הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בבאר שבע ב"ל 3062-09-15

01 פברואר 2017

לפני: כב' סגן הנשיאה אילן סופר

התובע:
משה חי הלל, ( ת.ז.-XXXXXX341)
ע"י ב"כ עו"ד אדוארדו ווסר

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד אתי צור אסרף

פסק דין

1. לפניי תביעה בה עותר התובע לא לקחת בחשבון לצורך תשלום גמלת הבטחת הכנסה, סכומי זכיה בהגרלת "צ'אנס".

2. התובע בן 63 מקבל גמלת הבטחת הכנסה החל מחודש פברואר 2014.

3. במהלך שנת 2014 ו- 2015 השתתף התובע בהגרלת "צ'אנס" של מפעל הפיס וזכה בסכומים הבאים:

  1. חודש 02/2014 2,000 ש"ח.
  2. חודש 08/2014 2,500. ש"ח
  3. חודש 09/2014 2,000. ש"ח

4. חודש 10/2014 7,410. ש"ח
5. חודש 11/2014 6,500. ש"ח
6. חודש 12/2014 2,000. ש"ח
7. חודש 01/2015 2,003. ש"ח
8. חודש 02/2015 2,500. ש"ח
9. חודש 05/2014 6,000 ש"ח.

לאחר שסכומי הזכייה עודכנו ע"י הנתבע, הופחת או נשלל תשלום גמלת הבטחת הכנסה בחודש הנ"ל.

4. התובע טוען כי פקודת מס הכנסה אינה כוללת רווח מהגרלה בגדר "הכנסה" . בנוסף על פי סעיף 9 לפקודת מס הכנסה וצו מס הכנסה (קביעת סכום לעניין השתתפות או רווח מהימורים מהגרלות או מפעילות נושאת פרסים) תשס"ג 2003, הסכומים שזכה בהם התובע פטורים ממס.
גם אם מדובר ב"נכס" – לא מדובר בסכומים שיש לקחת בחש בון.
התובע טוען עוד כי זכייה שתלויה ביד המקרה נעדרת מקור ואינה מייצגת כל תשואה בקשר למס או גמול בגין מאמץ.

5. הנתבע טוען כי רווח מהגרלה נחשב הכנסה הן לפי סעיף 2 א לפקודת מס הכנסה, והן כנכס במשמעות "זכות" או "טובת הנאה" בהתאם לסעיף 9(ג) לחוק הבטחת הכנסה. עצם הפטור שניתן לרווחים מהגרלות עד לסכום מסויים לא משנה את עצם ה מהות של הכנסה.
מדובר בסכומים לא אקראיים, עקביים שאי הכרה בהם כהכנסה תעודד מבוטחים להשתתף בהגרלות ולא לעבוד. גובה הסכומים גם מלמד כי התובע יכול לכלכל עצמו ללא רשת ביטחון כלכלית.

