הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 20159-10-16

התובע: בוריס פרידזון
על-ידי ב"כ עו"ד יוחנן כהן

נגד

הנתבעת: אם. איי. אס. טכנולוגיות שתלים בע"מ
על-ידי ב"כ עו"ד מתי ברזם

החלטה

מונחת לפניי בקשה לעיכוב הליכים ולחלופין לסילוק על הסף של התביעה שבכותרת. הבקשה הוגשה על ידי הנתבעת שתכונה להלן "המבקשת"; התובע יכונה להלן: "המשיב".

התביעה הוגשה על רקע הפרה נטענת מצד המבקשת של זכויות המשיב בפטנט ישראלי שמספרו 230438 בתחום השתלים הדנטליים (להלן: " הפטנט"). הפטנט הוגש ביום 13.1.14 ונרשם ביום 31.10.15. בין יתר הסעדים שהתבקשו בתביעה עתר המשיב: להורות למבקשת להימנע מהפרת זכויותיו ולהימנע מכל פעילות מסחרית שקשורה לפטנט; השבה מכוח עשיית עושר ולא במשפט; פיצויים בסך 1 מיליון ₪ בגין ההפרה; פיצויים עונשיים; ועוד.

סמוך לאחר הגשת התביעה, הגישה המבקשת את הבקשה מושא החלטה זו. בבקשה נטען כי ביום 25.8.16 הגישה המבקשת לרשם הפטנטים בקשה לביטול הפטנט (להלן: " בקשת הביטול"). עוד נטען שבקשת הביטול מצויה בשלב מתקדם בהינתן שהוגשו כתבי טענות, ובכלל זה הוגשה תגובת המבקש ביום 16.11.16, ובהתאם צפוי להיקבע דיון בפני רשם הפטנטים בעת הקרובה. לפיכך עתרה המבקשת לעכב את בירור התביעה מכיוון שאם תתקבל בקשת הביטול על-ידי רשם הפטנטים, אזי יישמט המסד מתחת לתביעת המשיב. המבקשת הפנתה להלכה הפסוקה וכן להוראות חוק הפטנטים, התשכ"ז-1967 (להלן: "חוק הפטנטים") באשר לסמכותו של בית המשפט להורות על עיכוב בירור התביעה עד לאחר הכרעת רשם הפטנטים בבקשת הביטול. עוד הוטעם שאין כל הצדקה לנהל הליכים כפולים באותה שאלה שדרושה להכרעה – קרי, מהו תוקף הפטנט – הן בפני בית המשפט והן בפני רשם הפטנטים, שכן בהעדר פטנט בר-תוקף לא יכולה להיות הפרה שלו ומשכך התביעה תתייתר.

המשיב מתנגד לבקשה ולעמדתו הבקשה דנן הוגשה בחוסר תום לב. בהקשר זה טען כי בקשת הביטול הוגשה למחרת פגישת משא ומתן שנערכה בין הצדדים ולאחר שנודע למבקשת על כוונת המשיב להגיש תביעה כנגדה. עוד נטען שהיעתרות לבקשה תוביל ליצירת "מירוץ סמכויות" פסול בין בית המשפט

לבין רשם הפטנטים ומכל מקום הגשת הבקשה נועדה להשגת יתרון דיוני בלתי ראוי. גם המבקשת הפנתה לפסיקת בית המשפט שתומכת, לעמדתה, בטענותיה.

המבקשת השיבה לתגובה וחזרה על טענותיה.

לאחר שנתתי דעתי למלוא טענות הצדדים, שבתי ועיינתי בכתבי הטענות, ויישמתי את ההלכה הפסוקה, הגעתי למסקנה שדין הבקשה לעיכוב הליכים להתקבל ו אסביר;

השאלה שדרושה להכרעה היא מה דינה של תביעה שמבוססת על הפרת פטנט, כאשר בעת הגשתה תלויה ועומדת בפני רשם הפטנטים בקשה קודמת בזמן לביטול אותו פטנט. שאלה זו נדונה באגב אורחא על ידי בית המשפט העליון (כב' השופט ש' לוין) ברע"א 2128/95 קונטרק ליין בע"מ נ' מפעלי ים המלח בע"מ (פורסם בנבו, 21.7.95) . באותו עניין נקבע כי בנסיבות מעין אלה, לבית המשפט יש סמכות להורות על עיכוב התביעה לטובת מיצוי ההליכים ברשם הפטנטים לפי שיקול דעתו. עוד נקבע שככלל יש להימנע מניהול הליכים מקבילים בעת ובעונה אחת בשתי ערכאות וכי בין יתר שיקוליו, על בית המשפט להביא בחשבון את משך הזמן שצפוי להימשך ההליך בפני רשם הפטנטים. בהקשר זה אפנה גם לסעיף 74 לחוק הפטנטים, שמהווה את המסגרת הנורמטיבית שעמדה בבסיסו של רע"א 2128/95 הנ"ל, שמורה כדלקמן:
"(א) הוגשה לרשם בקשה למחיקה לפי סימן ד' או בקשה לביטול לפי סימן ד' או לפי סימן זה בזמן שתלוי ועומד בבית המשפט הליך בשל הפרת אותו פטנט או ביטולו, לא ידון בה הרשם אלא ברשות בית המשפט.
(ב) ניתנה רשות, יחליט הרשם בבקשה לאחר שנתן לכל בעלי הדין באותו הליך הזדמנות להשמיע פניו טענותיהם.
(ג) נפתחו הליכים בבית המשפט בשל הפרת פטנט לאחר שהוגשה לרשם בקשה לביטולו או בקשה למחיקתו, יוסיף הרשם לדון בבקשה, אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת לענין זה".
(ההדגשה אינה במקור – א.א.)

