הדפסה

בית הדין הארצי לעבודה עב"ל 68645-01-17

ניתן ביום 14 דצמבר 2017

טניב ראאפת

המערער

-
המוסד לביטוח לאומי
המשיב

לפני: סגנית הנשיא ורדה וירט-ליבנה, השופטת לאה גליקסמן, השופט אילן איטח
נציג עובדים, מר שי צפריר נציג מעסיקים, מר עמית שטרייט

בשם המערער – עו"ד ניסן מיטל
בשם המשיב – עו"ד מיכל מזוז
פסק דין

השופט אילן איטח
לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (השופט יגאל גלם, כתוארו אז, ונציגי הציבור מר זאב שלף וגב' דגנית הכט-פומן; ב"ל
67580-12-15), שבו נדחתה תביעת המערער להכיר בפגיעה בגבו כפגיעה בעבודה לפי עילת המיקרוטראומה.
המסגרת העובדתית
הצדדים הסכימו על העובדות הבאות:
"התובע יליד שנת 1964.
משנת 2008 ועד לחודש 8/14 עבד התובע אצל מעסיק – פאיז אבו נאסר מתמחה בשיקום מבנים ישנים ושחזורם בעיר יפו.
התובע עבד 5-6 ימים בשבוע כשמונה שעות ביום.
כמחצית מיום העבודה היה התובע משתמש בקונגו על מנת לפרק קירות וריצוף מגובה אפס ועד לגובה של 4-5 מטר שלעיתים הקונגו על הרצפה ולעיתים התובע אוחז בו באוויר לעיתים מוטה כלפי מעלה בגובה הגוף ולעיתים כלפי מטה.
משקל הקונגו הינו בין 12-13 ק"ג.
התובע עבד עם הקונגו כאשר הוא אוחז בו בשתי ידיו."

חוות הדעת הרפואית
ד"ר אלכסנדר רוזנטל, אורתופד, מונה על ידי בית הדין האזורי כמומחה רפואי יועץ לבית הדין (להלן – המומחה). ביום 7.7.16 ניתנה חוות דעתו של המומחה כדלקמן:
"א. הליקויים בגבו של התובע, המודגמים בבדיקות הדימות הינם:
בבדיקת C.T עמ"ש מותני מתאריך 15.6.2014 אובחנו:

  1. בגובה ל2-3, ל3-4 בלטי דיסק קלים עם לחץ על השק התקאלי.
  2. בגובה ל4-5 בלט דיסק די משמעותי עם לחץ על השק התקאלי.
  3. בגובה ל5-ס1 ספונדילוליזיס. תופעת וואקום בדיסק. בלט דיסק מרכזי משמעותי ולטרלי משני הצדדים עם לחץ על השק התקאלי והיצרות של הנקבים.

בבדיקת M.R.I עמ"ש מותני מתאריך 27.7.2014 אובחנו:
1. בגובה ל5-ס1 'בלט דיסק דיפוזי פרא מדיני משמאל לוחץ על השק הדוראלי, על השורש היורד של S1 משמאל ואת השורשים של L5 בשתי התעלות'.
ממצאי בדיקות הדימות מעידים על קיום תחלואה ניוונית של עמ"ש. מדובר במצב קונסטיטוציונלי המתפתח לאיטו לאורך שנים וגורמיו הינם מולטיפקטוריאליים. במקרה הנדון נוסף מרכיב של 'ספונדילוליזיס' שהינו ליקוי מולד או משני לתגובת מאמץ בשנות הנעורים והוא בעל השפעה משמעותית על הפגיעה הניוונית, הדיסקוגנית בגובה ל5/ס1.
ב. בהחלטת כבודו תוארו תנאי עבודתו תוך התייחסות ספציפית לשימוש בקונגו. אין בתנאי עבודתו כפי שתוארו בהחלטת כבודו בכדי לגרום לפגיעה או להשפיע באופן משמעותי על המחלה בגבו של התובע.
בהקשר זה אדגיש כי עבודה בתנאים שתוארו בהחלטת כבודו אינה גורמת לויברציה כל גופית Total Body Vibration כפי שגורמת עבודה על כלים רוטטים (טרקטור, משאית, הליקופטר וכ"ו) והיא אינה נחשבת לבעלת השפעה על תחלואת עמ"ש מותני."

