הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ב"ל 21936-07-14

13 ספטמבר 2017

לפני:
סגנית הנשיאה, השופטת ד"ר אריאלה גילצר – כץ

התובע:
ד"ר גדעון סאבו
ע"י ב"כ: עו"ד ניר גנאינסקי
-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד יוחאי אלרון

פסק דין

האם פגיעה בכתף ימין שבה לקה רופא כירורג נגרמה לו בשל עבודתו – זוהי השאלה העומדת להכרעת ביה"ד.

לאחר שמיעת העדויות, הוגשה ביום 21.2.16 הסכמת הצדדים בדבר התשתית העובדתית שתועבר למומחה הרפואי על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בסוגיה שלפנינו.

להלן התשתית העובדתית שהוסכמה על הצדדים:

א. התובע יליד 1955 הינו רופא כירורג במקצועו.
ב. במסגרת עבודתו עובד ב"מכון מור" בתפקיד בודק בדיקות דופלר של עורקי הצוואר וזאת החל משנת 1989.
ג. במהלך חודש עבודה מבצע התובע מאות בדיקות לפציינטים (בסביבות כ- 300 בדיקות ובמהלך משמרת מבצע התובע בסביבות 30 – 40 בדיקות.
ד. ביצוע הבדיקה מתבצע באופן הבא:

  1. הפציינט שוכב על מיטת הטיפולים.
  2. התובע יושב על כיסא מוגבה ובידיו מכשיר הבדיקה לעורקי הצוואר.
  3. התובע נוטל את המכשיר מפעיל אותו ומסובב אותו בסיבובים חוזרים ונשנים לכל הכיוונים על צווארו של הפציינט וזאת משני צדדי הצוואר באמצעות יד ימין.
  4. ביצוע הבדיקה מתבצע ע"י תנועות סיבוביות של היד הלוך ושוב על שני צדי צווארו של המטופל.

ביום 28.2.16 מונ ה ד"ר יפה דיויד כמומחה רפואי מטעם ביה"ד, ואלו השאלות שהופנו למומחה והתשובות שנתקבלו ממנו:

(א) מהו ליקויו של התובע?

"ד"ר סאבו אובחן כי הינו סובל מכאב בכתפו הימנית כאשר בוצעו בדיקות על קוליות (USׂׂ( חוזרות משנת 1996, בדיקות אשר הדגימו פגיעה בשרוול המסובב בדרגות חומרה משתנות, מקרע בשנת 1998 ועד תהליך דלקתי בסמוך ל- ROTATOR INTERVAL בבדיקה מתאריך 31/5/2015. בצילום כתף ימין מתאריך 12/4/2015 הודגמו שינוים ניווניים קלים במפרק האקרומיו-קלווויקולרי."

(ב) האם ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל? (גם החמרת מצב הליקוי ערב העבודה מ שמעה קיום קשר סיבתי בין השניים)?

"בהתבסס על הספרות הרפואית אשר עמדה בפני ואשר עליו התבסס ד"ר ברצ'ילון בחוות הדעת מטעם התובע מצוין כי אם בעת ביצוע בדיקה על קולית נדרש הטכנאי/רופא לעמדת אבדוקציה ממושכת של הכתף כאשר הכתף במנח סטטי למשך פרק זמן ממושך, כשם שהדבר בא לידי ביטוי באלה המבצעים בדיקה על קולית גניקולוגית וקרדיאלית בעיקר, אז יש למצוא קשר סיבתי בין המרכיב התעסוקתי והתהליך הדלקתי אשר אובחן בכתפו הימנית של ד"ר סאבו. בסע יף העובדתי אין כל תיעוד בנוגע מנח הכתף בעת הבדיקה אולם במאמר המצוטט ואשר צירפתי ניתן לומר כי בבדיקת הלב מנח הכת ף באבדוקציה (תמונה 9 במאמר) ואילו בבדיקת כלי הדם הצוואריים אין צורך במנח אבדוקציה של הכתף (תמונה 11 במאמר). ד"ר ברצ'ילון מציין בחוות הדעת כי ד"ר סאבו נדרש במהלך עבודתו למנח סטטי באבדוקציה של 70 במעלות בכתפו הימנית אולם בסעיף העובדתי אין כל ציון בנוגע למנח הכתף בעת הבדיקה. במידה וד"ר סאבו נדרש למנח אבדוקציה של הכתף עת שמבצע הבדיקות יש למצוא קשר סיבתי בין המרכיב התעסוקתי לתהליך הדלקתי בכתפו הימנית בסבירות של מעל 50% אולם אם עבודתו דורשת מנח כשם למראה תמונה 11 במאמר, כלומר הכתף צמודה לגו אז לא ניתן למצוא הקשר הסיבתי. "

(ג) ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו: האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע ע קב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות, כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות)?

