הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה פש"ר 62895-02-16

מספר בקשה:3
בפני
כבוד ה שופטת גלית ציגלר

מבקש

אלירן עובדיה

נגד

משיבים

  1. בנק אוצר החייל בע"מ
  2. כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון
  3. דנה אטלס (מנהלת מיוחד ת)

החלטה

1. ביום 23.3.16 ניתן צו כינוס לנכסי החייב ע"פ בקשתו.
המשיב 1 הינו אחד מנושיו המוצהרים של החייב, בגין הלוואה שנתן לו בסך 274,943 ₪ (להלן: הבנק), אך לטענת החייב ולמרות עיכוב ההליכים שניתן בצו הכינוס המשיך הבנק לגבות את הסכום החודשי של ההלוואה ממשכורתו, תוך ביצוע העדפת נושים אסורה.
לטענת החייב יש להורות לבנק לחדול מגבייה זו, ולהשיב לו את הסכום שנגבה מאז מתן צו הכינוס כ-9,000 ₪.

2. הבנק הגיב כי הוא אכן ממשיך לנכות את סכום ההלוואה משכרו של החייב, שכן החייב נתן הוראה בלתי חוזרת המאפשרת את הניכוי , כי היה זה אחד מתנאי היסוד של ההלוואה שניתנה לו, ובשעה שהמחאת הזכות הינה מוגנת מכח סעיף 97 לפקודת פשיטת הרגל, רשאי הבנק להמשיך ולקבל את ההחזר החודשי כמוסכם גם לאחר מתן צו הכינוס.
לעמדת הבנק הצטרפה גם המנהלת המיוחדת בהודעתה, ותמכה בטענה כי מדובר בהמחאת זכות מוגנת המאפשרת המשך גביית תשלום ההלוואה.
3. החייב השיב כי אין מדובר בהמחאת זכות אלא בבטוחה לעסקת הלוואה המצויה בגדר חוק המשכון, ומשזה לא נרשם כדין הרי שהעסקה אינה תקפה כלפי המנהל המיוחד, וחיזוק לכך נמצא לטענתו בהורא ת ההסכם המאפשרת לבנק לחזור אל הממחה.
עוד טען החייב, כי יש לקרוא את טופס ההלוואה עליו חתם בהתאם לכותרת שלו "הוראה בלתי חוזרת" ולא המחאת זכות, כפי שהיה הבנק אמור לעשות על מנת לעמוד בחובת הגילוי הנאות המוטלת עליו מכח החוק, וכשמוסיפים לכך את העובדה כי על הטופס מופיעה רק חתימת החייב והוא ממוען לסניפי הבנק השונים, לצד קיומו של סעיף המתיר לבית המשפט להורות על הפסקת הניכויים, הרי שמתבססת ההנחה שאין מדובר בהמחאה בלתי חוזרת.

4. תגובה נוספת התקבלה מטעם הבנק החוזרת על עיקרי הדברים, דוחה את טיעוני החייב כבלתי סבירים וככאלו שאינם מתיישבים עם החוק ועם הפסיקה, תוך הפנייה למקרים דומים בהם נקבע כי מדובר בהמחאת זכות מוגנת.

המנהלת המיוחדת הצטרפה שוב לעמדת הבנק.

5. עיון בהסכם בין הצדדים מעלה כי נרשמה במסגרתו הכותרת: "המחאה והוראה בלתי חוזרת לניכוי מהמשכורת", ובה הצהיר החייב :
"4. אני ממחה בזה באופן בלתי חוזר לטובת הבנק את זכותי לקבל מכם את
תשלומי השכר/התגמולים המגיעים לי מכם...
5. ידוע לי שהמחאתי זו והוראותיי אלו הן בגדר תנאי יסודי להסכמתכם
למתן ההלוואה.
6. ...
7. למען הסר ספק, לא תהיו רשאים להפסיק הניכויים אף במקרה בו ינקטו
כנגדי ו/או על ידי הליכי פש"ר, לרבות מתן צו כינוס/פש"ר, אלא ע"פ
החלטהמפורשת של בית המשפט.
8. המחאתי והוראותיי אלה הן בלתי חוזרות, הואיל וזכויות הבנק תלויות
ב הן, והן תשארנה ללא שינוי עד לתשלום המלא של סכום ההלוואה...."
(ההדגשות אינן במקור – ג.צ)