ביום 21.9.16 הועברו למומחה שאלות הבהרה עליהן השיב בחוות דעתו מיום 24.10.16. להלן השאלות והתשובות:
א.
בחוות דעתך, ציינת כי לתובע יש ספונדילוליזיס מולד או משני למאמץ בשנות הנעורים וכי יש בזה השפעה משמעותית על הפגיעה הניוונית, הדיסקלית בגובה
S1-L5.
על פי הספרות הרפואית THE PASHOPHYSILOGY OF DISK DEGENERATION. A.G.HADJIPAVLOU, J BONE BR VOL.90-B NO 10 OCTOBER 2008 JOINT SURG ׁ . ידוע כי הפקטורים המזרזים את הפגיעה הניוונית הם נטייה גנטית ופקטור מכאני כמו מאמץ יתר בעבודה פיזית.
אם כך, האם זה נכון לומר שהעובדה, כי התובע עבד שנים רבות בעבודה פיזית קשה גרמה להופעת השינויים הניווניים בגובה של ?S1-L5

"לנוחיותו של כבודו מצורף המאמר המוזכר בשאלה. במאמר הסקירה מפורטים הגורמים הרבים לגביהם קיימת סברה כי הינם בעלי השפעה על תהליך הדגנרציה/ניוון של הדיסק. בתקציר מצוין (שורה 12 עמוד 1) כי לתהליך הניווני של הדיסק יש אטיולוגיה מורכבת מולטיפקטויאלית!! ובהמשך המאמר מפורטים גורמים שונים הנחשבים לבעלי השפעה על התהליך.
מרבית ההוכחות מצביעות על קיום תהליך ניווני התלוי בגיל ומושפע מפקטורים מכניים ותורשתיים!
לפי החלטת כבודו התבקשתי להתייחס לעבודתו של התובע במהלך השנים
2008-2014. כלומר, התובע התחיל לעבוד במקום העבודה הרלוונטי בהיותו בן 44 שנים כאשר ידוע כי התהליך הניווני מתפתח לאיטו החל מהעשור השני לחיים. גם אם ניתן לייחס לעבודה פיזית קשה (הרמת משאות כבדים, עבודה על כלים רוטטים הגורמים לרעד כל גופי, תנועות פיתול וכיפוף חוזרות וכ"ו) השפעה על התפתחות התהליך הניווני, איני מעריך כי לתנאי עבודתו של התובע בפרק הזמן שבין שנת 2008 לשנת 2014 (בהיותו בן 44-50 שנים) הייתה השפעה משמעותית על התפתחות התהליך הניווני בגבו."
ב.
כחלק מעובדות שאינן שנויות במחלוקת נקבע, כי התובע השתמש במכשיר הקונגו במשקל 12-13 ק"ג על מנת לפרק קירות וריצוף מגובה אפס ועד לגובה של 4-5 מטר, כאשר התובע אוחז בו לעיתים באויר כשהוא מופנה כלפי מעלה. האם לדעתך, באופן הפעלת הקונגו עומס משקל והוויברציה של הפטיש גורמים לרעד בגוף ועומס יתר לעמוד השדרה.

"כפי שציינתי בחוות דעת מתאריך 24.7.2016 יש להבדיל בין עבודה על כלים רוטטים כמשאית בתנאי שטח, טרקטור, הליקופטר וכ"ו הגורמים ל'רעד כל גופי' והשפעתה על תחלואת עמ"ש מותני מוכרת ומקובלת בספרות הרפואית לבין עבודה עם כלים רוטטים אותם אוחזים עם הידיים כגון: קונגו, מקדחה וכ"ו. עבודה עם כלים רוטטים, כמתואר בהחלטת כבודו, עלולה לגרום לפגיעות בגפיים עליונות; עצבים, גידים וכ"ו והיא אינה נחשבת גורם סיכון לפגיעה בגב התחתון.
בהקשר ל'עומס המשקל' שבנשיאת הקונגו יש להתחשב בגורמים שונים שלא פורטו בהחלטת כבודו כגון: משקל התובע, כיווני התנועות להן נדרש התובע, הרמת משקל תוך תנועה וכ"ו."
ג.
האם תסכים שהפעלת מכשיר הקונגו כאמור יכולה לגרום לתובע החמרה בשינויים ניווניים?