"אם יקבע כי ד"ר סאבו נדרש למנח אבדוקציה קבועה של 70 במעלות בכתפו הימנית אז ניתן יהיה לקבוע כי הנזק לכתפו הימנית נגר ם ב מנגנון של מיקרוטראומה."

(ד) ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו – האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו של התובע? ("השפעה משמעותית" על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).

"אם יקבע כי ד"ר סאבו נדרש למנח אבדוקציה קבועה של 70 במעלות כתפו הימנית אז ניתן יהיה לקבוע כי למרכיב התעסוקתי השפעה משמעו תית על הופעת הנזק בכתפו הימנית."

לאחר קבלת חוות הדעת, סבר ביה"ד כי יש מקום להשלמת עדותו של התובע והתובע נחקר שוב .

טענות הצדדים

טענות התובע:

לטענת התובע, במשך 30 שנה הוא מבצע בדיקה בזווית של 70 מעלות והוא מזיז את כתפו הימנית הלוך ושוב באופן שעונה על הגדרת המיקר וטראומה.

טענות הנתבע:

בדיון ההוכחות, שנקבע לאחר קבלת חוות דעת המומחה , הוצגו תמונות חדשות אשר היו מבוימות ועל כן יש למחקן. כתף ימין של התובע נמצאת במנח סטטי – קבוע – ואיננה נמצאת בתנועה בעת הבדיקה שעורך התובע למטופליו . על כן, אינו מקיים תשתית עובדתית למיקר וטראומה. התובע העיד כי הוא מתאים את עצמו ומשנה את זווית ידו בהתאם למיקומו של הנבדק והוא שולט על גובה הכיסא המתכוונן שעליו הוא יושב ועל גובה המיטה שעליה שוכב המטופל.

גרסתו של התובע השתנתה מגרסה לפיה הכתף לא סטטית בעת עבודתו (14/10/15) לגרסה שזווית הכתף שלו לא משתנה לאורך הבדיקה (19/4/17).

יש לדחות את התביעה נוכח חוות הדעת של המומחה כי לא ניתן למצוא קשר סיבתי בין עבודת התובע לפגיעה בכתפו.

הכרעה:

לאחר שעיינו בחוות דעתו של המומחה, שמענו את עדות התובע ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל.

המומחה קבע בחוות דעתו כי אם ייקבע כי התובע נדרש למנח אבדוקציה קבועה של 70 מעלות בכתפו הימנית, כי אז ניתן לקשור בין עבודת התובע לפגיעה בכתפו.

התובע הוכיח כי הוא עובד בזווית עבודה של 70 מעלות:

"ש. אתה יכול להראות לביה"ד את התנועה שאתה עושה ואת הזווית.
ת. אני יושב על הכסא. כמו שרואים בתמונה המיטה של הנבדק היא בגובה שהצוואר של המטופל יהיה קרוב אליי ואז אני מרים את היד ושם את המתמר של האולטרסאונד על צוואר הנבדק ומתחיל לחפש את העורק שאני צריך להדגים (מדגים תנועה של הושטת היד קדימה לכיוון הצוואר של הנבדק)." (עמ' 5 לפ' שורות 9 – 12 לעדות התובע ).

התובע צירף תמונות. אין בידנו לקבל את טענות הנתבע כי אלו "מבויימות". ברי כי הן אינן אותנטיות כיוון שמדובר במטופלים אשר אינם חפצים להצטלם ולכן העובדים עם התובע התנדבו להצטלם במקום המטופלים.

כמו כן אין בידנו לקבל את גרסת הנתבע כי התובע שינה גרסתו שכן בחוות הדעת שהוגשה ע"י התובע לתצהירו נכתב שהתובע עובד ב תנוחת אבדוקציה של 70 מעלות:

"לדבריו כשמבצע בדיקות על קוליות של עורקי הצוואר, עובד בתנוחת אבדוקציה 70 מעלות וסיבוב פנימי של הכתף הימנית."

אכן התובע הגיש תמונות חדשות אולם לא מצאנו שהן עמדו בסתירה לעדותו בפנינו בדיון הראשון.

משכך ו משלפנינו עדותו של התובע, תמונות שהוגשו וחוות דעת מטעמו של התובע, אשר נכתב בה ברחל בתך הקטנה אופן עבודת התובע, לא ניתן כעת לטעון כי התובע שינה גרסתו.

סיכום:

התובע מבצע כ-300 בדיקות מידי חודש באותו אופן כאשר הוא מפעיל את כתפו הימנית.
לפיכך יש מקום להכיר בפגיעתו על דרך המיקרוטראומה.

התביעה מתקבלת. הנתבע ישלם לתובע 7,000 ₪ בגין שכ"ט ו-1,000 ₪ בגין הוצאות משפט.

זכות ערעור לצדדים לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, כ"ב אלול תשע"ז, (13 ספטמבר 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .