הדפסה

אוחיון נ' מכללת א.ר. פסגות בע"מ

בפני
כבוד ה שופט בדימוס גדעון ברק

התובע

דותן אוחיון

נגד

הנתבעת

מכללת א.ר. פסגות בע"מ

פסק דין

1. א. א) התובע ביצע ביום 10.4.12 עסקה טלפונית להירשם לקורס בשוק ההון (להלן:"הקורס") אצל הנתבעת ושילם בעד הקורס סך של 4,800 ₪.
לטענת התובע, לא נאמר לו במעמד השיחה מהם תנאי הביטול וגם לא נשלחה לו קבלה וטופס גילוי נאות.
עקב אי וודאות בלוח זמנים של התובע, נאמר לו שנשמרו לו מספר מקומות בתאריכים שונים ולכן הוא יוכל לדחות את הקורס לאחד התאריכים שיבחר.

ב) את תאריך תחילת הקורס דחה התובע ב-10 ימי עבודה לפני תחילתו ובעת שרצה לבטל את הקורס במועד השני של פתיחת הקורס שנקבע כ-7 ימי עבודה לפני תחילתו, נאמר לתובע שאין באפשרותו לבטל משום שעבר מועד ביטול הקורס.
עוד טוען התובע, שבמעמד אותה שיחה הובטח שישלח אליו ספר לימוד – ספר אשר ילווה אותו במהלך הקורס, אך ספר זה לא נשלח אליו.

ג) התובע ביקש לבטל הקורס ומשנאמר לו שהדרך היחידה לבטל את הקורס היא בפניה לבית המשפט החליט התובע להגיש תביעה זו, לבטל את העסקה ולחייב את הנתבעת להשיב לו 5,000 ₪, משום שהנתבעת אינה מסכימה לבטל את העסקה.

2. הנתבעת מבקשת לדחות את תביעת התובע, משום שהתובע אינו עומד בהוראות חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1961 (להלן:"החוק") לעניין ביטול העסקה והשבת כספו ובנוסף לכך, מעלה הנתבעת את הטענות העיקריות הבאות:

א. א) בעת שהתובע הזמין את השירות מהנתבעת, הוא קיבל את כל המידע אודות הקורס ואפשרות ביטולו וגם שוריין לו מקום בקורס אליו נרשם ושאמור היה להתחיל ביום 8.5.12 ולאחר ביצוע העסקה, אף נשלחו אל התובע ביום 5.4.12 חומרי הקורס לביתו, ברם חומר זה חזר אל הנתבעת ביום 28.5.12 משום שהוא לא נדרש על ידי התובע.
ללא כל הודעה מוקדמת, בחר התובע שלא להופיע לקורס ואף לא דרש את חומר הקורס אשר נשלח אליו.
עקב אי הגעת התובע לקורס, יצרה הנתבעת עמו קשר לצורך בירור אי הגעתו ותואם עמו מועד להשלמת השיעור שהפסיד ורק בשיחה זו מסר התובע, שהוא רוצה לדחות את הקורס מבלי לתת מועד נדחה.

ב) הנתבעת נעתרה לבקשת התובע לדחות הקורס, אך התובע בחר לשלוח הודעת ביטול השתתפותו בקורס כשלושה חודשים לאחר הרשמתו.
לאחר מכן ולפנים משורת הדין, הוצע לתובע להקפיא את הקורס לתקופה של שנה או להעבירו לצד ג' במהלך אותה תקופה. ביום 26.6.12 כשלושה חודשים לאחר ביצוע העסקה, שלח התובע הודעה על רצונו לבטל את הקורס.
עם קבלת ההודעה, פנתה הנתבעת אל התובע והסבירה לו, שבתאם להוראות החוק ולהוראות תקנון הנתבעת – לא ניתן לבטל העסקה ועדיין הציעה לתובע להקפיא את הקורס לתקופה של שנה, כאמור לעיל.

3. כפי שעולה מהחשבונית שצרף התובע לכתב התביעה, הוא שילם בעד הקורס סך של
4,800 ₪ אך זאת ב-13 תשלומים חודשיים החל ב-2.5.12 וכלה ב-2.5.13 ומכאן עולה, שעד יום הגשת התביעה טרם שילם התובע את מלוא הסכום, אלא סך של 3,200 ₪ - כדבריו. (ראה בעמ' 1 לפ',ש' 7).

לאחר שבחנתי את חומר הראיות ואת טענות הצדדים, אני מחליט כדלקמן:

א. אין מחלוקת בין הצדדים בדבר הדרך והמועד בהם נרשם התובע לקורס וביום 4.4.12 אף שלחה הנתבעת לתובע בדוא"ל ברכה על הצטרפות התובע למשפחת מכללת פסגות.

באותה הודעה, צוין בפני התובע התאריך 8.5.12 כמועד תחילת הקורס ולטענת הנתבעת היא צרפה להודעה זו גם את תקנון הנתבעת ובין היתר צוין בו, ש:
" התלמיד רשאי להודיע על ביטול הרשמתו לקורס עד 21 ימי עסקים טרם מועד פתיחת הקורס. עבור הודעת ביטול שתינתן פחות מ-14 ימי עסקים טרם תחילת הקורס ייגבה מחיר הקורס המלא. קורס מלא חוזר יינתן פעם אחת ועל בסיס מקום פנוי".

ב. א) התובע טוען, שלא קיבל את התקנון ולא נשלח אליו מסמך על ביטול העסקה. התובע מאשר, שאכן בתחילה לא ביקש לבטל את הקורס, אלא ביקש לדחותו, משום שלא יוכל לעמוד בתאריך בו מתחיל הקורס המקורי אליו נרשם וכתשובה לכך, נאמר לו שאין בעיה ואפשר לדחות למועד אחר. (ראה דברי התובע בעמ' 1 לפ',ש' 11- 14).

ב) הנתבעת אינה מכחישה טענת התובעת ואף מאשרת, שאכן נעתרה לבקשת התובע לדחיית מועד הקורס ובנוסף לכך, אף ניתנה אפשרות לתובע להקפיא את הקורס לתקופה של שנה או להעבירו לצד ג' במהלך אותה שנה. (ראה סעיפים 5, 6 לכתב ההגנה וראה דברי מר טויזר בעמ' 2 לפ',
ש' 5- 6).

ג. מאחר ואין מחלוקת בין הצדדים על כך, שהתובע ביקש לדחות את תחילת הקורס עבורו למועד אחר והנתבעת נעתרה לבקשתו, אזי גם אם אקבל את טענת הנתבעת, שאכן נשלח לתובע התקנון אשר צורף לכתב ההגנה, הרי שהימים שננקבו בתקנון כימים המאשפרים ביטול הקורס ושהם למעשה התנאים לביטול הקורס – ימים אלה הם רלוונטיים לקורס המקורי, אך לאחר שניתנה הסכמה לדחות לתובע את מועד תחילת הקורס למועד נדחה אחר, אזי במקרה זה נוצר בין הצדדים הסכם חדש ולכן, יש להתייחס למתן הודעת ביטול של 14 ימי עסקים או של 21 ימי עסקים לקורס הנדחה ואין עוד להתייחס לימי ביטול אלה לקורס המקורי שהחל ביום 8.5.12.

4. לכן, טענת הנתבעת, שהתובע שלח ביום 26.6.12 – כשלושה חודשים ממועד ביצוע העסקה- הודעת ביטול רלוונטית לגבי מועד הקורס המקורי שהחל ביום 8.5.12 אך אינו רלוונטי לגבי תנאי הביטול לקורס נדחה אחר ואני קובע, שהיות ונוצר הסכם חדש בין הצדדים על מועד קורס נדחה ומשנתן התובע הודעה בטרם החל הקורס הנדחה ומספר ימים מספיק עד תחילתו של הקורס הנדחה- מילא התובע אחר תנאי הביטול בהסכם ולכן על הנתבעת להשיב לתובע את הסכום שכבר שילם בפועל.
יחד עם זאת, מקבל אנוכי את טענת הנתבעת, שאין מקום להשיב לתובע את מלוא הסכום, משום שעצם תפיסת מקום של נרשם אחר, גרם לנתבעת נזק והפסד כספי ולכן, על מנת שלשני הצדדים לא יהיה חסרון כיס מלא, אני קובע כדלקמן:

א. התובע הספיק לשלם עד 2.1.13 סך של 3,200.32 ₪ ומתוך סכום זה יהיה על הנתבעת להשיב לתובע הסך הנ"ל בניכוי הוצאותיה בסך 1,000 ₪.

ב. על כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 2,200 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה – 11.7.12- ועד התשלום בפועל.
מאחר והנתבעת התחשבה ברצונו של התובע לדחות את הקורס על מנת לאפשר לו להשתתף בזמן מאוחר יותר אשר יתאים לו להשתלב בקורס ומאחר והנתבעת באה לקראתו בעניין זה, החלטתי שלמעט הסכום הנ"ל – אין צו להוצאות.

הזכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים.

ניתן היום 23.12.12 (י' בטבת התשע"ג) בהיעדר הצדדים והמזכירות תעביר העתק פסק הדין לכ"א מהצדדים.