"כפי שציינתי, הפעלת הקונגו אינה מהווה גורם סיכון בהתפתחות הליקוי הניווני בגבו של התובע."
ד.
הנך מתבקש לעיין במאמר:
Self- "Permanent Partial Disabilities"
Insurance Claims Adjudication Guidelines
June 2015 Washington State Department of Labor and Industries
האם תסכים, כי במקרה של התובע, במידה ולא היה עובד פיזית עם קונגו באופן שתואר בהחלטת המינוי לא היה ביטוי קליני (כדוגמת כאבים כרוניים ומגבלות בתנועות כעולה מהכרטיסים הרפואיים) לליקויים בע"ש המותני?

"המאמר לא צורף להחלטת כבודו ולצערי לא איתרתי אותו במרשתת. בהתייחס לקשר בין הביטוי הקליני לבין הליקוי המורפולוגי בגבו של התובע אוכל לציין כי לא ניתן לשלול קשר של השפעה בין עבודה גופנית קשה לאורך שנים לבין כאבי גב תחתון וליקוי ניווני במבנה עמ"ש מותני. אך כפי שציינתי לא סביר לייחס לעבודה עם קונגו בשנים 2008-2014 השפעה משמעותית על הליקוי הניווני בגבו של התובע."
ה.
האם בכרטיסיו הרפואיים של התובע תועדו תלונות על כאבים בגב עובר לתחילת עבודתו בשנת 2008? האם התיעוד שקדם לשנת 2008 מצביע במידת ודאות העולה על 50% על קיומו של קשר סיבתי על דרך ההחמרה בין עבודתו לבין מצב ע"ש מותני של התובע? נא נמק תשובתך.

"במסמכים הרפואיים שצורפו להחלטת כבודו לא היה תיעוד על כאבי גב לפני 2008. אין בכך כדי להצביע על קיומו של קשר סיבתי על דרך ההחמרה בין עבודת התובע עם קונגו לבין מצב עמ"ש מותני של התובע."
ו.
מבלי להשוות לכלים אחרים כפי שפורט בסעיף ב' לתשובותיך, האם יהיה נכון לומר, כי עבודתו של התובע עם מכשיר הקונגו יש בה על מנת לגרום לרטט בגוף?

"עבודתו של התובע עם קונגו גורמת לרטט בגוף אך לא נחשבת לגורם סיכון בתחלואה ניוונית של גב תחתון."

נציין כי המערער הגיש לבית הדין האזורי חוות דעת של מומחה רפואי מטעמו – ד"ר אלכס גופמן, אורתופד, אשר קבע כי יש קשר סיבתי בין הליקוי בגבו של המערער ובין תנאי עבודתו.

פסק דינו של בית הדין האזורי
לאחר בחינת חוות דעתו של המומחה וטענות הצדדים החליט בית הדין האזורי לדחות את תביעת המערער. בית הדין האזורי קבע כך:
"המומחה השיב על השאלות שנשאל באופן ברור, מפורט ומנומק. ניתן להבין מתוך תשובותיו של המומחה את הלך מחשבתו הרפואי וקביעותיו. המומחה קבע באופן חד משמעי כי אין בתנאי עבודתו של התובע כדי להשפיע השפעה משמעותית על הפגיעה הניוונית בגבו של התובע.
המומחה מציין כי עבודה עם קונגו כפי שעבד התובע, אינה נחשבת לכזו המשפיעה על תחלואת עמוד שדרה מותני וכי אינה גורמת לוויברציה כל גופית כפי שגורמת עבודה עם כלים רוטטים מסוג טרקטור, משאית או הליקופטר.
המומחה ממשיך ומציין בתשובותיו לשאלות ההבהרה כי עבודתו של התובע גורמת לרטט בגוף (בשונה מוויברציה כל גופית) ומשפיעה על גפיים עליונות, אך לא נחשבת לגורם סיכון לפגיעה ניוונית של גב תחתון. על בסיס כל האמור, המומחה מוסיף ומציין, כי אין קשר סיבתי לרבות על דרך ההחמרה בין עבודתו של התובע עם קונגו לבין הפגיעה הניוונית בעמוד שדרה מותני.
אמנם, המומחה במסגרת תשובותיו לשאלות ההבהרה, ציין 'כי לא ניתן לשלול קשר של השפעה בין עבודה גופנית קשה לאורך שנים לבין כאבי גב תחתון כליקוי ניווני במבנה עמוד שדרה מותני' אך הוא ממשיך ומציין כי 'לא סביר לייחס לעבודה עם קונגו בשנים 2008 עד 2014 השפעה משמעותית על הליקוי הניווני בגבו של התובע'.
הנה כי כן, חוות דעתו של ד"ר רוזנטל מנומקות, עקביות, ברורות ומסתמכות על העובדות המוסכמות ועל המסמכים הרפואיים בתיק מבלי שהמומחה חורג מהן. יש בחוות הדעת הסברים המראים כיצד הגיע המומחה הרפואי למסקנותיו."

