הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו פר"ק 20337-07-16

מספר בקשות: 14, 15, 18, 21, 23 –27, 29–31, 34–36, 39

בעניין:

ובעניין:

ובעניין:

ובעניין:

ובעניין:

ובעניין:

פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983

חוק העמותות, התש"ם-1980

עמותת התאחדות הסקי בישראל (בפירוק)
העמותה

עו"ד נמרוד טפר – בתפקידו כמנהל המיוחד של העמותה
המנהל המיוחד

1. גרגורי שרבקובסקי – בקשות 15 ו-36
ע"י ב"כ עו"ד יובל שדמי

2. אירנה ברנט – בקשה 18
ע"י ב"כ עו"ד גבריאל שקרוב

3. גנאדי גוטניק – בקשה 21
4. יורי פרברוב – בקשה 23

5. מקסים בביצקי – בקשות 24, 29, 34 ו-39
ע"י ב"כ עו"ד קלי בלקאר

6. ודים מסטינסקי – בקשה 25

7. אייל לסט
8. סטנלי רובינשטיין
ע"י ב"כ עו"ד יפתח אבן עזרא
המבקשים/ המתנגדים

רשם העמותות
ע"י ב"כ עו"ד שירי פוגל
רשם העמותות

כונס הנכסים הרשמי תל אביב
ע"י ב"כ עו"ד רונית שרגא ולטוך
הכנ"ר

החלטה

עניינה של החלטה זו בבקשות שונות הנוגעות למינוי חברי עמותת התאחדות הסקי בישראל (בפירוק) (להלן: "העמותה"), והשגות על הליכי בחירתם.

רקע לבקשה

ביום 11.7.2016 עתר רשם העמותות בבקשה לפירוק העמותה, לאחר שנמצאו בה ליקויים הקשורים בקבלת כספים שלא כדין, חשש לביצוע תשלומים לחברי ועד ההנהלה הזמנית של העמותה, והיעדר רישום כספים בספרי ה נהלת החשבונות. כן נטען בבקשה כי בין חברי העמותה התגלעו סכסוכים פנימיים רבים ומאבקי כוחות אשר מנעו, בין היתר, מהעמותה לתקן את מחדליה בהתאם להמלצת רשם העמותות.

העמותה לא התנגדה לבקשה וביום 10.11.2016 ניתן צו לפירוקה, במסגרתו מונה עו"ד נמרוד טפר לתפקיד מנהל מיוחד לעמותה (להלן: "המנהל המיוחד").

לאחר שבחן את פעילות העמותה ועל מנת לשמר את פעילות ענף הסקי ההישגי בישראל, סבר המנהל המיוחד, בעצה אחת עם מספר גורמים (אגף מינהל הספורט במשרד התרבות והספורט, הוועד האולימפי וכן רשם העמותות), כי עדיפה הבראת העמותה על פני פירוקה. משכך, עתר המנהל המיוחד בבקשה למתן הוראות במסגרתה יוסמך לפעול להבראת העמותה ו יבצע את הפעולות הבאות: בדיקת תקנון העמותה, תיקונו והתאמתו במידת הצורך; השלמת רצף דוחות העמותה; קביעת תנאי הקבלה לחברות ועדכון רשימת החברים; קיום בחירות והקמת מוסדות העמותה והסמכה לפעול מול התאחדות הסקי ה עולמית לצורך המשך קבלת תקציבים ממנה (להלן: "בקשת ההבראה").

בקשת ההבראה זכתה לתמיכת רשם העמותות והכנ"ר, ו אושרה ביום 5.1.2017 על-ידי כב' הנשיא אורנשטיין.

התיק הועבר לטיפולי ביום 3.9.2017.

בין לבין, ביום 9.7.2017, ובהמשך לצורך בשיקום העמותה, עתר המנהל המיוחד בבקשה לאישור תקנון חדש לעמותה (להלן: "התקנון החדש"). בין יתר השינויים שנערכו בתקנון החדש הוסכם כי תכלית העמותה תשונה כך שזו תתמוך ותעסוק בספורט הסקי ההישגי שאינו חובבני, החברות בעמותה תהא חברות אישית בשונה מחברות באמצעות עמותות, ונקבעו הליכי בחירות לחברות ראשונה בעמותה ולתפקידים במוסדותיה (חברי ועד, יו"ר ועוד).

עוד נקבע בתקנון החדש כי תיקבע תקופת צינון בת חמש שנים לחברים הקודמים של ועד העמותה, במהלכה לא יוכלו להיבחר אותם חברים לוועד העמותה או לתפקיד יו"ר בבחירות הראשונות. מגבלה זו הוצעה לאור החשדות שהעלה המנהל המיוחד בנוגע לשימוש לרעה שנעשה עובר לפירוקה של העמותה במשאביה לצרכים פרטיים של חלק מנושאי המשרה בה, כגון: מימון טיסות, חדרי מלון וטובות הנאה נוספות אשר שימשו, כנטען, את מנהלי העמותה הקודמים בשעה שמימון הספורטאים נעשה בעיקרו מכספי משפחותיהם.

טיוטת התקנון החדש הועברה להערותיהם של סגן ראש מינהל הספורט, מנכ"ל הוועד האולימפי, חברי הנהלת העמותה בעבר, מר סטנלי רובינשטיין (להלן: "רובינשטיין"), ויו"ר העמותה לשעבר מר אברהם לסט, ואף למספר חברי עבר בעמותה וביניהם מר גרגורי שרבקובסקי אביו של אחד הספורטאים הפעילים בענף הסקי התחרותי (להלן: "שרבקובסקי").

לאחר קבלת ההערות הועבר התקנון לבדיקת רשם העמותות עד שלבסוף גובש התקנון החדש בנוסחו הסופי. הכנ"ר תמך באישור נוסח זה וביום 7.9.2017 אושר על-ידי התקנון החדש.

בהמשך לכך, עתר המנהל המיוחד בבקשה נוספת שעניינה פרסום קול קורא להגשת מועמדות לחברות באסיפה הכללית של העמותה (להלן: "קול קורא להגשת מועמדות" או "הקול הקורא"). בבקשה צוין כי האסיפה הכללית של העמותה תהא אמונה על קיום הבחירות הראשונות למוסדות העמותה, וצורף לה עותק מנוסח הקול הקורא להגשת מועמדות ובו תיאור תפקיד החברות באסיפה, מטרות העמותה, הכישורים הנדרשים וכן הליך הקבלה ואופן הגשת המועמדות. בהתאם לקול הקורא היה על המועמדים להגיש טופס בקשה לחברות בעמותה בלווי קורות חיים ותשלום דמי חבר למשך שנתיים בסך של 2,000 ₪.

מפאת חשיבות הדברים יובא להלן חלק מנוסח הקול הקורא הדן בקריטריונים הדרושים ובאופן הקבלה כפי שהוצג למועמדים:
קול קורא להגשת מועמדות לחברות באסיפה הכללית של עמותת התאחדות הסקי בישראל (בפירוק)
...

הכישורים הנדרשים:
(1) בעלי רקע מתאים בנוגע לפעילות ספורט הישגי, ענף ספורט הסקי. (2) פעילות ציבורית ו/או התנדבותית. (3) ניסיון קודם בניהול ו/או פיקוח בפעילות דומה לזו של העמותה. (4) יכולת גיוס כספים והתרומות לפעילות העמותה (4) ידע וניסיון בתחום ניהול כספי ובתחום הכוונה ופיקוח על פעילות כספית (יתרון) (5) השכלה אקדמאית (יתרון).
יצוין כי אין הכרח לענות על כל הדרישות וכי תיתכן הזמנה לפגישה עם המנהל המיוחד טרם קבלת החלטה, כפוף לשיקולו של המנהל המיוחד. ההזמנה מופנית לנשים וגברים כאחד.

הליך קבלה:
למנהל המיוחד שיקול דעת בבחירת חברי האסיפה הכללית מתוך המועמדים שיגישו את מועמדותם וכן הוא רשאי לפנות ביוזמתו למועמדים נוספים ולהתחשב בשיקולים נוספים שאינם מנויים לעיל.
החלטת המנהל המיוחד לאחר התייעצות עם רשם העמותות, תובא לאישורו של בית המשפט המחוזי.

הבקשה ונוסח הקול הקורא הוגשו בהסכמת רשם העמותות ולאחר שזכו בתמיכת הכנ"ר אושר ו על-ידי ביום 15.10.2017.

מכאן הדיון בבקשה הנוכחית שעניינה, כאמור, אישור רשימת המועמדים המוצעת ובהתנגדויות לה . עוד אדרש במסגרת החלטה זו לבקשות העוסקות במסירת מידע אודות ניקוד ודירוג המועמדים על-ידי המנהל המיוחד.

הבקשה לאישור רשימת החברים החדשים לעמותה וההתנגדויות לה

ביום 19.11.2017 הגיש המנהל המיוחד, בהסכמת רשם העמותות, בקשה לאישור רשימת חברי האסיפה הכללית החדשים בעמותה אשר נבחרו בהתאם לקריטריונים והליך הקבלה המפורטים בקול הקורא. עיון בבקשה מעלה, כי לאחר שפורסם הקול הקורא להגשת מועמדות, הגישו 77 מועמדים בקשותיהם להצטרף לחברות בעמותה, וכי המנהל המיוחד המליץ על קבלת 26 מועמדים מתוכם כחברים בעמותה (נספח א' לבקשה מיום 19.11.2017).

עוד נטען בבקשה, כי להערכת המנהל המיוחד, הליכי הגשת המועמדות נקלעו למאבקי שליטה עתידיים בעמותה כפי שארע ב עבר, עובר לפירוקה של העמותה . הדבר בא לידי ביטוי בהגשת בקשות סרק מצד גורמים שאינם עומדים בתנאי הקול הקורא, הגשת בקשות על-ידי מספר בני משפחה אחת, חשש כי דמי הרישום עבור מועמדים אחדים שולמו על-ידי אחרים ועוד. משכך, ולאחר שנבחנו המועמדים על-ידי המנהל המיוחד ורשם העמותות, סבר מנהל המיוחד כי יש ברשימה המוצעת על-ידו כדי לסייע לעמותה בהבראתה ולמנוע הישנות מאבקי הכוחות הפנימיים שאירעו טרם נכנסה העמותה להליכי חדלות פירעון.

בנוסף, עתר המנהל המיוחד למתן סעדים הקשורים להליכי הבחירות בעמותה, לרבות: השבת דמי החבר למועמדים שלא נבחרו, כינוס אסיפת בחירות לוועד וליו"ר העמותה, וסעדים נוספים כמפורט בסעיף 19 לבקשה.