מתוך ההסכם עולה מפורשות כי החייב חתם על מתן הוראה בלתי חוזרת המזכה את הבנק בתשלומי סכום ההלוואה מתוך שכרו, ואף אם יפסיק את עבודתו יהיה הבנק זכאי להמשיך ולקבלם. החייב פעל בהתאם להסכם במשך חודשים ארוכים גם לאחר שניתן צו הכינוס, ולטע מי לא ניתן לפרש ההסכם בצורה אחרת אלא מתוך פשוטם של דברים ומתוך הכתוב – "המחאה בלתי חוזרת", וטענות החייב בהקשר זה מנותקות מהנוסח עליו חתם, מההתחייבות שלקח על עצמו, ומה תנהגותו במשך כל התקופה כמי שמחויב להסכם.

מכאן, שבידי הבנק המחאת זכות בלתי חוזרת לנכות את החזר ההלוואה משכרו של החייב.

6. עוד יש לברר, האם צו הכינוס גובר על המחאת הזכות והאם יש בהתנהלות הבנק משום העדפת נושים, כנטען.
ההסכם בין הצדדים קובע בסעיף 7 כי גם אם יינתן צו כינוס נגד החייב או לבקשתו, לא תהיה לכך השלכה על המשך גביית התשלומים והם ימשי כו להתבצע, אלא בהינתן הוראה אחרת של בית המשפט, באופן שהאפשרות נלקחה בחשבון וניתן לה מענה מפורש וברור.

גם סעיף 97 לפקודה העוסק בהמחאת זכות ספציפית נותן מענה לשאלה זו:

"97 (א) המחה אדם לאחר זכויות קיימות או עתידות לבוא והוכרז לאחר מכן פושט רגל, לא תהיה להמחאה תוקף כלפי הנאמן לענין הזכויות שלא נפרעו לפני תחילת פשיטת הרגל, אלא אם נרשמה ההמחאה בזמן ובדרך שנקבעו התקנות.

97(ב) האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על המחאת זכויות כלפי חייבים שפורטו בהמחאה ושזמן פרעונן חל בשעת ההמחאה או לפניה, או זכויות קיימות או עתידות לבוא לפי חוזים שפורטו בהמחאה, או המחאת זכויות הכ לולה בהעברת עסק בתום לב ובתמורה"

ובענייננו חל סעיף 97 (ב) העוסק בזכות שלא נרשמה כאמור בס"ק (א), ובלשון הסעיף זכויות "קיימות או עתידות לבוא לפי חוזים שפורטו", ובידי הבנק הסכם ספציפי החל על הצדדים, ובו תמורה שקיבל החייב מהבנק, החזר חודשי קבוע ממקור ידוע , היתר בלתי חוזר המאפשר ניכוי חודשי של התשלום השוטף, והצהרת החייב שידוע לו שהבנק הסתמך על כך. החייב פעל ע"פ ההסכם משך חודשים ארוכים , והתנהגותו מלמדת על ההבנה כי עליו להמשיך ולשאת בתשלומים גם לאחר שניתן צו הכינוס, ו בנסיבות אלו עומד הבנק בתנאי הסעיף, המחאת הזכות תקפה למרות צו הכינוס, והוא רשאי להמשיך ולנכות את התשלומים השוטפים משכרו של החייב.
(ראה והשווה: פש"ר (ת"א)18632-03-14 בינסין נ' כונס הנכסים, ותיק פש"ר 3161/07 (ב"ש), ופש"ר (ת"א) 24652-06-15 גדעון בינסין, והפסיקה המאוזכרת בהם).

7. לאור כל האמור רשאי הבנק להמשיך את ניכוי סכום ההלוואה משכרו של החייב.

ניתנה היום, כ' אייר תשע"ז, 16 מאי 2017, בהעדר הצדדים.