הכרעה
6. סעיף 5 לחוק הבטחת הכנסה התשמ"א 1980 (להלן – החוק) מבחין בסעיף קטן (א) בין זכאי שאין לו הכנסה, שאז שעור הגמלה יהיה בסכומים המחושבים לפי התוספת השניה ובהתאם להרכב משפחתו וגילו, לבין מי שיש לו הכנסה – כאמור בסעיף קטן (ב) שאז שעור הגמלה יהיה ההפרש בין הגמלה שהיה זכאי לה לפי סעיף קטן (א) לבין ההכנסה.
סעיף 9 (א) לחוק מסביר כי הגדרת הכנסה היא לפי המקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה. סעיף 2 לפקודת מס הכנסה שייך לפרק הראשון לפקודה שכותרתו "המקור". הוא מביא שורה של מקורות שכל מה שנצבר מהם יחשב הכנסה והמשותף להם תשלום הניתן באופן מחזורי וקבוע כדלקמן:
"(1) השתכרות או ריווח מכל עסק או משלח-יד שעסקו בו תקופת זמן כלשהי, או מעסקה או מעסק אקראי בעלי אופי מסחרי;
(2) (א) השתכרות או ריווח מעבודה; כל טובת הנאה או קצובה שניתנו לעובד ממעבידו; תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו, לרבות תשלומים בשל החזקת רכב או טלפון, נסיעות לחוץ לארץ או רכישת ספרות מקצועית או ביגוד, אך למעט תשלומים כאמור המותרים לעובד כהוצאה; שוויו של שימוש ברכב או ברדיו טלפון נייד שהועמד לרשותו של העובד; והכל - בין שניתנו בכסף ובין בשווה כסף, בין שניתנו לעובד במישרין או בעקיפין או שניתנו לאחר לטובתו;
(ב) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע את שוויו של השימוש ברכב או ברדיו טלפון נייד שהועמד כאמור לרשות העובד;
(3) (בוטלה);
(4) דיבידנד, לרבות דיבידנד המשתלם מתוך רווחי הון של חברה, ריבית, הפרשי הצמדה או דמי נכיון;
(5) קיצבה, מלוג או אנונה;
(6) דמי שכירות, תמלוגים, דמי מפתח, פרמיות ורווחים אחרים שמקורם באחוזת בית או בקרקע או בבניין תעשייתי...
(7) השתכרות או ריווח שמקורם בכל נכס שאינו אחוזת בית ולא קרקע ולא בניין תעשייתי;
(8) השתכרות או ריווח שמקורם בחקלאות, בעבודת אדמה, בייעור או בגידולי קרקע...
(9) תמורה המתקבלת בעד מכירת פטנט או מדגם על ידי הממציא, או בעד מכירת זכות יוצרים על ידי היוצר, אם הומצאה האמצאה או נוצרה היצירה שלא בתחום עיסוקם הרגיל של הממציא או היוצר;
(10) השתכרות או ריווח מכל מקור אחר שאינו כלול בפסקאות (1) עד (9), אך לא הוצא מהם בפירוש ולא ניתן עליו פטור בפקודה זו או בכל דין אחר".

7. על פניו, אין ברשימת המקורות המופיעה בסעיף 2 התייחסות מפורשת לרווח מהגרלה. יכולנו ללכת לסעיף קטן (10) המדבר על מקורות אחרים, שאותו יש לבדוק אם מדובר במקור שניתן עליו פטור. אך נראה שאין צורך בכך נוכח האמור בסעיף 2א שהוסף לפקודה בתיקון 134 בשנת 2003 וקובע:

"2.א. (א) השתכרות או רווח של אדם תושב ישראל, שהופקדו או שנצמחו בישראל או מחוץ לישראל, וכן השתכרות או רווח של אדם תושב חוץ, שהופקו או שנצמחו בישראל, שמקורם בהימורים, בהגרלות או בפעילות נושאת פרסים, יבואו בחשבון בקביעת רווחים או הכנסתו ויראו אותם לענין פקודה זו כהכנסה, למעט לעניןי קיזוז הפסדים.
(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על כל אחד מאלה:
(1) השתכרות או רווח שהם הכנסה ממקור אחר על פי פקודה זו;
(2) השתכרות או רווח מפרסים שניתנו במסגרת אישית;
(3) השתכרות או רווח מהגרלות או פרסים שנקבעו על ידי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת."

8. לפי סעיף 2א(א) רווח שצמח לאדם כתוצאה מהשתתפות בהגרלה יבוא בחשבון במסגרת ההכנסה. אך סעיף 2א(3) מחריג את הרווח מהגרלות אם מדובר בכאלו שנקבעו על ידי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת.
מפעל הפיס המארגן את הגרלת "צ'אנס", הינו חברה לתועלת הציבור בבעלות השלטון המקומי והרשויות המקומיות, הפועלת בהתאם להיתר מיוחד שניתן לה על ידי משרד האוצר.
בשלב זה לא ברור כלל אם הגרלת "צ'אנס" נכנסת בגדר החריג, אבל אין חולק כי סעיף 2א הוסיף לרשימת המקורות בסעיף 2 מקור נוסף שהוא השתכרות מרווחים, מהימורים והגרלות. לפי סעיף 2א(א) מדובר בהכנסה. לפי סעיף 9(28) לפקודה נקבע פטור להכנסות מהימורים והגרלות בסכומים נמוכים (ראו: צו מס הכנסה (קביעת סכים לעניין השתכרות או רווח מהגרלות הימורים או פעילות נושאת פרסים) התשס"ג-1003 (ק"ת תשס"ג 6249 מיום 7.7.2003 עמ' 837).

