הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 52245-08-16

מספר בקשה:1
לפני
כבוד ה שופט דורון חסדאי

המבקש/התובע

אלון ארבוב
ע"י ב"כ עו"ד שאול ציוני

נגד

המשיבים/הנתבעים

משיבה פורמלית

  1. Gennarino Capasso
  2. סימונה קפסו
  3. נטלי פרג'ון
  4. עמוס פרג'ון

ע"י ב"כ עו"ד בועז חריף

5. קולאפסס בע"מ

החלטה

רקע כללי וטענות הצדדים בתמצית

1. לפני בקשת המבקש למתן צו עיקול זמני על נכסי המשיבים 1–4 (להלן: "המשיבים") וזכויותיהם.

2. המבקש הגיש כנגד המשיבים תובענה כספית על סך 3,351,953 ₪. בד בבד הגיש המבקש את הבקשה לעיקול זמני במעמד צד אחד. בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 23.8.16, ניתן צו עיקול זמני כמבוקש, כמפורט באותה החלטה.

3. בבקשתו לצו העיקול הזמני, הנתמכת בתצהירו מיום 22.8.16, טען המבקש בין היתר כי עניינה של הבקשה במסכת מצגים מטעים, אי־גילוי והסתרה, בה נקטו כלפיו המשיבים (בני משפחת קפסו – ר' סעיפים 8 –13 לבקשה) בקשר לאפליקציה להזמנת שירותים בתחום החירום באופן אוטומטי (להלן: "האפליקציה"). לדבריו, המשיבים הציגו בפני מצגים כוזבים ומוטעים, לפיהם הקניין הרוחני העומד בבסיס האפליקציה כבר מוגן באופן רחב וכי פיתוח האפליקציה נמצא בשלב מתקדם.

4. לטענת המבקש, כתוצאה מההטעיה וההסתרה והמצגים הכוזבים עליהם הסתמך, הוא התקשר עם המשיבים בהסכמים אשר כתוצאה מהם העביר ישירות למשיב 1 סך של 500,000 דולר תמורת רכישת החזקותיו במשיבה 5 (הפורמלית; ר' נספח 1) (להלן: "החברה"), שהיא בעלת הזכויות באפליקציה, וכן העביר הוא בנוסף סך של כ־1.4 מיליון ₪ לחברה כתוצאה מהסכם בעלי מניות שנכרת בינו לבין המשיבים.

5. לדברי המבקש, ברבות הימים התברר לו כי הוא הוטעה במכוון על ידי המשיבים בלבת הנושאים, לאמור, בנושא ההגנה על זכויות הקניין הרוחני של האפליקציה וכן באשר למצב הפיתוח שלה במועד התקשרותו בהסכמים, ולא זו בלבד שהמשיבים הסתירו ממנו פרטים מהותיים אלא אף נקטו במהלכים אקטיביים במטרה להטעותו.

6. בקליפת האגוז ייאמר, כי המבקש, שלדבריו הוא חסר ניסיון בתחום ההשקעות בהיי-טק ובחברות הזנק, מתאר בבקשתו את האופן בו נוצר הקשר בינו לבין המשיב 1 (להלן: " גיגו"), לטענתו גיגו יצר אצלו אמון אישי רב וניצל אותו באופן ציני, הוא פירט את המצגים שהוצגו לו על ידי זה, לרבות כי האפליקציה מוגנת בפטנט ברחבי העולם ובתוך חודשים ספורים היא תהיה מוכנה לשימוש ולשיווק לציבור, ולמעשה פיתוח המוצר הסתיים.

לטענת המבקש, המשיבים לא טרחו לגלות לו את כל העובדות אשר נודעו לו רק בדיעבד, כמו למשל כי הבקשה הפרוביזורית מחודש אוקטובר 2011 היא בקשה שאינה עומדת בפני עצמה כבקשת פטנט ואינה מקנה שום הגנה אלא רק קדימות, כי הסתיימה זה מכבר השנה שבמסגרתה ניתן להגיש בקשות פטנט רגילות או בקשת PCT, כי בקשת הפטנט היחידה שהמשיבים הגישו היא בקשת הפטנט באיטליה ועל כן לא ניתן להגיש בקשות להגנה בפטנט במדינות נוספות. לדברי המבקש, בדיעבד הסתבר לו כי האפליקציה לא הייתה מוגנת בפטנט בשום מקום בעולם באותה העת ולמעשה הבקשה האמתית היחידה שהייתה קיימת ביחס לפטנט היא בקשה לרישום פטנט באיטליה, שהתקבלה רק בחודש אפריל 2015 ויתרה מזו, ממילא לא ניתן היה להגן בפטנט על זכויות הקניין הרוחני בשום מדינה כתוצאה מהתנהלותם הרשלנית של המשיבים (ר' בהרחבה סעיפים 23–61).

7. עוד מפרט המבקש כי בהסתמך על מצגיו של גיגו ומצגי המשיבים ביחס לכך שהקניין הרוחני מוגן בפטנט ברחבי העולם ולאור המצג בנוגע למצבו המתקדם של הפיתוח, הוא החליט להשקיע במיזם ומאוחר יותר נסתבר לו כי המצגים שהוצגו בפניו היו שגויים, מוטעים, כוזבים וחלקיים. כך למשל מציין המבקש כי בחודש יוני 2016 גילה פרסום של חברת "אפל" על מוצר דומה (ר' נספח 15). הוא פנה לעו"ד ג'רום סמית וביקש ממנו לברר אודות רישום הפטנטים על שם החברה. עו"ד סמית פנה לקולגה באיטליה אשר מסר כי הוגשה בקשה לרישום פטנט באיטליה ביום 12.10.12 אשר אושרה כפטנט באיטליה בלבד ביום 16.4.15 ועו"ד סמית הוסיף וכתב למנכ"ל החברה (מר ארז עזרא) כי מדובר בפטנט התקף באיטליה בלבד (ר' נספח 16). המבקש מציין כי האמת שהתבררה לו לראשונה באותה עת הייתה כי בשנת 2011 הוגשה כאמור בקשה פרוביזורית על ידי המשיבים בארה"ב. בתוך השנה העוקבת לבקשה זו, בקשת הפטנט היחידה שהוגשה היא בקשת הפטנט באיטליה ולא הוגשה בקשה לרישום פטנט באף מדינה אחרת, והמשיבים לא הגישו בקשת PCT להמשך רישום הפטנט ברחבי העולם. משכך ולפי האמנות הרלוונטיות, אם חלפה שנה מיום הגשת הבקשה הפרוביזורית לא ניתן עוד להגיש בקשת PCT. למעלה מכך, אם כן תוגש בקשה לרישום פטנט בגין ההמצאה במדינות נוספות, העובדה שהוגשה בעבר בקשה לרישום פטנט באיטליה ואף נרשם שם פטנט בקשר עם אותה המצאה, ימנע את רישום הפטנט בגין הבקשה החדשה ביחס לאותה המצאה (ר' בהרחבה סעיפים 62–72).

8. המבקש מפרט כי בקשת ה-PCT שהוגשה בחודש ינואר 2016 על בסיס הבקשה הפרוביזורית מחודש ינואר 2015 נבחנה בבחינה מוקדמת לצורך הערכת סיכוייה ועיון בדו"ח החיפוש שנערך בעניינה מגלה כי נקבע בו כי אף לא אחת מבין 23 "התביעות" ( claims) יכולה לקבל הגנה, והבודק קבע כי 19 תביעות כלל לא ניתנות להגנה משום שהן מציגות בעיה בלבד, ביחס לכל יתר התביעות נקבע כי בשל פרסומים קודמים אין בתביעות אלו כל חידוש ואין בהן משום התקדמות המצאתית (ר' נספחים 17א ו־17ב; ר' בהרחבה סעיפים 73–78).

לדברי המבקש, אף נסתבר לו כי הפטנט שנרשם באיטליה הוא ככל הנראה חסר תוקף וגם רישומם של המשיבים 1–3 כממציאים בבקשות הפטנט השונות שהוגשו, הופך את הפטנט באיטליה לחסר תוקף (ר' בהרחבה סעיפים 79–87).

המבקש אף טוען כי בנוגע לפיתוח האפליקציה נסתבר לו כי המצגים שהוצגו לו רחוקים מהמציאות, לא מדובר באפליקציה עובדת והדבר עולה במפורש מדו"ח שנערך על ידי ד"ר ג'קי אסא (ר' נספח 20), בו נאמר בין היתר כי האלגוריתם העומד בבסיס האפליקציה אינו יכול שמש כבסיס לאפליקציה לצרכנים והפיתרון שבבסיסה אינו כולל רעיון חדש וגם אינו מוסר דיווחים נכונים (ר' בהרחבה סעיפים 88–91).

