הדפסה

ב"ל 6880-11-10 אטדגי נ' המוסד לביטוח לאומי

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו

ב"ל 6880-11-10 אטדגי נ' המוסד לביטוח לאומי

בפני כב' השופט שמואל טננבוים, סגן נשיא
נ.צ. מר בנימין זוהר (ע)
נ.צ. מר שלמה קוגן (מ)

התובעת

מרים אטדגי

נגד

הנתבע

המוסד לביטוח לאומי

החלטה

1. זוהי תביעה להכרה בפגימות מהן סובלת התובעת בצוואר ובכתף ימין כ"מחלת מקצוע" ו/או כתאונה בעבודה מכח תורת המיקרוטראומה על פי הוראות פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן – החוק).

רקע עובדתי
2. התובעת ילידת 1953 תופרת בהשכלתה ובעיסוקה, הועסקה כתופרת בחברת מקרו הלבשה בע"מ מקבוצת "תפרון" מאז שנת 1997 ועד לחודש אוגוסט 2009. בטרם עבודתה בחברה זו עבדה התובעת כתופרת אצל מעסיקים אחרים.

3. העובדות הרלוונטיות פורטו בתצהירה של התובעת כדלקמן:
א. התובעת עבדה כל יום במשך 8-9 שעות ברציפות למעט הפסקה של רבע שעה בבוקר והפסקה נוספת של כחצי שעה בצהריים ולעיתים נאלצה לעבוד בשעות נוספות.
ב. בכל שעות עבודתה הייתה התובעת יושבת ליד מכונת התפירה, כאשר ראשה מורכן כלפי מטה וכאשר רגלה הימנית לוחצת על דוושת המכונה.
ג. במהלך עבודתה נדרשה להחזיק ולתפוס את הבגדים אותם היה עליה לתפור, תוך שהיא מבצעת פעולות של כיווץ, מתיחה, והפיכה של הבגד אשר בוצעו בעיקר בידה הדומיננטית- יד ימין.

4. במהלך השנים 2005-2006 החלה התובעת סובלת מכאבים עזים ומגבלות תנועה בצוואר, בשכמות ביד ימין ובכתף ימין, עד שהפסיקה עבודתה בשל כאבים אלו בחודש אוגוסט 2009.

בחודש אוקטובר 2009 קבע ד"ר דנון, רופא תעסוקתי כי התובעת אינה מסוגלת להמשיך בעבודתה כתופרת.

5. עלינו להכריע איפוא בטענת התובעת, כי הוכחה תשתית עובדתית לטענת המיקרוטראומה.

המסגרת המשפטית
6. על פי תורת המיקרוטראומה ניתן להכיר בתאונה המקנה זכות לגמלאות לא רק בפגיעה חד פעמית המאותרת בזמן, אלא גם בצירוף של פגיעות שכל אחת מהן היא בעלת אופי תאונתי וניתנת לאיתור בזמן ובשטח ואשר הצטברותן גורמת לפגיעה ולנזק, מיקרוטראומה.
 
בתורת המיקרוטראומה עומדים על האבחנה שבין רצף אירועים זעירים ומאותרים בזמן, אשר כל אחד מהם פועל את פועלו, לבין התפתחות רצופה ומתמדת בהשפעת גורם שפעולתו נמשכת בלא הפסקה.

ובמילים אחרות – יש להוכיח כי הנזק התהווה בגוף על דרך "טפטוף מים על סלע" עד להיווצרות נקב ולא כתוצאה מ"זרם מים שוטף", באשר את הנזק הראשון יראו כתוצאה של מיקרוטרואומה - תאונה ואת השני - כתוצאה של הליך תחלואתי טבעי - לא תאונה (דב"ע תשן/ 232-9 המוסד לביטוח לאומי נ' רביס חסאן, פד"ע כ"ג,31).
 
בית הדין הארצי לעבודה הציב בפסיקתו מספר תנאים לצורך הוכחתה של מיקרוטראומה, על מנת שזו תבוא בגדר "תאונת עבודה". על כך נאמר:
"היסוד הראשוני להיות התפתחות פתולוגית תוצאה של מיקרו-טראומה הוא שהוכח, כי במהלך עבודתו נגרמים למבוטח אין-ספור פגיעות זעירות שכל אחת מהן מסבה לו נזק זעיר, שלא ניתן לאבחון, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו, זה על גבי זה, מביאה בשלב מסוים לנזק של ממש הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע" (דב"ע מח/ 77-0 מזרחי נ' המוסד לביטוח לאומי צוטט בעב"ל 338/96 המוסד לביטוח לאומי נ' עובדיה פד"ע לו' 213).
 
הדברים מצאו ביטוי אף בבג"צ 4690/97 המוסד לביטוח לאומי - בית הדין הארצי לעבודה ועובדיה כרם, פ"ד נג (2) 529, כדלקמן:
"ראשית, על התובע להוכיח כי מדובר במספר פגיעות שכל אחת מהן היא 'תאונה' במובנה הרגיל של המילה. דהיינו, יש להוכיח קיומם של אירועים פתאומיים על פני רצף זמן, הניתנים - באופן רעיוני עקרוני - לזיהוי ולבידוד. שנית, יש להוכיח - באמצעות חוות דעת רפואית - שטיבה של הפגיעה מעיד על שרשרת של פגיעות זעירות שנתנו אותותיהן בעובד. שלישית, יש להוכיח קשר סיבתי בין הפגיעות הזעירות לבין העבודה".