הטענות בערעור והדיון בו
נוכח דחיית התביעה הוגש ערעור המערער. בתמצית טוען המערער, בין היתר, כי מהפיסקה השניה לשאלת ההבהרה הראשונה עולה כי בעוד המומחה אינו שולל קשר סיבתי בין תנאי העבודה ובין הליקוי בגבו של המערער, הוא אינו מוכן לייחס לו "השפעה משמעותית" הגם שדי בהשפעה של 20%; המומחה התחמק מלענות בנוגע להשפעת העבודה עם מכשיר הקונגו, שכן פעם ציין כי הקונגו לא גורם לרטט כל גופי ופעם ציין כי הוא גורם לרטט בגוף; המומחה לא איתר את המאמר אליו הופנה; המומחה לא הסביר מדוע לא ניתן להסתמך על המאמרים אליהם הופנה לצורך קבלת התביעה; יש למנות מומחה עם אסכולה התומכת בקיומו של קשר סיבתי.
בעקבות ישיבת קדם הערעור הסכימו הצדדים להעביר למומחה שאלות הבהרה נוספות. עליהן השיב בחוות דעתו מיום 4.8.17. להלן שאלות ההבהרה הנוספות ותשובות המומחה:
א.
מעיון בתיק לא ברור אם עמדה לפניך חוות דעתו של ד"ר גופמן אלכס מיום 23.12.15 (אליה צורף מאמר). בנסיבות אלה, למען הסר ספק, מועברת אליך חוות הדעת, שבמסגרתה סבור ד"ר גופמן כי קיים קשר סיבתי בין הליקוי בגבו של המערער ובין עבודתו בשנים 2008 – 2014.
אנא עיין בחוות הדעת ובנימוקיו של ד"ר גופמן. האם יש באמור בחוות הדעת של ד"ר גופמן כדי לשנות מחוות הדעת שנתת עד כה בעניינו של המערער? אנא הבהר תשובתך בצורה מפורטת.
חוות דעתו של דר' גופמן עמדה בפני בעת עריכת חוות דעתי מתאריך 24.10.2016 שבה עניתי על שאלות הבהרה מתאריך 21.09.2016. איני מקבל את מסקנותיו של דר' גופמן מהטעמים הבאים:
בפרק האנמנזה והדיון קובע דר' גופמן כי:
" התובע עובד כפועל בניין ומפעיל קונגו לאורך שנים".
"הקונגו הינו כלי כבד לחציבה ולהפעלתו נדרש מאמץ פיזי כבד".
"עבודת התובע בבניה ושיפוצים לאורך שנים דרשה תנועות חוזרות ונשנות לכיפוף הגב והרמת משקל כבד עם הפעלת כוח פיזי חזק ובנוסף עבד בתנאים של רטט ממושך לידיים ולגוף".
"ברישום הרפואי רצף פגיעות זעירות בגב המותני בשנים האחרונות".
"אני משוכנע שמרכיב הפעילות של מר טניב במקום עבודתו דרש ממנו תנועות חוזרות ונשנות בגב המותני".
"ספונדילוליזיס בעמ"ש ידוע מהספרות הרפואית כפגיעה שמופיעה בגיל הצעיר בד"כ בקרב ספורטאים ועקב מאמצים פיזיים ממושכים".
"אני קובע שמדובר במצב ... על רקע פגיעות זעירות לאורך שנות עבודה פיזית קשה כמפעיל קונגו עם תנועות חוזרות ונשנות בגב מותני"
בכתב ההחלטה שנערך ע"י כבוד השופט יגאל גלם נקבעו העובדות הבאות:
משך תקופת העסקת התובע הרלוונטית לכתב התביעה הינו במהלך השנים 2008-2014 כאשר טווח גיל התובע בתקופה עבודה זו הנו 44-50 שנים. מדובר בגיל בו שינויים ניוונים הינם שכיחים וסיבתם מתוארת היטב במאמר הסקירה בו מתואר המנגנון הפתופיזיולוגי של התהליך הניווני הפוגע בדיסקים הבין חולייתיים בעמ"ש מותני (מאמר מצורף לחומר הרפואי).
דר' גופמן מתייחס למרכיבים שונים בעבודת התובע שאינם מופיעים בעובדות שנקבעו ע"ע כב' השופט גלם ובהם; תנועות חוזרות ונשנות לכיפוף הגב, הרמת משקל כבד, הפעלת כוח פיזי רב וכ"ו.
משקל הקונגו הינו כ-10-12 ק"ג והפעלתו בידי אדם מיומן עם משקל גוף ממוצע עלולה להיות בעלת השפעה מזיקה במנגנון של ויברציה המשפיעה על הגפיים העליונות בעיקר. הפעלת קונגו כמתואר בעובדות שנקבעו ע"י כב' בית הדין אינה גורמת לרטט כל גופי המשפיע על עמ"ש מותני.
לסכום, העובדות שנקבעו ע"י כב' השופט גלם; מס' שנות העבודה ותיאור תנאי העבודה שונים באופן מהותי מתנאי העבודה אליהם התייחס דר' גופמן בחוות דעתו.

