הדפסה

בית הדין הארצי לעבודה עס"ק 13859-11-16

ניתן ביום 04 דצמבר 2017

אל-על נתיבי אויר לישראל בעמ
המערערת
-

.1 הסתדרות העובדים הכללית החדשה - איגוד עובדי התחבורה
.2נציגות עובדי אל על
המשיבים
לפני: הנשיא יגאל פליטמן, השופטת חני אופק גנדלר, השופט אילן סופר
נציגת ציבור ( עובדים) גב' חיה שחר, נציגת ציבור ( מעסיקים) גב' ברכה סמו

באי כוח המערערת- עו"ד אפרת בירן; עו"ד אור איבשיץ
בא כוח המשיבה 1- עו"ד יעל שילוני
בא כוח המשיבה 2 - עו"ד יפעת גירון

פסק דין

השופטת חני אופק-גנדלר

בפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב-יפו ( השופט תומר סילורה; ונציגי הציבור מר שחר כהן ומר יצחק קוגמן; ס"ק 36160-04-16) בו נתקבלה בקשת הצד שהגישה הסתדרות העובדים הכללית החדשה – איגוד עובדי התחבורה ( להלן: ההסתדרות) ונקבע כי אל על נתיבי אוויר בע"מ ( להלן: החברה) הפרה את הוראות ההסכם הקיבוצי וכי " מעתה ואילך, תפעל המשיבה ( היא החברה – ח.א.ג) בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי וכל תפקיד ניהולי שדרגתו במתח דרגות 36 ומעלה, פרט לתפקידים הספציפיים המנויים בסעיף 2 לפרק ח' - ימונה באמצעות מכרז בלבד".

הוראת סעיף 2 בפרק ח' להסכם הבסיס קובעת כי על איוש תפקידי פיקוח/ניהול המוגבלים תקנים ואשר מתח הדרגות שלהם היא 36 ומעלה – ולמעט התפקידים המנויים בסעיף 1 לעיל ותפקידי פיקוח באצ"א ואצד"א, - יאויישו בדרך של מכרז פנימי. וכך נאמר:
" א.  מינויים והצבות לתפקידי פיקוח/ניהול המוגבלים תקנית שהדרגה במתח הדרגות שלהם היא 36 ומעלה, למעט התפקידים המנויים בסעיף 1 לעיל ותפקידי פיקוח באצ"א ואצד"א, ייעשו ע"י הנהלת החברה בדרך של מכרז פנימי שיפורסם בין כל עובדי החברה, בהתאם לדרישות העיסוק שייקבעו ע"י הנהלת החברה.
ב.  אם לא יימצא ע"י ועדת המכרז מועמד מתאים מבין עובדי החברה או במקרה שלא תוגש מועמדות עובד חברה לתפקיד כנ"ל, תהיה רשאית החברה, בהתאם לשיקול דעתה, לאייש את התפקיד ע"י מינוי עובד חברה או מועמד מחוץ לחברה".

4.      התפקידים המצוינים בסעיף 1 ואשר מוחרגים מההוראה שלעיל הינם:
"א) ראש אגף ומעלה;
ב)  תפקידים ביחידות הנהלה, מבצעים, כח אדם, כספים וביקורת הדורשים, לדעת מועצת המנהלים, מידה מיוחדת של אמון אישי;
ג)    דובר החברה;
ד)   נציגי החברה בחו"ל וסגניהם;
ה) עובדי לשכת יו"ר מועצת המנהלים, המנכ"ל והסמנכ"לים ( עוזר, ראש לשכה, מזכירה ונהג)".

ברקע ההליך הקיבוצי – אם כי תוצאתו אינה חלה עליהם - מצויים שני מינויים שנערכו על ידי החברה ללא פרסום מכרז: מנהלת יחידת מטה מסחר ומכירות בלשכת סמנכ"ל למסחר ולקשרים תעופתיים ומנהלת יחידת מטה משאבי אנוש ומנהל בלשכת סמנכ"ל למשאבי אנוש ומנהל ( המוגדרים במתח דרגות 38-39) .

לטענת החברה תפקידים אלה פטורים מכרז פנימי בהתאם לסעיף 1( ה) שכן המדובר בעובדות לשכת הסמנכ"ל, ומבחינה מהותית הם מהסוג המנוי בסיפא של סעיף זה אף אם מבחינה לשונית תואר משרתם אינו כלול בסיפא. ואילו, לטענת ההסתדרות הסיפא מהווה רשימה סגורה, ועל כן אם תואר משרה מסוים אינו כלול בלשון סיפא אזי אין הוא פטור מחובת המכרז מכוח סעיף 1( ה) להסכם.

