הדפסה

אמרה נ' סוסנה מובינג בע"מ

בקשה מס' 23
תאריך: 27 נובמבר 2012
בפני: כב' שופט עמית כהן

המבקש (התובע)
זאודו אמרה

נגד

המשיבה (הנתבעת)
סוסנה מובינג בע"מ

החלטה

בפניי בקשה לעיין מחדש בהחלטתי מיום 14.11.12, בה דחיתי את בקשת התובע להגיש חוות דעת רפואית מטעמו.
ב- 31.10.12 ביקש התובע להגיש פעם נוספת חוות דעת מטעמו. על פי נימוקי הבקשה, ב- 16.11.11 הוגשה חוות דעת מתוקנת מטעם התובע, בהתאם להחלטת בית המשפט. בית המשפט קבע כי בחוות הדעת אין הצהרה מטעם המומחה בדבר ידיעה כי המסמך נועד להגשה כראיה בהליך משפטי, ועל כן קבע בית המשפט ביום 18.9.12 שלא הוגשה חוות דעת מטעם התובע. לטענת התובע, בכל חוות דעת של המומחה ד"ר אריאלי מצויה הצהרה משפטית כדין. לשם כך צורפה חוות דעת ערוכה כדין של ד"ר אריאלי בתיק אחר. לא ידוע מדוע בחוות הדעת שהוגשה מטעם התובע הושמטה ההצהרה, וסביר שהייתה טעות סופר.
ב- 14.11.12, לאחר קבלת תגובת הנתבעת, דחיתי את הבקשה, לאחר שתיארתי באריכות את השתלשלות האירועים בתיק), משום שחוות הדעת שצורפה אינה רלוונטית לתיק, נוכח השתלשלות האירועים בתיק, ומועד הגשת הבקשה ( ביחס למועד הגשת התביעה ומועד ההוכחות).
ב- 25.11.12 ביקש התובע שאעיין מחדש בהחלטתי מיום 14.11.12, בעיקר משום שחוות הדעת שצורפה לבקשה, צורפה כדוגמה לכך שבכל חוו"ד של ד"ר אריאלי מופיע הצהרה כדרוש.
לאחר שעיינתי בבקשה, אני סבור שדין הבקשה להידחות, מהנימוקים הבאים:
בהחלטתי מיום 14.11.12 תיארתי באריכות את השתלשלות האירועים בתיק, ובין השאר כי התביעה הוגשה ב- 31.7.2008, בטענה שב- 8.5.05, בשעה שהתובע עבד אצל הנתבעת, הוא נפגע עת הרים חפצים כבדים; לכתב התביעה צורף מסמך, אשר כונה "חוות דעת"; לאחר מספר הליכים שהתקיימו בתיק, נקבע התיק לשמיעת ההוכחות בפני כב' השופט הבכיר חיים חדש, אך לדיון שנקבע לשמיעת עדות ד"ר אריאלי, ב- 13.9.11, הוא לא התייצב, ועל כן לא התקיים דיון ההוכחות. ב"כ הנתבעת טען שהמסמך שהוגש, אינו מהווה חוות דעת. נוכח זאת, התיר בית המשפט לתובע להגיש חוות דעת ערוכה כדין תוך 30 יום; ב- 16.11.11, באיחור של כחודש, הגיש התובע "חוות דעת" מתוקנת, עם אותם ליקויים; ב- 18.9.12 קבעתי את התיק לשמיעת ההוכחות ליום 20.12.12 , וקבעתי כי נוכח הוראות סעיף 22 של פקודת הראיות (נוסח חדש), תשל"א – 1971, המסמך שהוגש אינו מהווה חוות דעת.
רק ב- 31.10.12, הוגשה בקשה להגשת חוות דעת, אליה לא צורפה חוות דעת ערוכה כדין, אלא חוות דעת בתיק אחר, כדוגמה לכך שהמומחה מודע להוראות הדין.
בהחלטתי מיום 14.11.12 קבעתי שנוכח השתלשלות האירועים בתיק, אין זה נכון לאפשר הגשת חוות דעת רפואית, כ- 4 שנים לאחר הגשת התביעה ובסמוך למועד שנקבע לשמיעת ההוכחות. כך אני עדיין סבור. כפי שמתואר בהרחבה בהחלטתי מ- 14.11.12, למרות שמדובר בתיק משנת 2008, לא קידם התובע את התיק כיאות, דבר שגרם לביטול דיוני הוכחות שנקבעו בפני כב' השופט הבכיר חדש, ולא אפשר לסיים את שמיעת התיק.
ב- 13.9.11 ניתנה לתובע אפשרות לתקן את כתב התביעה ע"י צירוף חוות דעת, הזדמנות אותה הוא לא ניצל, למרות שהובהר לו כי חוות הדעת שהוגשה מטעמו אינה ערוכה כדין.
משמעות הגשת חוות דעת היא שיהיה צורך לבטל את דיון ההוכחות, ולהתחיל את שמיעת התיק מלכתחילה, כולל לשקול מינוי מומחה מטעם בית המשפט. מאחר ומדובר בתיק משנת 2008, אמור בית המשפט ליתן לו קדימות על תיקים אחרים, שבר שיהיה בו כדי לפגוע בזכויותיהם של מתדיינים אחרים, הממתינים לשמיעת תיקם.
בנוסף, יגרום הדבר לעינוי דין לנתבעת, אשר זכאית לכך שההליכים בתיק יסתיימו.
סיבה נוספת המונעת אפשרות תיקון כתב התביעה כיום, היא שלו הייתה מוגשת תביעה חדשה, יכולה הייתה הנתבעת לטעון להתיישנות עילת התביעה.
ההלכה קובעת שאין לאפשר תיקון כתב תביעה כאשר התיקון עלול לגרום עוול או נזק לצד שכנגד, שאינו ניתן לפיצוי בתשלום הוצאות. לכן אין להתיר תיקון כתב תביעה, כאשר לו הייתה מוגשת תביעה חדשה, יכול היה הנתבע לעורר טענת התיישנות.
בענייננו, מדובר באירוע נטען מ- 8.5.2005, ועל כן, לו הייתה מוגשת תביעה חדשה כיום ( או במועד הגשת הבקשה המקורית – 31.10.12 ), יכולה הייתה הנתבעת לעורר טענת התיישנות (שהייתה נדונה לגופה).
נוכח האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה. מאחר ולא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, י"ג כסלו תשע"ג, 27 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.

עמית כהן, שופט