הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ב"ל 14060-11-15

14 דצמבר 2017

לפני:

כב' השופטת אופירה דגן-טוכמכר
נציג ציבור (עובדים) מר שמואל קליין
נציג ציבור (מעסיקים) גב' ורדינה יריב

התובע
שמעון בר יוחאי אנקוה
ע"י ב"כ: עו"ד א. ברק
-
הנתבע
1. המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד י. יעקובי

פסק דין

האם הפגיעה בגבו של התובע היא תוצאה של פגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה ? בשאלה זו נדרש בית הדין להכריע בהליך דנן.

עיקר העובדות הצריכות לענין הן כדלקמן
התובע יליד 1986 עבד בתקופה הרלוונטית לתביעה ( דצמבר 2010-אפריל 2013) בתפקיד נהג חלוקה בחברת סמרט -קייס שעיסוקה ביבוא ושיווק תיקים ומזוודות.
התובע הגיש תביעה להכרה בפגיעה בגבו (בלטי דיסק) כפגיעה בעבודה ואולם תביעתו נדחתה בהתאם להחלטת הנתבע מיום 5/1/15.
ביום 11.11.15 הוגשה התביעה דנן , המכוונת כנגד החלטת הנתבע בדבר דחיית התביעה.

טענות התובע
התובע טוען כי עלה בידו להוכיח תשתית עובדתית לפי תורת המיקרוטראומה.
לטענתו מעדותו ומעדות מעבידו עולה כי במועדים הרלוונטים לתביעה הוא עבד כנהג טנדר חלוקה. לטענתו, מדי יום העמיס ופרק מהטנדר 60-80 ארגזים שה כילו סטים של מזוודות במשקל 16-20 ק"ג כל אחד.
לטענתו, לאחר שנתיים וחצי של עבודה התפרצו אצלו כאבי גב.
התובע מציין כי אמנם בשנת 2010 אגב תביעה קודמת בגין תאונת עבודה אחרת הוא ציין כי מחמת כאבי גב הוא הפסיק לעבד כגנן ועבר לעבוד כנהג, ואולם לטענתו אין הוא יודע מי רשם כי תפקידו היה "נהג אישי" שכן מעדותו ומעדות מעבידו עולה כי שימש כ "נהג חלוקה" . ו כן טען כי בעת שציין כי העבודה בסמרט קייס אייננה עבודה פיסית, הוא התכוון לכך שהיא פחות פיזית מעבודתו הקודמת שם נדרש להרים שקי מלט.

הכרעה
מחלת גב נמנית על המחלות שגורמים רבים מובילים להתפתחותן (multiple causal diseases).
בעבר נתגלעו בפסיקה חילוקי דעות ביחס לשאלה, האם ניתן ליישם את תורת המיקרוטראומה במקרה של מחלת גב. במשך שנים רבות נקבע, כי אין ליישם את תורת המיקרוטראומה על מחלות גב, ואולם הלכה זו השתנתה במהלך השנים, לאחר שבית הדין הכיר בקיומו של קשר סיבתי בין העיסוק רב השנים במקצועות מסויימים (כגון אחיות, סבלים, נהגי משאיות, נהגי מוניות), לבין שכיחות הופעתם של כאבי גב (עב"ל 338/96 המוסד לביטוח לאומי – עובדיה פד"ע לו 213). ואולם נדמה מהפסיקה כי בכל הנוגע להכרה בכאב גב כפגיעה בעבודה לפי תורת המיקרוטראומה יש לנקוט במשנה זהירות, ולעמוד באופן דווקני על קיום התנאים שנקבעו לשם כך בפסיקה.
בית הדין הארצי לעבודה קבע בשורה ארוכה של פסקי דין את הכללים להכרה בפגיעה כתאונת עבודה לפי תורת המיקרוטראומה. בעב"ל 317/97 המל"ל נ' יניב פד"ע לה 532, 533 נקבע כדלקמן:
"תנאי להכרה בפגיעה בעבודה במסגרת תורת המיקרוטראומה הוא קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה לנזק אצל המבוטח".
בעב"ל 1012/00 אלי שבח – המל"ל (פסק הדין מיום 28/7/02 פורסם בנבו) נקבע:
"יסודותיה של הפגיעה הזעירה המרכיבה את המיקרוטראומה.. בדומה ליסודותיה של התאונה בעבודה הינם שניים, דהיינו האירוע – האירוע החיצוני של תנועה חוזרת ונשנית המתבצעת עקב העבודה והנזק הבלתי הדיר הנגרם בעטיה של כל תנועה כזו. לאור האמור יש לאבחן בין פעילות חוזרת על עצמה הכוללת מספר רב של תנועות לבין התנועות המרכיבות אותה"
כפי שנקבע בעב"ל 57714-11-12 המוסד לביטוח לאומי – אסתר נוח [פורסם בנבו] (22.12.2014) על המבוטח להוכיח קיומם של אירועים חוזרים ונשנים, משך זמן ממושך ובתדירות גבוהה, כך שלא כל עבודה פיסית מקימה תשתית עובדתית לפי תורת המיקרוטראומה, קל וחומר מקום שמדובר בפגיעת גב.