הבקשה הועברה לעמדת כנ"ר, ברם עוד בטרם זו הוגשה, עתרו מועמדים שונים - אשר רובם לא נכללו ברשימת המועמדים המומלצת על-ידי המנהל המיוחד ורשם העמותות - בבקשות שונות שעניינן השגה על הליכי הבחירה.

כאן המקום לציין כי עתירתם של מספר מועמדים אשר מועמדותם נדחתה תחילה, נבחנה בשנית על-ידי המנהל המיוחד על יסוד המידע החדש שנמסר בבקשותיהם, ובהמלצת רשם העמותות התקבלו 6 מועמדים נוספים (ראו החלטתי מיום 4.12.2017 בבקשה מספר 27). היינו, רשימת המועמדים הסופית אותה מבקש המנהל המיוחד לאשר מונה 32 מועמדים.

אשר ליתר המועמדים יצוין, כי עיון בבקשותיהם מעלה כי מרביתם משיגים על הליך הבחירה על-ידי המנהל המיוחד בטענה כי הם לא זכו להסבר או נימוק מדוע נדחתה בקשתם להתקבל כחברים בעמותה.

לצורך הדיון אפנה להצגת הטעמים הספציפיים שהועלו על ידי המועמדים בהתנגדויות בהתאם לבקשות השונות:

בקשה מספר 15 – בקשה שהוגשה על-ידי שרבקובסקי להורות למנהל המיוחד לאשר קבלתם של המועמדים הבאים: אירנה שרבקובסקי (רעייתו); אלה גלוחובסקי; ניקול גלוחובסקי; ליאונד גלוחובסקי; ילנה שמידט שילקורט; סילבי שמידט שילקורט; יבגני ביילן ואלונה ביילן.
להשלמת התמונה יצוין, כי חברותו של מר יבגני ביילן אושרה בהמשך לאחר שעמד בהנחיות הגשת המועמדות והגיש עותק ממסמך קורות החיים כנדרש.

לגישת שרבקובסקי, המועמדים הנ"ל עומדים בקריטריונים המפורטים בקול הקורא להגשת מועמדות וכי לחלקם ניסיון זהה לאלו שנכללו ברשימת המועמדים המומלצים על-ידי המנהל המיוחד ורשם העמותות, ומשכך יש להורות על צירופם לחברות בעמותה.

זאת ועוד, שרבקובסקי טען כי פנה ביוזמתו לחלק מהמועמדים שאת חברותם מבקש לאשר ועניין אותם בהגשת המועמדות, וכי המועמדים הביעו תמיכה בכוונותיו בנוגע לעתיד העמותה, ברם למעט היכרות מקצועית עם אותם מועמדים אין לו כל היכרות עמם.

בקשה מספר 18 – בקשת המועמדת הגב' אירנה ברנט (להלן: " ברנט") שעניינה להורות על קבלתה כחברה בעמותה וזאת בשל ניסיונה בענפי ספורט שונים והשכלתה האקדמית – תואר ראשון במנהל עסקים. ברנט טענה עוד כי מועמדותה נפסלה ללא כל נימוק או הסבר מטעם המנהל המיוחד וכי אין הדבר עומד בקנה אחד עם השקיפות לה נדרשת העמותה.

בקשה מספר 21 – בקשת המועמד מר גנאדי גוטניק (להלן: " גוטניק") שעניינה להורות על קבלתו כחבר בעמותה בשל היותו מנכ"ל עמותת "צלילי הבמה" ובהיותו בעל ניסיון בגיוס כספים לעמותות, ידע כלכלי וזיקה לתחום הסקי.

בקשה מספר 23 – בקשת המועמד מר יורי פרברוב (להלן: " פרברוב") שענינה להורות על קבלת חברותו בעמותה בשל היותו בעל השכלה אקדמאית בכלכלה ובעל ניסיון בתחום קידום פרויקטים וניהול. עוד נטען בבקשה כי ככל שיתקבלו מספר רב יותר של מועמדים יהיה בכך כדי להגדיל את קופת העמותה בשים לב לדמי החבר השנתיים שעל החברים לשלם ומשכך יש להורות על קבלתו ועל קבלת מועמדים נוספים אשר נדחו.

בקשה מספר 24 – בקשת המועמד מר מקסים בביצקי (להלן: "בביצקי") שעניינה להורות על קבלתו כחבר בעמותה וזאת לאור ניסיונו בתחום גיוס כספים וניהול וכן בשל העובדה כי הוא משמש כיו"ר עמותת "תנועת ראשונים" העוסקת בסיוע לנזקקים. בביצקי טען בנוסף כי יש לו זיקה לתחום הספורט וניסיון בסקי ויכולותיו המקצועיות והכלכליות יוכלו לתרום משמעותית להבראת העמותה.

בנוסף עתר בביצקי לסעדים שונים הקשורים להליך בחירת המועמדים ולמסירת מידע בעניינם כפי שיפורט בהמשך.

בקשה מספר 25 – בקשת המועמד מר ודים מסטינסקי (להלן: " מסטינסקי") לאשר חברותו בעמותה בשל ניסיונו בארגון אירועים ספורטיביים ותחרויות בינלאומיות בענפי ספורט שונים ובשל יכולתו המקצועית לתרום לקידום העמותה.

בקשה מספר 26 – בקשתם של מר אייל לסט (להלן: " לסט") ורובינשטיין, שעניינה להורות על קבלתו של לסט כחבר בעמותה ולאפשר לרובינשטיין להיבחר למוסדות העמותה, בדגש על ועד העמותה במסגרת הבחירות הראשונות. עוד מבוקש להורות כי עד אשר יידונו כל בקשות המועמדים לגבי קבלתם, לא יתקיימו הבחירות למוסדות העמותה.

לסט טען כי יש להורות על קבלתו כחבר בעמותה מאחר ושימש כספורטאי עבר ומאמן וכי מועמדותו נדחתה בשל כך שחברותו של אביו אושרה, וכי זו אינה צריכה לעמוד לו לרועץ ולשמש מחסום לקבלתו ויש בכך משום שרירותיות והיעדר הצדקה עניינית לדחיית מועמדותו.

רובינשטיין טען כי במסגרת תכתובות בינו לבין המנהל המיוחד נודע לו כי הוא מנוע מלהיבחר בבחירות למוסדות העמותה מאחר ששימש בעבר כנציג העמותה בארגון התאחדות הסקי העולמית. רובינשטיין ציין כי הוא מודע להנחיות סעיף 1(4) לתוספת לתקנון החדש לעניין הבחירות הראשונות ולתקופת הצינון החלה על בעלי התפקיד הקודמים בעמותה, ברם טען כי לא נשא בשום תפקיד רשמי בחמש השנים שקדמו להליך הפירוק, לא שימש כחבר ועד ולא היה בעל זכות חתימה בחשבון הבנק של העמותה.

רובינשטיין טען עוד כי עיקר פועלו בעמותה בעבר התמצה בסיוע בהתנהלות מול ארגון התאחדות הסקי העולמית בשל כך שהוא דובר אנגלית כשפת אם ויש לו היכרות עם הארגון וה גורמים העומדים בראשו. משכך סבר רובינשטיין כי פסילת מועמדותו על יסוד התוספת לתקנון אינה עולה בקנה אחד עם הוראות התקנון והגדרת "בעל תפקיד" בו.

בקשות העוסקות במסירת מידע הנוגע לניקוד ודירוג המועמדים

כאמור לעיל, אדון להלן בבקשות נוספות שעניינן במסירת מידע בנוגע להליך הגשת המועמדות, ניקוד ודירוג המועמדים. מאחר ובקשות אלו זהות במהותן ובסעדים הדרושים, אתייחס אליהן במאוחד.

בקשות מספר 24, 29, 30, 34, 36 ו-39 – בקשות המועמדים שרבקובסקי, בביצקי ומר בוריס פרלמן (להלן: " פרלמן") שעניינן לחייב את המנהל המיוחד לפרט אלו שיקולים מקצועיים הנחו אותו בבחירת כל אחד מן המועמדים המומלצים ואלו שיקולים נשקלו כאשר נפסלו המועמדים שלא נבחרו; וכן להורות למנהל המיוחד לפרט את הניקוד והדירוג שקיבלו המועמדים המפורטים בסעיף 4 לבקשה מספר 24, מהו אופן ומועד ביצוע התשלום מטעמם, מועד העברת קורות החיים וטופס הבקשה, כיצד הגישו בקשותיהם ובאמצעות מי.

במסגרת בקשות 24, 29, 34 ו-39 טען בביצקי כי קיים חשש לפיו מספר מועמדים שהתקבלו כחברים לעמותה הגישו את בקשותיהם לאחר המועד הסופי שפורסם בקול הקורא וב ניגוד לתנאים הקבועים בו. עוד נטען על-ידו, כי יש להורות על חשיפת המידע הנוגע לקבלת החברים על מנת לשמור על ניהול ישר וגלוי בהליך הבראת העמותה.

תגובת המנהל המיוחד

בתגובתו טען המנהל המיוחד כי בחינת המועמדים נעשתה באופן ענייני בהתאם לקריטריונים שפורסמו בקול הקורא ולנתונים שמסרו המועמדים בבקשותיהם. בקשתו של כל מועמד נבחנה בקפידה וזכתה לניקוד פרטני בתחום שבין 0–11 נקודות, כאשר רשימת המועמדים המומלצים כוללת מועמדים שצברו 6 נקודות לפחות. עוד ציין המנהל המיוחד כי אף מועמד לא זכה לניקוד רק בשל היותו עוסק בתחום הסקי החובבני.

עוד טען המנהל המיוחד כי אין כל יתרון או צורך בקבלת מספר רב יותר של מועמדים והשאת קופת העמותה באמצעות גביית דמי חבר מידיהם, שכן הדבר יפגע ביציבות העמותה ויגביר את החשש להישנות הסכסוכים הפנימיים בעמותה, דבר אשר הוביל בעבר לפירוקה. זאת ועוד, המנהל המיוחד הבהיר כי בחירת רשימת החברים לעמותה אינה מהווה סוף פסוק בעניין ואינה מונעת קבלת חברים חדשים בעתיד, שכן בהתאם לתקנון החדש, לאחר שיקומה של העמותה יהיו רשאים מוסדותיה לקבל החלטות בדבר קבלת חברים נוספים לעמותה לפי שיקול דעתם ובהתאם לתקנון. משכך, לא יגרם כל עוול או נזק בלתי הפיך לכל אותם מועמדים שבקשתם סורבה.