9. אם כן, סעיף 2א מוסיף זכיות בהגרלות למאגר המקורות הנקוב בסעיף 2, ומשלא הוכח בפנינו כי מדובר בהגרלה שנקבעה על ידי שר האוצר ואושרה על ידי ועדת הכספים של הכנסת, הרי שהיא הכנסה לכל דבר ועניין. יחד עם זאת, לא ניתן לקבוע כי מדובר בהכנסה לצורך חוק הבטחת הכנסה כי סעיף 9(א) בחוק לא מפנה לסעיף 2א לפקודת מס הכנסה אלא רק לסעיף 2 לפקודה.

10. דעתי היא אם שעל אף שפרשנות תכליתית של הוראות פקודת מס הכנסה, מלמדת כי כוונת המחוקק הייתה להרחיב את מעגל המקורות הבאים בגדר הכנסה, וגם פרשנות תכליתית של חוק הבטחת הכנסה – היא כזו שאין לעודד את מי שמבטל זמנו בהשתתפות קבועה בהגרלות במקום לעבוד , עדיין יש להשאיר למחוקק לומר את דברו מפ ורשות. מקובלת עלי הגישה לפיה פגיעה בזכויות לפי חוק של ביטחון סוציאלי צריכה להיעשות לא בדרך של פרשנות אלא בחקיקה תוך קביעת הסדר ברור בסוגיה זו. לעניין זה יפים דברי השופט סלים ג'ו בראן: " מנגנון הבטחת ההכנסה הוא בין מנגנוני הסיוע האחרונים הקיימים בישראל לאדם שאינו מסוגל לקיים את עצמו. משכך, ראוי לנקוט זהירות כפולה ומכופלת מקום בו נשלל מאדם מנגנון הגנה אחרון זה. ברי, כי הנזק שייגרם מכך שיקבל אדם בדרך מרמה גמלה שאינו זכאי לה, קטן לאין שיעור מהנזק שייגרם מכך שאדם יוותר ללא אמצעי קיום מינימאליים" (בג"צ 10062/04 חסן נ' המוסד לביטוח לאומי (28.2.2012 ); עב"ל (ארצי) 20952-04-11 אהוד אור – המוסד לביטוח לאומי (20.11.15)).

גם אם ההסדר החוקי הנוכחי עלול להביא לכך שאדם יקבל גמלה על אף שאינו זקוק לכך – לא מוצדק לפרש ה חוק באופן שעלול להוציא מגדרו מב קש גמלה שזכאי לכך ולגרום לפגיעה בזכותו החוקתית למינימום של קיום אנושי בכבוד.

11. הנתבע הפנה לסיכומיו גם לסעיף 9(ג) לחוק העוסק בנכס כדלקמן:

"לעניין סעיף זה, "נכס" – כל רכוש, בין מקרקעין ובין מיטלטלין, וכן כל זכות או טובת הנאה ראויות או מוחזקות, והכל בין שהם בישראל ובין שהם מחוץ לישראל. למעט מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, ולמעט סכום שאינו מובא בחשבון, ולמעט זכות החזקה במקרקעין המשמשים למגורי הזכאי ולא לשם השתכרות או ריווח (בסעיף זה דירת מגורים).
(1) סכום כסף שאינו עולה על סכום השווה לסכום הבסיסי כפול ארבע, ולגבי מי שעמו ילד או שיש לו בן-זוג – סכום שאינו עולה על הסכום הבסיסי הכפול שש.
(2) סכום שהתקבל בעד מכירת דירת מגורים, לרבות פיצויים לפי הוראות סימן א' פרק ה' לחוק יישום תכנית ההתנתקות, והכל לתקופה שתחילתה ביום קבלת הסכום או הפיצויים כאמור וסיומה בתוך 12 חודשים מאותו מועד או ביום שבו רכש הזכאי דירת מגורים אחרת, לפי המוקדם."

מכאן, שגם אם נראה בכספים שהתובע זכה בהגרלות כסוג של טובת הנאה, עדיין יש לבחון אם הוא בגדר הסכום שאינו מובא בחשבון. במקרה שלפנינו מדובר בסכומים שאינם באים בחשבון.

סוף דבר
12. התביעה מתקבלת.
אין לקחת בחשבון זכאות התובע לגמלת הבטחת הכנסה את הסכומים שזכה בהם בהגרלת "צ'אנס".
אין צו להוצאות.

ניתן היום, ה' שבט תשע"ז, (01 פברואר 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.