9. המשיבים בבקשתם לביטול העיקול, הנתמכת בתצהירו (העיקרי) של גיגו ובתצהירי המשיבים 2–4, טענו בין היתר כי המבקש הינו איש עסקים ממולח, בעל ניסיון עשיר בביצוע עסקאות (ר' גם סעיף 9), והוצג לו ונמסר לו כל המידע הנוגע למוצר באופן פתוח, גלוי ושקוף, והוא היה מודע למשמעותם של המסמכים.

לטענת המשיבים, בקצירת האומר, הובהר למבקש במפורש כי על פי המסמכים בדבר רישום הפטנט לא יהיה ניתן לרשום כעת פטנט לגבי המוצר ובכלל זה בארה"ב, פרט לאיטליה, שכן הבקשות שהוגשו על ידי המשיב 1, גיגו, חסמו את האפשרות להגיש בקשות נוספות לגבי אותו פטנט. לטענת המשיבים, לעו"ד סמית הוצגו כל הבקשות הנוגעות לרישום המוצר כפטנט, כפי שאלו הוצגו ונמסרו במלואן למבקש עצמו (ר' נספחים א1–א2). באשר לתשלום בסך 200,000 דולר, הרי שתשלום זה בוצע ביוזמתו של המבקש אשר הקדים תשלום שהוא לא נדרש לשלמו.

המשיבים מדגישים כי רק לקראת סוף חודש מרץ 2015 ולאחר שהמבקש ערך בדיקות וקיים התייעצויות הוא הביע את רצונו להתקדם בעסקה ולחתום על מערכת ההסכמים להקמת המיזם, ומכאן שהוא היה מודע היטב למצב הגנות הקניין הרוחני שקיימות לגבי המוצר ולעובדה כי דרושות עבודות פיתוח טכנולוגיות לגביו (ר' בהרחבה סעיפים 14–32).

10. במסגרת סעיפים 33–36 מתארים המשיבים את נושא חתימת הסכמי ההתקשרות, מציינים כי ההסכמים נחתמו במשרד עו"ד שנהב על ידי המבקש ובנפרד על ידי גיגו ובני משפחתו (המשיבים 1–4), כך שלא היה מפגש ביניהם.

לדברי המשיבים, אין כל יסוד לטענות המבקש לגבי הטעייתו כביכול בדבר שלב הפיתוח בו מצוי המוצר ולכשלים שנמצאו בו בדו"ח ד"ר אסא. הוא קיבל מהם דו"ח ברור על השלב בו נמצא פיתוח המוצר. עוד נטען כי גיגו פעל במישור השיווקי כדי לקדם את המיזם (ר' סעיף 41 ונספחים ה1–ה3) כאשר המבקש מלכתחילה לא עמד בהתחייבויותיו (ר' נספח ו) ולא עשה פעולות של ממש לקידום החברה ולשיווק המוצר והוא ידע כי טרם קיימת הגנה רשומה כלפי המוצר מאחר והיה מעודכן במצב (ר' סעיפים 37–47).

המשיבים מציינים כי בניגוד לטענות המבקש, הגשת הבקשה הבין־לאומית בינואר 2016 לא הוסתרה מהמבקש ולשיטתם הפטנט באיטליה נרשם כדין והוא בתוקף (ר' סעיפים 48–51).

לדברי המשיבים, המבקש לא הקדיש את זמנו ומרצו לפרויקט, עצר הלכה למעשה את פיתוח המוצר, לא אישר להתקדם לסדרת ניסויי פיילוט, עשה בחברה כעולה על רוחו והוציא שיקים בסכומים של מאות אלפי שקלים והוא אחראי למעשה לקריסת המיזם (ר' סעיפים 52–54).

לטענת המשיבים, למבקש לא הייתה כל טעות, הוא ידע את מצב הדברים לאשורו, קיבל את כל המסמכים הרלוונטיים הנוגעים להגנות הקניין הרוחני הקיימות לגביו, ביצע את הבדיקות הנדרשות, לא הוכחה יסודיות הטעות מצדו, והתמונה העולה הינה כי תביעת המבקש באה לאחר שזה הגיע למסקנה שהמיזם עשוי להיות לא רווחי מספיק לטעמו (ר' בהרחבה סעיפים 55–59).

11. המבקש מצדו הגיש תגובה, הנתמכת בתצהירו מיום 28.9.16.

12. ביום 29.9.16 התקיים דיון בבקשה. המבקש נחקר על ידי ב"כ המשיבים, כמפורט בעמודים 2–17 לפרוטוקול; המשיבה 3 נחקרה, כמפורט בעמודים 18 –22 (ריישה); המשיבה 2 נחקרה, כמפורט בעמודים 22 –26 (ריישה); המשיב 4 נחקר, כמפורט בעמודים 26–29 (באמצע); והמשיב 1, גיגו, נחקר כמפורט בעמודים 29–38.

13. עם תום הדיון, לאור המלצת בית המשפט ומבלי לפגוע בכל טענה וזכות, גובשה הסכמה דיונית, אשר קיבלה תוקף של החלטה, עד למתן החלטה בבקשה זו, לפיה העיקול על בית המשיבים 3–4 בהרצליה פיתוח ימשיך ויעמוד בתוקפו, כאשר עיקול זה אף ישמש לצורך הבטחת העיקול שהוטל על זכויות המשיבה 2 בחשבונה בבל"ל 844 (כפר שמריהו), בסך של 76,000 ₪, באופן שהעיקול על הכספים הנ"ל יומר בעיקול על בית המשיבים 3–4, בסכום של 100,000 ₪ (ר' עמוד 38 שורות 29–34 ועמוד 39 לפרוטוקול).

14. בשולי הדברים יצוין כי בעת שגיגו נחקר הוא החזיק בתחילת עדותו מסמך בידו. ב"כ המבקש ביקש צילום שלו, ב"כ המשיבים ציין כי מדובר בתרגום התצהיר שלו לאיטלקית מאחר והוא אינו דובר עברית, כי הוא אינו יודע מה כתוב שם ואין מניעה שלאחר הדיון ב"כ המבקש יצלמו (עמוד 29 שורות 25–28).

עוד בטרם הושלמה מלאכת הגשת הסיכומים ביום 26.12.16, הוגשה על ידי ב"כ המבקש בקשה בעניין המסמך הנ"ל, במסגרתה נתבקש בית המשפט להורות לגיגו להגיש תצהיר מאומת כדין אליו יצורף המסמך שהוא החזיק בידו בזמן חקירתו הנגדית. לבקשה צורף מסמך בן שלושה עמודים שקיבל ב"כ המבקש מב"כ המשיבים בחלוף שבוע ימים מאז פנייתו (ר' נספח 2). לדברי המבקש, נראה שהמסמך שהועבר אליו אינו תואם את הצהרת ב"כ המשיב 1 כי המדובר בתרגום לאיטלקית של התצהיר, ומשכך מתבקש ב"כ המשיבים לוודא שאכן מדובר במסמך שהחזיק גיגו בדיון (ר' נספח 3).

המשיבים בתגובתם ציינו כי על ב"כ המבקש היה לצלם את המסמך ולקבל עותק לידו. הוא לא דאג לצילומו וכעת מנסה להטיל דופי ביושרת ב"כ המשיבים. לדבריו, גיגו בעצמו עת נשאל על ידי בית המשפט מה זה המסמך שברשותו, השיב "תזכיר, נקודות שמצויות בתצהיר שלי בעברית, רשום באיטלקית" (עמוד 29 שורות 31–33). משכך, לשיטת ב"כ המשיבים, דין הבקשה להידחות. ב"כ המבקש בתשובתו, בדעה כי ככל שהמסמך שהועבר אליהם הינו המסמך שגיגו החזיק בדיון, אזי היה עליהם לאמת טענה עובדתית זו בתצהיר ולא ברור מדוע תצהיר שכזה לא הוגש, ומשכך יש לקבל את הבקשה. לשיטתם, או שהמסמך שהועבר אינו זהה למסמך שהחזיק גיגו בדיון או שמדובר באותו המסמך וגיגו נתן הצהרה שקרית לבית המשפט ביחס לטיבו בזמן שאחז בו בדיון, כך שבכל מקרה על גיגו לתמוך טענותיו ביחס למסמך בתצהיר.