ב.
אנא עיין במאמר המצ"ב "Permanent Partial Disabilities -
Self-Insurance Claims Adjudication Guidelines"
June 2015 Washington State Department of Labor and Industries.
האם תסכים, כי במקרה של המערער, במידה ולא היה עובד פיזית עם קונגו, באופן שתואר בהחלטת המינוי, לא היה ביטוי קליני (כדוגמת כאבים כרוניים ומגבלות בתנועות כעולה מהכרטיסים הרפואיים) לליקויים בע"ש המותני?
המאמר הנידון אינו מאמר רפואי אלא קובץ הנחיות של משרד התעסוקה של מדינת וושינגטון. הקטע הרלוונטי לנושא הנידון בהנחיות אלו הינו סעיף RCW 51.32.080. (5) הדן במצב בו ממצא קודם א- סימפוטמטי הופך לסימפטומטי בעקבות פגיעה / Injury. בהתאם להנחיות אלו יש לקבוע קש"ס בין פגיעה למצב רפואי נתון למרות קיום מצב רפואי קודם. אני מסכים עם הנחיות אלו.
במקרה שלפנינו קיימת אי התאמה בין המסגרת העובדתית שנקבעה ע"י בית הדין לבין העובדות שנקבעו בחוות הדעת עליהן התבססה תביעת התובע.