המנהל המיוחד סבר כי קיימת חשיבות רבה בהשלמת הליך בחירת המועמדים בהקדם האפשרי וזאת ממספר טעמים: ראשית, הימצאותה של התאחדות ספורט אולימפית במצב של פירוק ובפיקוח בית-המשפט לאורך זמן עלולה ליצור קשיים בהמשך חברותה של העמותה בארגונים אולימפיים עולמיים; שנית, בתקופת ביניים זו, בה טרם נבחרו חברי ומוסדות העמותה קיים קושי בפעילות העמותה ובסיוע לספורטאים אולימפיים ישראלים, ושלישית, בהינתן כי העמותה עברה ממסלול פירוק למסלול הבראה מן הראוי לקצר את תקופת הפירוק ככל הניתן ולהחזיר את העמותה לפעילות תקינה.

עוד הדגיש המנהל המיוחד כי קופת העמותה דלה, למעט דמי החברות שהופקדו כתנאי לקבלה לחברות בעמותה המוערכים בכמה אלפי ₪, ואשר מיועדים להכנת מאזנים ודוחות כספיים.

בנוסף לעמדה העקרונית שהציג המנהל המיוחד, הוגשה על-ידו התייחסות פרטנית לבקשות השונות כפי שיפורט להלן:

בתגובה לבקשתו של שרבקובסקי (בקשה מספר 15), השיב המנהל המיוחד, כי בדומה להתנהלות העמותה עובר לכניסתה להליכי חדלות פירעון, הליך הגשת המועמדויות הנוכחי נקלע אף הוא למאבקי שליטה עתידית בעמותה. הדבר בא לידי ביטוי, בין היתר, בהגשת בקשות מצד גורמים שעל פני הדברים אינם עומדים בתנאי הקול הקורא, תשלום במזומן שבוצע בגין החברות בעמותה באופן המעלה חשש כי לא כל המועמדים שילמו את דמי הרישום מכיסם, הגשת בקשות על-ידי שלושה וארבעה בני משפחה אחת, ועוד.

אשר לבקשה לקבלת המועמדים המפורטים בסעיף 7 לבקשת שרבקובסקי, טען המנהל המיוחד כי יש לדחות את הבקשה מאחר ומועמדים אלה אינם עומדים בתנאי הקול הקורא. כך, למשל, המועמדת אילונה ביילן לא הגישה קורות חיים, ובקשותיהן של בני משפחת גלחובסקי חסרות פרטים המעידים על יכולות ניהוליות או כספיות כנדרש משכך נוקדו מתחת לרף ההמלצה. זאת ועוד. המנהל המיוחד סבר כי אין מקום לקבל מספר בני משפחה אחת כחברים בעמותה, ברם הבהיר כי ממילא אין בנמצא מספר בני משפחה אחת שעמדו בקריטריונים.
אשר למועמדותם של ה"ה שמידט שילקרוט, הרי שאלה נתמכו בקורות חיים זהים, כלליים ו בלתי מפורטים ומשכך גם הן זכו לניקוד נמוך ובקשותיהן נדחו.

אשר למועמדותה של אירנה שרבקובסקי, נטען כי המנהל המיוחד בשיתוף עם רשם העמותות, בחן את נתוניה וניקד את מועמדותה בציון 5 ללא קשר לקרבתה המשפחתית לבעלה, ומשכך דין הבקשה להידחות.

במסגרת תשובתו לתגובה הוסיף שרבקובסקי כי הבחינה והניקוד של המועמדים נעשו באופן שרירותי וכוללני שאינו מעריך נכונה את כישוריו של כל מועמד ומועמד. כך, לא הובהר מדוע זכתה אירנה שרבקובסקי לציון 5, בעוד שנתוניה מעידים כי היא ראויה להיבחר לחברות בעמותה.

בתגובה לבקשת ברנט (בקשה מספר 18), השיב המנהל המיוחד כי הבקשה אינה מגלה מידע נוסף על המפורט בבקשה להגשת מועמדות. קורות החיים שהוגשו אינן משקפים יכולת גיוס כספים ותרומות, ידע וניסיון בניהול כספים, ניסיון בניהול ופיקוח ופעילות בספורט הישגי בענף הסקי.

במסגרת תשובתה לכך טענה ברנט כי עיון ברשימת המועמדים שנבחרו מעלה כי ישנו עיוות בייצוג הנשי בעמותה שכן מנויות ברשימה רק 3 נשים מתוך 33 המועמדים שנבחרו ואף מטעם זה יש להורות על קבלתה.

בתגובה לבקשת גוטניק (בקשה מספר 21), נטען על-ידי המנהל המיוחד כי הבקשה אינה מגלה מידע נוסף על המפורט בבקשה להגשת מועמדות, וכי לגוטניק אין קשר לפעילות ספורט הישגי.

בתגובה לבקשת פרברוב (בקשה מספר 23), נטען על-ידי המנהל המיוחד , כי בהתאם לקורות החיים שהוגשו, פרברוב בעל תואר במנהל עסקים, בוגר קורס ברמנים ועובד כיום כמנהל בחברת הפקות וקידום מכירות. בקשתו אינה עומדת בסף הקריטריונים הדרושים ואינה מגלה מידע חדש, משכך סבור כי דינה להידחות.

בתגובה לבקשות בביצקי ומסטינסקי (בקשות מספר 24 ו-25) , השיב המנהל המיוחד כי דין הבקשות להידחות מאחר ובביצקי ומסטינסקי הגישו מסמכי קורות חיים קצרים שאינם מגלים כל פרטים או נתונים כפי שנדרש בקריטריונים בקול הקורא.

בתגובה לבקשות לסט ורובינשטיין (בקשה מספר 26) , השיב המנהל המיוחד כי קורות החיים שהוגשו מטעמו של לסט אינם עומדים בקריטריונים. כך, למשל, המועמד אינו עוסק בפעילות ציבורית או התנדבותית, נעדר ניסיון קודם בניהול או פיקוח על עמותות ויכולת גיוס כספים. זאת ועוד, בהינתן כי אביו של אייל לסט התקבל לחברות בעמותה, קיים קושי בקבלת קרובי משפחה לחברות בעמותה.

אשר לבקשתו של רובינשטיין נטען, כי חרף קבלתו לרשימת המועמדים המומלצים נראה כי לא ניתן לאשר מועמדותו. בשים לב להוראת סעיף 5(א) לתקנון החדש לפיו ספורטאי פעיל בספורט הסקי לא יהיה חבר בעמותה. מאחר ורובינשטיין רשום כספורטאי פעיל בהתאחדות הסקי העולמית, הלה אינו עומד בתנאי הסף הדרושים לאישור חברותו בעמותה. לבסוף, צרף המנהל המיוחד רשימת מועמדים מומלצים מעודכנת ובה הופיע שמו של רובינשטיין תוך הפנייה להערת שוליים בה צוין כי מועמדותו תומלץ בכפוף להסכמתו למחיקת שמו כספורטאי פעיל בהתאחדות הסקי העולמית.

המנהל המיוחד התנגד לבקשתו של רובינשטיין לאפשר לו להיבחר למוסדות העמותה, בטענה כי עובר לפירוק העמותה שימש רובינשטיין כאחד ממנהליה ונושאי המשרה החשובים בה שכן היה אמון על תקציבה. כמו כן, בהחלטת בית-המשפט מיום 5.9.2017 נדחתה בקשתם של אברהם לסט ורובינשטיין להשיג על הקבוע בסעיף 4(א) לתקנון החדש לפיו בבחירות הראשונות לא יוכלו להיבחר מועמדים אשר כיהנו כבעלי תפקיד בוועד העמותה בחמש שנים שקדמו לפירוקה. לפיכך מנוע רובינשטיין מלהיבחר למוסדות העמותה וזאת בהתאם להנחיות התקנון החדש.

אשר על כן לא מצא המנהל המיוחד לשנות מהמלצתו וסבר כי דין הבקשות להידחות.

בתשובתם לתגובה חזרו לסט ורובינשטיין על טענותיהם בנוגע להליך בחירת המועמדים כפי שנעשה על-ידי המנהל המיוחד. בעניינו של לסט נטען כי כישוריו עולים בהרבה על פני כישורים של שאר החברים שמועמדותם הומלצה וכי עולה החשש שמא חברותו נפסלה בשל היותו בנו של אברהם לסט.

אשר לקבלתו של רובינשטיין לחברות בעמותה נטען , כי פרשנותו של המנהל המיוחד לתקנון החדש לעניין "ספורטאי פעיל" בהקש ר של רובינשטיין הינה שגויה, שכן רובינשטיין שהינו בן 75, מתחרה בסקי במסגרת חובבנית בקרב סניורים (ותיקים) ומשכך אינו בחזקת ספורטאי פעיל כמשמעותו בתקנון החדש, אשר מונעת הימנו להיבחר לחברות בעמותה.

לגבי זכותו של רובינשטיין להיבחר לעמותה נטען כי הוא מעולם לא כיהן בתפקיד רשמי בעמותה ואותם אי הסדרים הנטענים שאירעו בעמותה אינם נוגעים לו. משכך, אין כל טעם ענייני שלא לאפשר לו להיבחר לוועד בבחירות הראשונות בעמותה.

אשר למסירת המידע בנוגע לניקוד המועמדים ודירוגם (בקשות מספר 24, 29, 30, 34, 36 ו -39), הביע המנהל המיוחד התנגד ות למסירת טבלת הניקוד של כל המועמדים לחברות בעמותה מאחר וסבר כי יש בכך כדי להוות פגיעה מיותרת ובלתי מידתית בפרטיותם של מועמדים אחרים שבביצקי, פרלמן ושרבקובסקי אינם מייצגים אותם. בנוסף, לגישת המנהל המיוחד היעתרות לבקשה תעכב באופן משמעותי ומיותר את הליך שיקום העמותה .

המנהל המיוחד שב והדגיש כי הליך בחירת המועמדים החל בפרסום קול קורא שתנאיו אושרו על-ידי בית-המשפט. מועמדותם של המועמדים נבחנה בהתאם לקריטריונים בקול הקורא, בפיקוח רשם העמותות, ולאחר שנבחרו המועמדים אף נערך עיון חוזר על-ידי המנהל המיוחד ורשם העמותות בבקשתם של המועמדים שנדחו ועתרו לבית-המשפט. במסגרת העיון החוזר ולאחר מסירת מידע נוסף על-ידם, אושרו חברים נוספים.