המסגרת המשפטית

15. בע"א 1226/90 בנק לאומי בע"מ נ' הסתדרות רבנים דאמריקה ואח', פ"ד מט (1) 177 שב ביהמ"ש העליון ופרש את מהותו של העיקול כדלקמן:
"...העיקול מהווה מחסום משפטי שבא למנוע מהמחזיק מלסכל את פירעון החוב על ידי העברת הזכויות בנכס שברשותו לאחרים...מטרת העיקול היא להבטיח את פירעון החוב; והחשש מפני סיכול מטרה זו הוא שמנחה את בתי המשפט בבואם לפרש צווי עיקול ולקבוע את משמעות פעולתם..."

16. בהתאם לתקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, על בעל דין המבקש לקבל סעד זמני בהליך אזרחי לשכנע "בקיומה של עילת התובענה", ותנאים נוספים שעיקרם ב'מאזן הנוחות'. כמו-כן, נדרש המבקש להוכיח כי התקיימו "התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות... הנוגעות לסעד הזמני המבוקש". תקנה 374 לתקנות סד"א ("צו עיקול זמני") מפרטת את התנאים המיוחדים למתן עיקול זמני – הוא הסעד מושא הבקשה שלפנַי – ומורה בסעיף-קטן (ב) כי רשאי בית המשפט ליתן צו עיקול "אם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין". לִבּה של הוראה זו הוא בצורך להוכיח הכבדה על ביצוע פסק הדין, אשר תיגרם למבקש אם לא ינתן הצו המבוקש (ראו רע"א 6614/06 כפרית תעשיות (1993) בע"מ נ' ICC INDUSTRIES INC (פורסם בנבו, 4.1.2007)).

17. לגבי עילה לכאורה – על מנת שיינתן סעד זמני, שאחת מתכליותיו הינה שמירה על מצב קיים, על בית המשפט להשתכנע בקיומה לכאורה של עילת תביעה. בתהליך שהחל עוד בשנות השמונים של המאה הקודמת הסיטה הפסיקה את הדגש מהצורך בקיום 'זכות לכאורה' בידי המבקש לעבר מבחן אחר: האם הוכח שהתביעה אינה תביעת סרק, ומעלה שאלה רצינית שיש לדון בה (ראו: (ר' רע"א 5841/11 אקסלרוד נ' בנק מזרחי (פורסם בנבו, 20.9.2011); רע"א 3569/10 אלו עוז בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ (פורסם בנבו, 28.6.2010)). בדיקת תנאי זה נעשית באורח לכאורי בלבד ואינה אמורה לשקף עמדה נחרצת ביחס לסיכויי התביעה העיקרית.

לגבי מאזן הנוחות - על המבקש סעד זמני להראות שהנזק שייגרם לו אם לא יינתן הסעד הזמני גדול מהנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני. בין שיקול זה לבין השיקול של עילה לכאורה קיים יחס גומלין שכונה בפסיקה "מקבילית כוחות", דהיינו - ככל שמאזן הנוחות נוטה יותר לכיוונו של מבקש הסעד כך רף הדרישה לקיומה של שאלה רצינית לדיון קטן, ולהפך.

לגבי תום לב ושיקולי צדק - החובה לנהוג בתום לב בהליך הדיוני של בקשה לסעד זמני, המתקיים בין צדדים יריבים (בשונה מתום הלב החוזי) עוגנה בפסיקה שקבעה כי מי שפונה לבית המשפט בבקשה למתן סעד זמני חייב לנהוג בהגינות ובסבירות, ולגלות את כל העובדות העשויות להיות רלוואנטיות לבקשתו, ובמקרה של ספק עליו להשאיר את שאלת הרלוואנטיות להחלטת בית המשפט ולא לקבוע בעצמו, תוך שיקול האינטרס הצר שלו, מה יש לגלות לבית המשפט (רע"א 4196/93 שפע בר ניהול ושירותים (1991) בע"מ נ' שפע מסעדות ייצור ושיווק ארוחות מוכנות 1984 בע"מ, פ"ד מז(5) 165, 168 (1993); רע"א 8113/00 שפר נ' תרבות לעם (1995) בע"מ, פ"ד נה(4) 433, 443-441 (2001)).

18. הלכה ידועה, כי תוחלת ההכבדה שיש להוכיחהּ בגדרי העיקול הזמני, היא "הנמוכה ביותר לעומת תוחלת ההכבדה של הסעדים הזמניים האחרים" (ראו למשל: רע"א 7513/06 גב ארי פיתוח והשקעות בע"מ נ' גייר ( פורסם בנבו, 29.1.2007), ; רע"א 10076/07 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ'ICC INDUSTRIES INC (פורסם בנבו, 28.11.2007). לפיכך, לצורך הוכחת יסוד ההכבדה, דיינו בכך שהמבקש לא סתר בראיות טובות ומתאימות את טענתם של המשיבים כי אמצעיו הכספיים אינם מספיקים כדי לשלם את החוב הנטען (ר' רע"א 7561/13 שמעון אדיסיאן נ' דוד סומך (פורסם בנבו, 12.2.14) ).

החשש להכבדה עשוי להתבטא בהברחת נכסים מצד נתבע, או עשיית מעשה אחר העלול להכשיל את ביצוע פסק הדין. ככלל, כאשר מדובר בטענות (בוודאי קביעות), המעידות על מעשי מרמה מצד נתבע, מתעורר חשש אינהרנטי שלפיו אי מתן צו עיקול יכביד על ביצוע פסק הדין (רע"א 228/99 אוחנה נ' מזור (פורסם בנבו, 15.3.99)).
את ההכבדה על-פי תקנה 374(ב) יש לבחון על-פי יכולתו של זוכה פוטנציאלי לממש את זכייתו. שאלה זו הינה תמיד תלוית נסיבות, ואינה פרי קטגוריות מוחלטות. הוכחת מעשי הברחה עשויה לבסס טענת הכבדה, כמו גם העדר יכולתו הכלכלית של נתבע, אך לעיתים גובה סכום התביעה עשוי להוות אינדיקציה לקיומה של הכבדה (ר' רע"א 6614/06 כפרית תעשיות (1993) בע"מ נ' ICC INDUSTRIES INC (פורסם בנבו, 4.1.2007); עניין בנק דיסקונט לעיל; רע"א 903/06 דלק-חברת הדלק הישראלית בע"מ נ' אטיאס (פורסם בנבו, 19.3.06); בש"א (מחוזי י-ם) 3896/08 ברוכין נ' סורוצקין (פורסם בנבו, 12.3.2009)).

דיון והכרעה

19. לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים ובחנתי את חומר הראיות שהובא בפני לצרכי הדיון בבקשה דנן, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל ביחס למשיב 1 (גיגו) ולהתבטל ביחס למשיבים 2–4.

20. לא למותר לציין כי כל האמור בהחלטה דנן הינו בגדר הדיון בבקשה לעיקול זמני, ואין בו לקבוע מסמרות כלשהם, במישור העובדתי או המשפטי, ביחס לדיון שיתקיים בתיק העיקרי.

21. המבקש, בחקירתו, ציין בין היתר כי מדובר בעסקת ההיי-טק המהותית הראשונה שהוא ביצע, כי בתחילה הוא נפגש עם גיגו ועם המתווך (מר נחום סוקניק) (עמודים 2 –3) וברגע "... שגיגו ואני הבנו איפה הדברים עומדים ומה אנחנו רוצים פחות או יותר, לאיזה הסכמות אפשר להגיע, בשלב שכבר החלטנו להתחיל להיכנס לתהליך של עורכי דין והקמת התמונה, נכנס לתמונה עמוס ולמעשה הוא ניהל את רוב ההתעסקות עם המשפטים כי הוא משפטן בעצמו, הכרתי גם את סימונה בכמה פגישות, זה כנראה קרה בפברואר, מרץ, אפריל... אני מניח שגם קצת לפני כן כי הכרתי את עמוס והוא היה מאוד פעיל... שלב עורכי הדין התחיל בסוף פברואר תחילת מרץ ונמשך עד אפריל וצפונה... עמוס היה פעיל גם במשפטי של הקמת החברה וגם בכל הנושא של החוזה הטכנולוגי וכל העניין הטכנולוגי עם חברת אפולו. לא רק במשפטי של הקמת החברה, הוא היה פעיל גם בכל ההתעסקות עם הטכנולוגיה" (עמוד 4 שורות 8 –22).

