הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בנצרת ב"ל 46878-06-16

לפני:
כב' השופטת אורית יעקבס

התובעת:
אילנה לוי ת.ז XXXXX866
ע"י ב"כ: עו"ד טלי טרייבנד

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד אבראהים מסארווה
החלטה

1. בתאריך 29/11/17, הגישה התובעת בקשה (להלן:"הבקשה") להפניית שאלות הבהרה למומחה שמונה על ידי ביה"ד - ד"ר רון בשוראי (להלן:"המומחה").

2. בתאריך 18/12/17 הגיש הנתבע את תגובתו לבקשה (להלן:"הבקשה").

3. בתאריך 31/12/17, לאחר שחלף הזמן שקצב ביה"ד לתובעת להתייחס לתגובת הנתבע והיא לא עשתה כן, הבשיל התיק להכרעה בבקשה.

4. רקע
א. בבסיס הבקשה עומדת תביעתה של התובעת לתשלום דמי פגיעה בגין פגיעה בידה, אשר ארעה לה, לטענתה במהלך אירוע מיום 11/3/13.
ב. בתאריך 4/5/17, מספר ימים לפני ישיבת ההוכחות, הגישו הצדדים הודעה מוסכמת למינוי מומחה מטעם ביה"ד, הודעה במסגרתה פרטו גם את העובדות המוסכמות אשר יעמודו בבסיס החלטת מינוי המומחה.
ביה"ד נתן תוקף של החלטה להודעה הנ"ל והמתין עד אשר יאשר הנתבע כי מלוא החומר הרפואי של התובעת, שהוזמן, אכן הגיע.
ג. לפיכך והואיל וביום 9/5/17, אישור הנתבע כי אכן מלוא החומר הרפואי שהזמין, הגיע, מונה המומחה על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי מטעם בית הדין בשאלת הקשר הסיבתי בין הליקוי- שבר בזרת, בעיה בכף היד ובאגודל וכאבי גב, לבין האירוע שמיום 11/3/13.
ד. בתאריך 18/7/17 התקבלה חוות דעתו של המומחה.
ה. בתאריך 11/9/17 הגישה התובעת בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה ובתאריך 17/9/17, לאחר שהנתבע הודיע על הסכמתו לבקשת התובעת, הפנה ביה"ד את שאלות ההבהרה למומחה.
ו. בתאריך 24/10/17 התקבלו תשובותיו של המומחה לשאלות ההבהרה שהופנו אליו.
ז. בתאריך 9/11/17, הודיע את הנתבע כי:"נוכח האמור בחוות דעתו של המומחה מטעם בית הדין, הנתבע מסכים לחזור בו מהדחיה בכל הקשור ל"דפורמציה בוטונייר זרת ימין..כבוד בית הדין מתבקש לאמץ את קביעת המומחה בכל הקשור לכאבים בגב ובמפרק ולמחלה הניוונית שחיקתית ולדחות את התביעה".
ח. בתאריך 29/11/17, הוגשה הבקשה.

5. להלן העובדות הרלוונטיות שעמדו בבסיס ההחלטה על מינוי המומחה:
א. התובעת הועסקה בתקופה הרלוונטית לתביעה כטבחית במלון הסקוטי בטבריה.
ב. ביום 11/3/13 החליקה התובעת במדרגות המטבח. התובעת התגלגלה במדרגות המטבח ניסתה לבלום את הנפילה בצד ימין.
ג. לאחר התאונה המשיכה התובעת לחוש בכאבים אך המשיכה לעבוד עד שביום 20/8/13 פנתה לקבלת טיפול רפואי.

6. הבקשה
להלן השאלות שמבקשת התובעת להפנות אל המומחה:
בהנחה כי בעקבות הפגיעה בתאונה הנדונה המשיכה התובעת לסבול מכאבים בכף ידה, ברמה שגרמה לה לצרוך משככי כאבים על בסיס יומי:

א. האם יתכן ברמת הסבירות של 50% שמחלתה בבסיס האגודל של התובעת אשר אובחנה 5 חודשים לאחר התאונה הינה תוצאה של התאונה?
ב. אם התשובה לשאלה א' שלילית- האם יתכן שהפגיעה תרמה תרומה משמעותית למחלתה של התובעת?
ג. האם יתכן כי הפגיעה בתאונה הקדימה הופעת סימני המחלה?