עוד טען המנהל המיוחד כי בהתאם להוראות חוק הספורט, התשמ"ח-1988 (להלן: "חוק הספורט") אין לראות בעמותה כרשות ציבורית כהגדרתה בחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 (להלן: "חוק חופש המידע") מאחר והעמותה אינה זוכה לתמיכה כספית מכוח חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 או מכוח החוק להסדר ההימורים בספורט, התשכ"ז-1967 וכי מחזור עסקיה השנתי אינה עולה על 1.5 מיליון ₪ בשנה.

מכל מקום טען המנהל המיוחד, ואף שאין לראות בעמותה כרשות ציבורית שמכוחה יש להחיל עקרונות כלליים של שיטת המשפט הציבורי כגון עקרון השקיפות והלכות מחמירות הנוגעות להליכי הבחירה, הרי שגם אם אלו חלים עליה , בהינתן שחשיפת המידע האישי בקרב כל המועמדים תפגע בפרטיותם של המועמדים, הרי שחל איסור על מסירת מידע זה בהתאם להוראות חוק חופש המידע.

בנוסף, ציין המנהל המיוחד , כי יש לאזן בין עקרונות כללי ים של שקיפות לבין הנחיצות במיצוי הסיכויים להשלים את הליך הבראת העמותה בהקדם האפשרי וזאת לאור הקשיים הבאים: ראשית, קופת הפירוק ריקה וספק אם ניתן להמשיך ולממן הליכים מורכבים אלו, ושנית, המשך הימצאות העמותה בהליכי פירוק עלול להוביל לביטול חברותה בהתאחדות הסקי העולמית. לראיה, לאחרונה נדחתה בקשת העמותה מהתאחדות הסקי העולמית לסיוע כספי עבור הספורטאי שיצא לייצג את ישראל באולימפיאדת החורף שהתקיימה בחודש שעבר בדרום קוריאה. עוד צוין כי בקרוב עתידה ההתאחדות העולמית לקיים דיון בוועדת הכספים במעמד העמותה ורצוי כי הליך בחירת חברים למוסדות העמותה יושלם עובר למועד קיום דיון זה.

תגובת רשם העמותות

רשם העמותות סבר כי יש לאשר את רשימת המועמדים המומלצים על-ידי המנהל המיוחד ולדחות הן את בקשות המתנגדים והן את הבקשות העוסקות במסירת מידע אודות ניקוד ודירוג המועמדים. לשיטתו, אמנם עסקינן בעמותת ספורט המקדמת את ענף הסקי ההישגי, ברם, מדובר בתחום בעל פעילות מצומצמת ביותר לאור תנאיי האקלים בישראל. ראייה לכך ניתן לראות בדוח הכספי האחרון של העמותה שהוגש בשנת 2014 בה עמד מחזור פעילות שנתית על סך של 218,501 ₪.

ככלל, בעמותות גדולות בעלות נפח פעילות גדול יותר ומחזור כספי משמעותי של מיליוני ₪, נקטו בתי-המשפט בהליך הקמת ועדות איתור המורכבת מבעל התפקיד, נציג רשם העמותות ונציג נוסף, זאת לצורך בחירת חברי עמותה חדשים במסגרת הליכי הבראה. יחד עם זאת, ובשים לב לאופי וגודל העמותה בה עסקינן, סבר רשם העמות ות כי ההליך בו נקט המנהל המיוחד בהתייעצות עם הרשם, הינו מיטבי וראוי ואין הצדקה ואף לא מימון מתאים לנקיטת הליך אחר בעלות כספית נכבדת, שקופת הפירוק אינה מאפשרת לעמוד בה.

עוד סבר הרשם כי עם כינון מוסדות העמותה והבראתה, תעמוד בפני כל אחד מהמועמדים האפשרות להציג מועמדותו כחבר בעמותה אף אם לא נבחר עתה, והכל בהתאם להוראות הדין והתקנון החדש.

אשר לבקשה למסירת הניקוד הפרטני של כל מועמד ביחס לנתונים האישיים שהועברו, סבר הרשם כי יש לדחותה, מאחר והיא עלולה להוות פגיעה בזכות לפרטיות של כלל המועמדים. בנוסף, יש בכך כדי להוביל לפתיחת פתח לדיונים ממושכים שיפגעו באפשרות להבריא את העמותה תוך פרק זמן סביר.

לעניין יתר הסעדים המבוקשים מהמנהל המיוחד בנוגע למסירת המידע ביחס לכל המועמדים, סבר הרשם כי דין אלו להידחות מאחר ועלות הטיפול שתידרש מהמנהל המיוחד הינה גבוהה ואינה מידתית בהשוואה לתועלת שתצמח ממסירת הנתונים.

הרשם סבר עוד כי יש ליתן משקל לטענת המנהל המיוחד לפיה העמותה נקלעה שוב למאבקי שליטה עתידיים והפעם במסגרת הליכי בחירת חבריה וכי הדבר בא לידי ביטוי בהגשת מועמדות על-ידי מי שאינם עומדים כלל בתנאי הקול הקורא. משכך סבר הרשם כי אין להיעתר להתנגדויות המועמדים.

בנוסף הביע הרשם עמדתו הפרטנית בנוגע להתנגדויות השונות:

בכל הנוגע לבקשתו של שרבקובסקי (בקשה מספר 15) הוסיף הרשם כי יש טעם לפגם בהתנהלות שרבקובסקי שכן נמצא מתאים להיכלל ברשימת המועמדים המומלצים ועם זאת הגיש בקשה בשמם של 8 מועמדים אחרים לקבלם לרשימת החברים המומלצים חרף העובדה שחלקם אינם עונים על מרבית הקריטריונים הדרושים. בנוסף, תהה הרשם מדוע שרבקובסקי מצא לנכון לציין בבקשתו כי פנה למועמדים אלו באופן אישי בבקשה כי יציעו מועמדותם. משכך, מצטרף הרשם לחשד שהעלה המנהל המיוחד לפיו הגשת הבקשה דנן מהווה ניסיון עתידי להשתלטות על העמותה וכי זו נקלעה בשנית למאבקי שליטה פנימיים שיביאו לפירוקה כפי שארע בעבר.

אשר למועמדים המוצעים על-ידי שרבקובסקי, הצטרף רשם העמותות לעמדת המנהל המיוחד לפיה הם אינם עומדים בקריטריונים הדרושים וסבר אף הוא כי דין הבקשה להידחות.

בכל הנוגע לברנט (בקשה מספר 18) הצטרף הרשם להמלצת המנהל המיוחד לפיה ברנט אינה עומדת בסף הכישורים הנדרש , שכן אינה בעלת רקע מתאים לפעילות בספורט הישגי בתחום הסקי, אינה בעלת ניסיון קודם בניהול ופיקוח בפעילות דומה לזו של העמותה ונעדרת ידע בתחום ניהול כספי והכוונה ופיקוח על פעילות כספית.

באשר לגוטניק (בקשה מספר 21), סבר הרשם, כי הוא אינו בעל רקע מתאים לפעילות בספורט הישגי. גוטניק משמש כמנכ"ל עמותת צלילי הבמה, משרה בשכר שאינה מהווה פעילות התנדבות ית או ציבורית. בנוסף, לאחר בדיקה שביצע הרשם נמצא כי העמותה בה עובד גוטניק אינה מקבלת תרומות משכך אינו בעל ניסיון בגיוס כספים לעמותות. לפיכך הצטרף הרשם לעמדת המנהל המיוחד.

באשר לפרברוב (בקשה מספר 23), סבר הרשם כי הוא אינו עומד בסף הקריטריונים הנדרש שכן הישגיו הספורטיביים לא פורטו וכי העובדה כי הוא מחזיק בתואר בכלכלה ותורם אישית לספורטאי הפעיל איתמר בירן, אין בה כדי להוות טעם מספיק לקבלתו כחבר לעמותה.

באשר לבביצקי (בקשה מספר 24), סבר הרשם כי דין הבקשה להידחות. הרשם ציין כי מבדיקות שערך, עמותת תנועת ראשונים אשר בביצקי ציין בבקשתו כי הינו יו"ר של ה, הינה עמותה אשר טרם נרשמה. זאת ועוד, נטען כי בביצקי הינו מייסד עמותת "צא במחול" שמבדיקה בעניינה עולה כי דוחותיה ומסמכיה לשנת 2016 טרם הוגשו לרשם העמותות.

בנוסף נטען כי יש לדחות את בקשתו של בביצקי על הסף מאחר וקורות החיים שהוגשו על-ידו לקוניים, וכל ש צוין בהם הוא כי מעוניין הוא לתמוך ולתרום בקידום הסקי בישראל.

באשר לודים מסטינסקי (בקשה מספר 25), נטען כי הוא לא פרט פעילות ציבורית או התנדבותית, לא הראה כי הוא בעל ניסיון קודם בניהול בפיקוח ובעל יכולת גיוס כספים ותרומות לפעילות העמותה. בנוסף, מסטינסקי אינו בעל תואר אקדמאי וידע וניסיון בתחום ניהול כספים. משכך הצטרף הרשם לעמדת המנהל המיוחד לפיה הוא אינו עומד בסף הקריטריונים הנדרש.

אשר לאייל לסט ורובינשטיין (בקשה מספר 26) , הוסיף הרשם כי בחינת קורות החיים שהגיש מעלה כי חסר פירוט בדבר פעילות התנדבותית או ציבורית, ניסיון קודם בניהול או פיקוח על פעילות הדומה לזו של העמותה וכן ניסיון בגיוס כספים ותרומות לעמותה. משכך דין בקשתו להידחות.

בעניינו של רובינשטיין הוסיף הרשם כי יש לדחות בקשתו להיבחר למוסדות העמותה בכלל ולוועד העמותה בפרט, מאחר ורובינשטיין שימש כבעל תפקיד בעמותה. בניגוד לאמור בבקשה, עיון בתיק העמותה, בדוחות ובמסמכים האחרונים שהוגשו על-ידה העלה כי רובינשטיין שימש בשנת 2013 כחבר ועדת ביקורת והוא חתום על המלצות ועדת הביקורת לדוחותיה הכספיים של העמותה לשנים 2010–2012 (נספח 1 לתגובת רשם העמותות).

עוד הוסיף הרשם כי בהתאם לחוק העמותות, התש"ם-1980 (להלן: "חוק העמותות"), תפקיד ועדת הביקורת הינו, בין היתר , לבדוק את תקינות פעולות העמותה ומוסדותיה, לעמוד על ליקויים בניהולה, לבקר את עניינה הכספיים ועוד. ה ליקויים המפורטים בבקשת הפירוק, ואשר הביאו לפירוקה של העמותה, מצביעים על כך כי רובינשטיין לא פעל כמצופה מחבר ועדת ביקורת.