בהתייחס למשיבה 2, גב' סימונה קפסו, ציין המבקש "בפגישות שהיו לנו בתחילת דרכנו, כל הדינמיקה של תחילת הדרך, סימונה הייתה בפגישות של ארוחת ערב פעם-פעמיים על ההתחלה וחלק מהפגישה היא לא רק של 'מה נשמע', היא פגישה עסקית וסימונה דאגה לעדכן אותי ולספר לי שגיגו מתמחה בפטנטים ושגיגו הוא יזם והם עובדים ביחד כצוות והיא בעצמה גם הביאה רעיון שלה להוסיף על כל הקבוצה הזאת, רעיון שלה להוסיף על הקבוצה של פיתוח טכנולוגיה נוספת בתחום המזון של תינוקות והעלתה את הנושא הזה שהקבוצה תעשה אותו ביחד. היא הייתה מאוד דומיננטית בבניית מערכת היחסים העסקית בפגישות האלה" (עמוד 4 שורות 24–30).

22. בהתייחס לעניין הפטנט שהועלה על ידי גיגו, ציין המבקש כי "גיגו בהתחלה שפגשתי אותו, הוא הבין מהר מאוד שאחד הדברים החשובים לי, לדעת שיש פטנט נרחב עולמי, בעיקר השוק האמריקאי מאוד מעניין אותי בכל הנושא הזה. הדגשתי את זה והוא ידע את זה. שאלתי אם יש פטנט, הוא אמר שיש פטנט... אני יכול להגיד לך שאכן ביקשתי לראות מסמכים בנושא הפטנטים, ואכן הגיעה אלי ערימת מסמכים שכללה לפחות 5-6 חבילות גדולות, שאני לא באמת מבין בזה, כי לא היה לי שום ניסיון בתחום ההיי-טק, לא היה לי שום ניסיון טכנולוגי ובמיוחד בתחום הפטנטים, וקיבלתי את הערימה הזאת לבדיקה" (עמוד 5 שורות 7–15).

המבקש אישר כי מיד בתחילה הוא אמר לגיגו שנושא הפטנט הוא קריטי בעבורו (עמוד 5 שורה 27) וכי "ברגע שהוא אמר לי שנושא הפטנט הכל בסדר שם, אני לוקח את זה, הוא נראה לי בן אדם אמין, אני לוקח את זה בחשבון שאם הוא אומר שזה בסדר והוא מבין וגם הציגו אותו בתור אדם שמתעסק בפטנטים, אז אני מבין שהכל בסדר ממשיכים הלאה בדיון מתוך הנחה שמה שהוא אומר זה נכון" (עמוד 5 שורות 28–33).

המבקש נשאל האם הוא עיין במסמכים שגיגו העביר לו והשיב "אני לא מבין בפטנטים, לא עיינתי. רק ראיתי את הכותרות. ראיתי כותרת אחת שיש הגשת פטנט ב-2011 בארה"ב, יש ב-2012 הגשה לפטנט באיטליה, יש ב-2014 עוד הגשת פטנט אם אני לא טועה אצל העולמי, הגשה על ידי עוד משרד עורכי דין נוסף. ראיתי שפחות או יותר יש פה הגשות פטנט ושמה שהוא אומר לגבי הפטנטים זה נכון.
ש. לא הפליא אותך אם מדובר בפטנט עולמי אז שיש פתאום בקשה באיטלקית.
ת. שוב, אני לוקח בחשבון שגיגו נראה לי אדם אמין ואם הוא אומר שיש פטנט והפטנט בסדר, אז אני מניח שהכל בסדר ואם אני רואה...
ש. פטנט עולמי
ת. ...ואני מניח אם מעבירים לי ניירת שבאופן כללי אני רואה ארה"ב, אירופה, איטליה אז אני מניח שפחות או יותר יש כיסוי כללי לנושא הפטנט והנושא הזה סגור מבחינתי וזה בסדר.
ש. לא ידעת שאי אפשר לרשום בכלל פטנט עולמי?
ת. לא... אני מציין שוב, לא היה לי שום ניסיון בתחום הזה, לא ידעתי לגבי פטנטים, לא היה לי ידע ואפילו מינימלי לגבי פטנטים, זו פעם ראשונה שאני נתקל בנושא פטנטים. לכן כשעומד מולי מישהו ואומר שזה בסדר וזורק לי ערימת ניירות שעושה לי רושם שהכל בסדר, לא אני יכול לקבוע את זה כן או לא, ומבחינתי אם גיגו אומר שזה בסדר, אז זה בסדר מבחינתי... גיגו מבחירה שלו כנראה, הוא לא רשם שום הסברים... שוב, הוא אמר שהכל בסדר, הוא שלח לי ניירות להראות שהכל בסדר, והוא לא שלח הסברים. היום בדיעבד אני מבין שחבל שהוא לא שלח הסברים" (עמוד 6 שורות 3–26).

23. בהמשך עדותו ציין המבקש כי את הניירת שקיבל מגיגו הוא העביר לעיונה של עו"ד מיכל פישר, שהינה עורכת פטנטים מוסמכת "... והיא נתנה לי את דעתה שיש פה מבחינת הניירת בעיה, והניירת מראה שהפטנט הוא כנראה רק איטלקי, ואם במידה וירחיבו קצת אז אולי אפשר להגיש את זה לפטנט יותר נרחב, כמו שאתה קורא לזה... פניתי (אל עורכת הדין פישר – ד"ח) לקבל דעה מהירה, ואכן קיבלתי את הדעה המהירה. ואם אתה לא שם לב בתצהיר גם רשום שאת כל מה שהיא כתבה לי העברתי לגיגו ואמרתי שיש פה בעיה, והעברתי את זה להתייעצות עם ידידה שלי שמתעסקת בפטנטים, לא הסתרנו את זה, ו היא אומרת שזה רק איטלקי בניגוד למה שנתתם לי להאמין שזה נרחב.
ש. ואמרת שאי אפשר להגיש את אותה בקשה עוד פעם. זה מה שהיא אמרה?
ת. אלא אם כן מרחיבים את הנושא הטכנולוגי" (עמוד 7 שורות 1–21).

בהמשך ציין המבקש כי הם אף פנו למשרד עו"ד ניצן הירש אשר הקים משרד חדש באותה העת, ישבו שם בפגישה אחת או שתיים, הוא וגיגו, עם ניצן ועוד צוות של שני אנשים, אך העניין לא הבשיל לכדי ייצוג. נושא הפטנטים עלה בפגישות שם וחוות דעתם הייתה "שצריך להרחיב קצת... בדיוק מה שמיכל אמרה, שכנראה הפטנט הוא איטלקי בלבד וצריך להרחיב אותו".

המבקש נשאל לפיכך כיצד הוא יכול לומר, נוכח דבריו לעיל, כי הוא לא הבין דבר ולא ידע דבר, תשובתו "...קודם כל אני רוצה להודיע לבית המשפט שאם הייתי יודע מראש שהרעיון הזה מבוסס על פטנט איטלקי בלבד ועל שוק שהוא רק איטלקי בלבד אין מצב שהייתי נכנס להשקעה הזאת... אני הבנתי שיש פה בעיה שנקראת איטליה, פטנט איטלקי, ולכן הלכתי עם זה לגיגו כי הוא המומחה לפטנטים שלנו, שאלתי אותו מה קורה פה, יש פה בעיה והתשובה של גיגו הייתה 'אני מודע לזה, אני כבר מטפל בזה', מטפל בזה מבחינתי שהוא יודע מה הוא עושה, הוא המומחה לפטנטים ובעקבות זה תוך שלושה ימים נוצר הגשת פטנט פרוביזורית לשוק אמריקאי... וברגע שהוא אמר לי שהדבר מטופל ותוך שלושה ימים קיבלתי תשובה 'הנה טיפלנו בזה' מבחינתי הנושא של איטליה סגור ומבחינתי הנושא של איטליה כבר לא רלוונטי כי יש לי הגנה נרחבת יותר" (עמוד 8 שורות 5–22; ר' גם עמוד 9 שורות 1–7, עמוד 10 שורות 20–21, עמוד 13 שורות 14–29, עמוד 14 שורות 2–5).