להלן הטעמים בגינם סבורה התובעת כי יש להענות לבקשתה:
א. בחוות דעתו מיום 8/7/17 קבע המומחה כי דפורמציה בזרת יד ימין של התו בעת הינה תוצאה של התאונה הנדונה, כאשר בקשר לבעיה רפואית שאובחנה אצלה בבסיס אגודל ימין , הוא קבע כי:"זו בעיה שחיקתית ניוונית הקשורה בגיל ותורשה" ולכן לא קשר אותה לתאונה.
ב. לאור קביעה זו של המומחה, השוללת את הקשר בין התאונה לבין הפגיעה בבסיס האגודל,הגישה התובעת ביום 11/9/17 את בקשתה (הראשונה) לשגר למומחה שאלות הבהרה, כאשר בתשובות לשאלה ב' שבשאלות הבהרה "האם נכון כי פגיעה וחבלה מגדילה את הסיכוי להיווצרות ו/או שפעול המחלה בבסיס האגודל ?" השיב המומחה:"כן, פגיעה וחבלה שבצידן נזק כלשהו קשור לאותה חבלה (שבר, נקע, דימום במפרק) יכולות לגרום לסבל שבצידן שינויים ניווניים, שנגרמו עקב אותו נזק. חבלה ללא נזק לא תגרום לשינויים ניווניים. לא סביר שנזק קשה למפרק, אשר גרם לשינויים ניווניים בהמשך- לא גרם לתובעת לפנות לרופא בסמוך להיווצרות אותו נזק".
בהמשך,(תשובה לשאלה ד') חזר המומחה על כך ש"העובדה שבעיית המפרק החלה 5 חודשים לאחר התאונה, וכי אין לה מאפיין חבלתי, שוללות להערכתי את הקשר לחבלה ".
ג. מתשובות אלה עולה כי המומחה היה סבור כי החבלה שנגרמה לתובעת בתאונה לא היתה עוצמתית דייה כדי לגרום למחלה במפרק האגודל ממנה היא סובלת, שכן לא פנתה לטיפול רפואי במשך 5 חודשים, אלא שמדובר בהנחה המנוגדת לעובדות המוסכמות, לפיהן לאחר התאונה המשיכה התו בעת לחוש בכאבים אך המשיכה לעבוד היות ולא יכלה להרשות לעצמה להיעדר מעבודה כדי לא לאבד אותה, ולכן המשיכה לעבודה תוך צריכת משככי כאבים על בסיס יומי, ורק כאשר הכאבים החריפו והפכו בלתי נסבלים- פנתה לטיפול רפואי.

7. התגובה
להלן הטעמים בשלהם מתנגד הנתבע להפניית שאלות ההבהרה, הנוספות, למומחה:
א. חוות הדעת ותשובות המומחה לשאלות ההבהרה ברורות ומפורטות ביותר, המומחה השיב אחת לאחת לשאלות תוך שהוא מתייחס לעובדות אשר הובאו בפניו.
ב. בתשובותיו לשאלות ההבהרה קבע המומחה כי: "לא סביר שנזק קשה למפרק, אשר גרם לשינויים ניווניים בהמשך לא גרם לתובעת לפנות לרופא בסמוך להיווצרות אותו נזק " - טענת התובעת שקביעת המומחה הינה בניגוד לעובדות המוסכמות, שגויה. שכן, בסעיף 3 לעובדות המוסכמות, נכתב כי:"לאחר התאונה המשיכה התובעת לחוש בכאבים אך המשיכה לעבוד עד שביום 20.8.13 פנתה לקבלת טיפול רפואי ", נראה כי המומחה התייחס בקביעתו לחומרת הנזק למפרק. בעוד העובדות המוסכמות נוגעות אך ורק לכך שהתובעת חשה בכאבים לאורך התקופה בכלל הליקויים (שבר בזרת, כף היד, אגודל ימין וכאבי גב).
ג. עצם ההסכמה על כך שהתובעת חשה בכאבים לאורך התקופה, אינה מנוגדת לקביעת המומחה כי אין זה סביר שלאחר חבלה ונזק קשה למפרק, לא פנתה התובעת לרופא.
ד. בתשובותיו לשאלות ההבהרה מציין המומחה כי רק נזק כגון: שבר, נקע ודימום במפרק, יכול לגרום לסבל שבצידו שינויים ניווניים אשר נגרמו עקב הנזק. על כן, נראה כי טענת התובעת כי לא יכלה להרשות לעצמה להיעדר מהעבודה בכדי לא לאבד את משרתה ולכן לא פנתה לקבלת טיפול רפואי, אינה הגיונית במקרה של נזק קשה אשר גורם שינויים נ יווניים בעתיד. שכן, כאמור לעיל, באם היה מדובר בנזק קשה שכזה למפרק, פניה לקבלת טיפול רפואי לא הייתה סובלת דיחוי.
ה. חוות דעתו של המומחה התבססה על מלוא התיק הרפואי של התובעת, כך ששאלות ההבהרה הנוספות אינן באות להבהיר דבר וחצי דבר למומחה.

8. דיון והכרעה
כידוע, מטרתן של שאלות הבהרה למומחה בית הדין, להבהיר דברים שלא היו ברורים בחוות דעתו, הכל מתוך רצון, שעת יבוא בית הדין לכתוב את פסק דינו יהיו ברשותו הכלים המקצועיים/רפואיים המלאים כדי להכריע בתביעה.
בנסיבות המקרה שלפניי ולאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, בחוות דעתו של המומחה ובתשובותיו לשאלות ההבהרה שהופנו אליו והואיל וכידוע שאלות הבהרה מהוות תחליף לחקירה נגדית של המומחה וכן הואיל ובמסגרת המוסכמה השלישית אכן נקבע כי:" לאחר התאונה המשיכה התובעת לחוש בכאבים אך המשיכה לעבוד עד שביום 20/8/13 פנתה לקבלת טיפול רפואי" ולמרות שהמומחה ציין כי אין לבעיית המפרק מאפיין חבלתי, הרי שמכיוון שנראה שבקביעתו זו לא היתה התמודדות עם העובדה המוסכמת השלישית, החלטתי שיש מקום להפנות אליו את שאלות ההבהרה המבוקשות, אך מבלי לציין את ההנחה, שנרשמה בפתחן של שאלות אלו - "בעקבות הפגיעה בתאונה הנדונה המשיכה התובעת לסבול מכאבים בכף ידה, ברמה שגרמה לה לצרוך משככי כאבים על בסיס יומי", שכן מדובר בהנחה שלא גובשה לכלל מוסכמה.

9. להמשך טיפול המזכירות.

ניתנה היום, י"ד ב טבת תשע"ח, (1 בינואר 2018), בהעדר הצדדים.

יעקבס אורית, שופטת