת פיצויים הולמים ומשמעותיים על הנאשם.
ב"כ המאשימה עמדה על הנסיבות החמורות של האירוע, מדובר במי שהצטייד בנשק חם וירה מספר רב של יריות שגרמו למות בחור צעיר ולפציעה קשה של אחיו, שאף הוא אדם צעיר.

ב"כ הנאשם סבור גם הוא שמדובר בהסדר טיעון ראוי ומאוזן. עו"ד ענבוסי ציין כי במקרה זה התגלו קשיים ראייתיים ממשיים במהלך שמיעת הראיות, ויש להביא זאת בחשבון. עוד ציין כי הנאשם החליט לקחת אחריות, ובכך חסך שעות רבות של דיונים. ב"כ הנאשם גם ציין כי ברקע המעשה, עמדה התגרות מתמשכת מצד משפחת המנוח כלפי משפחת הנאשם. בעקבות המעשה, נשארו אמו של הנאשם, אשתו הצעירה ושני ילדיו הקטנים לבדם, ללא כל גורם מפרנס. ביתם הוצת, ובסופו של דבר אשתו עברה עם הילדים להתגורר בדרום.

שמענו את טיעוני הצדדים והגענו למסקנה שיש לכבד את הסדר הטיעון. אין כל ספק שמדובר במעשה נפשע וחמור מצד הנאשם, שגרם להריגת צעיר ולפציעתו החמורה של צעיר נוסף. יחד עם זאת, אי אפשר להתעלם מהקשיים הראייתיים המהותיים שעלו במהלך שמיעת העדויות, שגם אנו נוכחנו בהם.

בהתחשב בכל הנסיבות, נראה לנו כאמור שיש לכבד את הסדר הטיעון. עונש המאסר הוא עונש משמעותי. כן יתווסף אליו מאסר על תנאי. בנוגע לפיצוי, אין מחלוקת שיש לחייב את הנאשם בפיצויים הן למשפחת המנוח והן לנפגע שנותר בחיים. הנאשם הורשע כזכור בעבירה שעניינה הריגת הילאל ובעבירה אחרת שעניינה גרימת החבלה לאחמד. הצדדים נחלקו בעניין השיעור. עמדתנו היא כי הפיצוי צריך להביא בחשבון בראש ובראשונה את הנזק הכבד ואת הפגיעה הקשה במשפחת המנוח ובפצוע, ויכולתו הכלכלית של הנאשם אינה מהווה שיקול בעניין זה.

לפיכך, אנו גוזרים על הנאשם את העונשים הבאים:

  1. מאסר בפועל לתקופה של 21 שנים ו-8 חודשים, החל מיום מעצרו, 24.07.16.
  2. מאסר על תנאי של 12 חודשים, שהתנאי הוא שלא יעבור עבירת אלימות או נשק שהיא פשע במשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר.
  3. מאסר על תנאי של 6 חודשים, שהתנאי הוא שלא יעבור עבירת אלימות שהיא עוון במשך שנתיים מיום שחרורו מהמאסר.
  4. הנאשם ישלם פיצויים כדלקמן:

258,000 ₪ להורי המנוח, ו-150,000 ₪ לנפגע העבירה אחמד אבו זאיד.
התשלום יבוצע עד יום 01.05.18 בהפקדה לקופת בית המשפט.
ב"כ המאשימה תודיע למזכירות את פרטיהם של הורי המנוח ואת פרטיו של נפגע העבירה אחמד אבו זאיד, וזאת לצורך העברת התשלומים שיופקדו.

הודעה לנאשם זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום מהיום.

<#4#>
ניתן והודע היום כ"ו כסלו תשע"ח, 14/12/2017 במעמד הנוכחים.

השופט מנחם פינקלשטיין, סג"נ, אב"ד

ליאורה ברודי, שופטת

רמי אמיר, שופט