המבקש התייחס להגשה הנ"ל כהגשת בזק. הוא נשאל כיצד הוא ידע שזה היה בזק והשיב, "מי שישב איתו בזמן אמת זה היה עו"ד ג'רום והיה בחור שנקרא יוני שהוא הטכנולוג של כל הטכנולוגיה הזאת, ושניהם ישבו איתו בלחץ של גיגו במשך שלושה ימים בסוף שבוע, תוך כדי שבת וראשון, בסוף שבוע, ותוך שלושה ימים יצא מבית היוצר, מה שנקרא, הגשת פטנט חדשה שמסתבר שאם הייתי יודע, היא בכלל לא רלוונטית, היא הגשת סרק" (עמוד 9 שורות 18–26; ר' גם עמוד 10 שורות 5–11).

24. בהתייחס למזכר ההבנות מיום 5.1.15 (מוצג מש/1) ובהתייחס לתקופה המוגדרת בו ל-due diligence, ציין המבקש "אני יכול לבדוק דברים שנמסרים אלי ודברים שמעבירים אלי. מה שמסתירים ממני אני לא יכול לבדוק. יש דברים שהסתירו ממני במהלך הזה, יש דברים שהגישו בצורה מסוימת והטעו אותי בנושא הזה של הפטנטים. יש הגשה שהוא הגיש יותר מאוחר והסתירו את זה ממני, יש search report שהם קיבלו יותר מאוחר והסתירו את זה ממני, זה רק מראה על דרך עבודה... דברים שלא נמסרו אלי אני לא יכול לבדוק. יש פה לפחות חמישה-שישה דברים שלא נמסרו אלי שהסתירו ממני ואני לא יכול לבדוק אותם.
ש. מה לא נמסר לך?
ת. הגישו ב-2015 את הבקשה ב-15.1 מיד אחרי זה ב-22 הגישו עוד בקשה שלא ידעתי עליה. הגישו תיקון או שיפור או לא יודע מה לבקשה שלא ידעתי עליה. הגישו תיקון לפטנט האיטלקי כי הייתה שם בעיה, הגישו תקופה מסוימת אחרי זה עוד פעם ואני לא הייתי מודע לזה, קיבלו search report על הבקשה שהגישו ל- PCT והסתירו את זה ממני. אני לא יכול לבדוק מה שאני לא יודע. מה שנותנים לי בדקתי ובהתאם הגבתי " (עמוד 12 שורות 2–18).

25. בהתייחס לידיעתו כי האפליקציה דורשת עוד עבודות פיתוח, העיד המבקש כי "כשפגשתי את גיגו בפגישות הראשונות הבנתי שהטכנולוגיה עובדת, הוא בא והדגים לי זה את במשרד, זה באמת הגיב ועמד. איך הוא אמר לי? 'זהו, lets go, עכשיו צריך רק לשווק את זה'". הוא נשאל האם לא אמרו לו שצריך לבצע עבודות פיתוח, תשובתו "לא אמרו לי שצריך כמעט להתחיל הכל מההתחלה, כאיול השלב של האפליקציה הוא רעיוני ויש רק הוכחת יכולת ויש עוד הרבה עבודה לעשות כי עד היום לא מושלמת העבודה, וכל הנושא של הפיתוח הטכנולוגי היה בידיים של גיגו, כי אני לא טכנולוג, וגיגו טכנולוג והוא מהווה והיווה עד הרגע האחרון את כל נושא הפיתוח של הטכנולוגיה, ואני ניזון ממנו. מה שהוא מזין אותי" (עמוד 14 שורות 8–28).

26. המשיבה 3 (נטלי פרג'ון) ציינה בחקירתה כי היא למדה משפטים תקופה מסוימת אך לא סיימה את התואר, עבדה במסגרת החטיבה העסקית בסניף פיילוט בבנק הפועלים וכי הרשום בסעיף 12 לבקשה מטעם המשיבים זו טעות. המשיבה אישרה כי היא בעלת מניות בשיעור של 13.5% בחברה. היא אישרה כי חתמה על מסמכים בקשר עם הקמת החברה, כי היא יודעת שהמבקש השקיע כספים בחברה. היא לא השקיעה כספים בחברה ולמיטב ידיעתה אף בעלה ואמה (המשיבים 2 ו־4) לא השקיעו כספים בחברה. היא נשאלה האם היא יודעת כי מכוח הסכם בעלי המניות (נספח 12 – סעיף 8.1), קבוצת קפסו (המשיבים 2 –4) הייתה צריכה להשקיע בחברה 250,000 דולר, והיא השיבה "לא התעמקתי בפרטים של ההסכם הזה, וכיוון שהמעורבות שלי בתוך החברה כבעלת מניות נעשתה בריצה של עורכי דין שנהב, שהמליצו שהחברה תהיה... (בעלת – ד"ח) אופי ישראלי מטעמי מיסוי ומעוד סיבות טכניות שאני לא בקיאה בהן. לגבי ההשקעה לא הייתי מודעת לזה שאני צריכה להשקיע " (עמוד 18 שורות 8–34 ועמוד 19 שורות 1–3).

המשיבה ציינה כי היא אינה חתומה על מסמך בקשר להגשת פטנט באיטליה וכי חתימתה זויפה. לדבריה, אין לה שום קשר להמצאות. היא נשאלה מדוע בכל המסמכים כתוב שהיא ממציאה (inventor), תשובתה "אני נרשמתי בתוך הבקשה לפטנט על ידי אבי, גיליתי את זה דרך אגב לפני מספר ימים, ללא ידיעתי. לכן אני אומרת לך שזו לא החתימה שלי. אני לא ממציאה.
ש. את לא ידעת על המסמכים האלה אף פעם?
ת. נכון. כאשר התגלה לי לפני מספר ימים במסגרת התביעה שאכן השם שלי מופיע בבקשת פטנט, שאלתי את אבי למה הוא עשה את זה, אז הוא הסביר לי שמבחינתו בראייה שלו, כאשר הוא הגיש את הבקשה לפטנט הוא הרגיש לנכון לרשום אותי כדי שבמידה וחלילה יקרה לו משהו אז הוא חשב שזה סוג שייתן לי זכות על הפטנט לאחר מותו" (עמוד 19 שורות 30–34 ועמודים 20 שורות 1–4).

27. המשיבה אישרה כי בשנת 2014 אמה העבירה לה מחצית מהזכויות בבית בהרצליה במתנה, וזאת לאחר שבשנת 2012 היא התחתנה ואמה רצתה לתת לה מתנה אחרי החתונה והחליטה שהיא תעביר לה חצי מהבית ללא תמורה, והמשיב 4 רכש את המחצית השנייה של הבית. לדבריה, הם כיום לא גרים בבית הזה והוא מושכר תמורת הסך של 70,000–80,000 דולר לשנה (עמוד 21 שורות 10–30). המשיבה נשאלה באם יהיה פסק דין כנגדה על כל סכום התביעה, אם היא תוכל לשלם אותו, והשיבה "כן, יש עיקול על בית ששווה יותר מסכום התביעה". היא נשאלה אם היא רוצה להסיר את העיקול והשיבה "אני לא לחוצה להסיר את העיקול" והיא מבינה שאם תרצה למכור את הבית היא לא תוכל לעשות כן (עמוד 22 שורות 2–9).

28. המשיבה 2 (סימונה קפסו) ציינה בחקירתה כי היא אינה חתומה על המסמך מיום 11.10.12. לדבריה, מישהו אחר חתם בשמה. היא אישרה כי היא חתומה על הסכם בעלי המניות בחברה (עמוד 22 שורות 15–24 ועמוד 23 שורות 1–2). היא נשאלה האם היא חושבת שהיא צריכה להשקיע כספים בחברה מכוח הוראת סעיף 8.1 להסכם והשיבה "לא, אני לא שייכת. אני לא מבינה בזה שום דבר... אני לא מודעת לזה... אני אומרת לך את האמת, אני חתמתי ולא קראתי את ההסכם, כי עורכי הדין הסבירו לנו..." (עמוד 23 שורות 1–16).

המשיבה אישרה כי היא מחזיקה ב-27% ממניות החברה, "ככה הם אמרו לנו במשרד 'תחלקו את זה ביניכם כי אתם ישראלים, אתם תשלמו פה מסים, יתכן שיש לכם גם עזרה מהמדינה בגלל שזה ישראלים ועדיף שגיגו ייצא כי הוא אזרח איטלקי'". לדבריה היא לא הגישה שום בקשה לפטנט (עמוד 23 שורות 20–26). בהמשך ציינה המשיבה כי היא מאמינה שגיגו קיבל מהמבקש חצי מיליון דולר, לדבריה הכספים האלה הם של גיגו והיא לא עשתה בהם שימוש (עמוד 23 שורות 30 –34 ועמוד 24 שורות 1–7).