בנוסף ציין הרשם כי עובר לפירוקה שימש רובינשטיין כאיש הקשר בינה לבין התאחדות הסקי העולמית. כמפורט בבקשת הפירוק, מדוח המועצה להסדר הימורים בספורט עולה, בין היתר, קיומם של אי סדרים בפעילות העמותה, ונמצא כי סך של 600,000 ₪ שהגיע מהתאחדו ת הסקי העולמית לא נכלל ברישומי הנהלת החשבונות של העמותה ומשכך ספריה לא שיקפו את מצבה החשבונאי האמיתי. לאור זאת , סבר הרשם כי אין לאפשר חברותו של רובינשטיין במוסדות העמותה.

עמדת הכנ"ר

הכנ"ר תמך ברשימת המועמדים המומלצים על-ידי המנהל המיוחד ורשם העמותות וסבר כי אין מקום להתערב בשיקוליהם המקצועיים שכן נראה כי אלה בחנו כראוי כיצד ובאיזה מתכונת יש להבריא את העמותה תוך בחירת מועמדים שיטיבו עמה.

אשר למסירת המידע סבר הכנ"ר כי דין הבקשה להידחות וזאת מהטעמים הבאים: ראשית, קביעת הקריטריונים נעשתה באופן הנהוג בעמותות הקשורות לתחום הספורט ואין המדובר בתבחינים חדשים, וכי קביעתם נעשתה ב הסכמת רשם העמותות ובהתאם לשיקול דעתו של המנהל המיוחד ואין לפגוע בסופיות החלטותיהם בעניין.

שנית, היעתרות לבקשה תהווה פגיעה בהגנת הפרטיות של המועמדים וזאת מבלי שנתבקשה או התקבלה הסכמתם לחשיפת פרטיהם האישיים.

שלישית, יש לזכור כי עסקינן בהליכי חדלות פירעון שבמסגרתם יש לפעול לקידום הליך ההבראה בהקדם האפשרי. היעתרות לבקשה עלולה להשאיר את העמותה במצב ביניים זה, להוביל להימשכות מיותרת של הליך הבחירות עד כדי סיכול הליכי הבראת העמותה, דבר אשר עלול להוביל לביטול חברות העמותה בהתאחדות הסקי העולמית.

דיון והכרעה

לאחר שנתתי דעתי לבקשות השונות, לתגובות, לתגובת רשם העמותות ולעמדת הכנ"ר, אני סבורה כי דין ההתנגדויות להידחות, למעט בקשתה של אירנה ביילן העוסקת בקבלת נימוק לדחיית המועמדות ואשר דינה להתקבל ב אופן חלקי.

במסגרת נימוקי ההחלטה יפורטו תחילה הטעמים בעניין אישור רשימת חברי העמותה המומלצים ו דחיית ההתנגדויות לה ולאחר מכן יפורטו הטעמים לדחיית הבקשה בעניין מסירת המידע.

התערבות בשיקול דעת בעל תפקיד בהליכי חדלות פירעון – אימתי

כידוע, לא בנקל יתערב בית-המשפט בשיקול דעת בעל התפקיד, אלא במקרים חריגים שכן בעל תפקיד הממונה בהליכי חדלות פירעון משמש כזרועו הארוכה של בית-המשפט בניהול החברה זאת בהתאם לתקנה 37 לתקנות החברות (פירוק), התשמ"ז-1987. הטעם לכך ברור, זאת בהינתן מורכבות התפקיד, הצורך בדאגה לחברה ונכסיה, תוך איזון בין האינטרסים השונים של הנושים על סוגיהם. בהקשר זה ראו: ע"א 509/00 אילן לוי נ' ראובן מ' ברכה עו"ד נאמן בפשיטת רגל לנכסי יצחק בילו, פ"ד נה(4) 410, 427 (2001) (להלן: "הלכת לוי"):

בהליכי פשיטת רגל, כמו גם בהליכי פירוק חברות, הפקיד המחוקק את מלאכת הניהול והביצוע של ההליכים בידי בעלי תפקיד שמונו לכך על-ידי בית-המשפט, ולצורך כך הוקנו להם כוחות וסמכויות נרחבים בצד חובות נאמנות וזהירות בדרך מילוי תפקידם. בהליכים אלה ניתנה לבית-המשפט סמכות פיקוח ובקרה על אופן ביצוע תפקידם של נושאי תפקיד אלה, ובתוך כך סמכות לאשר הסכמים שנקשרו על-ידיהם עם צדדים שלישיים או לדחותם. בית-המשפט אינו מעורב באופן ישיר בביצועו של התפקיד, אלא עניינו בבחינת תקינותן וסבירותן של הפעולות המתבצעות על-ידי נושא התפקיד [...] מהיות בית-המשפט של פשיטת רגל גורם המפקח על פעולות הנאמן נובעים הכללים האלה: דרך-כלל לא יחליף בית-המשפט את שיקול הנאמן בשיקולו הוא ולא ימהר להתערב באופן שבו הוא מפעיל את סמכויותיו, אלא אם כן מצא כי שיקול-דעתו הופעל באורח בלתי סביר או בלתי תקין באופן מהותי. הוא עשוי להתערב מקום שמצא כי הנאמן סטה באופן קיצוני מחובתו למצות את התמורה הראויה ממימוש נכסי פושט הרגל. הוא יתערב גם מקום שהשתכנע כי הנאמן הפר את חובות תום-הלב וההגינות שהוא חב בהן, בין כלפי הגורמים הישירים המעורבים בהליך פשיטת הרגל ובין כלפי צדדים שלישיים [...] מכאן ניתן להבין את מידת האיפוק שנוקט בית-המשפט בדרך-כלל בהתערבותו בתוצאות הליך התמחרות (ראה ע"א 380/58 ישראל נ' כהנוב [פורסם בנבו] [13], בעמ' 1309-1310). (ההדגשה אינה במקור – א.ל.ע).

ראו גם: ע"א 8765/07 פז חברת נפט בע"מ נ' עו"ד אמיר שושני (27.12.2010) בעמ' 12; פר"ק (מחוזי – ת"א) 37456-06-14 אורכית תקשורת בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי (26.10.2015), בעמ' 5; ורדה אלשיך וגדעון אורבך חדלות פירעון – הלכה למעשה (מהדורה שנייה, 2010), בעמ' 440–441.

הלכה זו עוסקת אמנם בהליכי חדלות פירעון החלים הן על יחיד (פשיטת רגל) והן על חברה (פירוק או הבראה), ברם, הדברים יפים גם לעניין עמותה בפירוק , זאת מכוח הוראת סעיף 54 לחוק העמותות (ראו והשוו: בן-ציון גרינברג ונחמיה בן-תור דיני עמותות – להלכה ולמעשה כרך ב' (מהדורה שניה, 2013), בעמ' 780–781).

מאחר והתערבות בשיקול דעת בעלי תפקידים בהליכי חדלות פירעון נעשית במשורה, הרי שאלה נושאים באחריות רבה בניהול ההליך הן כלפי בית-המשפט והן כלפי ציבור הנושים. מורכבות התפקיד נובעת מאחריות זו וכן מהסמכויות הרבות הניתנות לבעלי התפקידים, ב שים לב להליך חדלות הפירעון. ודוקו. סוג ההליך וצרכיו יגדירו לרוב את אופי התפקיד והסמכויות המואצלות במסגרתו. לא פעם נדרשים בעלי תפקידים לגמישות ניהולית וזאת על מנת להגשים את מטרות ההליך שבפניהם. כך, למשל, בהליכי פירוק חברה יפעל המפרק, בין היתר, לאיתור נכסי החברה והשאת מכירתם תוך שמירה על תקינות והוגנות הליכי המכר. אותה גמישות ניהולית יכולה ללבוש צור ות שונות, למשל בדרך של עסקת תמורות לצורך השאת התמורה (ראו החלטתי בפר"ק (מחוזי – ת"א) 18184-11-15 קלע הקרן לעידוד יזמות (בישראל) בע"מ נ' הכונס הנכסים הרשמי (20.10.2017)).

בהליכי הבראה נדרש הנאמן להבריא את החברה מפעילותה הגרעונית, לתקן כשליה העסקיים ולהעלותה לדרך חדשה ורווחית תוך שמירה על אינטרס נושיה. לצורך כך, מואצלות לבעל התפקיד, בין היתר, סמכויות האורגנים בחברה.

ואילו בענייננו, אותה גמישות ניהולית אותה גמישות ניהולית הנדרשת מבעל התפקיד באה לידי ביטוי בבחירת חברים חדשים לעמותה המצויה בהליכי פירוק או הבראה ובקביעת הקריטריונים לקבלתם.

בבש"א (מחוזי – י-ם) 5519/07 רפאל גוטוירט נ' עו"ד אבנר כהן, המפרק הזמני של עמותת רמת איתרי (11.6.2011) (להלן: "עניין עמותת רמת איתרי") דן בית-המשפט (כב' השופט ד' מינץ) בסמכויות בעל התפקיד בבחינת אותם קריטריונים:

אכן, ככלל, מפרק זמני שמונה לשם הבראת עמותה, להבדיל מחיסולה, נכנס בנעלי האורגנים המקוריים של העמותה וזוכה במכלול סמכויותיהם, ובהיותו חופשי מהבעיות שהובילו את העמותה אל המצב בשלו נדרש המינוי, ביניהם כשלים מערכתיים ומגבלות התקנון, בכוחו לפעול לתיקון כשלי העמותה והעלאתה לדרך המלך. סמכויות המפרק הזמני בדומה לסמכויות בעלי תפקידים אחרים הממונים במסגרת הליכי חדלות פירעון, נועדו לאפשר את היכולת לשנות ולהיחלץ מהמצב הבעייתי שנוצר ואשר חִייב את מינוי בעל התפקיד, ובשל כך פעולותיו אינן יכולות להיות תלויות בהכרח בכללי התקנון. מגבלותיו של המפרק הזמני הן שעל פעולותיו להיעשות בתום לב ולטובת העמותה, תוך קבלת אישור של בית המשפט (בש"א (מחוזי-ת"א) 25618/06 בעניין גשר). סעיף 56 לחוק העמותות קובע כי בית המשפט רשאי, לפי בקשת מפרק לתת למפרק הוראות בכל הנוגע לפירוק. מטבעם של דברים גם, מפרק זמני שבא לתקן ליקויים שנוצרו תחת ניהולם של חברי העמותה וחברי וועד, ימצא לא פעם כי לשם תיקון הליקויים והבטחת שימור המצב המתוקן מפני התדרדרות חוזרת, עליו לפעול לקביעת קריטריונים על פיהם תקבע זהות האסיפה הכללית שתבחר את ועד העמותה החדש. פעילות זו היא חלק אינטגראלי מתפקידו של המפרק הזמני והיא נעשית כמו שאר תפקידיו בפיקוח בית המשפט, הבוחן בין היתר את הקריטריונים ודן בהשגות המובאות בפניו.

