הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ב"ל 18504-02-14

לפני:
סגנית הנשיאה, השופטת ד"ר אריאלה גילצר – כץ

נציג ציבור (מעסיקים) מר אליעזר ביהרי

התובעת:
מרים בן זקן
ע"י ב"כ: עו"ד אורטל יונה
-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד שלומית בר לבב ועו"ד יוחאי אלרון

פסק דין

האם פגיעות התובעת בצווארה ובגבה נגרמו לה בשל עבודתה כעובדת ניקיון במשך 17 שנים – זוהי הסוגיה העומדת להכרעתנו.

ביום 6/7/16 נתן ביה"ד החלטתו בעניינה של התובעת ונקבע כי הונחה תשתית עובדתית על פי תורת המיקרוטראומה לפגיעה בעבודה בשל עבודת התובעת כעובדת ניקיון, ועניינה של התובעת הועבר למומחה רפואי על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין עבודת התובעת למחלתה.

ביום 4/11/16 מונה ד"ר דוד אנג'ל כמומחה רפואי.

ואלה העובדות שהועברו למומחה:

(1) התובעת ילידת 1959 ועובדת כפועלת ניקיון זה 17 שנים.
(2) בין השנים 1995 – 2012 עבדה התובעת במתנ"ס ברחובות, 5 שעות ביום, ובשנת 1998 החלה לעבוד בביה"ח במשך 8 שעות ביום, במקביל לעבודתה במתנ"ס.
(3) עבודת התובעת כללה שטיפת רצפות, ניקיון חדרי שירותים וניגובי אבק.
(4) עבודתה של התובעת כללה שטיפה של רצפות בשטח כולל של כ- 400 מ"ר על פני 13 שעות עבודה. פעולת הטאטוא וגריפת המים כרוכה בכיפוף ואימוץ הצוואר.
(6) לשם שטיפת הרצפה נשאה התובעת דליי מים במשקל של 10-5 ק"ג. נשיאת דלי המים נעשתה תוך כיפופים של הגב והצוואר בשל משקל הדליים.
(7) עבודת התובעת כרוכה בסחיטת סמרטוט הרצפה. לשם כך היא מתכופפת עשרות פעמים ביום.
(8) נוסף על כך, במהלך יום עבודתה רוקנה התובעת עשרות פחי אשפה (גדולים).

ואלה השאלות שהופנו למומחה והתשובות שנתקבלו ממנו:

(א) מהו ליקויה/ליקוייה של התובעת?

"הליקויים שאובחנו בתובעת הינם: שינויים ניווניים בצוואר, שינויים ניווניים והדבקויות בכתף ימין ושנויים ניווניים במפרקי כפות הרגליים. לא בוצעו בדיקות הדמייה לאיתור ליקויים באזורים אחרים בגוף. התובעת סבלה גם מכאב גב תחתון (לא אותר ליקוי מוגדר באזור זה)."

(ב) האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובעת לליקוי ממנו היא סובלת? (גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים).

"לא ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% קשר סיבתי בין עבודתה למחלות הצוואר והגב התחתון. יש להערכתי קשר סיבתי בין עבודתה למחלת הכתף הימנית. אין בעבודתה גרימת נזקים בלתי הפיכים בצוואר. יש העברת כוחות ועומסים לגב התחתון אולם להערכתי לא במידה שתצדיק הכרה בקשר סיבתי בין העבודה למחלת גב תחתון. (כאמור לא אותר כאן ליקוי מוגדר בגב בתחתון). יש בעבודתה עומסים שגורמים נזקים בלתי הפיכים בכתף ולמרות שזה לא צויין בפרוש בהחלטתה אני מניח שחלק מעבודתה (כמו ניקוי אבק, קירות וחלונות) היה כשהיד מורמת מעל גובה השכם. ניתן לדעתי לקבוע בסבירות של מעל 50% קשר סיבתי בין עבודתה למחלת הכתף הימנית."

(ג) ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:
פגיעות זעירות, כך שכל אחת מהן הסבה לה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויה (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).

"לגבי הגב התחתון יש בעבודה פיסית נזקים זעירים ובחלקם בלתי הפיכים אולם לא במידה מספיקה להכרה בקשר סיבתי זה. השפעת העבודה על מחלת הכתף הינה בפגיעות זעירות, מוגדרות ובלתי הפיכות שמצטברות כדי תרומה ממשית למחלת הכתף."

(ד) ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו – האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו של התובע? ("השפעה משמעותית" על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).

"השפעת עבודתה על גרימת מחלות הגב והצוואר פחותה להערכתי מ 20% יחסית להשפעת גורמים אחרים כמו תחלואה ניוונית טבעית ודלקת מפרקים. השפעת העבודה על מחלת הכתף הימנית עולה להערכתי על 20%."

הנתבע ביקש להפנות שאלות הבהרה וביה"ד נעתר לבקשה.