לדברי המשיבה, היא מכרה מחצית ביתה למשיב 4, ככל הנראה בשנת 2013, תמורת הסך של כ־750,000 דולר. לפני כן אף מכרה בשנת 2007 דירה, היו לה חובות והיא שילמה אותם, בנתה בית ולא יכלה לעמוד בזה. היא נזקקה למספר הלוואות מבנקים (שלוש הלוואות) והם מתגוררים כיום בשכירות ברח' השונית 10 ומשלמים שכר דירה בסך של 3,000 דולר והיא עושה שימוש ברכב שכור מסוג קיה (עמוד 24 שורה 13 עד עמוד 26 שורה 4).

29. המשיב 4 (עמוס פרג'ון) אישר כי כתב שצריך לממש את הרישום גם מחוץ לאיטליה והוא נשאל מה כוונת הדברים, והשיב "כמה שהפטנט יהיה יותר עולמי, יהיה יותר טוב, האיכות שלו תהיה יותר גבוהה מן הסתם" (ר' נספח 5 לתגובה; עמוד 26 שורות 11–16).

המשיב אישר כי הוא יודע שהמבקש השקיע כספים בחברה, כי הוא לא השקיע כספים. הוא לא ידע האם המשיבות 2–3 השקיעו כספים בחברה. לדבריו, "בשלב הראשון אין לנו מחויבות להשקיע כספים בחברה" וכי המחויבות תקום כאשר תיגמר ההשקעה של אלון ובמידת הצורך או משקיע חיצוני שידלל את כולם או כל אחד לפי חלקו (עמוד 27 שורות 25 –34 ועמוד 28 שורות 1–2). המשיב אישר כי סעיף 8.1 להסכם בעלי המניות קובע שכל צד ייתן 250,000 דולר לפי דרישה. לדבריו, המבקש היה אמור לשים כסף בשם שני הצדדים בשלב הראשון "כמו שרשום פה שיש הסכם נוסף שאלון עשה, 250 בשם גיגו ו-250 בשמו, מה שהביא בסה"כ ל-500" (עמוד 28 שורות 6–12). בהתייחס לקפסו גרופ (שמוגדרת בהסכם כמורכבת ממנו, מסימונה ונטלי) ולעובדה שבסעיף 8.1 מגדיר כי היא תצטרך להשקיע את ה־250,000 דולר, השיב המשיב כי "צריך לבקש ממשרד שנהב להסביר את התהליך. אני לא בניתי את החברה". במענה לשאלת בית המשפט ציין המשיב כי "כל הקפסו גרופ זה גיגו. אין פה משהו ש... קפסו גרופ זה גיגו, גם אלון יודע את זה והוא דרש את זה..." (עמוד 28 שורות 15–27).

30. המשיב 1, מר ג'נרינו קפסו (גיגו), בחקירתו ציין בין היתר כי המבקש אכן העביר לו 500,000 דולר, כסף זה הוא השקיע באיטליה, הוציא את חלקו מהארץ (150,000–200,000 דולר)
ו־200,000–250,000 דולר נשארו בארץ. הוא נשאל איך זה שבעיקולים לא נתפס דבר בחשבונותיו, והוא ציין כי השתמש בהם, לדבריו, "חלק שילמתי כמה דברים שהייתי צריך לשלם וחלק עזרתי לכמה אנשים" (עמוד 30 שורות 9–26).

המשיב אישר כי יש לו חברה בפנמה. לדבריו הכספים לא הועברו לחברה זו. הוא נשאל לאן הם עברו באיטליה, והשיב "הלכו לחשבון של החברה שלי... סנגרופ SRL". הוא אישר כי הוא שוכר דירה בישראל בשכירות של 3,000 דולר לחודש ואף קנה ג'יפ ב.מ.וו בשנת 2009, "אני חי עם המשפחה שלי, עם אשתו (צ"ל "אשתי" – ד"ח) והיא עוזרת לי... אשתי עוזרת לי... עד עכשיו מה שיש לנו זה מספיק לנו" (עמוד 31 שורות 1–27). המשיב נשאל האם הוא יוכל לשלם את פסק הדין ככל שיינתן כנגדו והוא השיב בשלילה.

31. לדברי המשיב, הוא קיבל כסף מהמבקש "כי הוא רצה להיכנס איתי בשותפות בחברה שלי כדי לשווק תוצר באמריקה... אני אומר שהייתה לי האפליקציה הזאת. האפליקציה הזאת כבר היו לי לקוחות באיטליה. אלון אמר לי... לי היה השוק האיטלקי ואלון רצה שניכנס לשוק האמריקאי והוא אמר לי שיש לו הרבה מגעים בשוק האמריקאי" (עמוד 32 שורות 1–15).

הוצג למשיב כי ב־5.1.15 לא היה לו שום פטנט רשום, תשובתו "לא כתוב שם שיש לי פטנט, כתוב שזה תחת הרשמה. זה לא registered. כתוב register, זה היה בתהליך".

לדבריו, "כל המסמכים שנוגעים לבקשה לפטנט, שכל התהליכים שעשיתי, העברתי לאלון.
ש. גם את הבקשה מאוקטובר 2011?
ת. בלי שום ספק. הבאתי את זה למר הירש בפגישה הראשונה...
ש. הבקשה הזאת אני ראיתי שהעברת אותה במייל ב-8.1.15.
ת. כן.
ש. אתה זנחת את הבקשה הזאת, נכון? עזבת, לא המשכת איתה.
ת. זנחתי אותה כי היו לי כבר לקוחות באיטליה ועשיתי את הבקשה באיטליה.
ש. למה לא כתבת במייל ששלחת שזאת בקשה שהגשת בארה"ב ב-2011 ו'רק שתדעו זנחתי אותה'?
ת. בגלל שבבקשה לפטנט איטלקי כתוב, לפי החוק באיטליה, הבקשה לפטנט באיטליה יש לה עדיפות על בקשות אחרות. בגלל שהבקשה לפטנט באיטליה יש לו עדיפות על הבקשה של 2011 באמריקה".

"ש. אתה הגשת בקשת פטנט נוספת באיטליה בשנת 2014, נכון?
ת. לא. לא עשיתי בקשה ב-2014 אלא שהבקשה של 2011 זו אותה בקשה... הבקשה של 2014 היא אותה הבקשה שהייתה קודם, רק שעבר ממשרד אחד למשרד אחר. לבקשה יש אותו מספר.
ש. יש לה אותו תוכן? זו בדיוק אותה בקשה?
ת. אני לא זוכר.
ש. איך אתה אומר שזה היה אותו דבר אם אתה לא זוכר?
ת. אני העברתי את הבקשה לפטנט ממשרד אחד למשרד שני, בשבילי זה אותה בקשה" (עמוד 32 שורות 25–34 ועמוד 33 שורות 1–28).

המשיב נשאל או הוא אומר ששתי הבקשות דומות או זהות, מדוע עורך הדין באיטליה כתב שגם בלי בדיקה ניתן לראות שהבקשה החדשה היא שונה לחלוטין מהקודמת (ר' נספח 19), תשובתו "זו רק דעה. יש לנו באיטליה רישום פטנטים עם מספר.
ש. זה נכון, אבל עורך הדין הזה אומר שהבקשה ב-2014 שהגשת, הפטנט לא תקף.
ת. זו דעה, זו רק דעה. רק הבוחן הוא משרד הפטנטים...
ש. אתה אף פעם לא העברת לאלון את הבקשה שהגשת ב-2014?
ת. לא, העברתי את כל המסמכים מההתחלה, כולל הבקשה מ-2011, כולל הבקשה באיטליה, כולל כל מה שנוגע לבקשה לפטנט. גם סיפקתי את המקור שהיה לי לפטנט האיטלקי כדי להראות לו, מסרתי לו את הבקשה הפרוביזורית מ-2011 בארה"ב. כמו כן עדכנתי אותו מתי קיבלנו פטנט באיטליה"

"ש. אתה יכול לראות לי את המייל לגבי הפטנט באיטליה?
ת. לא הפטנט באיטליה. הייתה הבקשה הפרוביזורית, כמו שאמרתי מקודם.
ש. האם העברת לאלון את הבקשה שהגשת באיטליה ב-2014? האם העברת את זה במייל?
ת. אתה מבלבל. הבקשה מ-2014 היא בדיוק אותה בקשה מ-2011.
ש. השאלה שלי הייתה אם העברת את הבקשה של 2014 לאלון.
ת. הוא לא ביקש אותה" (עמוד 33 שורות 32–33 ועמוד 34 שורות 1–18).