בנסיבות המקרה שבפניי, מורכבות תפקידו של המנהל המיוחד נובעת מקיומם של אינטרסים מנוגדים ביניהם נדרש בעל התפקיד לאזן. מחד, הימנעות ממצב בו מנהליה הקודמים של העמותה ישובו וישתלטו עליה ובכך תובל בשנית למצב של חדלות פירעון מחד, ו מאידך, הימנעות מפגיעה בחופש ההתאגדות של המועמדים לחברות בעמותה . ראו בהקשר זה הדברים בעניין עמותת רמת איתרי, בעמ' 18:

אכן, ככל שמדובר בתאגיד פרטי, יימנע בית המשפט, בדרך כלל, מלהתערב בנעשה בנכסיה לאחר שפרעה את כל חובותיה. אך לא כך הוא כאשר מדובר בעמותה, וודאי לא כאשר מדובר בעמותה שעילת הפירוק בגינה מונה המפרק הזמני היא קיומם של אי סדרים בניהולה. במקרה שכזה, בעת שבית המשפט מחזיר את המושכות לידי העמותה, חובה עליו לוודא כי העמותה לא תקלע עד מהרה, בשנית, למצב בו הייתה, ושמא אז כבר לא יהיה מנוס מפירוקה הסופי. הדבר נכון מקל וחומר כאשר מדובר בעמותה שחלק נכבד מפעילותה ממומן מקופת הציבור. אם קיים חשש שהנהלים הקבועים בתקנון העמותה עלולים להוביל לאותם אי סדרים שנתגלו בה גם בהמשך, על בית המשפט לפעול לשינוי התקנון בטרם יחזיר את השליטה לעמותה. כך גם, בית המשפט יימנע מלאשר החזרת העמותה לידיה אם קיים חשש שהשבת השליטה לידי חברי העמותה אשר כיהנו בתפקידם בתקופה שהובילה להגשת בקשת הפירוק ו/או אשר מכהנים בה בעת הכוונה להשיב את השליטה בעמותה לידיה, תוביל אותה בשנית אל עברי פי פחת [...] אכן, שונה התערבות בנהלים שנקבעו בתקנון עמותה מהתערבות בזהות חברי העמותה, שכן זו האחרונה פוגעת ביתר שאת בחופש ההתאגדות של חברי העמותה, שהוכרה זה מכבר כאחת מבין חירויות היסוד של כל חברה בעלת משטר דמוקרטי [...] ומשום כך, ההתערבות בזהות חברי העמותה תהיה מועטה יותר ובמקרים חריגים יותר ולאחר שבית המשפט הזהיר את עצמו כי עליו להתערב אך במינימום הנדרש תוך מזעור הפגיעה בחופש ההתאגדות של חברי העמותה, רצונם של החברים ומטרותיה של העמותה.

ראו גם: פש"ר (מחוזי – ת"א) 1425/98 הרב נחמן צוקר נ' רו"ח אוריאל להב (6.3.2005).

בהתחשב באי הסדרים שהתגלו בעמותה טרם פירוקה וכן לאחר שבחנתי את הליך בחירת המועמדים הנוכחי , אני סבורה כי לא התקיימו אותן נסיבות חריגות המצדיקות התערבות בשיקול דעתו של בעל התפקיד וכי רשימת המועמדים המומלצים על-ידו מאזנת נכונה בין האינטרסים השונים, כפי שיפורט להלן.

ראשית, בחינת הליך בחירת המועמדים אינה מעלה כל דופי. הקול הקורא והקריטריונים הקבועים בו אושרו בהחלטתי מיום 15.10.2017 לאחר שזכו לתמיכת רשם העמותות והכנ"ר. הקריטריונים הינם מקצועיים ומאזנים כראוי בין הרצון להצעיד את העמותה לדרך חדשה באמצעות בחירת חברים מתאימים שמתוכם ייבחרו בעלי התפקידים למוסדות העמותה, לבין הימנעות מפגיעה בחופש ההתאגדות.

זאת ועוד, הגשת המועמדות לחברות בעמותה נעשתה תוך מודעות של המועמדים להנחיות שפורסמו בק ול הקורא בנוגע להליך הקבלה, וכי הוא נתון לשיקול דעתו של המנהל המיוחד. לכך יש להוסיף כי הליך הבחירה נעשה צוותא חדא עם רשם העמותות, באופן המחזק את המסקנה לפיה בחירת המועמדים נעשתה על בסיס שיקולים מקצועיים וענייניים וללא משוא פנים ומניעים זרים.

משכך, לאחר בחינת הבקשה וההתנגדויות לא מצאתי כי שיקול דעתם של המנהל המיוחד ורשם העמותות הופעל באורח בלתי סביר או בלתי תקין באופן העולה כדי חוסר תום לב וההגינות המצדיק התערבות בית-המשפט בשיקול דעתם (הלכת לוי, בעמ' 427).

שנית, יש ליתן את הדעת לכך כי אין עסקינן בהשגות על הליך בחירת חברים לעמותה פעילה וסולבנטית, אלא לעמותה שנקלעה להליכי חדלות פירעון ואשר תלויה בתקציבים מגוף חיצוני הדורש ממנה לעמוד בתנאים שנקבעו על-ידו. משמעות הדבר היא כי במסגר ת השיקולים אותם יש לשקול בהחלטה זו נמנים שיקולים רלוונטיים להליך זה כגון שיקולי זמן ועלות, היינו, שאיפה לקידום הליך ההבראה תוך התחשבות בסך הכספים המצויים בקופת הפירוק. בנסיבות המקרה דנן, ועל-פי הנטען בתגובת המנהל המיוחד, קופת הפירוק דלה והכספים היחידים אשר מצויים בה הם אלה שנגבו מהמועמדים השונים במסגרת הליך הגשת המועמדות לחברות בעמותה. כספים אלו נועדו לשמש את העמותה לצורך הגשת דוחות ומסמכים כדי לשמר פעילותה ולאפשר לה לצאת לדרך חדשה, משכך, פתיחת הליך הבחירות לחברות בעמותה לסבבי התנגדויות והשגות שונות י כבידו על ניסיונות הבראת העמותה מה גם שאין בקופתה די אמצעים להימשכות הליכי השגה אלו , כפי שציין המנהל המיוחד.

לא זו אף זו, יש להתחשב בכך כי הימצאות העמותה בשלב ביניים זה, בו טרם נבחרו חבריה ומשכך טרם נבחרו נציגים למוסדותיה, יש בו כדי להעיב על סיכויי הבראתה , שכן יש בכך כדי ליצור כלפי חוץ מצג בדבר אי סדרים בעמותה, דבר אשר עלול להוביל לביטול חברותה של העמותה בהתאחדות הסקי העולמית. זאת אף נלמד מסירוב ההתאחדות העולמית לסייע במימון הספורטאי הפעיל שייצג את ישראל באולימפיאדת החורף, מר איתמר בירן, בשל מצבה של העמותה.

על-פי הנטען בתגובת המנהל המיוחד, בקרוב עתידה ועדת הכספים של ההתאחדות העולמית לקיים דיון בעניינה של העמותה ומשכך, נראה כי קיימת דחיפות באישור חברי העמותה בטרם ייגרם לה נזק שאינו בר תקנה. אכן, ניתן להמשיך ולדון בהליכי בחירת החברים לעמותה ולאפשר ה גשת השגות השונות עד אין קץ, ברם, יש מקום לחשש שמא הדבר יהיה בבחינת "הניתוח הצליח והחולה מת" ולא ניתן להתעלם מכך שתקצובה של העמותה, קשור, בין היתר, בקשריה הבינלאומיים וחברותה בהתאחדות הסקי העולמית.

אשר למגבלות גוף חדל פירעון אל מול מוסדות פיקוח בחו"ל בתחום הספורט ראו הליכי חדלות פירעון מועדון הכדורגל הפועל תל אביב בפר"ק (מחוזי – ת"א) 12103-12-16 הראל אחזקות מועדון הכדורגל הפועל תל-אביב בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי (4.1.2017) .

אשר על כן, אני סבורה כי יש לפעול בהקדם לאישור רשימת החברים המומלצים לעמותה ויפה שעה אחת קודם.

שלישית, לא ניתן להתעלם מן העובדה כי היעתרות לבקשה אינה בבחינת סתימת הגולל ואין בה כדי למנוע מהמועמדים הנדחים להגיש בעתיד מועמדותם לחברות בעמותה. הליך בחירת החברים לעמותה מוסדר בסעיף 5 לתקנון החדש ואין מניעה כי יפעלו על פיו.

לאור נימוקים עקרוניים אלה, אני סבורה כי יש לאשר את רשימת החברים המומלצים.

לכך יש להוסיף, כי גם בחינת ההתנגדויות הפרטניות השונות לגופן מעלה כי יש לדחותן, הן דחייה על הסף בשל פגמים שונים והן לגופן, כפי שיפורט להלן.

דחיה על הסף של ההתנגדויות

ראשית, הבקשות שהוגשו על-ידי שרבקובסקי (15), ברנט (18), גוטניק (21), פרברוב (23), בביצקי (24), מסטינסקי (25), לסט ורובינשטיין (26), בביצקי (24, 29, 34 ו-39 ופרלמן (30) כוללות טענות עובדתיות שאינן נתמכות בתצהיר כמצוות תקנה 241(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ודי בכך כדי להביא לדחייתן (ראו והשוו: ע"א 409/13 שידורי קשת נ' קופר (11.4.2013), פסקה 12) .

שנית, שרבקובסקי, בביצקי ופרלמן עתרו בבקשותיהם בשם מועמדים אחרים מבלי שהונחה בפניי כל הרשאה מטע ם האחרונים להגשת הבקשות בעניינם. היה מצופה מאותם מועמדים שמועמדותם נדחתה לעתור בבקשה נפרדת כפי שעשו ח לק מהמתנגדים כמפורט לעיל, לא כל שכן, שעה שעובר לפירוקה אירעו בעמותה סכסוכים פנימיים על מאבקי שליטה שהובילו בין היתר לקריסתה. הגשת בקשה על-ידי מועמדים שמועמדותם התקבלה (כגון שרבקובסקי ופרלמן) בשמם של מועמדים אחרים שבקשת חברותם נדחתה, מגבירה את החשש לפיו בקשות אלו הוגשו ממניעים אישיים שאינם לטובת הבראת העמותה.