עוד אפנה להוראת סעיף 191 לחוק הפטנטים שמורה כדלקמן:
"נתן בית המשפט רשות לרשם לדון בבקשת תיקון לפי סעיף 70 או בבקשות ביטול לפי סעיף 74, רשאי הוא לעכב את הדיון במשפט התלוי ועומד בפניו בענין אותו פטנט, לתקופה ובתנאים שקבע, אך כל בעל דין רשאי לפנות בכל עת לבית המשפט ולבקש שינוי צו העיכוב או ביטולו".

כן ראה: ת"א (מחוזי, ת"א) 21754-08-10 Elbax Video Ltd. (Japan) נ' Urmet Domus S.p.A. (פורסם בנבו, 14.9.16) וההפניות שם.

וביישום לענייננו;
מעיון בכתב התביעה עולה שכל כולו מבוסס על הפרת הפטנט ודוק; אם במסגרת ה הליך בבקשת הביטול יימצא כי מלכתחילה לא היה מקום למתן פטנט הרי שממילא נשמט המסד מתחת לתביעה במתכונתה הנוכחית. משכך, סבורני שטעמי מדיניות משפטית ובעיקר יעילות וחסכון בזמן שיפוטי יקר מצדיקים את עיכוב התביעה וזאת עד לאחר שיסתיים ההליך בבקשת הביטול. לא כל שכן, רשם הפטנטים הינו הגורם אשר ממילא מחזיק במומחיות ובכלים הטכניים לבירור שאלת תוקף הפטנט.

זאת ועוד; בעוד שבתביעה טרם הוגשו מלוא כתבי הטענות, הרי שהגשת כתבי הטענות בבקשת הביטול הושלמה ומכתבי הטענות בבקשה דנן עולה שהצדדים ממתינים לקביעת דיון בבקשת הביטול . לכן יש ממש בעמדת המבקשת שלפיה ההליך בפני רשם הפטנטים נמצא בשלב מתקדם, ולמצער לעומת השלב שבו מצויה התביעה. גם בכך טעם להיעתר לבקשה.

אבהיר שאין בידי לקבל את עמדת המשיב שלפיה היעתרות לבקשה תיצור "מירוץ סמכויות" שכן גם אם אקבל את הטענה כי קיים "מירוץ סמכויות" בין בית המשפט לבין רשם הפטנטים, ואיני קובע כך, אזי ממילא עסקינן בתולדה של החוק ועל כן אין בו, כשלעצמו, הצדקה לדחיית הבקשה.

ער אני לפסיקת בית המשפט (כב' השופט גינת) בעניין בש"א (חי') 3345/05 שלדות מפעלי מתכת בע"מ נ' אקהויז (פורסם בנבו, 17.3.05) שאליה הפנה המשיב בתגובתו. ואולם, באותו מקרה נדחתה בקשה לעיכוב הליכים בבית המשפט על יסוד בקשה לביטול פטנט שהוגשה על ידי צד ג' ולא על ידי מבקש העיכוב. דהיינו, באותו עניין המבקש טרם הגיש בקשת ביטול בעת שעתר לעיכוב הליכים ובכך שוני מהותי, שאינו מאפשר להקיש מנסיבות המקרה שם לנסיבות המקרה דנן ולא ראיתי בהחלטה האמורה משום מסד להתנגדות המשיב .

גם באשר לטענות המשיב לעניין תום לבה של המבקשת לא ראיתי ממש וממילא לא ראיתי בסמיכות המועדים, כשלעצמה, משום הוכחה לחוסר תום לב או משום מסד מוצדק לדחיית הבקשה.

על יסוד האמור לעיל אני מורה על עיכוב התביעה שבכותרת עד להחלטה אחרת. לעת הזו לא אדרש ליתר הבקשות שתלויות ועומדות בתיק זה וטענות הצדדים שמורות להם.

להסרת ספק; אין בהחלטה זו כדי לגרוע מזכותו של המשיב לעתור לביטול העיכוב בנסיבות המתאימות ובכפוף לכל דין.

המזכירות תשלח את ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"ט טבת תשע"ז, 17 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.