ואלו שאלות ההבהרה שהופנו למומחה והתשובות שנתקבלו ממנו:

(1) בחוות דעתך מיום 27.1.17 קבעת, בנוגע למחלת הכתף הימנית: "יש בעבודתה עומסים שגורמים נזקים בלתי הפיכים בכתף ולמרות שזה לא צוין בפרוש בהחלטה אני מניח שחלק מעבודתה (כמו ניקוי אבק, קירות וחלונות) היה כשהיד מורמת מעל גובה השכם. ניתן לדעתי לקבוע בסבירות של מעל 50% קשר סיבתי בין עבודתה למחלת הכתף הימנית". הנך מופנה לבסיס העובדתי אשר נקבע בהחלטת ביה"ד מיום 4.11.16, שם נקבע כי עבודת התובעת כללה שטיפת רצפות, ניקיון חדרי שירותים וניגובי אבק (ראה ס' 3 לעובדות).
לאור האמור, הנך מתבקש להשיב על השאלה: כיצד הגעת למסקנה כי בעבודת התובעת היא נדרשה לבצע תנועות חוזרות ונשנות בתדירות גבוהה כאשר ידה הימנית מורמת מעל גובה השכם?

"כתבתי בחוות דעתי כי אני מניח שחלק מעבודתה (כמו ניקוי אבק, קירות וחלונות) היה כשהיד מורמת מעל גובה השכם. הנחה זו מתבססת על התבוננות במנקים ומנקות במשך חיי. אם תתקבל בבית הדין החלטה שעבודתה לא כרוכה בעבודה מרובה כשהיד מעל גובה השכם, אזי אענה שגם מחלת הכתף אינה קשורה בקשר סיבתי לעבודתה."

(2) פרק מספר 22 בספר הרפואי ESSENTIAL ORTHOPEDICS AND TRAUMA דן בבעיות בכתף. בנוסף, קיימת סקירה מקיפה הנוגעת לאיבר הכתף ב-ASSOCIATION BETWEEN WORK RELATED FACTORS AND SPECIFIC DISORDERS OF THE SHOULDER – A SYSTEMATIC REVIEW OF THE LITERATURE SCAND J WORK ENVIRON HEALTH
בירחון 189-201: (3) 36 : 2010.
בספרות הרפואית הנ"ל צוין כי גיד הסופרארספינטוס נמצא פגום ב- 40% מאלה שהינם בני 40. יודגש, כי שם צוין שהרמת משאות מעל 20 ק"ג למעלה מ- 10 פעמים ביום, עלולה לגרום לתסמונת תפס הכתף, המהווה גורם סיכון לקרע בשרוול המסובב וכולל הפעלה של מעל 10% מכוח הכיווץ המקסימלי של השריר. עוד יצוין כי בספרות הרפואית הנ"ל, צוין כי עבודתו המתאפיינות בהפעלה ממושכת ונשנית של הזרוע, בעיקר הריחוק או סיבוב או עבודה כאשר הידיים נמצאות זמן ממושך מעל גובה הראש, תורמות לעליה בשכיחות התסמונת.

האם לאור העובדות אשר נקבע בהחלטת ביה"ד מיום 4.11.16 ובשים לב לאמור בסעיפים 3 ו- 6 להחלטה, הנך סבור שבמסגרת עבודתה התובעת ביצעה איזה מן הפעילות שהוכרו בספרות הרפואית שפורטה לעיל, אשר עלולות היו לגרום למחלתה בכתף הימנית?

"עבודת הניקיון כרוכה לדעתי בהפעלה ממושכת ונשנית של הזרוע כשהיא בריחוק או סיבוב וכן כאשר הידיים נמצאות זמן ממושך מעל גובה הראש. לכן המצוטט בשאלה מתאים לתשובה שנתתי. (ראה תשובה א' לגבי צורך לדעתי בהחלטה שתקבע אם אכן היתה כאן עבודה מרובה כשהיא מעל גובה השכם)."

(3) בחוות דעתך ציינת כי ע"פ התיעוד הרפואי התובעת סבלה מכאב גב תחתון אך לא אותר ליקוי מוגדר באזור זה ולא בוצעה בדיקת הדמיה לאיתור ליקוי באזור זה. מצ"ב ממצאי בדיקת C.T. של ע"ש לומבלי. לאור ממצאי בדיקה זו ורשימת העובדות המוסכמות בתיק, מתבקש המומחה לבחון פעם נוספת את תשובותיו לשאלות בהחלטה מיום 4.11.16.

"בבדיקת C.T. שצורפה עכשיו נראו שינויים ניווניים בעמוד השדרה המותני. אין שינוי בתשובותי על פיהן השפעת הנזקים שנגרמים לגב התחתון בעבודתה הינה פחותה מ 20% יחסים להשפעת גורמים אחרים."

(4) ברשימת העובדות מיום 4.11.16 צוין בין היתר כי התובעת מרימה מידי יום דליי מים במשקל 10-5 ק"ג ומתכופפת עשרות פעמים ביום. לאור נתונים אלו, האם ניתן לקבוע כי:
א. עבודת התובעת זירזה את המחלה ממנה היא סובלת בצוואר ו/או בגב?
ב. האם סביר יותר לקבוע כי תנאי עבודתה של התובעת יש בהם כדי לגרום לפגיעה בע"ש מותני ו/או צווארי מאשר שלא סביר לקבוע כך?