7. על פי הפסיקה, נדרשת חזרה מונוטונית של תנועות "פעמים אין ספור", כאשר כל אחת מהתנועות החוזרות והנשנות האלו גרמה לפגיעה מזערית במקום מסויים בגוף והנזקים הזעירים הביאו במצטבר לפגיעה. כאשר יש לשים לב שהתנועות אינן צריכות להיות זהות אלא "זהות במהותן", היינו: דומות אחת לרעותה ובלבד שיפעלו על אותו מקום בגוף.

מן הכלל אל הפרט
9. במסגרת חקירתה הנגדית כאשר נתבקשה התובעת לתאר את הפעולות שהיא מבצעת במהלך עבודתה, הסבירה:
"בגד ים זה דגם שצריך להיות מושלם ואז כל מיני פעולות ובעיקר יש כיווצים שאני מבצעת עם אצבעות בשני הידיים בעיקר יד ימין יש תפרים ישרים שאני צריכה למתוח את הבד כדי שיהיה כיווץ, צריכה להפוך ולמתוח לצדדים וגם לאורך היום כל היום אותם פעולות. ברגל ימין כל היום עם רגל ימין ויד ימין מתיחה וכיווצים ותפירה ישרה. כל מיני פעולות שהן חוזרות ונשנות " (עמ' 1 ש' 19-22).

ובהמשך:
"בדרך כלל זה אולי יש עוד כל מיני דברים כמו להכניס אבזמים ולתפור בקצה ואני צריכה למתוח שיצא קו ישר ובעיקרון זה כל הפעולות שהסברתי" (עמ' 1 ש' 24-25).

באשר למנח הראש העידה:
"מידי פעם הייתי מעלה אותו כדי לראות שהתפרים טובים אבל בעיקרון הראש היה כל הזמן כלפי מטה " (שם ש' 27).

9. בתצהירה של הגב' תקוה ארזוני, מנהלת המתפרה בה עבדה התובעת, חזרה העדה על העובדות המפורטות בתצהירה של התובעת, כשהיא מדגישה שהתופרות נדרשות לעבודה מאומצת כשראשן מורכן כלפי מטה והן מפעילות באופן רצוף את ידיהן ובמיוחד את היד הדומיננטית לצורך ביצוע העבודה על המכונה. עוד הוסיפה העדה כי במהלך השנים האחרונות התלוננה התובעת על כאבים ומגבלות בצוואר ובשכמות וכן על כאבים ומגבלות ביד ובכתף ימין.

10. לאחר עיון בכתבי הטענות ובעדויות הצדדים, אנו סבורים כי התובעת השכילה להוכיח, בסיס עובדתי לטענת המיקרוטראומה.
על מנת ליישם את תורת המיקרוטראומה על המבוטח להוכיח שהייתה סדרה של פגיעות זעירות החוזרות ונשנות, שכל אחת מהן תרמה נזק זעיר משלה, עד שהתהווה, במצטבר, נזק רבתי שמנע מן העובד להמשיך לעבוד .

במקרה שלפנינו, הן התובעת והן מנהלת המתפרה העידו על תנועות חוזרות ונישנות שנתבקשה התובעת לבצע במהלך עבודתה. גרסתה של התובעת לא נסתרה במסגרת חקירתה הנגדית.

11. אכן, כפי שטוען ב"כ הנתבע במסמכים הרפואיים שהוצגו בפנינו יש עדות לחבלה ביד ימין כתוצאה מנפילה ולשינוים ניווניים קשים הן בצוואר והן בברכיים. אולם מנגד צירפה התובעת חוות דעת של ד"ר רגב מומחה לכירורגיה אורטופדית אשר קבע ביחס לפגיעות מהן התובעת סובלת כי "סביר להניח כי נגרמו עקב עבודתה כתופרת במשך שנים רבות וזאת במנגנון של מיקרוטראומה חוזרת הנגרמה לגידים מסובבי הכתף ולעמוד השדרה הצווארי במהלך עבודתה". לפיכך יהיה זה מתפקידו של המומחה הרפואי שימונה לבחון הקשרם של אלה לפגיעות מהן סובלת התובעת.

12. על כן, לאור העובדות כאמור לעיל, יש לקבל את התשתית העובדתית שהוצגה על ידי התובעת כתשתית עובדתית מספקת על פי תורת המיקרוטראומה ולהעביר את ענינה של התובעת למומחה יועץ רפואי אשר יבחן את הקשר הסיבתי בין מצבה הרפואי של התובעת לעבודתה, הן בשאלת המיקרוטראומה והן בהקשר של "מחלת מקצוע" לאור התשתית העובדתית דלעיל.

החלטה בדבר מינוי מומחה רפואי תינתן בנפרד.

ב"כ הנתבע תזמין את החומר הרפואי.

עיון ביום 1.12.11.

ניתנה היום, ט' חשון תשע"ב, 06 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.

נ.צ. (ע) מר בני זוהר

שמואל טננבוים,שופט
סגן נשיא

נ.צ. (מ) מר שלמה קוגן

1 מתוך 5