בית הדין קמא פרש את ההסכם הקיבוצי, כשבמסגרת הפרשנות הסובייקטיבית והאובייקטיבית של ההסכם ניתנה ללשונו הבכורה. אשר לפרשנות הסובייקטיבית נקבע כי הסיפא של סעיף 1( ה) מהווה " רשימה סגורה של תפקידים שניתן למנות בהם עובדי לשכות סמנכלים ללא מכרז ( הרשימה הסגורה היא, כאמור,  עוזר/ראש לשכה, מזכירה ונהג)... אילו לא היה מדובר ברשימה סגורה הייתה הרשימה כוללת מילות הרחבה כגון וכו' וכיוצב ומאחר שהדבר אינו כך, עסקינן ברשימת תפקידים סגורה שאינה מאפשרת הרחבתה" ( סעיף 25 לפסק הדין). אשר לפרשנות האובייקטיבית נקבע כי " מקום בו אין מחלוקת כי ההסכם הקיבוצי המיוחד משתנה מעת לעת, היה מקום, במידה וראו בכך צורך, לעדכן גם את פרק ח' בהתאם לנדרש. לטעמינו, מקום בו ראו לנכון מי מהצדדים להוסיף לתפקידים המנויים או להוריד מהם - היה עליהם לעשות זאת טרם ביצוע העדכון האחרון בהסכם. היות שבחרו להתיר את נוסח ההסכם כמות שהוא בסעיף זה, ככל הנראה היה זה אומד דעתם באותה עת כי אין צורך בשינוי או עדכון התפקידים ( סעיף 28 לפסק הדין). בהיבט האופרטיבי נקבע כי החברה הפרה את הוראות ההסכם הקיבוצי בכך שאיישה את שתי המשרות הנידונות ללא מכרז וכי " מעתה ואילך, תפעל המשיבה בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי וכל תפקיד ניהולי שדרגתו במתח דרגות 36 ומעלה, פרט לתפקידים הספציפיים המנויים בסעיף 2 לפרק ח' - ימונה באמצעות מכרז בלבד".

החברה מבקשת לערער על הפרשנות שנקבעה על ידי בית הדין קמא ביחס להיקף פריסתו של סעיף 1( ה) להסכם וביחס לתוצאה האופרטיבית שנקבעה בו. אשר להיקף פריסתו של סעיף 1( ה) טוענת החברה שהמרכיב הלשוני בפרשנות הסכם קיבוצי אינה חזות הכל, והעובדה שעובדי הלשכות הוחרגו במפורש מחובת המכרז יש כדי ללמד על כך שהצדדים להסכם ראו בעובדים אלה המשמשים בתפקידו אימון, אשר ההנהלה רשאית לאייש על פי שיקול דעתה. ההסתדרות מתנגדת לפרשנות המרחיבה מנימוקיו של בית הדין קמא, ומדגישה כי לו תתקבל פרשנות זו יאפשר הדבר לרשימה תפקידים על דעת עצמה ובאופן חד צדדי תוך שימוש בפרשנות יצירתית בדיעבד. לטענתה משהתפקידים אינם פטורים ממכרז פנימי מכוח סעיף 1( ב) כתפקידים הכרוכים במידה מיוחדת של אימון אישי, שכן פטור ממכרז לפי סעיף זה טעון אישור מועצת המנהלים.

אשר לדעתינו - האם הסיפא של סעיף 1( ה), בה מנויים בסוגרים מספר תפקידים, מהווה הסדר שלילי או חיובי? לטעמינו הפרשנות המצמצמת, המשקיפה על הסיפא כעל רשימה סגורה המבטאת הסדר שלילי - ראויה ונכונה.
על פי כללי הפרשנות החלים על הסכמים קיבוציים - כפי שאלה סוכמו בעסק ( ארצי) 12-12-38740 מדינת ישראל - ארגון סגל המחקר במערכת הביטחון, ברפאל ובמשרד ראש הממשלה (13.5.14) – על הסכם קיבוצי חלים הכללים הנוגעים לפרשנות חוזים. עם זאת, יש להתחשב במאפייניו הייחודיים,לרבות כריתתו במסגרת יחסי עבודה קיבוציים מתמשכים, ולרבות חלותו על מספר רב של אנשים, שלא הם קבעו את תנאיו. ככלל, לשון ההסכם הקיבוצי מהווה נקודת המוצא לפרשנותו משחזקה היא כי תכליתו הסובייקטיבית של ההסכם נלמדת מלשונו. אולם, בשל מאפייניו הייחודים יש לקחת בחשבון גם את ההקשר התעשייתי הרלוונטי, היינו את הנסיבות המפעליות, הענפיות והמשקיות במסגרתן נכרת ההסכם. בנוסף, יש לקחת בחשבון את הדרך בה יושם ההסכם הקיבוצי הלכה למעשה על ידי הצדדים למערכת היחסים הקיבוצית. בעת פרשנות הסכם קיבוצי, בפרט חלקיו הנורמטיביים, יינתן משקל גם לתכלית האובייקטיבית של ההסכם, אשר משקפת עקרונות של סבירות, היגיון ותום לב, תוך התחשבות בהוראות הדין הכללי ובתכליתו של משפט העבודה.