דחיית ההתנגדויות לגופן

אשר לבקשתו של שרבקובסקי (15), כפי שצוין לעיל, הבקשה מעלה תהיות רבות בנוגע למניעים בהגשתה וזאת מהטעמים הבאים: בקשתו של שרבקובסקי לחברות בעמותה התקבלה; שרבקובסקי עותר בשמם של מתמודדים אחרים; בבקשה ציין שרבקובסקי כי פנה ביוזמתו לאותם מועמדים ועניין אותם בהגשת מועמדותם; וחלק מהמועמדים צרפו לבקשתם להתקבל לחברות בעמותה את המלצתו של שרבקובסקי במקום לצרף את המסמכים הדרושים כאמור בתגובות המנהל המיוחד ורשם העמותות.

לאור התהיות הנזכרות לעיל ובשים לב לכך כי הבקשה אינה נתמכת בתצהיר ולא הובא בה הסבר המניח את הדעת מדוע לא עתרו המועמדים בבקשה עצמאית מטעמם, מצאתי כי דין הבקשה להידחות.

עם זאת, באשר למועמדים יבגני ואילונה ביילן, הרי כפי שעולה מעמדת רשם העמותות, לאחר שה"ה ביילן מסרו קורות חיים מעודכנים, נמצא כי שניהם עומדים בקריטריונים, אלא שהמנהל המיוחד מצא כי יש לקבל רק אחד מבין השניים, מבלי שנימק מדוע בחר דווקא ביבגני.

לעניין זה, יש מקום שהמנהל המיוחד יבהיר מדוע בחר דווקא ביבגני וזאת תוך 7 ימים.

אשר לבקשתה של ברנט (18) יצוין כי מקובלת עלי מסקנת המנהל המיוחד ורשם העמותות, לפיה יש לדחותה בשל אי עמידה בקריטריונים הדרושים. על-פי הנטען בתגובת המנהל המיוחד, ברנט אינה בעלת רקע מתאים לפעילות בספורט הישגי בענף הסקי, חסרת ניסיון בניהול ופיקוח פעילות הדומה לזו של העמותה וחסרת ידע, ניסיון ופיקוח על פעילות כספית. בהיעדר כישורים אלו נראה כי דחיית מועמדותה של ברנט נכונה וצודקת בנסיבות העניין.

אשר לטענת ברנט להיעדר ייצוג נשי הולם ברשימת חברי העמותה המומלצים, יצוין כי טענה זו נטענה בעלמא ללא כל פירוט או נימוק. ברנט לא ביססה טענתה מדוע יש לראות בעמותה כרשות ציבורית עליה חלות חובות מהמשפט הציבורי, בעוד שמנגד המנהל המיוחד בתגובתו פירט מדוע אין לראות בעמותה כרשות ציבורית בהתאם להוראות חוק הספורט.

מעבר לדרוש, אף אם נצא מנקודת הנחה כי יש להחיל על העמותה חובות מסוימות מן המשפט הציבורי שכן לעמותה מטרות ציבוריות וחשיבות ציבורית, אני סבורה כי אין בכך כדי לשנות מהחלטתי.

סעיף 6ג לחוק שיווי זכויות האשה, התשי"א-1951 הדן בייצוג נשי הולם בגופים ציבוריים קובע כי:

בגוף ציבורי ובועדות המכרזים והמינויים של גוף ציבורי, יינתן ביטוי הולם בנסיבות הענין, לייצוגן של נשים בסוגי המשרות ובדירוגים השונים בקרב העובדים, ההנהלה, הדירקטוריון והמועצה, ובלבד שאם לצורך ביצוע הוראה זו נדרשת העדפת אישה, תינתן העדפה כאמור אם המועמדים בני שני המינים הם בעלי כישורים דומים. (ההדגשה אינה במקור – א.ל.ע).

בבג"ץ 5755/08 יעל ארן נ' ממשלת ישראל (20.4.2009) דן בית-המשפט העליון בפרשנות נוסח החוק לעניין "כישורים דומים", ולכך שעל הגורם הממנה ליתן את הדעת לסיבת הפער בין כישורי המועמדים – גבר ואישה. אם מקור הפער הינו מגדרי (אך למגדר לכשעצמו אין כל חשיבות בקביעת כישורי המשרה), לא יהיה בכך כדי לפגום בהערכת המועמדת ועל הגורם הממנה לשקלל נתון זה בהתאם. היינו, בתפקידים הדורשים ידע וניסיון בניהול מסגרות מסוימות, שניתן לרכוש למשל במסגרת תפקידים בכירים בצה"ל, אין לפגום בהערכתן של מועמדות לתפקיד רק בשל היעדר ניסיון זה במסגרת צבאית שכן מעט נשים יוכלו לענות על דרישות התפקיד לאור העובדה שמספרן של נשים בתפקידים בכירים בצה"ל, נמוך בהשוואה לגברים (שם, בעמ' 9–12).

יישום הדברים בענייננו מעלה כי מקור הפער בכישורי ברנט בהשוואה ליתר המועמדים אינו מגדרי זאת מאחר והיעדר ניסיונה בניהול ופיקוח פעילות הדומה לזו של העמותה והיעדר כישוריה בתחום ניהול כספי ובתחום הכוונה ופיקוח על פעילות כספית, אינם קשורים לשונות המגדרית ומשכך דין טענה זו להידחות.

אשר לבקשתו של גוטניק (21) יצוין כי בקשתו נדחתה מאחר ואינו בעל רקע מתאים לפעילות בספורט הישגי, אינו פועל במסגרת התנדבותית או ציבורית ואינו בעל ניסיון בגיוס כספים לעמותות. לאחר עיון בבקשה ובתגובות לא מצאתי מקום להתערב בשיקול דעתם של המנהל המיוחד ורשם העמותות שכן בהיעדר כישורים אלו נראה כי דחיית מועמדותו של גוטניק מוצדקת בנסיבות העניין.

גם בעניינו של פרברוב (23) לא מצאתי כי שיקול דעת המנהל המיוחד הופעל באופן חריג המצדיק את התערבותו של בית-המשפט. בהתאם לקורות החיים שהגיש פרברוב, נראה כי הוא בעל תואר במנהל עסקים ו ניסיון בתחום הפקות וקידום מכירות. כישורים הנוגעים לפעילות ספורטיבית לא פורטו וניסיון בגיוס כספים ותרומות לפעילות העמותה לא נמצא . משכך אני סבורה כי דחיית המועמדות הינה במקומה.

אשר לבקשתו של בביצקי (24), מקובלת עלי מס קנת המנהל המיוחד ורשם העמותות לפיה יש לדחות מועמדותו לאור אי עמידה בקריטריונים הדרושים. בשים לב לאמור בתגובת רשם העמותות נראה כי טענותיו של בביצקי בבקשתו בנוגע לכישוריו וניסיונו בניהול פיקוח וגיוס כספים לעמותה אינן מדויקות, דבר אשר מחזק את הצורך בתמיכת הבקשה בתצהיר. בבקשה נטען כי בביצקי משמש כיו"ר עמותת "תנועת ראשונים", עמותה העוסקת בסיוע לנזקקים בעיר ראשון לציון. ברם, בדיקה שקיים רשם העמותות בנוגע לעמותה העלתה חרס, ומשפנתה באת-כוח רשם העמותות לבא-כוח בבציקי להבהרת העניין, נמסר לה לראשונה כי חלה טעות וכי אין מדובר בעמותה רשומה.

עוד נמצא בבדיקת רשם העמותות כי בביצקי הינו מייסד עמותת "צא במחול" וכי העמותה לא הגישה מסמכים ודוחות לרשם העמותות לשנת 2016 כנדרש בדין. יש באמור כדי להקשות על טענותיו של בביצקי בדבר ניסיונו בניהול ופיקוח על פעילויות עמותות ו גם מטעם זה אני סבורה כי דין הבקשה להידחות.

אשר לבקשתו של מסטינסקי (25) יצוין כי לאחר עיון בקורות החיים שהגיש (נספח ט' לתגובת המנהל המיוחד מיום 4.12.2017) אינני סבורה כי יש באלו כדי לעמוד בכישורים הדרושים. קורות החיים שהוגשו הינם לקוניים, בלתי מפורטים ונעדרים כל ביסוס לנטען בהם. כל שצוין בהם הוא כי בין השנים 1995–2016 עסק בב יצקי בארגון אירועים ספורטיביים ותחרויות בין לאומיות וכי הוא מתאמן בסקי במשך 20 שנה. נראה כי אין במצג זה כדי להעיד על כישוריו של בביצקי, לבטח באופן הניתן לבחינה והערכה על-ידי המנהל המיוחד ורשם העמותות, ועל כן לא מצאתי מקום לשנות מהחלטתם בעניין.

אשר לבקשותיהם של לסט ורובינשטיין (26) אתייחס לכל מועמד בנפרד.

בבקשתו של לסט נטען כי מועמדותו נדחתה לאור קבלת אביו לחברות בעמותה ובשל הימנעות מקבלת מועמדים בני אותה משפחה. מנגד, מתגובת המנהל המיוחד ורשם העמותות עולה כי מועמדותו של לסט נעדרת הכישורים הבאים: פעילות ציבורית או התנדבותית; ניסיון קודם בניהול או פיקוח על פעילות דומה לזו של העמותה וניסיון בגין גיוס כספים ותרומות לעמותה. לאחר עיון בקורות החיים של המועמד ובהתחשב כי לסט לא התמודד בתשובתו מיום 6.12.2017 עם הטענות בדבר אי עמידה בכישורים החסרים, לא מצאתי מקום להתערב בשיקול דעתם של המנהל המיוחד ורשם העמותות ומשכך דין בקשתו של לסט להידחות.
משמצאתי כי לסט אינו עומד בקריטריונים הדרושים, לא מצאתי מקום להתייחס לטענות נוספות בנוגע לבחירת חברים לעמותה שהינם בני משפחה אחת .