בהחלטה מיום 4.9.17 נקבע כי הדיון בערעור יעשה על דרך של סיכומים בכתב כאמור בתקנה 103 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991. המערער הגיש את סיכומיו.
בהמשך הוגשו סיכומי המערער. בתמצית טוען המערער כך: תשובותיו של המומחה לשאלות ההבהרה מחזקות את טענת המערער בדבר הקשר הסיבתי שבין תנאי העבודה לפגיעה; תשובתיו של המומחה אינן עקביות וסותרות ומובילות למסקנה היחידה כי קיים קשר סיבתי בין ליקוי המערער לעבודתו בשנים הרלבנטיות; בניגוד לאמור בתשובת המומחה אין כל שוני מהותי בין העובדות בחוות הדעת של ד"ר גופמן לבין העובדות שנקבעו על ידי בית הדין; נפל פגם מהותי בהתנהלות המומחה בכך שלא פנה לבית הדין האזורי בבקשה או הודעה נוכח טענתו כי אין אחידות בין העובדות שנקבעו על ידי בית הדין האזורי לבין העובדות בחוות הדעת של ד"ר גופמן. המערער מפנה בענין זה לעניין קוגן שם קבע בית הדין כי יש למנות מומחה אחר שכן נפל פגם מהותי בחוות הדעת של המומחה; כיוון שיש אסכולה רפואית התומכת בקיומו של קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של המערער למחלתו, המסבירה את הפיכתו של מצב אי סמפטומטי לפני התאונה למצב סמפטומטי, יש למנות מומחה רפואי נוסף; המומחה התעלם מעבודת המערער עם קונגו, ותירץ זאת בתשובותיו בצורך לידיעת גורמים כמו משקלו או כיוון תנועותיו של המערער; המומחה בתשובותיו נמנע מלפרט בחוות דעתו האם הינו מתייחס לגרימה או להחמרה; ישנה סתירה בחוות הדעת של המומחה אשר מחד טען כי עבודה עם קונגו גורמת לרטט בגוף ומאידך קבע כי עבודה עם קונגו אינה גורמת לויברציה כל גופית; בתשובה ד' לשאלות ההבהרה המומחה מודה כי לא ניתן לשלול קשר של השפעה בין עבודה גופנית קשה לאורך שנים לבין כאבי גב תחתון וליקוי ניווני במבנה עמוד שדרה מותני. לאור האמור מבקש המערער כי בית הדין יקבל את ערעורו ויקבע כי קיים קשר סיבתי בין עבודתו לבין מצבו הרפואי. לחלופין מבקש המערער כי ימונה מומחה רפואי אחר.
המוסד בסיכומיו טוען כי המומחה שלל באופן ברור וחד משמעי כל קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של המערער למצבו הרפואי. המומחה בחוות דעתו ובתשובותיו לשאלות ההבהרה ענה בצורה מנומקת וברורה. בהתאם להלכה, לחוות הדעת של המומחה הרפואי מטעם בית הדין יש משקל ראייתי מיוחד, כאשר בשאלות רפואיות בית הדין יסמוך על חוות הדעת אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן שלא לעשות כן. המומחה בחוות דעתו ציין כי ממצאי בדיקות הדימות של המערער מעידים על קיום תחלואה ניוונית של עמוד השדרה שמתפתחת עם השנים. בנוסף, מדובר במרכיב מולד (ספונדיטוליזיס) בעל השפעה משמעותית על הפגיעה הניוונית של המערער ובשל כך קבע המומחה כי לא תנאי עבודתו הם שגרמו לפגיעה או להחמרה של המחלה בגבו; המומחה הסביר בחוות דעתו כי קיים הבדל בין עבודה עם קונגו באופן בו עבד המערער במסגרת עבודתו שאינו משפיע על תחלואת עמוד שדרה מותני כי אינו גורם לויברציה כל גופית, ובין עבודה עם כלים רוטטים כגון טרקטור, משאית ועוד הגורמים לויברציה כל גופית; המומחה הסביר בתשובותיו כי עבודת המערער עם הקונגו אינה נחשבת לגורם סיכון לפגיעה בגב התחתון אלא עלולה להשפיע על גפים עליוניות; במענה לשאלות ההבהרה מיום 7.8.17 אישר המומחה כי בעת מתן חוות הדעת הראשונה עמדה בפניו חוות דעתו של ד"ר גופמן, ומסביר כי אינו יכול לקבל את מסקנותיו בשל השוני בתשתית העובדתית; המומחה הסביר כי המאמר אליו הופנה הינו קובץ הנחיות של משרד התעסוקה של מדינת וושינגטון וכי הוא מסכים להנחיה לפיה יש לקבוע קשר סיבתי בין הפגיעה לבין המצב הרפואי הנתון של המערער, למרות קיום מצב רפואי קודם, אך יחד עם זאת אין המומחה קובע קשר סיבתי בין תנאי העבודה