בענייננו, הפרשנות המצמצמת מתיישבת טוב יותר עם לשון ההסכם הקיבוצי, שכן הסיפא מונה מספר מוגבל של תפקידים ללא הוראת ריבוי בצד הפירוט. בנסיבות העניין לא הופרכה החזקה כי לשון ההסכם מבטאת את תכליתו הסובייקטיבית. אשר להקשר התעשייתי, ובכלל זה השאלה אם תפקיד ראש מטה הוא תפקיד חדש, הרי שסוגיה זו לא נכללה בחזית המחלוקת בין הצדדים, ולכן לא נדרש לה ( ראו עמ' 1 לפרוטוקול מיום 2.11.17 שורות 24-25). אשר לתכלית האובייקטיבית לא הוצג ערך חיצוני אובייקטיבי להסכמת הצדדים, אשר ברירת הפרשנות צריכה להיעשות בהתחשב בו. משכך, במקרה דנן יש ליתן בתהליך הפרשני את הבכורה ללשון ההסכם, המבטאת את תכליתו הסובייקטיבית, ולפיה הסיפא של סעיף 1( ה) מבטאת רשימה סגורה של תפקידים. ככל שברצון החברה להרחיב את רשימת התפקידים המנויים בסיפא של סעיף 1( ה) הרי שהדבר צריך להיעשות בהסכמה קיבוצית.

כאמור, טענה נוספת המצויה בפי החברה נוגעת לתוצאתו האופרטיבית של פסק הדין. לטענתה, פסק הדין עסק בהיקף פריסתו של סעיף 1( ה) להסכם, ואילו תוצאתו האופרטיבית נוסחה בצורה רחבה יותר כך שכל תפקיד ניהולי שדרגתו במתח דרגות 36 ומעלה, פרט לתפקידים הספציפיים המנויים בסעיף 2 לפרק ח' - ימונה באמצעות מכרז בלבד. לטענתה, בסעד זה נפלה טעות סופר, שכן החריגים מנויים בסעיף 1, וממעבר לכך הוא מעורר קושי שכן הסעד שניתן אינו מביא בחשבון את הוראות פרק ו' להסכם הקיבוצי ובפרט הוראת סעיף 5 בו. בטיעונה בפנינו הפנתה ב"כ החברה לסעיף 3 לפרק ו' הקובע הסדר תפקידים באגף הביטחון המנויים בו. ב"כ ההסתדרות התנגדה לצמצומו של פסק הדין בהיבט האופרטיבי.

לאחר בחינת טענות הצדדים מוצאים אנו להבהיר כי תוצאתו האופרטיבית של פסק הדין ממוקדת בשאלה הפרשנית שעמדה במרכזו, היא שאלת היקף פריסתו של החריג לחובת המכרז הפנימי הקבוע בסעיף 1( ה) להסכם הקיבוצי. משמע, החריג הקבוע בסעיף 1( ה) לפרק ח בהסכם הקיבוצי יפורש כך שהתפקידים המנויים בסוגריים המצויים בסיפא של סעיף זה מהווים רשימה סגורה של תפקידים הפטורים מחובת המכרז הפנימי. מעבר להבהרה זו טענות הצדדים בנוגע להיקף חובת המכרז הפנימי, לרבות שאלת משמעות חלקיו האחרים של ההסכם הקיבוצי - שמורות להן, ואין בפסק דין זה משום הכרעה בהן.

בשולי הדברים נציין כי החברה טענה כי קיים פער בין שמות חברי המותב בראש פסק הדין לבין שמותיהם בשורת החתימות. נציין כי מר שחר כהן דן בתובענה, ושמו אף מופיע בפתח פסק הדין, אך בשורת החתימות הוספה חתימתו של מר יעקב גרינברג תחת חתימתו. נראה כי המדובר בטעות טכנית, ולמען הסדר הטוב יפעל בית הדין האיזורי לתיקונה.

סוף דבר – הערעור נדחה בכפוף להבהרות בסעיפים 9 ו – 10 לעיל. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתן היום, ט"ז כסלו תשע"ח (04 דצמבר 2017) בהעדר הצדדים ו יישלח אליהם.

יגאל פליטמן,
נשיא, אב"ד

חני אופק גנדלר,
שופטת

אילן סופר,
שופט

גברת חיה שחר,
נציגת ציבור (עובדים)

גברת ברכה סמו,
נציגת ציבור (מעסיקים)