אשר לבקשתו של רובינשטיין לעניין קבלתו לחברות בעמותה מצאתי כי דין הבקשה להתקבל. עיקר המחלוקת שבין הצדדים עוסקת בפרשנות סיפת סעיף 5(א) לתקנון החדש העוסק בחברות בעמותה ומורה כדלקמן: "ספורטאי פעיל בספורט הסקי לא יהיה חבר בעמותה, כל עוד הוא פעיל כספורטאי". לגישת המנהל המיוחד מאחר ורובינשטיין רשום כספורטאי פעיל בהתאחדות הסקי העולמית, קבלתו לחברות בעמותה כפופה להסרת רישומו בהתאחדות העולמית. מנגד, רובינשטיין סבר כי בשל נסיבותיו האישיות, בהיותו בן 75 אשר מתחרה במסגרת חובבנית בקרב מתחרים ותיקים אין לראותו כספורטאי פעיל עליו חל האיסור שבסעיף 5(א) לתקנון החדש.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים , אני סבורה כי יש טעם בדבריו של רובינשטיין וכי ניתן לאשר חברותו בעמותה, להבדיל מזכאותו להיבחר למוסדותיה כפי שיפורט בהמשך, וזאת מהטעמים הבאים: ראשית, לא מצאתי בתגובתו המפורטת של רשם העמותות כל התנגדות לאישור חברותו של רובינשטיין בעמותה; שנית, מבחינת כישורים לתפקיד, רובינשטיין נמצא מתאים על-ידי המנהל המיוחד כפי שעולה מתגובתו ומרשימת המועמדים המומלצ ים מיום 19.11.2017. ידיעה בדבר רישומו של רובינשטיין כספורטאי פעיל נודעה למנהל המיוחד בהמשך ולאחר שבחן את רשימת הספורטאים הפעילים באתר התאחדות הסקי העולמית. מבלי להטיל כל דופי בפעולת המנהל המיוחד והערכתי רבה למאמציו להבראת העמותה נראה כי היה מקום לבחינת רשימת הספורטאים הפעילים עובר לפרסום הרשימה ביום 19.11.2017. זאת ועוד, בשים לב לנסיבותיו הייחודיות של רובינשטיין ועל מנת שלא יהיה בהליך הבראת העמותה כדי לפגוע בפעילותו החובבנית של רובינשטיין בסקי, ובהינתן כי עומד בכישורים הדרושים לחברות בעמותה, נראה כי לא ייגרם כל נזק אילו חברותו של רובינשטיין לעמותה תאושר.

היה וימצא המנהל המיוחד כי קיים ניגוד עניינים בגינו אין לאפשר את חברותו של רובי נשטיין בעמותה, שעה שרשום כספורטאי פעיל ובהיותו מתחרה במסגרת חובבנית, יואיל לעתור בבקשה מתאימה.

לעניין זכאותו של רובינשטיין להיבחר למוסדות העמותה מצאתי כי ישנו טעם רב בתגובת רשם העמותות וכי דין הבקשה להידחות , בהתאם לסעיף 1.4 לנספח א' לתקנון החדש הקובע כי : "אנשים אשר כיהנו כבעלי תפקיד בועד בעמותה בחדש השנים שקדמו לפירוק לא יוכלו להיבחר לועד העמותה ו/או ליו"ר העמותה בבחירות הראשונות".

כאמור, המנהל המיוחד ורובינשטיין נחלקו בשאלה האם האחרון שימש כבעל תפקיד בעמותה. לגישת המנהל המיוחד לאחר בחינת מסמכי העמותה, רובינשטיין החזיק בתפקיד מפתח בעמותה בהיותו אמון על תקציבה, ומנגד, רובינשטיין טען כי מעולם לא שימש בשום תפקיד רשמי בעמותה. כפי שצוין לעיל, היה מקום כי רובינשטיין יתמוך טענותיו העובדתיות בתצהיר.

עם זאת, ולגופו של עניין, עיון בתגובת רשם העמותות מעלה, כי רובינשטיין חתום על המלצות ועדת הביקורת לדוחותיה הכספיים של העמותה לש נים 2010–2012 שנחתמו בשנת 2013 כפי שהוגשו לרשם העמותות (נספח 1 לתגובת רשם העמותות מיום 20.12.2017). הדוח נושא כותרת "המלצות ועדת ביקורת/ הגוף המבקר" ובתחילתו נכתב: "אנו חברי ועדת הביקורת/ הגוף המבקר בדקנו את תקינות פעולות העמותה ומוסדותיה בהתאם לתפקידינו המפורטים בסעיף 30 לחוק העמותות...". בתחתית הדוח מפורטים פרטי החותמים לרבות מספרי תעודות זהות וביניהם אף פרטיו של רובינשטיין. ממצאים אלו לא נסתרו בתשובתו של רובינשטיין ומשכך לא ניתן לקבל את טענתו לפיה לא שימש מעולם כבעל תפקיד בעמותה.

אשר על כן דין בקשתו לעניין הזכאות להיבחר למוסדות העמותה – להידחות.

הבקשות למסירת מידע

משהכרעתי בבקשה לאישור החברים המומלצים ובהתנגדויות השונות אפנה איפוא לדון בבקשות העוסקות במסירת המידע בנוגע לניקוד המועמדים ודירוגם (בקשות מספר 24, 29, 30, 34, 36 ו-39) של שרבקובסקי, בביצקי ופרלמן.

כאמור לעיל, מרבית המתנגדים הלינו על כך כי נודע להם לראשונה על דחיית מועמדותם רק במסגרת בקשת המנהל המיוחד לאישור רשימת המועמדים המומלצים וכי מעולם לא זכו לנימוק מדוע מועמדותם נדחתה.

שרבקובסקי, בביצקי ופרלמן עתרו איפוא להורות למנהל המיוחד לפרט אלו שיקולים מקצועיים הנחו אותו בבחירה או בדחייה של כל אחד מן המועמדים וכן לחשוף את הניקוד והדירוג שקיבלו מספר מועמדים שונים. בנוסף עתרו אלה לסעדים שונים הקשורים בקבלת מידע בנוגע לאופן הגשת המועמדויות, כגון: כיצד ובאיזה מועד בוצע התשלום, מהו מועד העברת קורות החיים וטופס הבקשה וכיצד הגישו המועמדים בקשותיהם ובאמצעות מי.

לאחר שבחנתי את הבקשה והתגובות אני סבורה כי דין הבקשות להידחות וזאת מהטעמים הבאים:

ראשית, כפי שצוין לעיל, עתירתם של שרבקובסקי, בביצקי ופרלמן למסירת המידע לא הוגשה בשמם בלבד אלא בשם מועמדים אחרים , ודי בכך כדי להביא לדחיית הבקשה כפי שנקבע על-ידי לעיל בנוגע לבקשת שרבקובסקי בשם מועמדים שונים לקבלתם לחברות בעמותה.

ספק אם שרבקובסקי, בביצקי ופרלמן מוסמכים לפנות בשמם של יתר המועמדים, ללא שצורפה הרשאה בכתב לכך, קל וחומר שעה שעסקינן במסירת מידע המכיל נתונים אישיים של המועמדים.

שנית, יש להתחשב בעובדה כי אין מדובר בבקשה לעיון במסמכי העמותה כגון דוחות ביקורות או מאזנים, אלא במסמכים אישיים המכילים פרטים הנוגעים לכישוריהם וחייהם של המועמדים. מבלי לקבוע מסמרות בשאלה האם יש לראות בעמותה כרשות ציבורית אשר חלים עליה חובות מדיני המשפט הציבורי ובהן אף אלה הנובעות מ חוק חופש המידע, הרי שחשיפת הנתונים האישיים של כלל המועמדים אסורה בהתאם להוראות סעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 שכותרתו "פגיעה בפרטיות מהי" המורה כדלקמן:

פגיעה בפרטיות היא אחת מאלה:
...
(5) העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום, או שימוש בתכנו, בלי רשות מאת הנמען או הכותב...
...
(8) הפרה של חובת סודיות לגבי עניניו הפרטיים של אדם, שנקבעה בהסכם מפורש או משתמע.

בענייננו, ברי כי בעת הגשת המועמדות לא ידעו המועמדים כי בקשתם לחברות בעמותה תהא פתוחה לעיון יתר המועמדים ובהיעדר כל היתר מטעמם לחשוף מידע זה, לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה.

שלישית, לא ניתן להתעלם מן העובדה לפיה אין די כספים בקופת הפירוק של העמותה לצורך טיפול בבקשה. כטענת המנהל המיוחד, הכספים המצויים בקופה עתידים לשמש להכנת דוחות ומסמכים מטעם העמותה כמתחייב בדין ולצורך הבראתה. היעתרות לבקשות גילוי המידע על רכיביה השונים כגון אופן ומועד ביצוע התשלום על-ידי כל מועמד ומועמד לבטח תכביד על פועלו של המנהל המיוחד ויהיה בה עמל רב בלא שכר בצדו, וגם מטעם זה דין הבקשות להידחות.

סוף דבר

מהנימוקים המפורטים לעיל, אני מורה על אישור רשימת המועמדים המומלצים על-ידי המנהל המיוחד לחברות באסיפה הכללית של העמותה, לרבות חברותו של רובינשטיין מבלי שנדרש להסיר רישומו כספורטאי פעיל בהתאחדות הסקי העולמית.

באשר למועמדותם של יבגני ואילונה ביילן, יואיל המנהל המיוחד להבהיר תוך 7 ימים מדוע בחר דווקא ביבגני.

דין ההתנגדויות השונות וכן הבקשות בעניין מסירת המידע להידחות.

אני נעתרת לסעדים המפורטים בבקשת המנהל המיוחד (14) אשר דרושים לצורך המשך הבראת העמותה וביניהם:

המנהל המיוחד ישיב למועמדים שחברותם לא אושרה את דמי החברות ששילמו, ככל ששילמו.

המנהל המיוחד יכנס את אסיפת הבחירות לוועד העמותה וליו"ר ועד העמותה בהתאם לתקנון העמותה החדש ונספח א' לתקנון זה. המנהל המיוחד יפעל כוועדת בחירות והפיקוח על פעילותו יעשה במסגרת הליך זה.

חברותם של המועמדים בעמותה וכהונת חברי ועד העמותה ויו"ר העמותה שיבחרו, ת יכנס לתוקף בכפוף ולאחר החלטת בית-המשפט על שיקום העמותה.

לאחר השלמת פעולות אלה יפנה המנהל המיוחד בבקשה מתאימה לשיקום והפעלת העמותה.

אין צו להוצאות.

המזכירות תסרוק את ההחלטה בכל הבקשות שבכותרת ותשלח העתק ממנה לצדדים.

ניתנה היום, ז' ניסן תשע"ח, 23 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.