"אין בעבודתה העברת כוחות וגרימת נזקים בצוואר. יש העברת כוחות ונזקים בגב התחתון. אולם השפעתם המצטברת קטנה להערכתי מ 20%."

(5) בחוות דעתך ציינת כי יש בעבודה פיזית נזקים זעירים ובחלקם בלתי הפיכים, אולם לא במידה מספיקה להכרה בקשר סיבתי זה. ע"פ פסיקת בית הדין הארצי, על מנת לקבוע קיומו של קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50% כי תנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על התפתחות הליקוי או החמרתו, דהיינו יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו על הופעת הליקוי או החמרתו, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו.
לאור הבהרה זאת, האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתה של התובעת לבין הליקוי בו לקתה (בצוואר ו/או בגב) או החמרתו?

"בצוואר אין בכלל נזקים בלתי הפיכים עקב העבודה. בגב התחתון יש נזקים כאלה אבל השפעתם המצטברת על גרימה או אף החמרה במחלת הגב הינה קטנה מ 20% ולכן אין מקום להערכתי להכיר בקשר סיבתי כזה."

(6) ככל שהתשובה לשאלה הקודמת חיובית – האם לתנאי העבודה השפעה משמעותית על הליקוי (השפעה משמעותית היא בשיעור של 20% ומעלה)?

". (המומחה מפנה לתשובתו לשאלה הקודמת – א.ג.כ).

טענות הצדדים:

לטענת התובעת, על פי חוות הדעת הברורה יש קשר סיבתי בין פגיעתה של התובעת ב כתף ימין לבין אופי עבודתה ועל כן יש לקבל את חוות הדעת של המומחה ולהכיר בפגיעה בכתף ימין כפגיעה בעבודה.

לטענת הנתבע, תביעת התובעת נסבה על פגיעה בצוואר ובגב והמומחה דחה קשר סיבתי בין פגיעות אלו לעבודת התובעת.
התובעת לא טענה לפגיעה בכתף ימין לכן אין מקום לקבל את טענותיה בעניין כתף ימין.

הכרעה

לאחר שעיינו בסיכומי הצדדים, בחנו את חוות דעתו של המומחה ואת תשובותיו לשאלות הבהרה, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות. ברי כי המומחה סובר באופן חד משמעי כי אין קשר סיבתי רפואי בין הפגיעה בצווארה ובגבה של התובעת ל תנאי עבודתה.

הלכה ידועה היא שמטרת מינויו של המומחה הרפואי מטעם בית הדין, לספק לבית הדין את הייעוץ הדרוש לו בשאלה העומדת להכרעה משפטית. קביעת קיומו או אי-קיומו של קשר סיבתי בין הפגימה בה לקה המבוטח לבין עבודתו, היא קביעה משפטית המושתתת על חומר הראיות שלפני בית הדין, תוך מתן משקל מכריע לחוות הדעת של המומחה המתמנה על ידי בית הדין (דב"ע לו/8-0 סימיון דוידוביץ' - המוסד לביטוח לאומי פד"ע ז 374, 383):

"לדידו של בית הדין המומחה הוא האורים והתומים המאיר את עיניו בשטח הרפואי. ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין מקום לפסילתה" (כב' השופט רבינוביץ' בעב"ל 001035/04 דינה ביקל - המוסד לביטוח לאומי ניתן ביום 6/6/2005 – פורסם במאגרים האלקטרוניים).

"הנה כי כן, בית-הדין אינו כבול בחוות הדעת הרפואית של המומחה ובתשובותיו לשאלות שהופנו אליו, אלא שלתשובות אלה יש לתת משקל מיוחד לצורך ההכרעה המשפטית, שכן יש בדברי המומחה כדי להאיר ולהבהיר את הסוגייא הצריכה הכרעה, כיד המומחיות הרפואית, המקצועית בה ניחן, ועל כן מובן מאליו כי בשאלות אלה יסמוך בית הדין את ידיו על חוות דעת המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן, אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית, יוצאת דופן, לעשות כן" (דב"ע נה/0-97 קלמן סעדה- המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 29.3.1995, פורסם במאגרים האלקטרוניים).

מצאנו את חוות הדעת מנומקת ומלומדת ועל כן יש לאמצה.

באשר לקביעתו של המומחה כי הפגיעה בכתף ימין קשורה לתנאי עבודתה על פי תורת המיקרוטראומה, אין בה די כדי לקבל את התביעה. התובעת לא הגישה תביעה להכרה בפגיעה בכתף ימין. לכן, כל עוד לא הוגשה תביעה על ידי התובעת ל פקיד התביעות, אין לבית הדין סמכות להכיר בפגיעה כפגיעה בעבודה.

לפיכך, אין מנוס מדחיית תביעתה של התובעת .

זכות ערעור לצדדים לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, ‏כ"ב אלול תשע"ז ( ‏13 ספטמבר 2017), בהעדר הצדדים.

נציג ציבור (מעסיקים)
מר אליעזר ביהרי

ד"ר אריאלה גילצר-כץ, שופטת
סגנית נשיאה
ק/רוניתע/ אסף כהן