הוצג למשיב כי ב־22.1 הוא הגיש עוד בקשה למשרד הפטנטים בארצות הברית והוא נשאל מדוע לא העביר אותה למבקש, תשובתו "מאחר וזה היה טכני. הסברתי לו בטלפון שזה מאוד חשוב כי הוספנו מרכיבים נוספים כמו drones וצ'יפים תת-עוריים שיכולים להיות מחוברים לאנשים חולי אפילפסיה ". גיגו אישר כי הגיש בקשת PCT ב־15.1.16 וכי קיבל דו"ח חיפוש וחוות דעת כתובה מ- WIPO, לדבריו "אני יודע שהתקבל דו"ח WIPO אבל אני לא זוכר את דו"ח החיפוש. אם תראה לי אני אוכל לזכור " (עמוד 35 שורות 27–32 ועמוד 36 שורות 1–10).

32. בהינתן כל האמור לעיל, מצאתי כאמור להורות על ביטול העיקול הזמני שהוטל על זכויות המשיבים 2–4, והותרת העיקול הזמני אשר הוטל על זכויות המשיב 1 ונכסיו, על כנו.

33. כזכור, השיקולים העיקריים אותם שוקל בית המשפט בהכרעתו אם להיעתר לבקשה למתן סעד זמני הינם: סיכויי ההליך, מאזן הנוחות ושיקולים שביושר ובצדק. כן, נדרש המבקש להוכיח כי התקיימו התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות הנוגעות לסעד הזמני המבוקש (ראו: תקנה 362 לתקנות; רע"א 1998/07 בדארנה נ' עזבון המנוח עלי בדר בדארנה (11.6.07); רע"א 8415/07 חברת אנ.די.סי יצרני תכשיטים בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (24.10.07)).

ביחס למשיבים 2–4, מצאתי כי אין מקום להותיר את העיקול הזמני על כנו וכי לא עלה בידי המבקש להוכיח במידה הנדרשת כי קיימת לו תביעה לכאורה כנגד המשיבים הנ"ל בעילות שפורטו במסגרת התובענה.

ברע"א 6614/06 כפרית תעשיות (1993) בע"מ נ' ICC INDUSTRIES INC, נפסק בין היתר, כי "...דומה כי גישה הנמנעת מקביעת קטגוריות מוחלטות בהן יינתן אפריורית צו עיקול, מתיישבת עם המגמה החוקתית הנוהגת בפסיקה, לפיה אין ליתן עיקול זמני "על דרך השגרה" (ראו רע"א 5242/95 סיגנל שירותי אלקטרוניקה נ' דנבאר (לא פורסם) ; רע"א 5935/97 סיני נ' גלנץ, פ"ד נב(1) 193, 197 ; כן ר' ד"ר ש' לוין תורת הפרוצדורה האזרחית - מבוא ועקרונות יסוד, 37-36). זאת, נוכח הפגיעה בזכות הקניין של הנתבע (עניין מרגליות, בעמ' 799; רע"א 6424/98 דוד נ' מפרק דגני עמירים, פ"ד נג(1) 280, 285 ; רע"א 1641/01 בוטנר נ' קיבוץ חפציבה (לא פורסם) (השופטת דורנר)). בהקשר זה יש שקבעו קטגורית, כי באיזון שבין האינטרס של התובע להגשים את זכויותיו כפי שייקבעו בפסק הדין לבין האינטרס של הנתבע שזכות הקניין שלו לא תיפגע, יש ליתן לאינטרס הנתבע מעמד עדיף ( בש"א 4459/94 סלמונוב נ' שרבני, פ"ד מט(3) 479, 482 )".

34. המבקש טען בכתב תביעתו כי הוא התקשר עם הנתבעים בהסכם לרכישת המניות ובהסכם בעלי מניות ושילם בהתאם להתחייבויותיו סך כולל של כ־3.3 מיליון ₪ "עקב כך שהוטעה במכוון על ידי הנתבעים לחשוב שניתן להגן על הקניין הרוחני שעומד בבסיס האפליקציה ברחבי העולם" וגם הוטעה לחשוב "כי הפיתוח של האפליקציה נמצא במצב מתקדם עובר לביצוע העסקה" (ר' סעיף 91). לדבריו, ברור כי הנתבעים היו מודעים לכך שלא ניתן להגן בפטנט על זכויות הקניין הרוחני והם הסתירו ממנו עובדות קרדינליות ביחס למיזם והטעו אותו באופן אקטיבי ביחס לעניינים המהותיים הקשורים בהחלטה עם להתקשר בעסקה. לדבריו, גיגו פעל בעניין זה כנציג ושלוח של משפחת קפסו כולה ובני המשפחה הם אלה שרשומים כממציאים בבקשות הפטנט השונות שהוגשו והם אף רשומים כבעלי מניות בחברה (ר' סעיפים 92 –93).

35. לעת הזו ובגדרי הבקשה שבפני, ובשים לב לעדות המבקש, לא שוכנעתי בטענות שהוא מייחס למשיבים 2–4 כאילו מי מהם באופן אישי הטעה אותו או הציג כלפיו מצגי שווא. אף לא שוכנעתי בטענתו כי בשלב הטרום־חוזי, גיגו פעל כנציג ושלוח של המשפחה וניתן לייחס את המצגים שהציג למבקש ולמשיבים האחרים.

המבקש בעצמו ציין כי בפגישות הראשונות בסוף חודש דצמבר – תחילת חודש ינואר הוא עדיין לא הכיר את קבוצת קפסו והפגישות היו עם גיגו ו" ברגע שגיגו ואני הבנו איפה הדברים עומדים ומה אנחנו רוצים פחות או יותר, לאיזה הסכמות אפשר להגיע, בשלב שכבר החלטנו להתחיל להיכנס לתהליך של עורכי דין והקמת התמונה נכנס לתמונה עמוס" (עמוד 4 שורות 2–11, עמוד 5 שורות 8–10, עמוד 5 שורות 28–33).

36. המבקש שב והדגיש כי גיגו נראה לו אמין והוא סמך עליו, והוא זה שאמר לו שהכל בסדר ושלח לו ניירות להראות לו שהכל בסדר, והוא זה שהציגו בפניו כמי שמתעסק בפטנטים (עמוד 5 שורות 30 –33, עמוד 6 שורות 3–6, שורות 8–9 ושורות 25–26, עמוד 10 שורות 20–21 ושורות 33–34, עמוד 11 שורות 7–9).

כמו כן יצוין כי המבקש אישר שאת ההתייחסות שכתבה לו עורכת הדין מיכל פישר "העברתי כמו שהוא לגיגו, כי הבנתי שיש בעיה וב-15.1 גיגו פתר את הבעיה... כתוב פה שיש פטנטים שמקבילים לפטנט שהוא הגיש, ואמרתי לו שיבדוק זה הכל. אז הייתי תמים, מה אני אעשה" (עמוד 13 שורות 13–21, עמוד 14 שורות 2–4).

כך אף מציין המבקש ביחס לגיגו ולאפליקציה, כי כשהוא פגש אותו בפגישות הראשונות " הבנתי שהטכנולוגיה עובדת, הוא בא והדגים לי את זה במשרד" ואמר שצריך לשווק את זה (עמוד 14 שורות 8–10).

37. כפי שציין המבקש, "גיגו עדיין נראה בן אדם אמין, הוא נראה לי אדם שלא צריך לבדוק כל דבר אם הוא אומר לי את האמת או לא" (עמוד 17 שורות 5–6).

כך אף למשל בסעיף 28 לבקשה לעיקולים זמניים ובהתייחס לתכתובת שהעביר גיגו לאלון ביום 8.1.15 (נספח 2), נאמר כי "בדברים האמורים ניסה גיגו ליצור אצל אלון את הרושם כאילו חברת אפל שינתה את ה"אסטרטגיה" שלה וזאת כביכול בשל כך ש"נחשפה" למוצר שפותח על ידי גיגו. חשוב לציין, כי עיון בדברים שכתב גיגו לנציג חברת אפל אף הם תמוהים ומטעים ורק מראים עד כמה כוזבים היו המצגים שהציג גיגו בפני אלון" (ר' גם סעיפים 29–31 לבקשה, המתייחסים לגיגו בלבד; סעיף 34, "לאור אישיותו המיוחדת ולאור המצגים האמוריום, גיגו יצר אצל אלון אמון אישי רב ביותר, אשר גיגו ידע לנצלו באופן ציני לצורך קבלת הסכום האמור של חצי מיליון דולר. כך הצליח גיגו לשכנע את אלון..."; ר' גם נספח 3 לבקשה, דוא"ל מגיגו לאלון).

38. לא נמצא ולו לכאורה בשלב הזה, בסיס לטיעון כאילו קבוצת קפסו כתיאורה בהסכם בעלי המניות (המשיבים 2 –4) או מי מאלו הנכללים בקבוצה, הציגו מצגי כזב בפני המבקש, ובמיוחד מצגים כאלו שעליהם הוא הסתמך טרם שהשקיע את הכספים, כספים שאין חולק ששולמו לגיגו והוא קיבלם באופן אישי. לא הוכח על ידי המבקש ולו לכאורה כי מי מהישיבים 2 –4 קיבל את הכספים אישית לידיו.

כך למשל לא נמצא בסיס בבקשה ובנספחיה, כמו גם בעדות המבקש, לכך שהיו אלה המשיבים שלא טרחו לגלות לו את העובדות הבאות שנודעו לו בדיעבד, כמפורט בסעיף 38, ובמיוחד לא הוברר בבקשה מכוח מה היה על המשיבים 2–4 לגלות למבקש את העובדות הנ"ל, במובחן מ המשיב 1, עמו ניהל את המו"מ, ממנו קיבל את המסמכים ועל מצגיו שלו הסתמך בפועל, כפי שאף מציין המבקש בסעיף 39 לבקשה, כי "ברור כי מטרת העברת המסמכים על ידי גיגו הייתה ליצור אצל אלון רושם כי הקניין הרוחני של המיזם מוגן ברחבי העולם. מצגים שהתבררו לאחר מכן כשגויים ומוטעים ". בסעיף 40 לבקשה צוין כי לאחר קבלת המסמכים ובעקבות התייעצות שקיבל המבקש, הוא פנה רק לגיגו ביום 12.1.15 וביקש לדעת האם קיימת בעיה בהגנה על הקניין הרוחני.

39. אין חולק שהמשיבים 2–4 (קבוצת קפסו) חתומים על הסכם בעלי המניות וכי מכוח הוראת סעיף 8.1 להסכם, היה עליהם להשקיע סך של 250,000 דולר בחברה. ברם אולם, אין עסקינן בתביעה של החברה כנגד בעלי מניותיה בגין אי־השקעת סכום זה בה (ככל שבשלו העת והתנאים לכך). למעלה מכך, תביעתו של המבקש מהנתבעים הינה בגין הכספים שהוא שילם ולא בגין תשלום כלשהו שהיה על צד כלשהו להשקיע בחברה.

40. לא שוכנעתי בשלב זה כי בעובדה שפורמלית המשיבות 2–3 רשומות כבעלות הפטנט הנטען או כממציאות שלו, היה בה כדי לשכנע את המבקש להשקיע באפליקציה וכי מכוח מצג זה של "בעלות בהמצאה" נכנס הוא להשקעה הנטענת.

41. לא למותר לציין את מזכר ההבנות ( memorendum of understanding) מיום 5.1.15 אשר נחתם בין המבקש לבין גיגו בלבד , ובו נאמר בין היתר שגיגו הינו " owner of the registered patent "rescue life saver"" ואלון וגיגו החליטו " to form a new entity that will own rescue" (ר' מש/1). על פניו ומבלי לקבוע מסמרות כאמור, מלמד מזכר ההבנות לכאורה כי הצדדים האמיתיים למיזם היו המבקש וגיגו. כך אף למשל מצוין בסעיף 1 כי הצדדים למזכר ההבנות יקימו ישות אשר גיגו או מי מטעמו יחזיק בה ב־60% והמבקש או מי מטעמו יחזיק בה ב־40% וככל שהמבקש, לאחר שיבצע בדיקת נאותות בתוך 30 ימים (ר' סעיף 2), ישלם לגיגו מיליון דולר בחלוף שבעה ימים מתו ם תקופת בדיקת הנאותות (ר' סעיף 3).

42. יש אף ממש בטענת המשיבים, כי יכול ועולה חוסר תום לב מצד המבקש בהגשת הבקשה בכך שהוא לא הציג בפני בית המשפט את מזכר ההבנות הנ"ל שנחתם בינו לבין גיגו ביום 5.1.15 (ר' סעיף 3 לסיכומים). לשאלה אם המדובר בטעות בכדאיות העסקה מצד המבקש ולמשמעות של ההתייעצות הנטענת של המבקש עם עו"ד מ. פישר, יידרש בית המשפט אשר ידון בהליך העיקרי (ר' סעיפים 4 –5 לסיכומים). ביחס למשיבים 2–4, הרי שבנוסף לטעמים שהובאו בהחלטה זו , יכול ויש בחוסר תום הלב הנטען של המבקש כדי לשמש "תנא דמסייע" במסקנה להורות על ביטול העיקולים על זכויותיהם.
ביחס למשיב 1 (גיגו), לא מצאתי בטיעון זה כדי לשנות מהמסקנה כי דין העיקול כלפיו להיוותר על כנו.

עוד יצויין ,כי בסיכומיהם הרחיבו המשיבים 4-2 טיעון אף באשר להעדרה של עילת תביעה כנגדם ( ר' פרק ד' ,סע' 20-19). האמור שם מקובל עלי כעיקרון . ל א מצאתי בסיכומי התשובה של המבקש מענה ענייני של ממש לטענה ממוקדת זאת.

43. בניגוד למשיבים 2–4, הרי שביחס לגיגו- המשיב 1 סבורני כי עלה בידי המבקש להוכיח לכאורה בשלב זה קיומה של עילת תביעה. שוכנעתי כי אכן המשיב 1 היה הרוח החיה בכל המצגים שהוצגו למבקש, עליהם הוא הסתמך הן לעניין מהות הפטנט ורוחב תחולתו והן לעניין כשירות האפליקציה ומצבה. לעניין זה אף ר' נספחים 16–19 לבקשה ונספח 4 לתגובה מטעם המבקש. בסופו של יום, הסך של חצי מיליון דולר שולם למשיב, אשר עשה בו שימוש לצרכיו. לא הוכח על ידי המבקש כי הכספים הועברו למי מהמשיבים האחרים.

44. ביחס למשיב 1, סבורני כי מאזן הנוחות נוטה לטובת כך שהעיקול על נכסיו יוותר על כנו, וכך אף בנוגע לתוחלת ההכבדה לפי שהמדובר בתוחלת הכבדה שהיא הנמוכה ביותר לעומת אלו של הסעדים הזמניים האחרים ולא עלה בידי המשיב לסתור בראיות טובות את טענת המבקש כי אמצעיו הכספיים של זה לא יספיקו כדי לשלם את החוב הנטען.

45. בנסיבות העניין לא מצאתי מקום להידרש לעומק המחלוקת בנוגע למסמך שהועבר לעיון ב"כ המבקש, בו החזיק גיגו במהלך הדיון (ר' עמוד 29 לפרוטוקול שורות 24 –34 ועמוד 30 שורה 1; ר' גם סעיף 14 לעיל). בסופו של יום, לא מצאתי להטיל דופי ביושרת ב"כ המשיבים ומקובל עלי כי המסמך שהועבר לעיון ב"כ המבקש הוא המסמך שהחזיק גיגו בידו במהלך הדיון.

סוף דבר

46. בהינתן כל האמור לעיל, מצאתי להורות על ביטול העיקול הזמני אשר הוטל על נכסי המשיבים 2–4 וזכויותיהם אצל המחזיקים השונים, ביום 23.8.16.

47. העיקול הזמני אשר הוטל על נכסי המשיב 1 וזכויותיו אצל המחזיקים השונים, מיום 23.10.16, ימשיך ויעמוד בתוקפו .

48. בנסיבות העניין ובשים לב לתוצאת ההחלטה, לא מצאתי לעשות צו בדבר הוצאות.

לאור מועד הגשת סיכומי התשובה, המאוחר למועד השבעתי כשופט ביום 8.12.16, ניתנת ההחלטה על ידי בתפקידי כשופט בית המשפט.

ניתנה היום, כ"ד טבת תשע"ז, 22 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.