כפי שנקבעו על ידי בית הדין לבין הליקוי ממנו סובל המערער; אין בסיס לטענת המערער לאסכולה שונה, טענה זו אינה נתמכת בספרות הרפואית. המערער נסמך על קובץ הנחיות של משרד התעסוקה של מדינת וושינגטון והדבר אינו עולה כדי אסכולה; אין להקיש מעניינם של מבוטחים אחרים אליהם התייחס המערער לענייננו; המערער שוגה בטענתו כי די בהשפעה של 20% כדי להכיר בקשר סיבתי. על פי הפסיקה על מנת לקבוע קיומו של קשר סיבתי על דרך מיקרוטראומה יש צורך בסבירות של מעל 50% כי תנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת, ורק אם התשובה לכך חיובית נבחנת השאלה האם לתנאי העבודה השפעה משמעותית על הליקוי. מתשובות המומחה ברור שהמערער לא עבר את הסף הראשון הנדרש על פי הפסיקה; המקרה אינו נופל בגדר אותם מקרים בהם יש למנות מומחה נוסף, וודאי שלא מומחה אחר.
בסיכומי התשובה טוען המערער כי טענת המוסד כנגד המאמר הינה בגדר הרחבת חזית אסורה אשר עלתה לראשונה במסגרת סיכומי המשיב.
הכרעה
לאחר שבחנו את כלל חומר התיק ושקלנו את טענות הצדדים הגענו לכלל מסקנה כי נוכח חוות דעתו של המומחה דין הערעור להידחות. להלן נפרט את טעמינו.
מעיון בחוות הדעת עולה כי המומחה קבע שהליקויים בעמוד השדרה התחתון של המערער הם פרי "תחלואה ניוונית" שהתפתחה לאורך השנים, תחלואה שלמרכיב ה"ספונדילוליזיס" (שהינו ליקוי מולד או משני לתגובת מאמץ בשנות הנעורים) שלה השפעה משמעותית על הפגיעה המרכזית (גובה ל5/ס1) וכי עבודה עם מכשיר הקונגו, באופן שתואר בתשתית העובדתית, אינה גורמת לפגיעה בעמוד השדרה התחתון. לעניין זה הסביר המומחה כי הרטט ממכשיר הקונגו עשוי לפגוע בגפיים העליונות ולא בעמוד השדרה התחתון, וזאת בשונה מעבודה הכרוכה ברטט כל גופי.
מוסיף המומחה ומסביר כי עבודה פיזית קשה הכוללת "הרמת משאות כבדים, עבודה על כלים רוטטים הגורמים לרעד כל גופי, תנועות פיתול וכיפוף חוזרות וכ"ו" עשויה לפגוע בעמוד השדרה התחתון, אלא שבהתחשב בגילו אין לפרק הזמן בו עבד המערער (2008 – 2014) כדי להשפיע "השפעה משמעותית על התפתחות התהליך הניווני בגבו" וכי "לא סביר לייחס לעבודה עם קונגו בשנים 2008-2014 השפעה משמעותית על הליקוי הניווני בגבו של התובע". נדגיש כי בתשובה ג' לשאלות ההבהרה התייחס המומחה גם לאפשרות של החמרה ושלל אותה.
לא מצאנו כל ממש בטענות המערער נגד חוות דעתו של המומחה: לא מצאנו כי קביעותיו אינן עקביות או סותרות. תשובתו לפיה עבודה עם קונגו גורמת לרטט בגוף אינה סותרת את קביעתו כי אינה גורמת לרטט כל גופי; צודק המומחה כי יש הבדל בין התשתית העובדתית שעמדה ביסוד חוות דעתו של המומחה מטעם המערער – ד"ר גופמן, ובין זו שנקבעה על ידי בית הדין האזורי. בעוד שאצל ד"ר גופמן הודגשו פעולות חוזרות ונישנות של הגב המתני, בתשתית העובדתית המוסכמת הודגשה העבודה עם מכשיר הקונגו ולא נקבע ממצא עובדתי של פעולות חוזרות ונישנות של הגב המותני; כלל לא הוכח כי חוות דעתו של המומחה מבוססת על אסכולה רפואית או כי קיימת אסכולה רפואית מיטיבה; אין בהסכמת המומחה עם האמור בקובץ הנחיות של משרד התעסוקה של מדינת וושינגטון כדי לסתור את חוות דעתו. שכן, מתשובת המומחה עולה כי האמור בקובץ ההנחיות עוסק באופן ההתייחסות למקרה בו בעקבות פגיעה הפך מצב א- סימפטומטי למצב סימפטומטי ואילו במקרה של המערער השאלה שונה – האם העבודה כפי שתוארה בתשתית העובדתית גרמה לליקויים בעמוד השדרה התחתון.
סוף דבר – הערעור נדחה. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ו כסלו תשע"ח (14 דצמבר 2017) בהעדר הצדדים ו יישלח אליהם.

ורדה וירט-ליבנה,
סגנית נשיא, אב"ד

לאה גליקסמן,
שופטת

אילן איטח,
שופט

מר שי צפריר,
נציג ציבור (עובדים)

מר עמית שטרייט,
נציג ציבור (מעסיקים)