מן הכלל אל הפרט
אנו סבורים כי ריבוי הגרסאות שהציג התובע לעניין תכולת עיסוקו כנהג חלוקה בחברת סמרט קייס איננו מאפשר בשום אופן קביעת תשתית עובדתית לפי תורת המיקרוטראומה, וזאת אף מבלי להדרש לכך שמדובר בתקופת עבודה קצרה (פחות משנתיים וחצי) אשר כשלעצמה ספק אם היתה יכולה להקים תשתית עובדתית לפי תורת מיקרוטראומה בנסיבות העניין, וכן בהתעלם מכך שהתובע התלונן על כאבי גב במשך שנים לפני שהחל לעבוד בחברת סמארט קייס.
ראשית , יש להזכיר את הגרסה הראשונה שמסר התובע לעניין מהות עבודתו בחברת סמארט קייס. נמסרה בים 7/1/11, אגב תביעה קודמת שהגיש התובע , להכרה בתאונת עבודה שאירעה לו לטענתו בעת שעבד בעבודות גינון ושיפוצים, עובר לתחילת עבודתו בסמארט קייס. בשאלון שנשלח אליו התבקש התובע לפרט אודות חזרתו לעבודה לאחר הת אונה לה טען והודיע כי לא שב לעבודתו בגינון וכי החל מיום 5/12/10 הוא עובד בעבודה אחרת (בסמר ט קייס) בציינו כדלקמן:
"לא חזרתי לאותה עבודה, אלה לעבודה אחרת בתור נהג אישי שאינה דורשת עבודה פיזית."
בגרסה שנייה שמסר התובע, בעת שנתבקש למלא שאלון אגב התביעה דנן, כבר טען כי מדובר בעבודה כנהג חלוקה, ואולם אישר כי חלק מהחבילות שחילק לחנויות הן במשקל נמוך יחסית (5 ק"ג) וכי לא כל הסחורה שסיפק מורכבת מארגזים של מזוודות שכן יש גם מוצרים קלים יותר כגון ארנקים מטריות, ילקוטים תיקי גן (ראה נ/ 4) . וכן ציין כי בהתאם לצורך הוא נעזר בעגלה לצורך סחיבת הארגזים. בעדותו בפני חוקר המל"ל אף אישר כי המחסנאי נהג לעזור לו בהעמסת הסחורה לרכב (ראה נ/ 3 עמ' 2 שורות 36-37 ) עוד עולה מעדותו בפני חוקר המל"ל כי העבודה כללה גם פעילות בעלת אופי "שיווקי" דהיינו פגישה עם הלקוח, על מנת להציע לו סחורה (ר' עמ' 2 שורה 31)
בגרסתו השלישית, כפי שפורטה בתצהירו ובעדותו בפנינו נעלמו מעדותו של התובע הארגזים הקלים, העגלה, עבודת השיווק וגם המחסנאי שעזר לו בהעמסה. כך, בניגוד לעדותו בפני חוקר המל"ל עת ציין כי המחסנאי עוזר לו בהעמסת הסכורה לפתע טען כי הוא מבצע את כל פעולת ההעמסה לבדו, וזאת מתוך נסיון לשוות לעבודתו אופי כשל עבודת סבלות לשמה . גרסה חדשה זו , איננה מהימנה בעיננו, ו אנו סבורים כי אין בה כדי לשקף את מתכונת העבודה הרגילה של התובע בסמארט קייס.
עוד נבהיר כי לא הובאה בפנינו ראיה אובייקטיבית ומשכנעת שיש בה כדי לתמוך בטענה כי התובע חילק בממוצע 70 ארגזי מזוודות כבדים (מעל 15 ק"ג) ביום.
אנו סבורים כי עיקר עבודתו של התובע (רובן המכריע של שעות העבודה) היתה בנהיגה (שכן התובע חילק את הסחורה בכל רחבי הארץ מערד ודימונה ועד חצור הגלילית ונהריה). כך, מדי יום התובע בילה שעות רבות בנהיגה, נדרש להגיע למספר חנויות ובכל אחת מהן פרק מספר ארגזים שחלקם כבדים (עד 20 ק"ג) וחלקם קלים (5 ק"ג). התובע נעזר בעגלה לצורך פריקת הסחורה וכן נעזר במחסנאי שהעמיס את הרכב.
לא התרשמנו כי עבודת התובע היתה דומה בהיקפה לעבודה של "סבל" ואנו סבורים כי היתה רחוקה מכך. התרשמותנו הכללית מאמינותו של התובע לא היתה גבוהה אנו סבורים כי עדותו בפנינו היתה מגמתית ולא עוררה אמון (ראה עמ' 4-5 לפרוט קול).
לנוכח האמור אנו קובעים כי לא עלה בידי התובע להניח תשתית עובדתית לפי תורת המיקרוטראומה.
כמקובל בהליכים מסוג זה אין צו להוצאות.
לצדדים זכות ערעור על פסק הדין, ערעור יש להגיש לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין.

ניתן היום, כ"ו כסלו תשע"ח, (14 דצמבר 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

מר שמואל קליין
נציג עובדים

אופירה דגן-טוכמכר, שופטת – אב"ד

גב' ורדינה יריב
נציג מע סיקים